דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
3 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 19:33

    היכן מופיע בחובת הלבבות ש:
    כי אין שמחה כשמחת הבוטח בה' באמת

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 19:33

    היכן מופיע בחובת הלבבות ש:
    כי אין שמחה כשמחת הבוטח בה' באמת

    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 19:34

    מובא בשפת אמת סוכות תרמה,
    יש מהדורות חדשות של שפ"א עם מקורות בהערות, תבדוק שם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 19:34

    מובא בשפת אמת סוכות תרמה,
    יש מהדורות חדשות של שפ"א עם מקורות בהערות, תבדוק שם.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 00:40

    לא ממש במילים הללו או בכלל לא
    (3) ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - הקדמה
    ומתועלת הבטחון בה' בענין התורה, כי הבוטח בה', אם הוא בעל ממון, ימהר להוציא
    חובות האלהים וחובות בני אדם מממונו בנפש חפצה ורוח נדיבה, ואם איננו בעל
    ממון, יראה כי חסרון הממון טובה מטובות המקום עליו, מפני שנסתלקו מעליו
    החובות, שהוא חייב בהן לאלהים ולבני אדם בעבורו, ומיעוט טרדת לבו בשמירתו
    והנהגתו. כמו שנאמר על אחד מן החסידים, שהיה אומר: המקום יצילני מפיזור הנפש,
    אמרו לו: מה הוא פיזור הנפש ? אמר: שיהיה לי ממון בראש כל נהר [ובראש] כל
    קריה, והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (אבות ב ז): מרבה נכסים מרבה דאגה, ואמרו
    (אבות ד א): איזהו עשיר השמח בחלקו. [והבוטח בה' ישיג תועלת הממון, רצה לומר
    פרנסתו, ותימנע ממנו טרדת המחשבה של בעל הממון והתמדת דאגתו לו, כמו שאמר החכם
    (קהלת ה יא): מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו
    לישון]. ומהן - כי הבוטח בה' לא ימנענו רב הממון מבטוח בה', מפני שאיננו סומך
    על הממון, והוא בעיניו כפקדון צווה להשתמש בו על פנים מיוחדים ובענינים
    מיוחדים לזמן קצוב, ואם יתמיד קיומו אצלו, לא יבעט בעבורו, ולא יזכור (יזכיר)
    טובתו למי שציוה לתת לו ממנו, ולא יבקש עליו גמול הודאה ושבח, אבל הוא מודה
    לבוראו, יתברך, אשר שמהו סיבה לטובתו (לטובות), ואם יאבד הממון ממנו לא ידאג
    ולא יאבל לחסרונו, אך הוא מודה לאלהיו בקחתו פקדונו מאתו, כאשר הודה בנתינתו
    לו, וישמח בחלקו, ואיננו מבקש היזק זולתו, ולא יחמוד אדם בממונו, כמו שאמר
    החכם (משלי יג כה): צדיק אוכל לשובע נפשו:
    אך תועלות הבטחון בעולם, מהן - מנוחת הלב מן הדאגות העולמיות, והשלוה מנדנוד
    הנפש וצערה לחסרון תאוותיה הגופיות, והוא בהשקט ובבטחה ובשלוה בעולם הזה, כמו
    שכתוב (ירמיה יז ז): ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, ואמר (ירמיה יז
    ח): והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו. ומהן - מנוחת הנפש מלכת בדרכים
    הרחוקים. אשר

    (5) ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - פרק ה
    והשביעי, כי הבוטח באלהים לא יאבל בהימנע בקשה, ולא בהיפקד אהוב, ולא יאצר
    הנמצא, ואיננו דורש (חושש) ליותר מטרף יומו, [כי] לא יעלה על לבו מה יהיה
    למחרתו, מפני שאינו יודע עת בוא קצו, ובוטח באלהים להאריך לו בו, ולהזמין טרפו
    ומזונו בו. ואיננו שמח בעתיד ולא יאבל לו, כמו שאמר הכתוב (משלי כז א):
    אל תתהלל ביום מחר כי לא ותדע מה ילד יום, ואמר בן סירא (סנהדרין ק ב): אל תצר
    צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום, מחר יבא ואיננו (שמא למחר איננו) ונמצא מצטער
    על עולם שאינו שלו. אבל דאגתו ואבלו על מה שהוא מקצר בו מחובות הבורא, ומשתדל
    לפרוע מה שיוכל לפרוע מהן בנראהו ובנסתרו, מפני שהוא חושב במיתתו ובוא יום
    האסיפה. ופחדו, שיבואהו המות פתאום [ביומו], יוסיף לו השתדלות וזריזות להרבות
    (להכין צידה) לאתריתו, ולא ירגיש על מה שיזמין לעולם הזה, והוא מה שאמרו (אבות
    ב י): שוב יום אחד לפני מיתתך, ופירשו בו:
    ישוב היום, שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה, כדכתיב (קהלת ט ח): בכל עת
    יהיו בגדיך לבנים. ואשר איננו בוטח באלהים, ירבה אבלו להתמדת פגעי העולם עליו,
    ויפקוד אוהביו, וימנעו ממנו בקשותיו, ויזמין מהון העולם הרבה, כאילו בטח מן
    החליפה וסרה מעליו אימת המות, כאילו ימיו לא יתמו וחייו לא ייכלו, איננו ז

    (6) ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - פרק ז
    גופו אל האלהים, יתברך, וישתעשע בזכרו בבדידות, וישתומם מבלתי המחשבה בגדולתו.
    ואם יהיה במקהלות, לא יתאווה כי אם לרצונו, ולא יכסוף כי אם לפגיעתו, ותטרידהו
    שמחתו באהבתו משמחת אנשי העולם בעולם ושמחת אנשי העולם הבא בעולם הבא. וזאת
    העליונה שבמדרגת הבוטחים מהנביאים וחסידים וסגולת האלהים הזכים, והוא מה שאמר
    הכתוב (ישעיה כו ח): אף אורח משפטיך ה' קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש, ואמר
    (תהלים מב ג): צמאה נפשי לאלהים לאל חי:
    אלה עשר מדרגות הבטחון, אשר לא

  • חיפוש מקור

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:36 צודק סליחה על הביטוי הלא מתאים מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:48 ייש"כ גדול, עזרת לי מאוד מאוד.
  • חיפוש מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:51 שאלה: האם יש מקור לכך שאין להעביר תינוק מעל השולחן כשרוצים להעביר אותו לאדם אחר? תשובה: בספר נוהג בחכמה לא' מחכמי מרוקו יצא חוצץ נגד מנהג זה וכתב שהוא מדברי ההזיות שנהגו בהם. למנהג לא להעביר ילד מעל שולחן, יש מקור בגמרא. מדובר על זמנים שבהם לא היו טיטולים, והתינוק היה עלול לטנף את הפת. כיום אין שום סיבה להזהר בזה.
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 00:04 יש תחת ידי מאמר שעוסק בענין זה של חלוקת העליות בפרשיות. ניתן לקבל אותו באישי מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2023 03:34 דברים רבה ב, יד: "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁמִּתְכַּנְסִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר אֵימָתַי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאֵימָתַי יוֹם הַכִּפּוּרִים? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם: לִי מָה אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? אֲנִי וְאַתֶּם נֵלֵךְ אֵצֶל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה!". [ובסגנון דומה *שמות רבה טו, ב: *"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם אֵימָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דניאל ד, יד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא, אָמַר לָהֶם אֲנִי וְאַתֶּם מַסְכִּים עַל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹמְרִין וּמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נז, ג): אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כג, לז): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וגו', אַתֶּם בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹא בִּזְמַנָּן, אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לְשֶׁעָבַר הָיָה בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, אֲבָל מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי מְסוּרָה בְּיֶדְכֶם בִּרְשׁוּתְכֶם, אִם אֲמַרְתֶּם הֵן, הֵן. אִם אֲמַרְתֶּם לָאו, לָאו. מִכָּל מָקוֹם יְהֵא הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתֶּם לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, הֲרֵינִי מַשְׁלִים עִמָּכֶם, לְכָךְ כְּתִיב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"].
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 20:32 עיין חוות יאיר סי' רכה בענין אמירת פיוט 'והחיות' בשביע של פסח [ וביאר ששירה של מלאכי השרת הוא שירה של שמחה ולא אמרו בקרי"ס אבל שירה של החיות זה שירה של כל יום וזה אמרו גם בשביעי של פסח.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2023 13:06 [image: image.png] מאת: [email protected]

1

מחובר

789

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים