דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה ליודעי דבר

2024
26 15 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:28

    השאלה נכונה גם לגבי הירושלמי.
    המנהג הוא לציין לפרק פלוני והלכה אלמונית.
    ולעתים נעלם הכוונה, שכן היא משתרעת לעתים על כמה דפים.
    וזאת משום שלא היה עימוד אחיד לירושלמי כמו הבבלי שהעימוד שלו קיים כבר למעלה
    מ-400 שנה החל מדפוס ונציא.
    ויש שנהגו לציין גם להלכה, וגם לפי דפי דפוס וילנא. [כיום שהירושלמי של עוז
    והדר, המעומד מחדש, הולך ותופס את מדפי בתי המדרשות, עד ש"הדף היומי" ירושלמי
    אליבא דדרשו הוא על פי דפי עו"ה, צ"ע למעשה].
    לענין הרי"ף יתכן שכדאי לחזור לחלוקה העתיקה של הסימנים, שהוא מצויין גם
    בהוצאות אחרות.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    16.05.24,
    15:24:33

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:32

    גם בנושא הירושלמי זה רק ענין של זמן עד שיתחילו לציין לפי דפי ירושלמי של עו"ה
    אין כאן ענין של השתלטות, אלא משהו טכני - זה הספר הנפוץ ביותר בימינו.
    כמו שבזמן וילנא מן הסתם היה אנשים שהתעקשו לא לציין לדפי הוצאתם כי יש עוד
    הוצאות.

    אגב, בנוגע לרי"ף, יש עוד דעה שלישית, שהיא הכי מחודשת.
    לציין לפי דפי הרי"ף של עוז והדר!
    זה קצת הגזמה ולא נכון.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:32

    גם בנושא הירושלמי זה רק ענין של זמן עד שיתחילו לציין לפי דפי ירושלמי של עו"ה
    אין כאן ענין של השתלטות, אלא משהו טכני - זה הספר הנפוץ ביותר בימינו.
    כמו שבזמן וילנא מן הסתם היה אנשים שהתעקשו לא לציין לדפי הוצאתם כי יש עוד
    הוצאות.

    אגב, בנוגע לרי"ף, יש עוד דעה שלישית, שהיא הכי מחודשת.
    לציין לפי דפי הרי"ף של עוז והדר!
    זה קצת הגזמה ולא נכון.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:40

    היה לי ר"מ מבוגר שלא הצליח להתרגל לכך שדפי הרי"ף בעוז והדר מצוינים בעמודים
    ולא בדפים.
    והיה תמיד אומר למשל "הסתכלו ברי"ף בדף ס"ח ע"ב... [כי ע"א הוא בכלל ס"ז...]
    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    16.05.24,
    15:38:41

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:40

    היה לי ר"מ מבוגר שלא הצליח להתרגל לכך שדפי הרי"ף בעוז והדר מצוינים בעמודים
    ולא בדפים.
    והיה תמיד אומר למשל "הסתכלו ברי"ף בדף ס"ח ע"ב... [כי ע"א הוא בכלל ס"ז...]
    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    16.05.24,
    15:38:41

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:46

    ואני למדתי חברותא עם ת"ח מבוגר וכשאמר לי לעיין ברא"ש לא הבין איך מצאתי כזה
    מהר את הסימן המבוקש, ופשוט לא האמין לי שיש סימונים ברא"ש עצמו גם לדפי
    הגמרא, וזה עוד היה בגמרא של טלמן והוא שנים למד בזה ולא שם לב. החיים משתנים.
    [כמובן שאין כונתי לפתוח דיון שגם ברא"ש לציין לפי דפים ברור שלא..]
    ולא בדקתי את הנושא, אבל נ"ל שכל הענין של דפי הרי"ף הוא רק בגלל שהוא נכתב
    ללמוד בו כספר בפני עצמו, כידוע שפעם היו מקומות שנהגו לקבוע בו לימוד כסדר,
    אבל כיום שהוא נדפס על הגמרא הציון אליו לא אמור להיות שונה משאר מפרשים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:46

    ואני למדתי חברותא עם ת"ח מבוגר וכשאמר לי לעיין ברא"ש לא הבין איך מצאתי כזה
    מהר את הסימן המבוקש, ופשוט לא האמין לי שיש סימונים ברא"ש עצמו גם לדפי
    הגמרא, וזה עוד היה בגמרא של טלמן והוא שנים למד בזה ולא שם לב. החיים משתנים.
    [כמובן שאין כונתי לפתוח דיון שגם ברא"ש לציין לפי דפים ברור שלא..]
    ולא בדקתי את הנושא, אבל נ"ל שכל הענין של דפי הרי"ף הוא רק בגלל שהוא נכתב
    ללמוד בו כספר בפני עצמו, כידוע שפעם היו מקומות שנהגו לקבוע בו לימוד כסדר,
    אבל כיום שהוא נדפס על הגמרא הציון אליו לא אמור להיות שונה משאר מפרשים.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:55

    הציון הוא לפי הרי"ף כי הוא הולך על הרי"ף.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:55

    הציון הוא לפי הרי"ף כי הוא הולך על הרי"ף.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:14

    הציון הוא לפי הרי"ף כי הוא הולך על הרי"ף.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:14

    הציון הוא לפי הרי"ף כי הוא הולך על הרי"ף.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:16

    לצורך הבהרה:
    אין הכוונה לציין למספרי העמודים של עוז והדר אלא לפי דפי הגמ'

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:16

    לצורך הבהרה:
    אין הכוונה לציין למספרי העמודים של עוז והדר אלא לפי דפי הגמ'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:19

    אמת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:19

    אמת.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:32

    בשולי הדיון, ואחרי קריאת שתי הצדדים...

    בעבר, נתנו לי לערוך דרכי משה, ושמתי לב שהציון שהוא מציין למרדכי הם לפי
    דפים, ואחרי בדיקה העליתי שמדובר במהדורה מסוימת שנפוצה בעבר, וכיום איננה
    רלוונטית, והציון לא מוביל לשום מקום...
    אז מי שרוצה לציין לדפי הרי”ף של וילנא כדאי לו לקחת בחשבון גם איך זה ייראה
    בעוד 300 שנה...

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:32

    בשולי הדיון, ואחרי קריאת שתי הצדדים...

    בעבר, נתנו לי לערוך דרכי משה, ושמתי לב שהציון שהוא מציין למרדכי הם לפי
    דפים, ואחרי בדיקה העליתי שמדובר במהדורה מסוימת שנפוצה בעבר, וכיום איננה
    רלוונטית, והציון לא מוביל לשום מקום...
    אז מי שרוצה לציין לדפי הרי”ף של וילנא כדאי לו לקחת בחשבון גם איך זה ייראה
    בעוד 300 שנה...

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 22:34

    אם היה תלוי בי הייתי מכריע תמיד לציין לדפי הריף. ככה נהוג במאות האחרונות
    (מאז השינוי האחרון בדפים כאמור...)
    גם אצל עוז והדר לדעתי זה יותר משהו מעין שיווקי מאשר עיקרון אמיתי

    לגבי הטענה של עוד 300 שנה - לא נכון, כי היום אף אחד לא יוריד את המספור
    הנוכחי של דפי הרי"ף (אלא רק מוסיפים ציון אחר), שלא כמו מהדורות קודמות דוגמת
    ווילנא שכן שינו

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 22:34

    אם היה תלוי בי הייתי מכריע תמיד לציין לדפי הריף. ככה נהוג במאות האחרונות
    (מאז השינוי האחרון בדפים כאמור...)
    גם אצל עוז והדר לדעתי זה יותר משהו מעין שיווקי מאשר עיקרון אמיתי

    לגבי הטענה של עוד 300 שנה - לא נכון, כי היום אף אחד לא יוריד את המספור
    הנוכחי של דפי הרי"ף (אלא רק מוסיפים ציון אחר), שלא כמו מהדורות קודמות דוגמת
    ווילנא שכן שינו

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 23:33

    אם כבר, אז יש בעיה מוכרת, שמכון ירושלים מציינים בשו"ע שלהם לטור לפי מספור
    העמודים שלהם, של הטור השלם של שירת דבורה.
    הבעיה היא שבמרבית הפעמים אתה לומד עם טושו"ע שמספור עמודי הטור בו שונה
    כמובן, ואתה מגשש ממש באפלה.
    שלא לדבר אם אתה חלילה לומד בטור ממהדורה אחרת. חבל.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    16.05.24,
    23:31:52

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 23:33

    אם כבר, אז יש בעיה מוכרת, שמכון ירושלים מציינים בשו"ע שלהם לטור לפי מספור
    העמודים שלהם, של הטור השלם של שירת דבורה.
    הבעיה היא שבמרבית הפעמים אתה לומד עם טושו"ע שמספור עמודי הטור בו שונה
    כמובן, ואתה מגשש ממש באפלה.
    שלא לדבר אם אתה חלילה לומד בטור ממהדורה אחרת. חבל.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    16.05.24,
    23:31:52

    תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2024 10:49

    יש כאן כאלו שהבינו שבעוז והדר כותבים לפי דפי עוז והדר ברי"ף.
    זה לא נכון.
    כותבים שם לפי דפי הגמרא.
    לגבי ירושלמי: מקובל לכתוב לפי פרק והלכה, וכיום זה מקובל בכל המכונים, כולל
    בעוז והדר.
    יש כאלו שמוסיפים גם דפי וילנא.
    במסורת הש"ס של ירושלמי עוז והדר כותבים פרק והלכה ו
    בנוסף גם את דפי עוז
    והדר.
    בשאר ספרי עוז והדר, כותבים פרק והלכה, ורק אם זה הלכה ארוכה מוסיפים גם דף
    ועמוד,
    לפי דפי וילנא ולא לפי עוז והדר
    (כך ידוע לי מלפני שלוש שנים, לא
    שמעתי על שינוי מאז).

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2024 10:49

    יש כאן כאלו שהבינו שבעוז והדר כותבים לפי דפי עוז והדר ברי"ף.
    זה לא נכון.
    כותבים שם לפי דפי הגמרא.
    לגבי ירושלמי: מקובל לכתוב לפי פרק והלכה, וכיום זה מקובל בכל המכונים, כולל
    בעוז והדר.
    יש כאלו שמוסיפים גם דפי וילנא.
    במסורת הש"ס של ירושלמי עוז והדר כותבים פרק והלכה ו
    בנוסף גם את דפי עוז
    והדר.
    בשאר ספרי עוז והדר, כותבים פרק והלכה, ורק אם זה הלכה ארוכה מוסיפים גם דף
    ועמוד,
    לפי דפי וילנא ולא לפי עוז והדר
    (כך ידוע לי מלפני שלוש שנים, לא
    שמעתי על שינוי מאז).

    תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 00:15

    אמנם הדיון כבר הסתיים מזמן, אבל חשוב לי להוסיף ידיעה:
    בתקופה שעבדתי בעוז והדר אירע לי שהייתי צריך לציין לר"ן על הרי"ף אך דא עקא
    שהרי"ף בחר להעתיק את הקטע הזה מהגמרא שלא במקומו כלל אלא 3 דפים אח"כ, דהיינו
    הגמ' היא בדף לא. והרי"ף העתיק אותה אחרי שהביא את הגמרא בלד. וכמובן גם הר"ן
    נמצא שם, וכאן הסתפקתי איך לציין, הרי אם אכתוב לא. אנשים יחפשו ולא ימצאו כי
    אינם יודעים שבהמשך יש שוב לא., שלחתי את השאילה לעורך האחראי וענה לי שבמקרה
    כזה מציינים לפי דפי הרי"ף!....
    למדתי מזה שלפעמים עדיף להמשיך בשיטות הישנות, ולא תמיד השאיפה להקל באמת מקלה
    אלא מסרבלת ומסבכת... [דון מינה גם להרבה דברים בחיים, ואכמ"ל].

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 00:15

    אמנם הדיון כבר הסתיים מזמן, אבל חשוב לי להוסיף ידיעה:
    בתקופה שעבדתי בעוז והדר אירע לי שהייתי צריך לציין לר"ן על הרי"ף אך דא עקא
    שהרי"ף בחר להעתיק את הקטע הזה מהגמרא שלא במקומו כלל אלא 3 דפים אח"כ, דהיינו
    הגמ' היא בדף לא. והרי"ף העתיק אותה אחרי שהביא את הגמרא בלד. וכמובן גם הר"ן
    נמצא שם, וכאן הסתפקתי איך לציין, הרי אם אכתוב לא. אנשים יחפשו ולא ימצאו כי
    אינם יודעים שבהמשך יש שוב לא., שלחתי את השאילה לעורך האחראי וענה לי שבמקרה
    כזה מציינים לפי דפי הרי"ף!....
    למדתי מזה שלפעמים עדיף להמשיך בשיטות הישנות, ולא תמיד השאיפה להקל באמת מקלה
    אלא מסרבלת ומסבכת... [דון מינה גם להרבה דברים בחיים, ואכמ"ל].

    תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 00:18

    לא הבנתי את הלימוד.
    הלימוד הוא שגם כשרוצים להקל ולעשות משהו חדש שיהיה יותר נח לכל הלומדים
    בגמרות של עו"ה,
    עדיין צריכים להיות גמישים ולהבין שיש מקרים חריגים שרק בהם צריך להשתמש בשיטה
    הישנה שכיום היא מסורבלת.
    (כמובן שבמקרה הזה ספציפית כתבת "מדפי הרי"ף").

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 00:18

    לא הבנתי את הלימוד.
    הלימוד הוא שגם כשרוצים להקל ולעשות משהו חדש שיהיה יותר נח לכל הלומדים
    בגמרות של עו"ה,
    עדיין צריכים להיות גמישים ולהבין שיש מקרים חריגים שרק בהם צריך להשתמש בשיטה
    הישנה שכיום היא מסורבלת.
    (כמובן שבמקרה הזה ספציפית כתבת "מדפי הרי"ף").

    תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 09:12

    יתכן ואתה צודק,
    אך יש גם הסתכלות אחרת על הענין, ספר הרי"ף לא התחבר לפי סדר הגמרא, נקודה! יש
    הרבה גמרות שמובאות שלא במקומם ולפעמים אפי' בפרק או מסכת אחרת, במצב כזה מה
    הקשר לציין לפי דף הגמ'? זה שכמה הוצאות ובפרט עוז והדר החליטו להדביק את דפי
    הגמ' על הרי"ף באופן שלפעמים תמצא בראש העמוד ציון כזה: [ה: - ו. ז: - ח:]
    ובעמוד שלאחריו כזה: [ו. - ז. ח:] ואח"כ כזה: [ד: - ה. ט.] וכן הלאה... זה לא
    סרבול?
    כשמכניסים למודעות שיש דפים לרי"ף וגם הם מצוינים בראש העמוד באותו מקום, זה
    הרבה יותר קל, כי זה לפי סדר עוקב ולא מבולבל. נקודה למחשבה...
    [למה אף אחד לא חשב לציין לרא"ש לפי דפי הגמ'? הם גם מצוינים בראש העמודים. לא
    יהיה יותר קל למצוא כך לפי סדר הגמ'?...]

  • שאלה בלימוד

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2024 00:35 אולי יעזור, יתכן שהגמרא יכולה לומר זאת אבל היה לה מטרה להגיע לתירוץ הבא ראה דומה לזה בתוספות ד"ה רב אשי, שהיה אפשר לומר תירוץ אחר פשוט יותר וכו'
  • שאלה לשונית

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    L
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2024 01:22 רוב טובה. עצה טובה: אם יש לך בר אילן אתה יכול לעשות חיפוש של שתי האפשריות ולראות מהי התוצאה הרווחת. ב-יום רביעי, 24 בינואר 2024 בשעה 01:16:00 UTC+2, שלום זיאת כתב/ה:
  • שאלה ליודעי דבר

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/06/2024 10:13 בענין "רבי אליעזר שמותי הוא" מסופר בגמרא (ז ע"ב) שכל ימיו של רבי אליעזר לא נהגו כמותו, אלא "היו עושין כרבי יהושע. לאחר פטירתו של רבי אליעזר, החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו כרבי אליעזר. בחייו - מאי טעמא לא, משום דרבי אליעזר שמותי הוא, וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא - עבדינן כוותיה באחרנייתא, ומשום כבודו דרבי אליעזר לא מצינן מחינן בהו, לאחר פטירתו של רבי אליעזר דמצינן מחינן בהו החזיר את הדבר ליושנו". ומפרש רש"י (וכן בשבת קל: ד"ה שמותי בפי' הא'): "שמותי - לשון שמתא, שהרי ברכוהו, כדאמרינן בהזהב (ב"מ נט:), הלכך לא עבדינן כוותיה באחרנייתא". כידוע, היה דבר זה כשנחלקו בתנורו של בן עכנאי, שנחלק עם חכמי ישראל, ועשה רבי אליעזר אותות ומופתים כדי להוכיח שהלכה כמותו, וגם יצאה בת קול מן השמים, ואמרו חכמים "אין אנו משגיחים בבת קול", עד שלבסוף "נמנו עליו וברכוהו", דהיינו - לפי דברי רש"י - שנמנו עליו והטילוהו בחרם ושמתא. על דברי רש"י אלו העירו הרשב"א והר"ן (שבת שם): "אטו משום שברכוהו לא תהא הלכה כמותו בכל מקום", וכן הקשה הריטב"א (שם): "אפילו שהוא מבורך, אי אמר טעמא דמסתבר, אמאי לית הלכתא כותיה", ובשו"ת חוות יאיר (סי' צד) מחדד את הקושיא בזו הלשון: "דלמה יפסיד בשביל זה, ואפילו מי שנעשה זקן ממרא ונידון, למה לא נפסוק כוותיה - אם אמר דבר הגון וכיוון אל האמת". ואילו התוס' (בסוגיין ד"ה שמותי) הקשו: "דמסתמא לא היה מזכיר לשון שמתא, ובמעשה גופיה דפרק הזהב אינו מזכיר אלא לשון ברכה", והיינו, שלא היה לחז"ל להזכיר לשון שמתא על רבי אליעזר, בעוד שבמקור העובדא בגמרא נזכר הענין בלשון ברכה: "ונמנו עליו וברכוהו", כעין קושיא זו הקשה הריטב"א (בסוגיין, ובשבת שם): "דודאי לא היו מכנין כן בכל מקום לגנאי", ו"היאך מספר התלמוד בגנות רבי אליעזר". פירוש נוסף מובא בתוס' (ד"ה שמותי, וכן בשבת שם, וברש"י שבת שם פי' הב'), וז"ל: "ופירש ר"ת ורשב"ם, דשמותי הוא, היינו, דהוה מתלמידי שמאי" (ומשו"ה אין הלכה כמותו, כי אין הלכה כדברי ב"ש), והוכיחו כפירוש זה מדברי הירושלמי (תרומות פ"ה מ"ב), ואמנם כן מוכח מירושלמי בכמה מקומות (ביצה פ"ד מ"ז; סוכה פ"ב מ"ח), וכן כתבו עוד הרבה ראשונים (תוס' הביאו בסוה"ד: "וכן מפרש באלפא ביתא דרבי מכיר"(1) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#1a; עי' פיה"מ להרמב"ם שביעית ט, ט ונדרים י, ו; רמב"ן שבת יב.; הרשב"א בכמה מקומות: שבת קל:, עירובין פא., ב"ב קיד:, חולין לג:; ר"ן שבת יב. ועוד). ה'חתם סופר' (בסוגיין ובשו"ת או"ח סי' קמח) מביא פי' זה בתוספת ביאור, כי הנה אמרו חז"ל (סוכה כח.): "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין... ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם... וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו", ומאחר שרבי אליעזר היה תלמידו של שמאי, אם כן כל מה שאמר היה דברי רבו, שהרי "לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם", ומאחר שבמחלוקת ב"ש וב"ה - הלכה כדברי ב"ה, אין לפסוק כדברי רבי אליעזר. הנה בעיקר הדבר שרבי אליעזר היה מתלמידי שמאי, כבר העירו הראשונים (מחזור ויטרי סי' שלב; ר"ן שבת יב.; בספר 'יבין שמועה' כלל רמב הביא קושיא זו בשם הריטב"א בסוגיין), הלא רבי אליעזר היה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי (סוכה שם; אבות פ"ב מ"ח), שהיה תלמידו של הלל הזקן, כמו שאמרו (סוכה שם; ב"ב קלד.): "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן... קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי", ואם אמנם שהיה גם מתלמידי שמאי הזקן, כמו שאמרו (אבות שם): "ריב"ז קבל מהלל ושמאי", אך הלל הזקן נחשב לרבו המובהק, כמשמעות הגמרא (סוכה שם), ולפי זה ראוי להחשיב את רבי אליעזר מבית הלל (עי' 'יבין שמועה' שם; ויתכן, שמחמת הערה זו לא פירש רש"י כדברי התוס' (2) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#2a), ותירץ הר"ן: "שמא חזר ושמש את שמאי, או אחד מתלמידיו, או שחזר ונמנה עמהם", והיינו, שהיה ידוע למסדרי הש"ס, שרבי אליעזר היה נחשב לאחר מכן כאחד מבית שמאי, ולכן כינוהו "רבי אליעזר שמותי הוא" (וע"ע במחזור ויטרי שם). ביאור נוסף מובא בספר 'יבין שמועה' (שם) בשם הריטב"א (בסוגיין, ולא נמצא בחי' הריטב"א שלפנינו, ועי' 'פתח עינים' להחיד"א בסוגיין): "'רבי אליעזר שמותי', פירוש, שתפס מדת בית שמאי לחלוק עם הרבים", והיינו, כענין שמצינו במעשה של תנורו של בן עכנאי, שהיה חולק עם רוב חכמי ישראל, וקים להו לחז"ל שכן היה מדתו, ולכן אין הלכה כמותו, כי קיי"ל "יחיד ורבים הלכה כרבים", ואף שלא היה מבית שמאי, נתכנה על שמם, משום שנהג כמדתם, ומאותה סיבה שאין הלכה כדברי ב"ש, אין הלכה כדברי רבי אליעזר. יתכן, שנפקא מינה במחלוקת זו, שהרי מצינו (ברכות לו:) כלל ש"בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה" (עי' רש"י שם; ועי' תוס' חולין קד: ד"ה רבי יוסי), ואם רבי אליעזר נחשב כבית שמאי, הרי גם אצלו נאמר כלל זה. וכן כתב הרשב"א (עירובין דף פא), ואילו לפי פירש"י לא נאמר בו כלל זה, וכן לפי פי' הריטב"א המובא ב'יבין שמועה' לא נאמר בו כלל זה, כי רק בב"ש וב"ה נאמר כלל זה (עי' שו"ת 'חות יאיר' סי' צד). חילוקים נוספים למדנו מדברי ה'מחזור ויטרי' (שם), כלפי דברים שנאמרו מפי ר"א קודם שהיה בשמתא, שלפי דברי רש"י נוכל לקבלם להלכה, או מה שאמר קודם היותו מבית שמאי, האם נוכל לקבל את דבריו, ותלוי בכל הנ"ל. (1) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#1 רבינו מכיר היה אחי רבינו גרשום מאוה"ג והיה רבו של רש"י, וחיבר פירושי אלפא ביתא ונזכר בפירוש רש"י בפרשת וישב מג, יא וכן בכמה מקומות בש"ס. (2) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#2 וע"ע חת"ס שביאר היטב את דברי רש"י, ובעיקר הערתו כבר קדמו המחזור ויטרי שם, יעו"ש.
  • שאלה ליודעי דבר

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2024 18:17 הבעיה היא שהקורא לא יידע אם הציון הוא ע"פ הגמ' או ע"פ הר"ן. לכן כדאי לכתוב: הר"ן על הגמ' בב"ק י:.
  • שאלה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 11:03 אבל עולם הזה חיי שעה, כמו שכתוב (אבות פ"ד מ"יז) 'יפה שעה אחת בעולם הזה', רוצה לומר עולם הזה נקראת שעה אחת. האם זה טעות בהבנה או שיש מי שמפרש כן?
  • שאלה

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 19:41 מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, נאמר על התפילה [שמתפלל על ענייני עולם הזה] מאת: [email protected]
  • סימן שאלה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2024 11:09 לא רק בכותרת אלא גם בכל הספר לא משתמשים עם סימן שאלה --
  • שאלה בדקדוק

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 25/09/2024 14:30 רש"י בפרשת נצבים (דברים כט כ) מחדד מאוד את הענין מתי יש להשתמש בלשון זכר/נקבה. ב-יום רביעי, 25 בספטמבר 2024 בשעה 11:28:45 UTC+3, אשר עגם כתב/ה:

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים