דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

נחוץ מקור לרעיון חסידי

2024
5 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2024 14:30

    מי מכיר את מקורו של הרעיון הבא:
    בעלי החסידות היו אומרים, כתוב קדושים תהיו כי קדוש אני ה', מה הקשר. הקב"ה
    קדוש, לעילא ולעילא רוחניות, מה זה קשור אלי? אז אומרים, יש פה הסבר מופלא, כי
    קדוש – אני, האני שלך יש בו קדושה, בגלל זה אתה יכול להיות קדוש כמו הקב"ה.

    ייתכן שכעי"ז מופיע בתורת אבות סלונים (כך נראה מחומש פניני החסידות), אבל
    אינו תח"י. אפשר כמובן גם להפניה אחרת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2024 14:30

    מי מכיר את מקורו של הרעיון הבא:
    בעלי החסידות היו אומרים, כתוב קדושים תהיו כי קדוש אני ה', מה הקשר. הקב"ה
    קדוש, לעילא ולעילא רוחניות, מה זה קשור אלי? אז אומרים, יש פה הסבר מופלא, כי
    קדוש – אני, האני שלך יש בו קדושה, בגלל זה אתה יכול להיות קדוש כמו הקב"ה.

    ייתכן שכעי"ז מופיע בתורת אבות סלונים (כך נראה מחומש פניני החסידות), אבל
    אינו תח"י. אפשר כמובן גם להפניה אחרת.

    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2024 16:14

    ראה מדרש רבה תחילת פרשת קדושים ובמפרשים שם, רעיון דומה (אך שונה קצת),

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2024 16:14

    ראה מדרש רבה תחילת פרשת קדושים ובמפרשים שם, רעיון דומה (אך שונה קצת),

    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2024 16:20

    עיין באוה"ח על הפסוק הזה:
    "מעתה בא הקב"ה בטענה הנשמעת ואמר קדושים תהיו, והטעם כי קדוש אני, ואם תאמר
    ומה לתבן את הבר, לזה אמר ה' אלהיכם, כאן רמז השראת שכינה בדבקות לה' כאמור
    בפסוק ואתם הדבקים בה' אלהיכם"

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2024 16:20

    עיין באוה"ח על הפסוק הזה:
    "מעתה בא הקב"ה בטענה הנשמעת ואמר קדושים תהיו, והטעם כי קדוש אני, ואם תאמר
    ומה לתבן את הבר, לזה אמר ה' אלהיכם, כאן רמז השראת שכינה בדבקות לה' כאמור
    בפסוק ואתם הדבקים בה' אלהיכם"

    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2024 16:46

    וראה השלמה לאוה"ח שהביא הרב שביבי אור מפרשת אמור על הפסוק "וקדשתו כי קדוש
    יהיה לך".

    קדוש יהיה לך. פירוש כדי שיהיה קדוש יהיה לך הכהן פירוש הנה הוא שלך לכופו על
    הדבר. ואומרו כי קדוש, פירוש לצד שקדמה לנו הידיעה כי הקדושה היא בחינה הנקנית
    ברצון ובהשלמת החפץ והחשק בה ולא בכפייה. ואיך אומר הכתוב לכופו על הקדושה,
    לזה אמר כי קדוש פירוש לא להמשיך לו הקדושה מחדש שכבר הוא קדוש אלא שלא לאבד
    קדושתו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2024 16:46

    וראה השלמה לאוה"ח שהביא הרב שביבי אור מפרשת אמור על הפסוק "וקדשתו כי קדוש
    יהיה לך".

    קדוש יהיה לך. פירוש כדי שיהיה קדוש יהיה לך הכהן פירוש הנה הוא שלך לכופו על
    הדבר. ואומרו כי קדוש, פירוש לצד שקדמה לנו הידיעה כי הקדושה היא בחינה הנקנית
    ברצון ובהשלמת החפץ והחשק בה ולא בכפייה. ואיך אומר הכתוב לכופו על הקדושה,
    לזה אמר כי קדוש פירוש לא להמשיך לו הקדושה מחדש שכבר הוא קדוש אלא שלא לאבד
    קדושתו.

    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2024 18:35

    עיין נתיבות שלום חלק א' מאמרי קדושה מאמר שני אות א'

    מאת: [email protected]

  • מקור ?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2024 11:31 בהתאם למה שהביא הרב פישהוף, אפשר שפירושו הוא 'פגעי הזמן'
  • בירור מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2024 16:39 נכתב בפורום "ביהמ"ד כתר תורה", ונשנה כאן לחשיבותו: נא, כשכותבים הודעה חדשה, לפרט יותר בשורת הנושא. וכגון בנושא דידן - "בירור מקור שחודש אדר היה של עשיו ויעקב לקח" - וכיו"ב. כל מי שיש לו ידיעה או התעניינות בענין, יש יותר סיכוי שיפתח אותה. ובעיקר, בכל פעם שקופצת מחדש ההודעה עם "חיפוש מקור" - אני מנסה לבדוק אם זה נושא שכבר בדקתי אם יש לי ענין או ידיעה בענין. וכן לעתיד, יהיה יותר קל לחפש/למצוא. תודה! ----- Original Message ----- From: אהרן וובר To: [email protected] Sent: Tuesday, March 19, 2024 1:14 PM Subject: [הבית לעורך התורני] בירור מקור מהו המקור שחודש אדר היה של עשיו ויעקב לקח ממנו חודש זה
  • דרוש מקור

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 00:13 אם יש לך DBS, תעשה חיפוש כהן / נגע - כולל תוספות לפני ואחרי המילה רווח בין המילים כ10 או 15, במדור ספרי קבלה ותמצא תוצאות רבות. הנה אחת מהן: (10) ספר עץ חיים - שער לח פרק ז מ"ת ואל תתמה בזה כי הנגע איננה הטומאה עצמה רק בחי' דינין קשים קדושים אשר ממנו יניקת החצונים הטמאים ואינו נתקן אלא ע"י אהרן הכהן אבא עלאה וז"ל זוהר פ' תזריע דמ"ט א"ר יצחק והא כתיב נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן א"ה דא קוב"ה א"ל אין כו' א"ל ר"י הכי תנינן נגע צרעת נגע הוא דינא תקיפא דשרי בעלמא צרעת סגירו דנהורא עלאה סגירו דטיבו עלאה דלא נחית מעלמא כי תהיה באדם באדם סתם והובא אל הכהן דא כהן דלתתא דע"י אתתקן למפתחא ההוא סגירו ולאדלקא בוצינא וכו'. וכמובן כמו שהדגיש כאן ר"א עבוד שליט"א כמו כל ענין בקבלה, כי אין זה סותר את הפשוטו, אלא זה תוספת, או מעבר או בעומק הפשוטו, או התוכן שמסתתר בתוך הדברים הפשוטים לכאורה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: שמואל קוט Cc: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, April 14, 2024 10:04 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור אולי כוונתו שכאן בנקודה מסוימת על כרחך להסביר לא כפשוטו, כיון שפשט הכתוב סותר את ההלכה שנפסקה. ראה רש"י ורמב"ן. כדי להבהיר את השאלה אעתיק כמה קטעים מהספר, הוא ספה"ק זוהר חי מהרה"ק מקאמארנא, א. דיתחזון לבר, היינו בסימני טומאה. והכהן בכל מראות, 'כהה הנגע' (ויקרא יג, ו), ובכמה ענינים היו צריכין ראיה רוחניות, וגם דבריו בכאן ענין רוחני, ואינו כפי פשטות, מה לי לבר או לגאו הכל צריכין סימני טהרה, 'עמד בעיניו' (שם, ה) טהור. ב. בהכרח בענין מראות נגעים, בענין 'כהה' (ויקרא יג, ו)[1], 'ואין מראה' (שם, ד)[2], שעל פי הלכה אין לכל זה מקום, אלא שבהכרח היה לכהן או לחכם ראיה רוחניות, לומר טמא או טהור[3]. ג. ...בענין מראית הנגע, נעלם מאתנו, וצריכין לכהן המדבר ברוח הקודש, ובקי בהם ובמראות לתכלית עומק הענין. [1] לשון הפסוק שם 'וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן' וגו'. [2] לשון הפסוק שם 'ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור' וגו'. וכתב שם רש"י וז"ל, ועמוק אין מראה, לא ידעתי פירושו. [3] ובזה יתבארו דברי הזוהר וכהנא הוה ידע בהו לדכיא ולמסאבא, הוה ידע, בראיה רוחנית, אינון דהוו יסורין דרחימותא, או אינון דאשתכחו במאן דמאיס ביה מאריה ורחיק ביה. ב-יום ראשון, 14 באפריל 2024 בשעה 22:24:33 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה: לא. המלבי"ם אומר שסתם ראיה היא ראיית העין, ולפעמים היא ראיית השכל, כמו "וירא ה'", שזו ודאי ראייה שכלית, שהרי לא שייכא אצלו יתברך ראייה בעיניים גשמיות. ואם היה כתוב כאן סתם "וראה הכהן" הוו"א שדי לו לראות את האדם המנוגע וא"צ לראות בפרטות את מקום הנגע, לכן כתיב "וראה הכהן את הנגע", שיתן עיניו בנגע דווקא. וכן בהמשך דבריו כותב: שיראה את הנגע כמו שהוא בעור הבשר ויראה את הבשר שסביבו ג"כ. המלבי"ם מפרש שהכוונה "ראיה שכלית". כנראה לא בדיוק הכוונה "רוחנית", אבל משהו בכיוון. מלבי"ם ויקרא פרשת תזריע מד וראה הכהן את הנגע בעור הבשר, היה יכול לאמור סתם וראה הכהן (כמ"ש בפסוק ח י' יג כ' וכדומה) או לאמר וראהו הכהן בכינוי (כמ"ש בפסוק ה כ"ז ובכ"מ) ולמה חזר את שם הפעול לחנם. וכבר מבואר אצלינו (באילת השחר פרק טו) שבכ"מ שיחזור השם יש בו טעם. פי' חז"ל שראיה סתם כשלא יבא הפעול אחריו יהיה ראיית העין לבד. כמו וירא ה' וינאץ. ובהשחית ראה ה' וינחם. עד שיבא לפעמים על ראיית השכל. כמ"ש במו"נ (ח"א פ"ד) וכשיאמר וראהו או וראה אותו. יל"פ שיראה את האדם המנוגע. לכן אמר שיראה את הנגע דוקא ויתן עיניו בו בשעת ראיה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: שמואל קוט Cc: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, April 14, 2024 9:13 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור פשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו והכוונה לראייה כפשוטו. כנראה האדמור ר"ל שחוץ מהפשט יש גם רמזים על ראייה רוחנית שרואה את הנגע דהיינו הפגם הרוחני שנעשה בעולמות העליונים וכדו'. וכפי שמצאתי: בכלל כאן מונח יסוד גדול. יש פשט ויש רמז. אין מקרא יוצא מידי פשוטו. לפעמים כשלומדים דרשות חסידיות מתבלבלים, כיון שהרמז כתוב כאילו הוא הפשט. אבל צריך לדעת שהפשט לא זז. אני עורך בספר של אחד האדמורי"ם לפני כ-150 שנה. הוא כותב כמה פעמים שראיית הנגעים ע"י הכהן הוא ראיה רוחנית, האם יש לכך מקור בספרים קדומים יותר? תודה רבה!
  • מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 20:49 בבקשה. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: שו''ת שרגא המאיר ח''ה סי' ק''ו.PDF
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 10:49 ואוו.. אני יודע שזה התחבר מליקוט של פתקים שכתב לעצמו בהזדמנויות שונות. אין ספק שאת כל הסקופים מוצאים שם מאת: [email protected] קבצים מצורפים: נימוקי אוח - על אשל אברהם.pdf
  • מקור

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 09:57 בוודאי הדברים נכונים לגבי הגאון בעל אשל אברהם - אבל האם יש לזה מקור במנחת יצחק? יום נפלא משה רייך
  • מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2024 13:42 תלמוד בבלי מסכת נזיר דף נז עמוד ב אמר רב הונא: המקיף את הקטן - הרי הוא חייב. א"ל רב אדא בר אהבה לרב הונא: ודידך מאן מגלח להון? אמר ליה: חובה. תקברינון חובה לבניה. כולהו שני דרב אדא בר אהבה לא אקיים ליה זרעא לרב הונא. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 00:09 ינו גם דברי האור החיים הק' - דברים נפלאים שמות מו ז עוד צריך לדעת למה הפסיק בין בניו ובני בניו לבין בנותיו ובנות בניו וכל זרעו בתיבת אתו, ולא הספיק במה שאמר לבסוף הביא אתו מצרימה. אכן כוונת הכתוב הוא שבא להודיע כי יש הפרש בין בני יעקב בירידתם למצרים כי יש מהם שבאו ברצונם לקבל גזירת מלך בלב שלם ויש מהם שהיו חוככים להתעכב מרדת לכור הברזל, וציינם הכתוב מי ומי ההולכים לפרוע שטר חוב הגלות מרצונם, ואמר בניו ובני בניו אתו פירוש אלו לא הוצרך להביאם הוא אלא הם מעצמם באו אתו בדומה לו, ואחר כך סדר אותם שלא באו מרצונם עד שהוצרך יעקב להורידם בעל כרחם, והוא אומרו בנותיו ובנות בניו וכל זרעו פירוש בני בני בניו אלו הביא אתו מצרימה פירוש הוא הביאם לא לרצונם באו. וראיתי לתת לב לדבריהם ז"ל (שמו"ר פ"א) שאמרו שכל זמן שאחד מיורדי מצרים קיים לא התחיל השעבוד דכתיב (שמות א') וימת יוסף וגו' וכל הדור ההוא פירוש שירדו מצרים אז התחיל השעבוד, כי אולי שזה היה להם לתשלום קבלת גזירת מלך ברצון פקע מהם השעבוד כי סמא דיסורי קבולי. והעד הנאמן לזה גם כן כי יוכבד וסרח בת אשר היו מיורדי מצרים (ב"ר פ' צ"ד) ובימיהם היה השעבוד, והטעם הוא לצד שהביאם יעקב ולא מרצונם, ועיין בדברי הזוהר (ויקהל קצח א) בפירוש פסוק אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה': יום נפלא משה רייך

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים