דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור מבעל הלשם

2024
4 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2024 00:26

    יש בידי את הציון לבעל הלשם המצ"ב, מישהו יכול לשלוח לי את המקור?
    [image: image.png]

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2024 00:26

    יש בידי את הציון לבעל הלשם המצ"ב, מישהו יכול לשלוח לי את המקור?
    [image: image.png]

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2024 00:29

    ספר הדע"ה חלק ב
    דרוש ד
    ענף כב
    סימן ד

    ועומק הכוונה הוא כי הנה תיקון גדול ועיקר גדול הוא כדי להחליש את הסטרא אחרא
    ולבטלה. לדבר בגנותה ולמאס אותה. והוא סוד מה שאמרו מגילה כ"ה ב' כל ליצנותא
    אסירא בר מליצנותא דעבו"ז דשריא דכתיב כו'. ומה שאמרו דשריא ולא אמרו שהוא
    מצוה הוא משום שלא ירגיל אדם בליצנות. וגם באמת כי עוד יותר טוב הוא. לבטלה
    בלבו לגמרי ולהתרחק ממנה שלא לדבר בה ולא להרהר בה מאומה. והוא עוד יותר טוב
    הרבה. אלא שאם נתגלגל בה הדיבור ע"י איזה סיבה. אז הוא ענין גדול לדבר בזילותה
    וגנותה ולמאס אותה וכמו שאמרה התורה שקץ תשקצנו כו'. כי הוא תיקון גדול להחליש
    את הקליפה ולבטלה וכמו שאמר האריז"ל בכוונת עלינו לשבח ע"ש שמבואר כי ע"י
    שמדבר בגנותה וממאס אותה הוא גורם חלישות גדול להקליפה ע"ש. ומכש"כ כאשר שממאס
    אותה בלבו ומתרחק ממנה שאינו מדבר בה מאומה מחמת שהיא שנאוי בעיניו ואינו רוצה
    לדעת ממנה ולהרהר בה כלל. הוא עוד יותר ראוי ויותר טוב כנז'. וזהו שאמר להם אל
    תאמרו מים מים. שאל תאמרו שיוצאים מהם שני מיני מים. אחד מים דדכיו דטהרה היתר
    כשר. דאינון מיין מתיקין. ואחד מים דמסאבו דאינון איסור טמא פסול מיין מרירין.
    שהם כל שפע הנמשך להחיצונים. ולא תהוון שקילין דא לדא לומר שגם להם ניתן כח
    לעשות כחפצם ושניהם יונקים בשוה מאבני שיש טהור וא"כ הרי שמא חס ושלום ב'
    רשויות יש למטה כי הרי יניקה אחת שוה לשניהם. אך האמת היא שכל יניקתם וכל כחם
    הוא בהשגחת והנהגת הקב"ה ובשליטת מלכותו יתברך עליהם תמיד וכחומר ביד היוצר
    ברצותו מרחיב וברצותו מקצר. ולא ניתן להם רשות לעצמם כלל וכלל אף רגע אחת. והם
    תמיד במתג ורסן וברתוקות ונחושתיים תחת השגחתו ושליטתו ית"ש. וכל תוקפם
    ופעולתם הנה הוא תמיד רק בהנהגתו יתברך כגרזן ביד החוצב בו. ואין בידם לא
    להיטיב ולא להרע מעצמם כלל וכלל. וגם כל מציאותם גופה עם כל גודל פעולתם
    ותוקפם הנראה מהם. הנה הם באמת הבל וריק. כי אין למציאותם יסוד קיים כלל ואין
    להם ממש כלל. אלא שהם עומדים לפי שעה (ר"ל עד עת ביטולם) במציאות נוראה כזו.
    ממנו ית"ש המעמיד אותם לפי שעה. כדי לנסות בהם את הבריות בכל פעולתם וטובתם.
    וכדי להיות שבט אפו וכלי זעמו בכל רעתם ורשעתם להפרע בהם מכל עוברי רצונו. ורק
    על זה הנה נמצאו ומתקיימים ממנו ית"ש לפי שעה ע"י קבלת השפע הנז' אשר מקבלים
    מהארת הגבורות המתפשט ויוצא גם להם מאבני שיש טהור וכנז':
    והנה החכם הזוכה ומתחקה ומתבונן על יסודן ועל איזה צורך וכוונה שהקב"ה מעמיד
    אותם הנה הוא נזהר בכל זה שלא להתפעל מהם מאומה ומבטלם בלבו כמו שהוא האמת
    ואינו נותן דעתו עליהם כלל. וכמו שאמר ר' חנינא לההיא רשעה. חולין ז' ע"ב.
    שקולי לא מסתייעא מילתיך. אין עוד מלבדו כתיב. וזה היה ג"כ כוונת ר' עקיבא ע"ה
    במה שאמר להם אל תאמרו מים מים שלא תאמרו ששני מיני מים הם. ור"ל שלא תתפעלו
    מהמיין דמאסבו מאומה ולא תתנו דעתכם עליהם כלל לעשות שום דיבור מזה אלא תבטלו
    אותם בלבכם שהם הבל וריק ואין בהם ממש כלל וכמו שעשה ר' חנינא ואמר אין עוד
    מלבדו כתיב. וזהו שאמר להם משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. ור"ל כי
    המיין דמסאבו הם מצד הנחש דמליל שקרא על קב"ה. והוא דובר שקרים. לא יכון. ר"ל
    שאין לו כן ובסיס כלל ואין לו יסוד קיים ולא ממש כלל. כי שקרא לית ליה רגלין
    וכך חויא לית ליה רגלין. על גחונך תלך. כמ"ש כ"ז בתיקונים תיקון כ"ב דף ע"ג
    ב'. הנה כ"ז הזהיר להם ר' עקיבא בתחילה כאשר הכינו את עצמם לכנוס לפרדס אך לא
    הועיל להם אזהרתו. כי יסודם גרמה להן כנ"ל. ולא נזהר בזה בכל הראוי אלא הוא
    עצמו לבד ולכן יצא הוא בשלום:

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2024 00:29

    ספר הדע"ה חלק ב
    דרוש ד
    ענף כב
    סימן ד

    ועומק הכוונה הוא כי הנה תיקון גדול ועיקר גדול הוא כדי להחליש את הסטרא אחרא
    ולבטלה. לדבר בגנותה ולמאס אותה. והוא סוד מה שאמרו מגילה כ"ה ב' כל ליצנותא
    אסירא בר מליצנותא דעבו"ז דשריא דכתיב כו'. ומה שאמרו דשריא ולא אמרו שהוא
    מצוה הוא משום שלא ירגיל אדם בליצנות. וגם באמת כי עוד יותר טוב הוא. לבטלה
    בלבו לגמרי ולהתרחק ממנה שלא לדבר בה ולא להרהר בה מאומה. והוא עוד יותר טוב
    הרבה. אלא שאם נתגלגל בה הדיבור ע"י איזה סיבה. אז הוא ענין גדול לדבר בזילותה
    וגנותה ולמאס אותה וכמו שאמרה התורה שקץ תשקצנו כו'. כי הוא תיקון גדול להחליש
    את הקליפה ולבטלה וכמו שאמר האריז"ל בכוונת עלינו לשבח ע"ש שמבואר כי ע"י
    שמדבר בגנותה וממאס אותה הוא גורם חלישות גדול להקליפה ע"ש. ומכש"כ כאשר שממאס
    אותה בלבו ומתרחק ממנה שאינו מדבר בה מאומה מחמת שהיא שנאוי בעיניו ואינו רוצה
    לדעת ממנה ולהרהר בה כלל. הוא עוד יותר ראוי ויותר טוב כנז'. וזהו שאמר להם אל
    תאמרו מים מים. שאל תאמרו שיוצאים מהם שני מיני מים. אחד מים דדכיו דטהרה היתר
    כשר. דאינון מיין מתיקין. ואחד מים דמסאבו דאינון איסור טמא פסול מיין מרירין.
    שהם כל שפע הנמשך להחיצונים. ולא תהוון שקילין דא לדא לומר שגם להם ניתן כח
    לעשות כחפצם ושניהם יונקים בשוה מאבני שיש טהור וא"כ הרי שמא חס ושלום ב'
    רשויות יש למטה כי הרי יניקה אחת שוה לשניהם. אך האמת היא שכל יניקתם וכל כחם
    הוא בהשגחת והנהגת הקב"ה ובשליטת מלכותו יתברך עליהם תמיד וכחומר ביד היוצר
    ברצותו מרחיב וברצותו מקצר. ולא ניתן להם רשות לעצמם כלל וכלל אף רגע אחת. והם
    תמיד במתג ורסן וברתוקות ונחושתיים תחת השגחתו ושליטתו ית"ש. וכל תוקפם
    ופעולתם הנה הוא תמיד רק בהנהגתו יתברך כגרזן ביד החוצב בו. ואין בידם לא
    להיטיב ולא להרע מעצמם כלל וכלל. וגם כל מציאותם גופה עם כל גודל פעולתם
    ותוקפם הנראה מהם. הנה הם באמת הבל וריק. כי אין למציאותם יסוד קיים כלל ואין
    להם ממש כלל. אלא שהם עומדים לפי שעה (ר"ל עד עת ביטולם) במציאות נוראה כזו.
    ממנו ית"ש המעמיד אותם לפי שעה. כדי לנסות בהם את הבריות בכל פעולתם וטובתם.
    וכדי להיות שבט אפו וכלי זעמו בכל רעתם ורשעתם להפרע בהם מכל עוברי רצונו. ורק
    על זה הנה נמצאו ומתקיימים ממנו ית"ש לפי שעה ע"י קבלת השפע הנז' אשר מקבלים
    מהארת הגבורות המתפשט ויוצא גם להם מאבני שיש טהור וכנז':
    והנה החכם הזוכה ומתחקה ומתבונן על יסודן ועל איזה צורך וכוונה שהקב"ה מעמיד
    אותם הנה הוא נזהר בכל זה שלא להתפעל מהם מאומה ומבטלם בלבו כמו שהוא האמת
    ואינו נותן דעתו עליהם כלל. וכמו שאמר ר' חנינא לההיא רשעה. חולין ז' ע"ב.
    שקולי לא מסתייעא מילתיך. אין עוד מלבדו כתיב. וזה היה ג"כ כוונת ר' עקיבא ע"ה
    במה שאמר להם אל תאמרו מים מים שלא תאמרו ששני מיני מים הם. ור"ל שלא תתפעלו
    מהמיין דמאסבו מאומה ולא תתנו דעתכם עליהם כלל לעשות שום דיבור מזה אלא תבטלו
    אותם בלבכם שהם הבל וריק ואין בהם ממש כלל וכמו שעשה ר' חנינא ואמר אין עוד
    מלבדו כתיב. וזהו שאמר להם משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. ור"ל כי
    המיין דמסאבו הם מצד הנחש דמליל שקרא על קב"ה. והוא דובר שקרים. לא יכון. ר"ל
    שאין לו כן ובסיס כלל ואין לו יסוד קיים ולא ממש כלל. כי שקרא לית ליה רגלין
    וכך חויא לית ליה רגלין. על גחונך תלך. כמ"ש כ"ז בתיקונים תיקון כ"ב דף ע"ג
    ב'. הנה כ"ז הזהיר להם ר' עקיבא בתחילה כאשר הכינו את עצמם לכנוס לפרדס אך לא
    הועיל להם אזהרתו. כי יסודם גרמה להן כנ"ל. ולא נזהר בזה בכל הראוי אלא הוא
    עצמו לבד ולכן יצא הוא בשלום:

    תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2024 00:31

    ייש"כ עצום ורב לארי שבחבורה.
    מאיזה מאגר זה (אם בכלל)?

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2024 00:31

    ייש"כ עצום ורב לארי שבחבורה.
    מאיזה מאגר זה (אם בכלל)?

    תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2024 00:32

    די
    בי
    אס

  • מקור ?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2024 11:31 בהתאם למה שהביא הרב פישהוף, אפשר שפירושו הוא 'פגעי הזמן'
  • מקור

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2024 14:15 כמדומני בספה"ק תורת אבות
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    I
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 07:40 האם יש מקור שיש ענין מיוחד לכתוב ספר תורה על מי שנפטר ולא השאיר זרע של קיימא??
  • מקור

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 09:57 בוודאי הדברים נכונים לגבי הגאון בעל אשל אברהם - אבל האם יש לזה מקור במנחת יצחק? יום נפלא משה רייך
  • מקור

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 13:47 ייש"כ על הדברים. מאת: [email protected]
  • מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2024 13:42 תלמוד בבלי מסכת נזיר דף נז עמוד ב אמר רב הונא: המקיף את הקטן - הרי הוא חייב. א"ל רב אדא בר אהבה לרב הונא: ודידך מאן מגלח להון? אמר ליה: חובה. תקברינון חובה לבניה. כולהו שני דרב אדא בר אהבה לא אקיים ליה זרעא לרב הונא. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/10/2024 10:12 יש רמבם דומה במו''נ ח''א פ''נ דע, אתה המעיין במאמרי זה, כי ההאמנה אינה העניין הנאמר בפה, אבל העניין המצוייר בנפש, כשיאמינו בו שהוא כן כמו שיצוייר. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 16:15 שלום וברכה, אודה למי שיוכל להפנות אותי למקור על המשפט הבא: יש ברבותינו שדרשו על הפסוק (תהלים קיט, קסד) "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ", שארבעת המינים עצמם כוללים שבעה פריטים – לולב, אתרוג, שלושה בדי הדס ושני בדי ערבה, ביחד שבע.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים