דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

[2]: מה היה שיעור אכילה לפני ההלכה למשה מסיני?

2024
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 19/05/2024 16:04

    דברים קצרים ומעט עמוקים
    חובה לראות את הסוגיא
    [מתוך החוברת שלי 'שתילי זיתים']

    מסקנת הגמ' (כריתות י"ב:, וכ"פ הרמב"ם מאכ"א י"ד ח') היא שר"מ לחומרא קאמר [וחייב על אכילת איסור אפילו כשאכילת הכזית נמשכת זמן רב, כפי שאוכלים קליות] - וחכמים פטרוהו כשהאכילה נמשכה יותר מכדי אכילת פרס; ממילא הגדרת 'בכדי אכילת פרס' לדעת חכמים היא שהאכילה תהיה מרוכזת, ולא נמשכת על פני זמן רב פירור אחר פירור [כפי שסבר רבי מאיר], ומאידך, אין נפ"מ באם מפסיק מעט בין אכילת חלקי הזית, כל זמן שלא חרג מכדי אכילת פרס [כדעת ר"מ לפי הלישנא שלא נפסקה]

    ------ Original Message ------
    מאת: From "מהדיר ספרים"
    מאת: To "אברהם יצחק"
    מאת: Cc "עריכה תורנית"
    Date י"א אייר תשפ"ד 15:27:31
    Subject Re: [הבית לעורך התורני] מה היה שיעור אכילה לפני ההלכה למשה מסיני?

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/05/2024 16:04

    דברים קצרים ומעט עמוקים
    חובה לראות את הסוגיא
    [מתוך החוברת שלי 'שתילי זיתים']

    מסקנת הגמ' (כריתות י"ב:, וכ"פ הרמב"ם מאכ"א י"ד ח') היא שר"מ לחומרא קאמר [וחייב על אכילת איסור אפילו כשאכילת הכזית נמשכת זמן רב, כפי שאוכלים קליות] - וחכמים פטרוהו כשהאכילה נמשכה יותר מכדי אכילת פרס; ממילא הגדרת 'בכדי אכילת פרס' לדעת חכמים היא שהאכילה תהיה מרוכזת, ולא נמשכת על פני זמן רב פירור אחר פירור [כפי שסבר רבי מאיר], ומאידך, אין נפ"מ באם מפסיק מעט בין אכילת חלקי הזית, כל זמן שלא חרג מכדי אכילת פרס [כדעת ר"מ לפי הלישנא שלא נפסקה]

    ------ Original Message ------
    מאת: From "מהדיר ספרים"
    מאת: To "אברהם יצחק"
    מאת: Cc "עריכה תורנית"
    Date י"א אייר תשפ"ד 15:27:31
    Subject Re: [הבית לעורך התורני] מה היה שיעור אכילה לפני ההלכה למשה מסיני?

    תאריך ההודעה המקורית: 19/05/2024 17:47

    בלי להכנס לעצם הדיון,
    הלכה למשה מסיני קדמה לנתינת כל התורה,
    ראה בספר תורה שבע"פ להרב יהושע ענבל נ"י

    ב-יום ראשון, 19 במאי 2024 בשעה 16:04:43 UTC+3, יואל שילה כתב/ה:

  • מישהו מהת"ח יודע מה הכוונה? על מה רע"א מדבר?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/01/2024 17:47 רש"ש מסכת כתובות דף יד עמוד ב במשנה אם רוב אנשי העיר משיאין כו'. כ' התור"ע דאם היה ד"מ נ"א כשרים ונ' פסולים ובהנ"א היה כהן א' אסורה לו. דכיון דהוא יודע בעצמו שלא בא עליה א"כ הוא אינו בכלל הספק ולא נשאר רק מחצה ע"מ כו'. הנה הרב ז"ל נראה דמדמי ליה להא דתנן בפ"ד דתרומות מ"ח וט' בלבנות ושחורות ע"ש. אבל לעד"נ דדוקא לענין ביטול לא מהני אותן שאינן בכלל הספק. אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל הספק. וראיה מב"ב (כג ב) גבי נמצא בין ב' שובכות דאמרינן שם ואף על גב דבחד מנייהו נפיש מחבריה ע"ש. והרי בהנשארים בהשובך אין ספק שהם ודאי נשארו במקומן. והספק אינו אלא על הניפול הנמצא ואפ"ה אמרינן דמרובא פריש. ולפמש"כ היה נ"ל דאם בחנות אחת כשרה היו מ' חתיכות מרובעות ועשר משולשות. ובחנות הטרפה לא היה אלא כ' חתיכות וכולן משולשות. ונמצאת חתיכה משולשת כשרה. ודבר זה צריך עדיין תלמוד.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 20:54 [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 06.05.24, 20:53:34
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 22:10 נגעים יד ד נזיר מ. תוס' שם ד"ה לסתור
  • מה היה שיעור אכילה לפני ההלכה למשה מסיני?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 19/05/2024 15:27 (חדושי הגרי"ז זבחים לא, א) ...אמנם השאלה היא דהנה בהשיעור אכילת פרס, יש לחקור איך היה הדין בלא ההלכה, אם בלא ההלכה דכא"פ היינו אומרים דבעינן שיאכל כזית בב"א ממש, ואפילו בכא"פ לא היה מהני ובאה הלכה לומר דכא"פ מהני, או דבלא ההלכה היה מצטרף לכזית אפילו ביותר מכדי אכילת פרס, ועל זה באה ההלכה לומר דדוקא בכדי אכילת פרס מצטרף, ויש להביא ראיה לחקירה זו מהגמ' לקמן (דף ע' ע"א) דקאמר שם לענין אכילת נבילת עוף טהור דמטמא בבית הבליעה, דאיצטריך קרא למימר דשיעור אכילתו הוא בכא"פ, משום דסד"א משום דחידוש הוא יותר מכדי אכילת פרס נמי ליטמא קמ"ל, והביאור בגמרא הוא הואיל וחידוש הוא הוי אמינא דלא נאמרה שם ההלכה דכא"פ, הרי להדיא דבלא ההלכה הו"א אפילו ביותר מכדי אכילת פרס נמי מצטרף, והא דאינו מצטרף ביותר מכדי אכילת פרס הוא, מטעם ההלכה שנאמרו בשיעורים דכזית, וכיון שכן נראה דזהו היתה השאלה ביותר מכדי אכילת פרס לענין מחשבת פיגול, אם לאכילת גבוה מדמינן לה, או לאכילת הדיוט, היינו אם הך הלכה שנאמרה בשיעורים בכל מקום דכזית יותר מכדי אכילת פרס אינו חשיב כזית, [אף שבמציאות יש כאן שיעור כזית, וכן היה הדין דמצטרף בלא ההלכה, אבל על זה באה ההלכה דשיעורים לבטל שיעור כזית], נאמרה גם בשיעור כזית לענין מחשבת פיגול, ואף דזה ודאי דאינו צריך לחשוב רק על כזית מהקרבן שיהיה נאכל חוץ לזמנו, ואף אם חשב בעבודה אחת על חצי זית, ובעבודה השניה על חצי זית מצטרפו, ואף דב' חצאי זיתים אינם בכא"פ, דלא בעינן כלל שיחשוב על כזית אלא שיהא נאכל, אבל כאן כיון דחשב לאכול כזית ביותר מכדי אכילת פרס, דבמציאות יש כאן שיעור אכילת כזית אלא דההלכה שנאמרה בשיעורין דכזית יותר מכדי אכילת פרס אינו שיעור כזית מבטלת אותו, וכיון דהלכה זו נאמרה אף במחשבת פיגול בשיעור כזית שלה, הוי כאילו חשב לאכול חצי זית, וחלוק מב' בני אדם דשם במציאות ב' אכילות וגם אינו חל כלל במחשבת פיגול, אבל היכא דמחשב לאכול כזית ביותר מכדי אכילת פרס, כיון דמדין ההלכה שנאמרה בשיעורי כזית לא חשוב שיעור כזית, הוי כמחשב על פחות מכזית, וצ"ע, ושאלת הגמרא הוא, אם יש כאן ההלכה דכדי אכילת פרס, משום דלאכילת הדיוט מדמינן לה, או לאכילת גבוה מדמינן, ופירש רש"י דהא איתקוש אכילות להדדי, ולא נאמרה ההלכה בזה דכדי אכילת פרס במחשבה דחוץ לזמנו, דבאכילת גבוה בודאי לא שייך כלל השיעור דבכדי אכילת פרס, דאינו מענינא דאכילה כלל. --
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2024 17:32
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2024 21:56 יישר כח לכל העוזרים קבלתי תשובה מאחד מהחברים: (8) תנא דבי אליהו רבה - פרק יח ברוך המקום ברוך הוא שבחר בחכמים ובתלמידיהם ובתלמידי תלמידיהם ומקיים עליהם במדה שאדם מודד בה מודדין לו כשם שהם יושבים בב"כ ובב"מ ובכל מקום שהוא פנוי להם וקוראים ושונין לשם שמים ויראה בלבבם ומחזיקין דברי תורה בפיהם ומקיימין עליהן הפסוק (איכה ג) טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו וגו'. כך כביכול אפי' אם הם ישאלו את כל העולם כולו בשעה אחת הוא נותן להם מיד שנאמר (תהלים ב) אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה וגו' שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ. מאת: [email protected]
  • מה המקור?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/11/2024 16:44 מצאתי בסידור האר"י
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2024 00:58 הייתי מוסיף כתיבה בעברית צחה שזה אמנם לא מבוקש כל כך בפרט אצל בני חו"ל אבל זו גם נישה.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים