דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מציאת מקור

2023
5 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 16:55

    היכן כתוב ששמחים בל"ג בעומר או מפני שפסקו מלמות או מפני שרשב"י גילה אז רזי
    תורה.
    שוב תודה רבה לכל המסייעים.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    05.07.23,
    16:54:57

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 16:55

    היכן כתוב ששמחים בל"ג בעומר או מפני שפסקו מלמות או מפני שרשב"י גילה אז רזי
    תורה.
    שוב תודה רבה לכל המסייעים.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    05.07.23,
    16:54:57

    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 16:56

    עי' טעמי המנהגים ענייני לג בעומר

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 16:55

    היכן כתוב ששמחים בל"ג בעומר או מפני שפסקו מלמות או מפני שרשב"י גילה אז רזי
    תורה.
    שוב תודה רבה לכל המסייעים.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    05.07.23,
    16:54:57

    תאריך ההודעה המקורית: 09/07/2023 23:39

    מצ"ב מה שכתבתי אני הדל.

      א.      [1] <#_ftn1>וכן נוהגים מקדמת דנא לערוך סעודת הילולא לע"נ רבי
    

    שמעון בר יוחאי בליל לג לעומר לכל בני הקהילה בריקודים ומחולות וכלי נגינה.
    ומדליקים נרות לע"נ אבותינו ואמותינו הקדושים, מאדם וחוה עד חכמי זמנינו. ונר
    מיוחד לרשב"י ורמבה"נ. וכן יש נוהגים להדליק בביתם נר לע"נ רשב"י ביום זה.
    ומנהג ישראל תורה היא.


    [1] <#_ftnref1> בשער הכוונות דף פ"ז ע"א כתב בענין מה שנהגו ישראל ללכת ביום
    לג לעומר על קבר רשב"י במירון כנודע, ואוכלים ושותים ושמחים שם, אני ראיתי
    למורי ז"ל (האר"י) שהלך לשם פעם אחת ביום לג לעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם
    ג' ימים ראשונים של השבוע וכו'. וכן הביא שם המעשה שאירע עם רבי אברהם הלוי
    שאמר כמנהגו בתפלה נחם גם כשהיה בקבר רשב"י, והאר"י אמר לו שרשב"י הקפיד עליו
    על שאמר נחם ביום שמחתו ולכן הוא יהא בנחמה ולא יצא חודש ימים עד שמת לו בן
    אחד וקיבל עליו תנחומים, וכתבנו כל זה להורות כי יש שורש במנהג הזה הנזכר
    ובפרט כי רשב"י ע"ה הוא מחמשת תלמידיו הגדולים של ר"ע ולכן יום שמחתו ביום לג
    לעומר וכו' ע"כ מדברי השער הכוונות. ובפרי עץ חיים שער ספירת העומר פרק ז' כתב
    שלג לעומר הוא יום פטירת רשב"י ועושים הילולא על קברו על שהוא יום פטירתו, אבל
    מדברי השעה"כ משמע שהוא יום שמחתו מפני שבאותו יום סמך ר"ע את חמשת תלמידיו
    ורשב"י בניהם ע"כ. והאחרונים האריכו הרבה בענין זה אם יום לג לעומר הוא יום
    פטירתו של רשב"י או לא. עיין מורה באצבע או' רכ"ג. ברכ"י סימן תצ"ג סק"ד.
    מראית העין (להחיד"א) בסוף הספר סימן ח'. וכל זה הובא בכה"ח סימן תצ"ג ס"ק כ"ו
    וכ"ז עיי"ש. עוד בדבר מה שנהגו להרבות בשמחה ביום זה כתב בדרשות מהרי"ל בדיני
    הימים שבין פסח לעצרת, דהטעם הוא משום שפסקו מלמות תלמידי ר"ע ע"ה. ועיין בפרי
    חדש שכתב על שלימד ר"ע חמשה תלמידים נוספים ולא מתו, ע"כ. ובשדי חמד מערכת ארץ
    ישראל או' ו' האריך מאוד בנושא זה, והביא מה שהקשה בשו"ת חתם סופר יו"ד סימן
    רל"ג (לפי הטעם שהוא יום פטירתו) וכי ביום שמת צדיק ששים ושמחים על קברו.
    והביא משו"ת שם אריה או"ח סימן י"ד לתרץ קושיא זו, שהרי רשב"י נגזר עליו
    במלכות ליהרג וכן ידוע שהרוגי מלכות לא נתנו לקבורה, וע"כ כיון שניצל מהמלכות
    ומת שלא על ידיהם אלא בידי שמים וגם ניתן לקבורה, רצו לשוש ולשמוח ע"ז ולא
    ידעו באיזה יום לקבוע שמחה זו על הנס, והחליטו לעשות זאת דוקא אחר פטירתו לומר
    שלא מת ע"י אלא בידי שמים, ודוקא על קברו לומר שהוא בסוף זכה לקבורה ע"כ.
    ובשדי חמד שם הביא מה שהקשה בשו"ת שואל ומשיב ח"ה סימן ל"ט ס"ו ד"ה הנה בשו"ע,
    במה שנוהגים לזרוק שם על קברו כל מיני בגדים ראויים לשימוש ושופכים לשם שמן
    ועושים מדורות, שזהו בל תשחית. והרב שדי חמד תירץ קו' השו"מ וכתב דודאי הבגדים
    שהיו זורקים שם היו בגדים שאינם ראויים לשימוש כבר ואם היו כאלו שהביאו בגדים
    חשובים אזי הגבאים היו מוכרים אותם ומחלקים דמיהם לעניים. ובהמשך דבריו הביא
    מש"כ הרב חיד"א במראית העין דהאמת היא שאין יום זה יום פטירתו של רשב"י שהרי
    בשעה"כ לא הזכיר כלל על שהוא יום פטירתו, ולפי"ז אזלא לה לקו' החתם סופר שאיך
    עושים שמחה ביום שמת הצדיק, דהרי קושטא דמלתא שאי"ז יום פטירתו. והוסיף שע"פ
    האמור ניחא מאי דעבוד הילולא ביום לג לעומר לכבוד רשב"י, מפני שנסמך ביום זה
    ושמחת התורה הקדושה שנתגלו סתרי תורה על ידו והוא היה רבן ומאורן של ישראל
    שהאיר להם במאור תורתו, והשמחה היא על שנסמך ביום ההוא וכ"כ הפר"ח וכו', עיי"ש
    עוד בדברי השדי חמד. נמצינו למדים כמה טעמים למה עושים הילולא ביום לג לעומר
    על קברו של רשב"י, אי משום שפסקו מלמות תלמידי ר"ע, אי משום שהוסיף ללמד עוד
    חמשה תלמידים ולא מתו ורשב"י בניהם, אי משום שביום זה נסמך רשב"י ע"י רבי
    עקיבא רבו ונתגלו לו רזי תורה, אי משום שהוא יום פטירתו ושמחים על שמת בידי
    שמים וניתן לקבורה. ומזה נהגו מקדמת דנא לעלות על קבר רשב"י ורבי אלעזר בנו
    במירון ביום לג לעומר, ללמוד ולהתפלל על קברו ולשוש ולשמוח ביום שמחתו. וכן
    עושים מדורות על קברו וכידוע. ומזה נשתרבב המנהג בעולם לעשות הילולות ביום זה
    ולהדליק נרות לע"נ. וכן המנהג אצלנו מקדם קדמתא שעושים סעודה בתופים ובמחולות
    לכבודו של רשב"י ומדליקים נרות לע"נ אבותינו ואמותינו הקדושים מאדם הראשון עד
    חכמי זמנינו לפי הענין. וכן הוא מנהג חלב לעשות כדבר הזה, וכן נוהגים בקהילות
    של יוצאי אר"ץ רבה בעיר הזאת. וכ"כ במנהגי בית יעקב פרק ז' או' נ"ד ע"כ. ואע"פ
    שאנו נוהגים איסור בדיני האבלות של אלו הימים עד לד לעומר בבוקר וכדעת מרן,
    לכבודו של רשב"י התירו ריקודים ומחולות, וע"כ עושים שמחה זו בתוף ומחול במינים
    ועוגב, ע"כ. ואביא לפניך מש"כ הרב בא"ח בספרו הילולא רבה (ללימוד יום זה) שגם
    לר"ע יש שמחה ביום זה ולכן יושבי טבריה יעלו על קברו, וכן לרבי מאיר שהיה אחד
    מחמשת תלמידיו וע"כ גם יעלו על קברו. וכן יושבי צפת ההולכים למירון ודרכם
    לחזור באותו יום צריכים ללכת אצל מצבת התנא הקדוש רבי יהודה בר אלעאי זיע"א
    וכו' עיי"ש. ומנהג ישראל תורה היא. וע"ע מש"כ לעיל בענין הילולת רמבה"נ ביום
    י"ד באייר.

    El mié., 5 jul. 2023 10:55, 050 419 [email protected] escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 16:56

    עי' טעמי המנהגים ענייני לג בעומר

    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 20:05

    תסתכל פסקי תשובות. הוא עשה ליקוט יפה. עיין במראי מקומות המובאים שם.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 20:05

    תסתכל פסקי תשובות. הוא עשה ליקוט יפה. עיין במראי מקומות המובאים שם.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 20:55

    השולחן ערוך כותב במפורש שפסקו מלמות
    סימן תצג:
    סעיף ב
    https://he.wikisource.org/wiki/שולחן_ערוך_אורח_חיים_תצג_ב

    נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום
    ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת.
    הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת
    שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים). ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא
    מבערב (מהרי"ל). מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום שישי לכבוד שבת
    (מהרי"ל). ומי שהוא בעל ברית או מל בנו, מותר להסתפר בספירה לכבוד המילה. (הגהות
    מנהגים):

  • מציאת מקור

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2023 22:11 מקור חיים לר"י מליסא ביאורים סימן תלא אות ב בדעת הפר"ח אי מהני ביטול לחמץ ידוע. ד"ה לכן נראה לענ"ד. הוא אמנם לא מעתיק את לשון המכילתא בהדיא אבל הוא מדבר על דעת רבי יהודה דס"ל דגמרינן חמץ מנותר שתהיה מצוותו בשריפה.
  • מציאת מקור מחז"ל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/07/2023 18:25 נדה ל. מאת: [email protected]
  • מקור

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 10:12 זה שלהם מכתב יד ולא מסכימים לשחרר
  • מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:33 מסתבר שהכוונה היא שעל מה שנעשה לשם שמים אין אפשרות לס"א לקטרג. אבל כיון שעל הרוב לא עושים לגמרי לשמה, צריך לתת מים אחרונים. מאת: [email protected]
  • מציאת מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 02/07/2023 09:30 היכן כתוב בחז"ל שלא נזכר שם ה' במגילת אסתר, משום שהנהגת ה' במעשה פורים היתה מוסתרת. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 02.07.23, 09:12:30
  • מציאת מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/05/2023 10:38 אני צריך למצוא היכן המקור חיים מדבר על המכילתא הבאה *ימצא והתורה אמרה תשביתו שאר מבתיכם משביתו אתה בכל דבר היה ר' יהודה [דנו] (דינו) דין אחר (ה)נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה מה נותר טעון שריפה אף חמץ טעון שריפה * הוא צריך להיות בריש הלכות פסח בתודה מראש
  • מציאת מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 28/05/2023 19:43 מג"א תיט א יום נפלא משה רייך מאת: [email protected]
  • מציאת מקור

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 15:24 אביסל'ע פורתא מעט טיפה וקצת דומה: .בעלי המוסר אומרים "לעולם" יעסוק שלא לשמה, כי אי אפשר אחרת, אי אפשר להגיע ללשמחה בלי שלא לשמה קודם.