דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה ליודעי דבר

2024
26 15 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:40

    היה לי ר"מ מבוגר שלא הצליח להתרגל לכך שדפי הרי"ף בעוז והדר מצוינים בעמודים
    ולא בדפים.
    והיה תמיד אומר למשל "הסתכלו ברי"ף בדף ס"ח ע"ב... [כי ע"א הוא בכלל ס"ז...]
    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    16.05.24,
    15:38:41

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:46

    ואני למדתי חברותא עם ת"ח מבוגר וכשאמר לי לעיין ברא"ש לא הבין איך מצאתי כזה
    מהר את הסימן המבוקש, ופשוט לא האמין לי שיש סימונים ברא"ש עצמו גם לדפי
    הגמרא, וזה עוד היה בגמרא של טלמן והוא שנים למד בזה ולא שם לב. החיים משתנים.
    [כמובן שאין כונתי לפתוח דיון שגם ברא"ש לציין לפי דפים ברור שלא..]
    ולא בדקתי את הנושא, אבל נ"ל שכל הענין של דפי הרי"ף הוא רק בגלל שהוא נכתב
    ללמוד בו כספר בפני עצמו, כידוע שפעם היו מקומות שנהגו לקבוע בו לימוד כסדר,
    אבל כיום שהוא נדפס על הגמרא הציון אליו לא אמור להיות שונה משאר מפרשים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:46

    ואני למדתי חברותא עם ת"ח מבוגר וכשאמר לי לעיין ברא"ש לא הבין איך מצאתי כזה
    מהר את הסימן המבוקש, ופשוט לא האמין לי שיש סימונים ברא"ש עצמו גם לדפי
    הגמרא, וזה עוד היה בגמרא של טלמן והוא שנים למד בזה ולא שם לב. החיים משתנים.
    [כמובן שאין כונתי לפתוח דיון שגם ברא"ש לציין לפי דפים ברור שלא..]
    ולא בדקתי את הנושא, אבל נ"ל שכל הענין של דפי הרי"ף הוא רק בגלל שהוא נכתב
    ללמוד בו כספר בפני עצמו, כידוע שפעם היו מקומות שנהגו לקבוע בו לימוד כסדר,
    אבל כיום שהוא נדפס על הגמרא הציון אליו לא אמור להיות שונה משאר מפרשים.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:55

    הציון הוא לפי הרי"ף כי הוא הולך על הרי"ף.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 15:55

    הציון הוא לפי הרי"ף כי הוא הולך על הרי"ף.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:14

    הציון הוא לפי הרי"ף כי הוא הולך על הרי"ף.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:14

    הציון הוא לפי הרי"ף כי הוא הולך על הרי"ף.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:16

    לצורך הבהרה:
    אין הכוונה לציין למספרי העמודים של עוז והדר אלא לפי דפי הגמ'

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:16

    לצורך הבהרה:
    אין הכוונה לציין למספרי העמודים של עוז והדר אלא לפי דפי הגמ'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:19

    אמת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:19

    אמת.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:32

    בשולי הדיון, ואחרי קריאת שתי הצדדים...

    בעבר, נתנו לי לערוך דרכי משה, ושמתי לב שהציון שהוא מציין למרדכי הם לפי
    דפים, ואחרי בדיקה העליתי שמדובר במהדורה מסוימת שנפוצה בעבר, וכיום איננה
    רלוונטית, והציון לא מוביל לשום מקום...
    אז מי שרוצה לציין לדפי הרי”ף של וילנא כדאי לו לקחת בחשבון גם איך זה ייראה
    בעוד 300 שנה...

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 16:32

    בשולי הדיון, ואחרי קריאת שתי הצדדים...

    בעבר, נתנו לי לערוך דרכי משה, ושמתי לב שהציון שהוא מציין למרדכי הם לפי
    דפים, ואחרי בדיקה העליתי שמדובר במהדורה מסוימת שנפוצה בעבר, וכיום איננה
    רלוונטית, והציון לא מוביל לשום מקום...
    אז מי שרוצה לציין לדפי הרי”ף של וילנא כדאי לו לקחת בחשבון גם איך זה ייראה
    בעוד 300 שנה...

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 22:34

    אם היה תלוי בי הייתי מכריע תמיד לציין לדפי הריף. ככה נהוג במאות האחרונות
    (מאז השינוי האחרון בדפים כאמור...)
    גם אצל עוז והדר לדעתי זה יותר משהו מעין שיווקי מאשר עיקרון אמיתי

    לגבי הטענה של עוד 300 שנה - לא נכון, כי היום אף אחד לא יוריד את המספור
    הנוכחי של דפי הרי"ף (אלא רק מוסיפים ציון אחר), שלא כמו מהדורות קודמות דוגמת
    ווילנא שכן שינו

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 22:34

    אם היה תלוי בי הייתי מכריע תמיד לציין לדפי הריף. ככה נהוג במאות האחרונות
    (מאז השינוי האחרון בדפים כאמור...)
    גם אצל עוז והדר לדעתי זה יותר משהו מעין שיווקי מאשר עיקרון אמיתי

    לגבי הטענה של עוד 300 שנה - לא נכון, כי היום אף אחד לא יוריד את המספור
    הנוכחי של דפי הרי"ף (אלא רק מוסיפים ציון אחר), שלא כמו מהדורות קודמות דוגמת
    ווילנא שכן שינו

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 23:33

    אם כבר, אז יש בעיה מוכרת, שמכון ירושלים מציינים בשו"ע שלהם לטור לפי מספור
    העמודים שלהם, של הטור השלם של שירת דבורה.
    הבעיה היא שבמרבית הפעמים אתה לומד עם טושו"ע שמספור עמודי הטור בו שונה
    כמובן, ואתה מגשש ממש באפלה.
    שלא לדבר אם אתה חלילה לומד בטור ממהדורה אחרת. חבל.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    16.05.24,
    23:31:52

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 23:33

    אם כבר, אז יש בעיה מוכרת, שמכון ירושלים מציינים בשו"ע שלהם לטור לפי מספור
    העמודים שלהם, של הטור השלם של שירת דבורה.
    הבעיה היא שבמרבית הפעמים אתה לומד עם טושו"ע שמספור עמודי הטור בו שונה
    כמובן, ואתה מגשש ממש באפלה.
    שלא לדבר אם אתה חלילה לומד בטור ממהדורה אחרת. חבל.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    16.05.24,
    23:31:52

    תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2024 10:49

    יש כאן כאלו שהבינו שבעוז והדר כותבים לפי דפי עוז והדר ברי"ף.
    זה לא נכון.
    כותבים שם לפי דפי הגמרא.
    לגבי ירושלמי: מקובל לכתוב לפי פרק והלכה, וכיום זה מקובל בכל המכונים, כולל
    בעוז והדר.
    יש כאלו שמוסיפים גם דפי וילנא.
    במסורת הש"ס של ירושלמי עוז והדר כותבים פרק והלכה ו
    בנוסף גם את דפי עוז
    והדר.
    בשאר ספרי עוז והדר, כותבים פרק והלכה, ורק אם זה הלכה ארוכה מוסיפים גם דף
    ועמוד,
    לפי דפי וילנא ולא לפי עוז והדר
    (כך ידוע לי מלפני שלוש שנים, לא
    שמעתי על שינוי מאז).

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2024 10:49

    יש כאן כאלו שהבינו שבעוז והדר כותבים לפי דפי עוז והדר ברי"ף.
    זה לא נכון.
    כותבים שם לפי דפי הגמרא.
    לגבי ירושלמי: מקובל לכתוב לפי פרק והלכה, וכיום זה מקובל בכל המכונים, כולל
    בעוז והדר.
    יש כאלו שמוסיפים גם דפי וילנא.
    במסורת הש"ס של ירושלמי עוז והדר כותבים פרק והלכה ו
    בנוסף גם את דפי עוז
    והדר.
    בשאר ספרי עוז והדר, כותבים פרק והלכה, ורק אם זה הלכה ארוכה מוסיפים גם דף
    ועמוד,
    לפי דפי וילנא ולא לפי עוז והדר
    (כך ידוע לי מלפני שלוש שנים, לא
    שמעתי על שינוי מאז).

    תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 00:15

    אמנם הדיון כבר הסתיים מזמן, אבל חשוב לי להוסיף ידיעה:
    בתקופה שעבדתי בעוז והדר אירע לי שהייתי צריך לציין לר"ן על הרי"ף אך דא עקא
    שהרי"ף בחר להעתיק את הקטע הזה מהגמרא שלא במקומו כלל אלא 3 דפים אח"כ, דהיינו
    הגמ' היא בדף לא. והרי"ף העתיק אותה אחרי שהביא את הגמרא בלד. וכמובן גם הר"ן
    נמצא שם, וכאן הסתפקתי איך לציין, הרי אם אכתוב לא. אנשים יחפשו ולא ימצאו כי
    אינם יודעים שבהמשך יש שוב לא., שלחתי את השאילה לעורך האחראי וענה לי שבמקרה
    כזה מציינים לפי דפי הרי"ף!....
    למדתי מזה שלפעמים עדיף להמשיך בשיטות הישנות, ולא תמיד השאיפה להקל באמת מקלה
    אלא מסרבלת ומסבכת... [דון מינה גם להרבה דברים בחיים, ואכמ"ל].

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 00:15

    אמנם הדיון כבר הסתיים מזמן, אבל חשוב לי להוסיף ידיעה:
    בתקופה שעבדתי בעוז והדר אירע לי שהייתי צריך לציין לר"ן על הרי"ף אך דא עקא
    שהרי"ף בחר להעתיק את הקטע הזה מהגמרא שלא במקומו כלל אלא 3 דפים אח"כ, דהיינו
    הגמ' היא בדף לא. והרי"ף העתיק אותה אחרי שהביא את הגמרא בלד. וכמובן גם הר"ן
    נמצא שם, וכאן הסתפקתי איך לציין, הרי אם אכתוב לא. אנשים יחפשו ולא ימצאו כי
    אינם יודעים שבהמשך יש שוב לא., שלחתי את השאילה לעורך האחראי וענה לי שבמקרה
    כזה מציינים לפי דפי הרי"ף!....
    למדתי מזה שלפעמים עדיף להמשיך בשיטות הישנות, ולא תמיד השאיפה להקל באמת מקלה
    אלא מסרבלת ומסבכת... [דון מינה גם להרבה דברים בחיים, ואכמ"ל].

    תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 00:18

    לא הבנתי את הלימוד.
    הלימוד הוא שגם כשרוצים להקל ולעשות משהו חדש שיהיה יותר נח לכל הלומדים
    בגמרות של עו"ה,
    עדיין צריכים להיות גמישים ולהבין שיש מקרים חריגים שרק בהם צריך להשתמש בשיטה
    הישנה שכיום היא מסורבלת.
    (כמובן שבמקרה הזה ספציפית כתבת "מדפי הרי"ף").

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 00:18

    לא הבנתי את הלימוד.
    הלימוד הוא שגם כשרוצים להקל ולעשות משהו חדש שיהיה יותר נח לכל הלומדים
    בגמרות של עו"ה,
    עדיין צריכים להיות גמישים ולהבין שיש מקרים חריגים שרק בהם צריך להשתמש בשיטה
    הישנה שכיום היא מסורבלת.
    (כמובן שבמקרה הזה ספציפית כתבת "מדפי הרי"ף").

    תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 09:12

    יתכן ואתה צודק,
    אך יש גם הסתכלות אחרת על הענין, ספר הרי"ף לא התחבר לפי סדר הגמרא, נקודה! יש
    הרבה גמרות שמובאות שלא במקומם ולפעמים אפי' בפרק או מסכת אחרת, במצב כזה מה
    הקשר לציין לפי דף הגמ'? זה שכמה הוצאות ובפרט עוז והדר החליטו להדביק את דפי
    הגמ' על הרי"ף באופן שלפעמים תמצא בראש העמוד ציון כזה: [ה: - ו. ז: - ח:]
    ובעמוד שלאחריו כזה: [ו. - ז. ח:] ואח"כ כזה: [ד: - ה. ט.] וכן הלאה... זה לא
    סרבול?
    כשמכניסים למודעות שיש דפים לרי"ף וגם הם מצוינים בראש העמוד באותו מקום, זה
    הרבה יותר קל, כי זה לפי סדר עוקב ולא מבולבל. נקודה למחשבה...
    [למה אף אחד לא חשב לציין לרא"ש לפי דפי הגמ'? הם גם מצוינים בראש העמודים. לא
    יהיה יותר קל למצוא כך לפי סדר הגמ'?...]

  • שאלה מענינת

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2024 00:22 האם מי מחכמי הקבוצה יודע מה פשרה של ההערה שנוספה ברש''י [מתחילה במילים לא לענין צווי] בתחילת פרשת השבוע (שמות לח, כב) ישנם דפוסים שהיא מופיעה בסוגריים וישנם מהדורות שהיא הוכנסה כחלק מלשונו של רש''י וברור שזה לא נכון מכיון שמצויין שם לעיין בתוס' בפרק הרואה, וידוע לכל כי בעלי התוס' היו נכדיו של רש''י.
  • שאלה בדקדוק

    2024
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2024 20:21 הרי הכותב לא הולך לספר לקורא לכמה הנהגות מתחלקת ההנהגת - כלומר לא המספר הוא הנושא כאן אלא המהות. אפשר להתעקש ולנקוט בלשון נקבה - כיון שאפשר לומר שאתה מבאר לאיזה צורות של הנהגה. אבל בין כך ובין כך, תפקידו של עורך הוא להגיש כשולחן ערוך, להרחיב ולבאר בפה מלא: הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתי צורות של הנהגה. או: לשני סוגי הנהגה. ולא לתת לקורא להרהר ולנחש ל2 "מה" מתחלקת ההנהגה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Thursday, January 11, 2024 7:23 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק לא הסברתי את עצמי כראוי, אז אסביר שוב. תאמר (או תראה או תקריא) למישהו את המשפט: "הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתיים: הכהן, שתפקידו להדריך את העם במצוות שבין אדם למקום, והמלך, שמשגיח עליהם בענייני בין אדם לחברו". ואז תשאל אותו: "מה הכוונה מתחלקת לשתיים? מתחלקת למה? לשתי מה?" כל אחד יענה: "לשתי הנהגות". נמצא שגם בלא לפרט ולומר בפירוש: "מתחלקת לשתי הנהגות", ניסוח המשפט ובחירת המין ('שתיים', נקבה) מגלה (לשומע או לקורא) שהכוונה לשתי הנהגות, ולא לשני חלקי הנהגה. ולכן אין שום פסול לנקוט במשפט הנ"ל: "מתחלקת לשתיים". הלא כן? שאלת מישהו? בוא נעשה ניסיון! דומני שיענו: מתחלקת לשתי הנהגות. לשתי מחלקות. לשתי צורות. לשתי חטיבות. לשתי ממשלות. לשתי תורות. לשתי שליטות. לשתי מרויות. לשתי ממלכות. לשתי ארצות. לשתי מדינות. לשתי ערים. לשתי מחוזות. וכו' וכו'. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Thursday, January 11, 2024 12:34 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק כלומר, תשאל אותו: מה הכוונה מתחלקת לשתיים? מתחלקת למה? לשתי מה? אז הוא יענה: לשתי הנהגות. נמצא שגם בלי לפרט, עצם הניסוח ובחירת המין (שתיים, נקבה) מגלה שהכוונה לשתי הנהגות, ולא לשני חלקי הנהגה. גם בלי לפרט. הרי כל אחד שתשאל אותו: "מה הכוונה מתחלקת לשתיים"? ישיב: "מתחלקת לשתי הנהגות". (ולא: לשני חלקים). אפשר, אבל צריך לפרט. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: ש ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 9:44 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק אפשר שההנהגה באופן כללי (או: 'ההנהגה הכללית') מתחלקת לשתי הנהגות פרטיות? ברור. כי כאשר נחלק את הגלימה או הבננה ל-2 חלקים, אין לנו כאן שתי גלימות או שתי בננות אלא - שני חלקים של גלימה או בננה אחת. על כרחנו שהמספר מתייחס לחלקים ולא לגוף החפץ. ההסתבכות בדיון זה היא איך להתייחס להנהגה שנחלקת ל-2. האם יש כאן 2 הנהגות או 2 חלקים של הנהגה אחת. וזה צריך העורך לנסח ולדייק לפי הענין. או: עם ישראל נחלק לשתי הנהגות. או: ההנהגה של עם ישראל נחלקת לשנים. בכל מקרה לא מדוייק, או לפחות מסורבל, לכתוב שההנהגה מתחלקת ל-2 הנהגות. ממה נפשך: "הנהגה" או "שתי הנהגות". כמו שנאמר: המדינה מתחלקת לשתי מדינות. אפשר לומר: המדינה נחלקת לשני מחוזות. וכיו"ב. (או המדינה נחלקה לשתי מדינות - לשון עבר, כלומר שהיום אינה מדינה אחת אלא שתי מדינות נפרדות). ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: shimon maryles Cc: ש ; ש. הופמן S. Hoffman ; חנן ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 9:06 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק או: חילק את הגלימה לשניים. מצד שני, הרי לא אומרים: "חילק את הבננה לשתיים", אלא: לשניים. למרות שבננה זה נקבה. כמובן כדברי הרב שי"ן (ימנית או שמאלית? צריך לפרט יותר...) אין מקום להכניס מילים דמיוניות שלא מופיעות במשפט כגון שני 'חלקים' או שני 'מינים' וכדומה. (הרי אין לדבר סוף. אולי הוא התכוון לשני חצאים? או לשני מספרים? או לשני 'מיני־הנהגות'? או לשתי 'תת־הנהגות'? או לשתי מידות? וכו' וכו'.) המשפט אמר 'הנהגה מתחלקת לב'', היינו החלוקה היא לשתי יחידות של אותה יחידה מקורית. כמו שכשאני 'אחד מתחלק לשניים' אני מתכוון שאותו אחד מתחלק לשניים, ואני לא מנסה לחשוב למה הכוונה - לשני מספרים? אולי לשתי עגבניות? או מלפפונים? לשתיים. דיברו על ההנהגה, אז היא זאת שמתחלקת לשניים. אם ההנהגה מתחלקת אזי אין כאן שתי הנהגות אלא שני חלקי הנהגה אחת. ו"חלק" הינו זכר. המספר יופיע בלשון נקבה כאשר המשפט מנוסח: עם ישראל מתחלק לשתי הנהגות... ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: חנן Cc: מעשה הכתב ; shimon maryles ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 2:59 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק אבל מה נאמר גבי משפט כזה: "הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתיים: הכהן, שתפקידו להדריך את העם במצוות שבין אדם למקום, והמלך, שמשגיח עליהם בענייני בין אדם לחברו". האם נכון לכתוב "מתחלקת לשתיים", היינו לשתי הנהגות. או שצריך: "מתחלקת לשניים", היינו לשני חלקים? תודה רבה לכל המשיבים היקרים (וגם באישי). עזרתם לי! שנים (שני אורות) שנים. אור - אחד, שניים - שני אורות. (ואף שמספר סתמי בעברית הוא נקבה, כאן זה לא מספר סתמי. ובכל מקרה ההחלטה הזו היא חדשה ואינה מהמקורות) שלום לכולם, כתוב בספר כך: שעשה הבדלה לאור גופיה ועשה אותו ב' נדרשתי לתקן. איך נכון לתקן? ועשה אותו 'שנים' או 'שתים'. כמובן, שהכוונה היא שהקב"ה חילק את האור לשני מינים/חלקים של אור. תודה רבה!
  • שאלה ליודעי דבר

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2024 18:17 הבעיה היא שהקורא לא יידע אם הציון הוא ע"פ הגמ' או ע"פ הר"ן. לכן כדאי לכתוב: הר"ן על הגמ' בב"ק י:.
  • שאלה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2024 21:08 בהזדמנות זו: למי שיש ניסיון עם תוכנה זו אשמח מאוד לשמוע פירוט. ייש"כ מאת: [email protected]
  • ליודעי חן

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 03/07/2024 08:40 יש ספר ביאור הגר"א על תיקוני זוהר עם פירוש ברית אליהו, שמה הוא עשה לוח ראשי תיבות. אני יכול לשלוח תמונה מהלוח אם רוצים
  • שאלה חצופה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/07/2024 11:20 הכתב והמכתבאסופת כתובות מארץ-ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית-ראשוןשמואל אחיטוב ה'כתב והמכתב' הוא אסופה של כתובות מימי בית-ראשון, מהממלכות ששכנו משני עברי הירדן, יהודה וישראל, ערי פלשת, אדום, עמון ומואב. הכתובות מיהודה וישראל נכתבו עברית, ואילו שאר הכתובות נכתבו בשפות, או ניבים, קרובים לעברית, וכל קורא עברית יוכל לקרוא אותן. הכתובות הן מסוגים שונים: מצבות שנחקקו באבן, תעודות שנכתבו בצבע ובדיו על אבנים וחרסים, ואף על טיח; וכן מכתבים ופתקים שנכתבו על שברי כלי חרס ועל פפירוס. הכתובות מאירות צדדים שונים בחיי כותביהן. הן זורקות אור על תולדות הארץ, מגלות טפח ויותר על אמונותיהם ומנהגיהם הדתיים והחברתיים של תושבי הארץ, על המנהל הממלכתי והמקומי ועוד. הכתובות העבריות הן עדות ישירה, בת הזמן, ללשון שבפי דובריה, מישראל או מיהודה. הן מעידות על הקרבה הלשונית בין היהודית לישראלית וגם על ההבדלים ביניהן. אפילו הבדלי מבטא הן משקפות. הכתובות הן עדות בלבדית ללשונותיהם של שכני ישראל שלא הותירו אחריהם ספרות כתובה דוגמת המקרא: ללשון ערי פלשת, לאדומית, למואבית ולעמונית, ולשפתם של תושבי עמק סוכות. אף בהן יש עדות, אמנם דלה, לספרות שהיתה לעמים הללו, ואבדה מאיתנו. תעודות מיוחדות במינן הן מצבת מישע מלך מואב ו'ספר בלעם בר בעור', המתקרבות בתוכנן ובסגנונן לספרות המקרא. במהדורה החדשה, המורחבת והמתוקנת של הספר נוספו כמה תעודות שיש בהן עניין לקורא, ובהן הכתובת הארמית שהציב חזאל בתל דן המזכירה את מות 'יורם בר אחאב מלך ישראל ואחזיהו בר יהורם מלך בית דויד'. במהדורה זו תוקנו שגיאות, הוחלפו כמה העתקות בטובות מהן, ונוספו או הורחבו פירושים, לפי מה שנתחדש במחקר, או בשל הצורך בהבהרה של קבצים מצורפים: HebrewBooksOrg_51176_page_1.pdf HAKETAV_VEHAMIKTAV001.jpg
  • שאלה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 11:03 אבל עולם הזה חיי שעה, כמו שכתוב (אבות פ"ד מ"יז) 'יפה שעה אחת בעולם הזה', רוצה לומר עולם הזה נקראת שעה אחת. האם זה טעות בהבנה או שיש מי שמפרש כן?
  • שאלה בתמחור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ק
    תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2024 22:07 תודה לכולם! מאת: [email protected] --

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים