מקורות להא דאין חותכין פתילי הציצית ע"י ברזל

[שריה אלישיב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 10:31

מחפש מקורות להא דנוהגים שלא לחתוך את פתילי הציצית ע"י ברזל.

[בניהו וחנה כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 10:46

מטה משה ציצית סימן יג; בן איש חי שנה ראשונה לך לך אות ד.

--
ההדרה ועריכת ספרים

[מנחם הס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 18:44

ראה גם

1. שיירי כנסת הגדולה הגהות טור אורח חיים סימן יא אות א
   טור סימן יא ובו ב' סעיפים א די"ג ע"א שטה ד': ויחתוך ראשי החוטים כו'. נ"ב:
   לא יחתכם בסכין שנאמר לא תניף עליהם ברזל, ויפסוק אותם בשיניים שהם ל"ב ויעסקו
   בחוטין שהם ל"ב, מצאתי בשם ר' דוד בר מנחם. מטה משה דיני ציצית סימן י"ג. ומה
   שכתב שלא יחתכם בסכין אין העולם נזהרין מזה, ומכל מקום ראיתי בני עליה נזהרין
   בזה. ב די"ד ע"ב שטה ה': אלא עיקר מצותה וכו'. נ"ב: ואם האריך הציצית יראה
   ששלישותו יהיה גדיל ושני חלקים ענף. ספר המפה. ועיין בספר הלבוש.

2. יוסף אומץ חלק א דיני ציצית סימן רכט
   במטה משה כתב שלא לחתוך הציצית בסכין רק בשיניים, וכן נוהגין [המדקדקים (כת"י
   ב' וג')], משום דלא יניף עליהם ברזל. ומטעם זה נראה לי דאין לתוחבן בכנף על
   ידי מחט או סכין, רק על ידי קוץ. [וחמי הפרנס אברהם ברייטינגן ז"ל, שהיו לו
   חוטי ציצית תמיד מטווית מעשה אצבעותיה של חמותי ז"ל, ולא נתן החוטין מחוץ לבית
   רק הביאו לו הטליתות והד' כנפות והוא ז"ל קשרם בידיו, משני טעמים, האחד
   לחביבות המצוה, השני כדי שידקדק בכל פרטי תיקונם, ולראות אם המלבושים המיוחדים
   לציצית מתוקנים

3. עטרת זקנים סימן יב ס"ק ב
   מה שאנו נוהגים לדקדק בעת עשיית הציצית לתת סימן בארבעה ראשים כו'. הוא הדין
   אם נפסקו כל ד' ראשים מצד אחד, ולא נשתייר בהן כדי עניבה, כשר. (ב"י עכ"ל):
   ואל יחתוך ראשי חוטין בסכין, משום שנאמר [דברים כז, ה] לא תניף עליהם ברזל,
   אלא יפסוק אותן בשיניים שהם ל"ב, ויעסקו בחוטין שהם ל"ב. (מטה משה סימן יג
   והגהות מהרש"ל על הטור בשם ר' דוד בר מנחם): ויש נוהגין לנשק הציצית בכל עת
   כשרואים אותם. וכן ראיתי בני עליה המחבבים את המצות, ומנשקים את הסוכה

4. שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן יא סעיף כד
   טוב ליזהר שלא לחתוך הציצית בסכין על דרך שנאמר לא תניף עליהם ברזל וגו' אלא
   ינשכם בשיניו:

5. אליה זוטא סימן יא ס"ק כד
   (כד) כתב במטה משה סימן י"ג אל יחתוך ראשי חוטין בסכין שנאמר לא תניף עליה
   ברזל, ויפסוק אותו בשיניו שהם ל"ב ויפסקו בחוטין שהם ל"ב:

6. פסקי תשובות אורח חיים סימן יא אות כט
   כט. בענין שלא לחתוך חוטי הציצית בסכין מ"ב סקס"א: ויש לחתכם בשיניו ולא
   בסכין. משום שבמצות ציצית ישנו ג"כ הסגולה והכח להאריך ימים, וכעין המזבח
   שנאמר (דברים כ"ז ה') לא תניף עליהם ברזל, ושנינו הטעם במשנה (מדות פ"ג מ"ד)
   שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם ואינו בדין שיונף המקצר על המאריך. ומש"כ המשנ"ב
   לחתוך בשיניו מקורו במג"א (סקי"ח) בשם השל"ה ומטה משה, וטעמו מבואר במחצית
   השקל (שם) "דיש לאדם ל"ב שינים וחוטים בד' כנפות הם ג"כ מספר ל"ב",

7. משנה אחרונה סימן יא אות ק
   לכוין בשעת התחיבה. שלא לחתוך חוטי הציצית בסכין [משנ"ב סקס"א] ויש לחתכם
   בשניו ולא בסכין. (ק) במגן אברהם כתב מקורו בשל"ה ומטה משה. ובטעם הדבר כתבו
   המטה משה והמחצית השקל משום שנאמר (דברים כז, ה) לא תניף עליהם ברזל. והטעם
   לנשכם בשיניו כתבו, משום שיש לאדם ל"ב שינים, ומנין החוטים בד' כנפות הם ג"כ
   מספר ל"ב.

8. משנה אחרונה הערות סימן יא הערה שסז
   בסכין +שסז. שהביא את הדין שלא לחתוך בסכין על דברי הרמ"א בסעיף ד שאם עשאו
   ארוך יותר מדאי רשאי לקצרו. [אבל המג"א הביא את הדין כאן בסעיף יב דמיירי בשעת
   עשיית הציצית]. וכ"כ בדעת נוטה (סימן שפד) שראוי ליזהר אף כשרוצה לקצרם, ובהע'
   שם שאף ציצית שנפסלו אין ראוי לחתכם במספרים של ברזל דחשיב כבזיון, אך א"צ
   לחתוך בשיניו דזה שייך רק בציצית כשרים. ועיין בארחות רבינו (ח"א עמוד כב)
   שהגר"י קניבסקי הקפיד להתיר הציציות הישנות ביד ולא חתכן בסכין. (ומבואר שלא
   הקפיד דוקא לחתכן בשיניו). אך בספר בית ברוך על החיי אדם (כלל יא ס"ק קכא) כתב
   שאין להקפיד על חיתוך בסכין רק באופן של השו"ע כאן

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 18:55

וכבר העירו שכל האמור מדבר על זמן יצירת החוטים לחוטים (כלומר, בעת שחותכים
אותם במפעל בפעם הראשונה מחוט ארוך לחוטי ציצית),
אבל לא על חיתוך הציצית אחרי שהיא מוכנה ורוצים להשוות את הגודל בשביל היופי.
והעולם טועים.

[מכון דעה את ה' - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 19:01

יפה כל המראי מקומות, אפשר לציין עוד רבים ורבים.

המקור הראשון, הוא מטה משה.
ומש"כ הרב ארי במסתרים, כבר ציין לכך הרב מנחם הס, מש"ב בהערות ספר משנה
אחרונה.
ויש לציין עוד לכף החיים, שם בסימן יא סעי' ד שהביא זאת, וציין למראי מקומות
בהם מוכח שגם על חיתוך אורך החוטים אסור.
הלכך דבר זה שנוי במחלו'. ומעניין שכהיום כולם נוהגים כמחמירים, וקצת פחות
כעיקר דעת כו"ע, שביצירתם אסור,
רק בשנים היותר מאוחרות, התחילו המשווקים לפרסם דבר זה על גבי אריזותיהם.
ומעניין שאין מי שמקפיד, על כל ההלכה רק על חלקה, שלא מצינו מי שיקפיד לחתכם
בשיניו, וצ"ע מ"ש.

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 20:58

יתכן ש*כיום *לא מקפידים בשינים מתרי טעמי (הקשורים זה בזה) :

1. היום אפשר לחתוך ע''י כלים שישמרו את הנוי ציצית (לאפוקי השיניים
   שגורמות לשזירה לההרס ולחוטים להיפרם)
2. היום הציציות העבות מאוד נפוצות ורובי דעלמא משתמשים בהם, ומימלא יותר קשה
   לחתכן בשיניים (וגם כשמצליח מזיק את הציצית, וכדלעיל)

מאת: [email protected]

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/05/2024 00:33

יש לי בבית מספריים קרמיות.[image: 7dea4605fdf986f7fe23d5c48978eecb2aabc143]
​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​

מאת: [email protected]