מקור מבעל הלשם
-
תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2024 00:26
יש בידי את הציון לבעל הלשם המצ"ב, מישהו יכול לשלוח לי את המקור?
[image: image.png]"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם". -
תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2024 00:26
יש בידי את הציון לבעל הלשם המצ"ב, מישהו יכול לשלוח לי את המקור?
[image: image.png]"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם".תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2024 00:29
ספר הדע"ה חלק ב
דרוש ד
ענף כב
סימן דועומק הכוונה הוא כי הנה תיקון גדול ועיקר גדול הוא כדי להחליש את הסטרא אחרא
ולבטלה. לדבר בגנותה ולמאס אותה. והוא סוד מה שאמרו מגילה כ"ה ב' כל ליצנותא
אסירא בר מליצנותא דעבו"ז דשריא דכתיב כו'. ומה שאמרו דשריא ולא אמרו שהוא
מצוה הוא משום שלא ירגיל אדם בליצנות. וגם באמת כי עוד יותר טוב הוא. לבטלה
בלבו לגמרי ולהתרחק ממנה שלא לדבר בה ולא להרהר בה מאומה. והוא עוד יותר טוב
הרבה. אלא שאם נתגלגל בה הדיבור ע"י איזה סיבה. אז הוא ענין גדול לדבר בזילותה
וגנותה ולמאס אותה וכמו שאמרה התורה שקץ תשקצנו כו'. כי הוא תיקון גדול להחליש
את הקליפה ולבטלה וכמו שאמר האריז"ל בכוונת עלינו לשבח ע"ש שמבואר כי ע"י
שמדבר בגנותה וממאס אותה הוא גורם חלישות גדול להקליפה ע"ש. ומכש"כ כאשר שממאס
אותה בלבו ומתרחק ממנה שאינו מדבר בה מאומה מחמת שהיא שנאוי בעיניו ואינו רוצה
לדעת ממנה ולהרהר בה כלל. הוא עוד יותר ראוי ויותר טוב כנז'. וזהו שאמר להם אל
תאמרו מים מים. שאל תאמרו שיוצאים מהם שני מיני מים. אחד מים דדכיו דטהרה היתר
כשר. דאינון מיין מתיקין. ואחד מים דמסאבו דאינון איסור טמא פסול מיין מרירין.
שהם כל שפע הנמשך להחיצונים. ולא תהוון שקילין דא לדא לומר שגם להם ניתן כח
לעשות כחפצם ושניהם יונקים בשוה מאבני שיש טהור וא"כ הרי שמא חס ושלום ב'
רשויות יש למטה כי הרי יניקה אחת שוה לשניהם. אך האמת היא שכל יניקתם וכל כחם
הוא בהשגחת והנהגת הקב"ה ובשליטת מלכותו יתברך עליהם תמיד וכחומר ביד היוצר
ברצותו מרחיב וברצותו מקצר. ולא ניתן להם רשות לעצמם כלל וכלל אף רגע אחת. והם
תמיד במתג ורסן וברתוקות ונחושתיים תחת השגחתו ושליטתו ית"ש. וכל תוקפם
ופעולתם הנה הוא תמיד רק בהנהגתו יתברך כגרזן ביד החוצב בו. ואין בידם לא
להיטיב ולא להרע מעצמם כלל וכלל. וגם כל מציאותם גופה עם כל גודל פעולתם
ותוקפם הנראה מהם. הנה הם באמת הבל וריק. כי אין למציאותם יסוד קיים כלל ואין
להם ממש כלל. אלא שהם עומדים לפי שעה (ר"ל עד עת ביטולם) במציאות נוראה כזו.
ממנו ית"ש המעמיד אותם לפי שעה. כדי לנסות בהם את הבריות בכל פעולתם וטובתם.
וכדי להיות שבט אפו וכלי זעמו בכל רעתם ורשעתם להפרע בהם מכל עוברי רצונו. ורק
על זה הנה נמצאו ומתקיימים ממנו ית"ש לפי שעה ע"י קבלת השפע הנז' אשר מקבלים
מהארת הגבורות המתפשט ויוצא גם להם מאבני שיש טהור וכנז':
והנה החכם הזוכה ומתחקה ומתבונן על יסודן ועל איזה צורך וכוונה שהקב"ה מעמיד
אותם הנה הוא נזהר בכל זה שלא להתפעל מהם מאומה ומבטלם בלבו כמו שהוא האמת
ואינו נותן דעתו עליהם כלל. וכמו שאמר ר' חנינא לההיא רשעה. חולין ז' ע"ב.
שקולי לא מסתייעא מילתיך. אין עוד מלבדו כתיב. וזה היה ג"כ כוונת ר' עקיבא ע"ה
במה שאמר להם אל תאמרו מים מים שלא תאמרו ששני מיני מים הם. ור"ל שלא תתפעלו
מהמיין דמאסבו מאומה ולא תתנו דעתכם עליהם כלל לעשות שום דיבור מזה אלא תבטלו
אותם בלבכם שהם הבל וריק ואין בהם ממש כלל וכמו שעשה ר' חנינא ואמר אין עוד
מלבדו כתיב. וזהו שאמר להם משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. ור"ל כי
המיין דמסאבו הם מצד הנחש דמליל שקרא על קב"ה. והוא דובר שקרים. לא יכון. ר"ל
שאין לו כן ובסיס כלל ואין לו יסוד קיים ולא ממש כלל. כי שקרא לית ליה רגלין
וכך חויא לית ליה רגלין. על גחונך תלך. כמ"ש כ"ז בתיקונים תיקון כ"ב דף ע"ג
ב'. הנה כ"ז הזהיר להם ר' עקיבא בתחילה כאשר הכינו את עצמם לכנוס לפרדס אך לא
הועיל להם אזהרתו. כי יסודם גרמה להן כנ"ל. ולא נזהר בזה בכל הראוי אלא הוא
עצמו לבד ולכן יצא הוא בשלום: -
תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2024 00:29
ספר הדע"ה חלק ב
דרוש ד
ענף כב
סימן דועומק הכוונה הוא כי הנה תיקון גדול ועיקר גדול הוא כדי להחליש את הסטרא אחרא
ולבטלה. לדבר בגנותה ולמאס אותה. והוא סוד מה שאמרו מגילה כ"ה ב' כל ליצנותא
אסירא בר מליצנותא דעבו"ז דשריא דכתיב כו'. ומה שאמרו דשריא ולא אמרו שהוא
מצוה הוא משום שלא ירגיל אדם בליצנות. וגם באמת כי עוד יותר טוב הוא. לבטלה
בלבו לגמרי ולהתרחק ממנה שלא לדבר בה ולא להרהר בה מאומה. והוא עוד יותר טוב
הרבה. אלא שאם נתגלגל בה הדיבור ע"י איזה סיבה. אז הוא ענין גדול לדבר בזילותה
וגנותה ולמאס אותה וכמו שאמרה התורה שקץ תשקצנו כו'. כי הוא תיקון גדול להחליש
את הקליפה ולבטלה וכמו שאמר האריז"ל בכוונת עלינו לשבח ע"ש שמבואר כי ע"י
שמדבר בגנותה וממאס אותה הוא גורם חלישות גדול להקליפה ע"ש. ומכש"כ כאשר שממאס
אותה בלבו ומתרחק ממנה שאינו מדבר בה מאומה מחמת שהיא שנאוי בעיניו ואינו רוצה
לדעת ממנה ולהרהר בה כלל. הוא עוד יותר ראוי ויותר טוב כנז'. וזהו שאמר להם אל
תאמרו מים מים. שאל תאמרו שיוצאים מהם שני מיני מים. אחד מים דדכיו דטהרה היתר
כשר. דאינון מיין מתיקין. ואחד מים דמסאבו דאינון איסור טמא פסול מיין מרירין.
שהם כל שפע הנמשך להחיצונים. ולא תהוון שקילין דא לדא לומר שגם להם ניתן כח
לעשות כחפצם ושניהם יונקים בשוה מאבני שיש טהור וא"כ הרי שמא חס ושלום ב'
רשויות יש למטה כי הרי יניקה אחת שוה לשניהם. אך האמת היא שכל יניקתם וכל כחם
הוא בהשגחת והנהגת הקב"ה ובשליטת מלכותו יתברך עליהם תמיד וכחומר ביד היוצר
ברצותו מרחיב וברצותו מקצר. ולא ניתן להם רשות לעצמם כלל וכלל אף רגע אחת. והם
תמיד במתג ורסן וברתוקות ונחושתיים תחת השגחתו ושליטתו ית"ש. וכל תוקפם
ופעולתם הנה הוא תמיד רק בהנהגתו יתברך כגרזן ביד החוצב בו. ואין בידם לא
להיטיב ולא להרע מעצמם כלל וכלל. וגם כל מציאותם גופה עם כל גודל פעולתם
ותוקפם הנראה מהם. הנה הם באמת הבל וריק. כי אין למציאותם יסוד קיים כלל ואין
להם ממש כלל. אלא שהם עומדים לפי שעה (ר"ל עד עת ביטולם) במציאות נוראה כזו.
ממנו ית"ש המעמיד אותם לפי שעה. כדי לנסות בהם את הבריות בכל פעולתם וטובתם.
וכדי להיות שבט אפו וכלי זעמו בכל רעתם ורשעתם להפרע בהם מכל עוברי רצונו. ורק
על זה הנה נמצאו ומתקיימים ממנו ית"ש לפי שעה ע"י קבלת השפע הנז' אשר מקבלים
מהארת הגבורות המתפשט ויוצא גם להם מאבני שיש טהור וכנז':
והנה החכם הזוכה ומתחקה ומתבונן על יסודן ועל איזה צורך וכוונה שהקב"ה מעמיד
אותם הנה הוא נזהר בכל זה שלא להתפעל מהם מאומה ומבטלם בלבו כמו שהוא האמת
ואינו נותן דעתו עליהם כלל. וכמו שאמר ר' חנינא לההיא רשעה. חולין ז' ע"ב.
שקולי לא מסתייעא מילתיך. אין עוד מלבדו כתיב. וזה היה ג"כ כוונת ר' עקיבא ע"ה
במה שאמר להם אל תאמרו מים מים שלא תאמרו ששני מיני מים הם. ור"ל שלא תתפעלו
מהמיין דמאסבו מאומה ולא תתנו דעתכם עליהם כלל לעשות שום דיבור מזה אלא תבטלו
אותם בלבכם שהם הבל וריק ואין בהם ממש כלל וכמו שעשה ר' חנינא ואמר אין עוד
מלבדו כתיב. וזהו שאמר להם משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. ור"ל כי
המיין דמסאבו הם מצד הנחש דמליל שקרא על קב"ה. והוא דובר שקרים. לא יכון. ר"ל
שאין לו כן ובסיס כלל ואין לו יסוד קיים ולא ממש כלל. כי שקרא לית ליה רגלין
וכך חויא לית ליה רגלין. על גחונך תלך. כמ"ש כ"ז בתיקונים תיקון כ"ב דף ע"ג
ב'. הנה כ"ז הזהיר להם ר' עקיבא בתחילה כאשר הכינו את עצמם לכנוס לפרדס אך לא
הועיל להם אזהרתו. כי יסודם גרמה להן כנ"ל. ולא נזהר בזה בכל הראוי אלא הוא
עצמו לבד ולכן יצא הוא בשלום: -
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות