תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2024 09:24
דעת תבונות אמצע אות קכו
ותראי, כי הגופניות של אדם הראשון קודם חטאו היה כערך הרוחניות אשר לו עתה; צא
וחשוב הרוחניות שלו איך היה, והתולדות של המעשים ההם עד היכן היה מגיע. ודי
לומר מה שאמרו ז"ל במאמר שזכרתי למעלה (ב"ר, ח, י): "בקשו מלאכי השרת לומר
לפניו קדוש". ומינה נדון למה שהיה ראוי להיות אלמלא לא חטא, שהיה מתעלה בעילוי
הגדול שהיה מזומן לו. כי כמו שאנחנו רואים שהגופניות שלו של אז הוא כרוחניות
של עתה, נוכל להקיש מזה שהגופניות שלו אם היה מתעלה, היה יכול להיות כערך
הרוחניות של אז, כי כן הדברים מתעלים מעילוי לעילוי.
ואמנם זה כלל ענין שני העצים - עץ החיים ועץ הדעת; שודאי אין מקרא יוצא מידי
פשוטו, והעצים - עצים היו, והפירות - פירות, והאכילה - אכילה, אך פירות דקים
ואכילה דקה, מה שאין מחשבתנו מציירת, שאינה מציירת אלא דברים גופניים. אמנם
הלא גם בפירות הגשמיים יש הסגולות שמשתמשים מהם לרפואות ולדברים אחרים, ויש
בסגולות הטבעיים דברים נפלאים. גם העצים האלה היה בפרים סגולה שחקק בם הבורא
ית"ש, כי עץ החיים היה בפריו סגולה להכניס בלב הדיעה הנכונה והדביקות והאהבה
אליו ית', והידיעה בדרכיו הקדושים, והיה שולל מן הנפש התאוות הגופניות; ועץ
הדעת להיפך, היה פריו מכניס בלב התאוות הגופניות והחומריות וכל החטאים. ואם
היה אדם הראשון אוכל מעץ החיים ולא מעץ הדעת, היה מתדבק והולך בקדושת קונו,
ומתענג על הוד קדושתו לנצח נצחים באין מפריד. וכשאכל מעץ הדעת - נשקע בתאוות
הגופניות, ואהב החומריות. הנה כי כן, מדה כנגד מדה, אבד יקר רוחניותו, ונשאר
גשמי במספר הימים שנגזר עליו, עד שישבע פרי חטאו, ושב ורפא לו. הכלל הגדול
(מכות כג א): "כיון שלקה הרי הוא כאחיך", א) אז ישוב לאיתנו הראשון, ב) וגם
ישתלם מציאותו מה שלא נעשה.
ועיי' נפש החיים שער א פרק ו' בהג"ה ופרק טו
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
12.03.24,
09:22:53
