דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה מקובל?

2024
49 19 370 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 00:27

    מ"מ לגבי שירותים ותה פשוט לכו"ע שא"צ לנכות.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 14:25

    הייתי שמח להמציא מושג חדש...
    כמו שיש שעת הוראה שזה בעצם רק 45 דקות, כך צריך גם להיות שעת משרד.
    כלומר, אילו העבודה היתה מתבצעת במשרדי המכון, פשוט וברור שבאים בבוקר מחתימים
    כרטיס ועד שלא יוצאים החוצה ממש מהמשרד הרי זה נכלל בשעות העבודה
    לרבות קפה, אוכל תוך כדי העבודה וכדו'.
    כך גם אם העבודה מתבצעת מתוככי הבית מדרש או הבית הפרטי שלי, אין שום סיבה שזה
    לא יהיה 'שעה משרדית' שיש בה כמה דקות של התאווררות שתיית קפה וכדו'.
    הרי המעסיק רק מרוויח מכך שהוא לא מחזיק משרד עם מחשבים וכו', אז לפחות לשמר
    את ההגדרה של 'שעה משרדית'.
    אשמח לדעתכם ואם כולם יסכמו כך עם המעסיקים, זה יהיה מנהג המדינה...

    ב-יום שלישי, 30 ביולי 2024 בשעה 00:27:51 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 14:25

    הייתי שמח להמציא מושג חדש...
    כמו שיש שעת הוראה שזה בעצם רק 45 דקות, כך צריך גם להיות שעת משרד.
    כלומר, אילו העבודה היתה מתבצעת במשרדי המכון, פשוט וברור שבאים בבוקר מחתימים
    כרטיס ועד שלא יוצאים החוצה ממש מהמשרד הרי זה נכלל בשעות העבודה
    לרבות קפה, אוכל תוך כדי העבודה וכדו'.
    כך גם אם העבודה מתבצעת מתוככי הבית מדרש או הבית הפרטי שלי, אין שום סיבה שזה
    לא יהיה 'שעה משרדית' שיש בה כמה דקות של התאווררות שתיית קפה וכדו'.
    הרי המעסיק רק מרוויח מכך שהוא לא מחזיק משרד עם מחשבים וכו', אז לפחות לשמר
    את ההגדרה של 'שעה משרדית'.
    אשמח לדעתכם ואם כולם יסכמו כך עם המעסיקים, זה יהיה מנהג המדינה...

    ב-יום שלישי, 30 ביולי 2024 בשעה 00:27:51 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 14:42

    לי זה פשוט כך

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 14:42

    לי זה פשוט כך

    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 14:49

    👍

    התגובה של אריה יודלביץ בוצעה דרך Gmail
    https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 14:42

    לי זה פשוט כך

    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:42

    לי זה פשוט לא כך!
    והחילוק ברור. במשרד אתה מאולץ לבוא משעה מסוימת עד שעה מסוימת. אתה מאולץ
    לגבי הזמן ומקום העבודה. לכן מקילים עליך שאתה יכול לאכול קצת עוגיות ושיחה
    קצרה וכדו'.
    משא"כ בעבודה מהבית, אתה קובע מתי לעבוד והיכן. אז אל תתפוס את החבל בשני
    הכיוונים. למשל, אם אתה קצת רעב, אז תאכל עודיות ואח"כ תתחיל לעבוד. או שתעבוד
    שעתיים בבוקר ושעתיים בערב, ואת העוגיות תאכל בזמן שבינתיים. משא"כ בעבודה
    משרדית או לימוד בכולל, שאתה עובד או לומד למשל 5 שעות רצופות, א"א לומר לך:
    תאכל עוגיות לפני או אחרי העבודה. אתם קובעים לי לעבוד רצוף בשעות שאתם
    מחליטים, אז לפחות תנו לאכול כמה עוגיות בשקט.
    זה הבדל פשוט וברור.
    ... עכ"פ הוא פשוט למעסיקים. אז תנסו לחשוב אוייבקטיבית ולחשוב שאתם המעסיקים,
    ואתם יודעים שהעובד מדבר ואוכל עוגיות וכו' ומנצל 40 דקות במקום 60.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:42

    לי זה פשוט לא כך!
    והחילוק ברור. במשרד אתה מאולץ לבוא משעה מסוימת עד שעה מסוימת. אתה מאולץ
    לגבי הזמן ומקום העבודה. לכן מקילים עליך שאתה יכול לאכול קצת עוגיות ושיחה
    קצרה וכדו'.
    משא"כ בעבודה מהבית, אתה קובע מתי לעבוד והיכן. אז אל תתפוס את החבל בשני
    הכיוונים. למשל, אם אתה קצת רעב, אז תאכל עודיות ואח"כ תתחיל לעבוד. או שתעבוד
    שעתיים בבוקר ושעתיים בערב, ואת העוגיות תאכל בזמן שבינתיים. משא"כ בעבודה
    משרדית או לימוד בכולל, שאתה עובד או לומד למשל 5 שעות רצופות, א"א לומר לך:
    תאכל עוגיות לפני או אחרי העבודה. אתם קובעים לי לעבוד רצוף בשעות שאתם
    מחליטים, אז לפחות תנו לאכול כמה עוגיות בשקט.
    זה הבדל פשוט וברור.
    ... עכ"פ הוא פשוט למעסיקים. אז תנסו לחשוב אוייבקטיבית ולחשוב שאתם המעסיקים,
    ואתם יודעים שהעובד מדבר ואוכל עוגיות וכו' ומנצל 40 דקות במקום 60.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:44

    יש עוגיות שאי אפשר לאכול בשקט

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:44

    יש עוגיות שאי אפשר לאכול בשקט

    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:51

    כמובן, לא מדובר על ניצול 40 דקות מתוך שישים, אלא על צרכים אלמנטרים בסיסיים
    אני אומר את זה גם לו הייתי מעסיק

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:44

    יש עוגיות שאי אפשר לאכול בשקט

    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:53

    צרכים בסיסיים זה בית הכסא ולהכין תה. זהו!
    לא שיחה קצרה ולא עוגיות!
    וכבר הביאו כאן את דברי הרמב"ם שכתב גבי פועל להחמיר מאוד בכגון זה.
    וגבי "מה שמקובל", כבר כתבתי מסברא פשוטה, שמה שהיית עושה אילו המעסיק היה
    נמצא על ידך בחדר, זה מה שמותר לך לעשות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:44

    יש עוגיות שאי אפשר לאכול בשקט

    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:53

    🤣

    התגובה של אריה יודלביץ בוצעה דרך Gmail
    https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:53

    צרכים בסיסיים זה בית הכסא ולהכין תה. זהו!
    לא שיחה קצרה ולא עוגיות!
    וכבר הביאו כאן את דברי הרמב"ם שכתב גבי פועל להחמיר מאוד בכגון זה.
    וגבי "מה שמקובל", כבר כתבתי מסברא פשוטה, שמה שהיית עושה אילו המעסיק היה
    נמצא על ידך בחדר, זה מה שמותר לך לעשות.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:55

    רק אציין ששאלתי את ה"בוס" שלי (שהוא עורך בכיר ווותיק ונחשב מאוד בעולם
    העריכה) וענה לי כך:
    צריך להיות הגיונים, קפה ושירותים זה הגיוני בכל עבודה, הפסקת התרעננות של רבע
    שעה לעיתון נייעס וכו' לא הגיוני.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:44

    יש עוגיות שאי אפשר לאכול בשקט

    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:57

    🤣

    התגובה של שבתי בוצעה דרך Gmail
    https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:57

    🤣

    התגובה של שבתי בוצעה דרך Gmail
    https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:59

    אהבתי את ההגדרה של הרב עבוד
    "מה שהיית עושה אילו המעסיק היה נמצא על ידך בחדר, זה מה שמותר לך לעשות"

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:59

    אהבתי את ההגדרה של הרב עבוד
    "מה שהיית עושה אילו המעסיק היה נמצא על ידך בחדר, זה מה שמותר לך לעשות"

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 00:39

    בכל פעם שעולה הדיון הזה (נראה לי משהו כמו כל חודש וחצי...), יש את אלו
    הטוענים ש"ברור שהולכים לפי מה שמקובל, ומקובל לא להקפיד על זוטות כאלו" וכדו'
    וכדו'. יש שאפילו הביאו מדיינים שסברו כן. אז לא. שיהיה ברור לכולם שרבים רבים
    מקפידים מאוד בזה, וכפי שמתברר בכל פעם שהדיון עולה. טענת מקובל לא שייכת כאן

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 00:39

    בכל פעם שעולה הדיון הזה (נראה לי משהו כמו כל חודש וחצי...), יש את אלו
    הטוענים ש"ברור שהולכים לפי מה שמקובל, ומקובל לא להקפיד על זוטות כאלו" וכדו'
    וכדו'. יש שאפילו הביאו מדיינים שסברו כן. אז לא. שיהיה ברור לכולם שרבים רבים
    מקפידים מאוד בזה, וכפי שמתברר בכל פעם שהדיון עולה. טענת מקובל לא שייכת כאן

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 00:47

    מענין לענין באותו ענין:

    בכל שעת עבודה חייב העורך, אבל חייב! לרענן את עיניו כמה דקות, כהמלצת הרפואה
    העדכנית.
    דהיינו, לצאת החוצה ולהסתכל מסביב.
    לא בריא לעיניים לרכז אותם כל הזמן על המסך.

    הרעיון הוא שההבטה על המסך היא הבטה על עצמים קרובים בלבד, וההפוגה תהיה על
    ידי הבטה בעצמים רחוקים.
    כמו”כ, זה עוזר לעיניים לעפעף כראוי וללחלח אותם, בעוד שהסתכלות רצופה במסך
    גורם לא לעפעף מספיק, והעיניים מתייבשות.

    בברכת ”וחי בהם”

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 23:59

    אהבתי את ההגדרה של הרב עבוד
    "מה שהיית עושה אילו המעסיק היה נמצא על ידך בחדר, זה מה שמותר לך לעשות"

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 01:29

    אני רוצה להוסיף לחילוק של הרב עבוד.
    במשרד עובדים 3 שעות, דהיינו משעה זו עד שעה זו.
    בעבודה לפי זמן מהבית אני כלל לא עובד משעה עד שעה, אלא מספק זמן עבודה של 60
    דקות. שכלל לא חייב להיות רצף של זמן.
    אני עובד עם סטופר ומונה דקות. לא שעות. ואיך אעשה שיחת טלפון של 3 דקות על
    חשבון העבודה? [שיחה שאני לא מצפה שתיקח יותר מכמה מילים אני לא מפחית]
    יוצא מן הכלל אחד היה לי, כשהלקוח הלחיץ אתי עם לוח זמנים צפוף מאד ורצה
    שאעבוד ככל שאוכל גם בימים לפני פסח. אז הרשיתי לעצמי לקבל שיחות טלפון מהבית
    מבלי להוריד אותם מחשבון העבודה. כי הוא ציפה שאתן לו עבודה בזמן שבאופן טבעי
    שייך בית.
    לא מעשה רב ולא מעשה לקיים או לסתור, אלא עוד כיווני מחשבה.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 01:29

    אני רוצה להוסיף לחילוק של הרב עבוד.
    במשרד עובדים 3 שעות, דהיינו משעה זו עד שעה זו.
    בעבודה לפי זמן מהבית אני כלל לא עובד משעה עד שעה, אלא מספק זמן עבודה של 60
    דקות. שכלל לא חייב להיות רצף של זמן.
    אני עובד עם סטופר ומונה דקות. לא שעות. ואיך אעשה שיחת טלפון של 3 דקות על
    חשבון העבודה? [שיחה שאני לא מצפה שתיקח יותר מכמה מילים אני לא מפחית]
    יוצא מן הכלל אחד היה לי, כשהלקוח הלחיץ אתי עם לוח זמנים צפוף מאד ורצה
    שאעבוד ככל שאוכל גם בימים לפני פסח. אז הרשיתי לעצמי לקבל שיחות טלפון מהבית
    מבלי להוריד אותם מחשבון העבודה. כי הוא ציפה שאתן לו עבודה בזמן שבאופן טבעי
    שייך בית.
    לא מעשה רב ולא מעשה לקיים או לסתור, אלא עוד כיווני מחשבה.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 10:58

    שיהיה ברור, כמה שזה לא נעים לראות שעצמאי לא מקבל את הפריווילגיה שיש לשכיר
    לעשות דברים אלו על חשבון המעביד, אבל זה המצב.
    כי שכיר נלקח למסגרת שמלכתחילה בנויה באופן א', והעצמאי מוכר מוצר שונה
    לחלוטין וכדלהלן.
    ולכן עצמאי כשהוא קובע את המחיר שלו לשעה, הוא צריך לקחת יותר לשעה כדי לכסות
    גם את הזמן שמחוץ לשעה שבו הוא עושה את הדברים הנ"ל.
    אבל בכל מקרה אסור לו לחשב את הזמן הזה בדקות שהוא גובה עליהם מהמעביד או
    מנותן העבודה.
    כי כשעורך מקבל ספר לעריכה, הלקוח קונה ממנו 'דקות' נטו, לא ביהכ"ס ולא הכנת
    תה (לאפוקי שתייתו) ולא כלום.
    מי שרוצה לגבות יותר מהלקוח ולכסות את המצפון שלו עם הרושם שכתבו לו כאן
    'מקובל', שידע שהוא עובר לכאורה על גזילה.
    אם הלקוח אמר לו במפורש שזה בסדר ניחא לאותו הלקוח גופו,
    אם לא, אז אם אתה יוצא לשירותים תעצור את הסטופר, קמת לרענן את העיניים או
    להכין תה תעצור את הסטופר.
    כי הוא קנה ממך דקות.
    כמו שאם הוא היה מגיע לנגר לקנות ממנו ארונות ומדפים, לא יתכן שבמקום מדפים
    הוא ימצא שם כוסות, כי בזמן הזה הוא הכין תה, (וזה משל קיצוני לשבר את האוזן).
    לכן מי שרוצה להשוות את התנאים לשכיר, שיקח על כל שעה עוד 25% יותר בכסף כדי
    לכסות את הזמן שהוא הולך לשירותים או מכין שתיה.
    אבל חס וחלילה לא להשאיר את המחיר כפי שהוא ולגבות גם על הדקות האלו.
    אי אפשר להשוות לעצמאי שנלקח לעבודה מסוג אחר, למי שמוכר שעות או דקות עבודה,
    שזו מסגרת מכירה אחרת לגמרי.
    'למען נחדל מעושק ידינו'.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 10:58

    שיהיה ברור, כמה שזה לא נעים לראות שעצמאי לא מקבל את הפריווילגיה שיש לשכיר
    לעשות דברים אלו על חשבון המעביד, אבל זה המצב.
    כי שכיר נלקח למסגרת שמלכתחילה בנויה באופן א', והעצמאי מוכר מוצר שונה
    לחלוטין וכדלהלן.
    ולכן עצמאי כשהוא קובע את המחיר שלו לשעה, הוא צריך לקחת יותר לשעה כדי לכסות
    גם את הזמן שמחוץ לשעה שבו הוא עושה את הדברים הנ"ל.
    אבל בכל מקרה אסור לו לחשב את הזמן הזה בדקות שהוא גובה עליהם מהמעביד או
    מנותן העבודה.
    כי כשעורך מקבל ספר לעריכה, הלקוח קונה ממנו 'דקות' נטו, לא ביהכ"ס ולא הכנת
    תה (לאפוקי שתייתו) ולא כלום.
    מי שרוצה לגבות יותר מהלקוח ולכסות את המצפון שלו עם הרושם שכתבו לו כאן
    'מקובל', שידע שהוא עובר לכאורה על גזילה.
    אם הלקוח אמר לו במפורש שזה בסדר ניחא לאותו הלקוח גופו,
    אם לא, אז אם אתה יוצא לשירותים תעצור את הסטופר, קמת לרענן את העיניים או
    להכין תה תעצור את הסטופר.
    כי הוא קנה ממך דקות.
    כמו שאם הוא היה מגיע לנגר לקנות ממנו ארונות ומדפים, לא יתכן שבמקום מדפים
    הוא ימצא שם כוסות, כי בזמן הזה הוא הכין תה, (וזה משל קיצוני לשבר את האוזן).
    לכן מי שרוצה להשוות את התנאים לשכיר, שיקח על כל שעה עוד 25% יותר בכסף כדי
    לכסות את הזמן שהוא הולך לשירותים או מכין שתיה.
    אבל חס וחלילה לא להשאיר את המחיר כפי שהוא ולגבות גם על הדקות האלו.
    אי אפשר להשוות לעצמאי שנלקח לעבודה מסוג אחר, למי שמוכר שעות או דקות עבודה,
    שזו מסגרת מכירה אחרת לגמרי.
    'למען נחדל מעושק ידינו'.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 11:29

    יישר כח על ההסברה הנפלאה.

    ובלי קשר אני רוצה להבהיר שמה שאני כתבתי שבזמן שהלקוח ציפה ממני לעבוד גם
    בזמני לחץ של ערב פסח, שהרשיתי לעצמי לענות לטלפונים מהבית, כוונתי היתה
    לטלפונים של 2-3 דקות שהייתי מרגיש מאד נח לעשות זאת בפני הלקוח, עם זאת אין
    לי הוכחה שהדבר בסדר.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 10:58

    שיהיה ברור, כמה שזה לא נעים לראות שעצמאי לא מקבל את הפריווילגיה שיש לשכיר
    לעשות דברים אלו על חשבון המעביד, אבל זה המצב.
    כי שכיר נלקח למסגרת שמלכתחילה בנויה באופן א', והעצמאי מוכר מוצר שונה
    לחלוטין וכדלהלן.
    ולכן עצמאי כשהוא קובע את המחיר שלו לשעה, הוא צריך לקחת יותר לשעה כדי לכסות
    גם את הזמן שמחוץ לשעה שבו הוא עושה את הדברים הנ"ל.
    אבל בכל מקרה אסור לו לחשב את הזמן הזה בדקות שהוא גובה עליהם מהמעביד או
    מנותן העבודה.
    כי כשעורך מקבל ספר לעריכה, הלקוח קונה ממנו 'דקות' נטו, לא ביהכ"ס ולא הכנת
    תה (לאפוקי שתייתו) ולא כלום.
    מי שרוצה לגבות יותר מהלקוח ולכסות את המצפון שלו עם הרושם שכתבו לו כאן
    'מקובל', שידע שהוא עובר לכאורה על גזילה.
    אם הלקוח אמר לו במפורש שזה בסדר ניחא לאותו הלקוח גופו,
    אם לא, אז אם אתה יוצא לשירותים תעצור את הסטופר, קמת לרענן את העיניים או
    להכין תה תעצור את הסטופר.
    כי הוא קנה ממך דקות.
    כמו שאם הוא היה מגיע לנגר לקנות ממנו ארונות ומדפים, לא יתכן שבמקום מדפים
    הוא ימצא שם כוסות, כי בזמן הזה הוא הכין תה, (וזה משל קיצוני לשבר את האוזן).
    לכן מי שרוצה להשוות את התנאים לשכיר, שיקח על כל שעה עוד 25% יותר בכסף כדי
    לכסות את הזמן שהוא הולך לשירותים או מכין שתיה.
    אבל חס וחלילה לא להשאיר את המחיר כפי שהוא ולגבות גם על הדקות האלו.
    אי אפשר להשוות לעצמאי שנלקח לעבודה מסוג אחר, למי שמוכר שעות או דקות עבודה,
    שזו מסגרת מכירה אחרת לגמרי.
    'למען נחדל מעושק ידינו'.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 11:45

    גם שכיר וגן עצמאי מוכרים את השעות שלהם למעסיק. לא סביר שיהיה הבדל מצד
    הנקודה הזאת. בדיוק כמו עובד הייטק שעובד מהבית שאתה מבין שהוא יכול לצאת
    לשירותים על חשבון העבודה. אז מה ההבדל שהוא מקבל פנסיה והוא לא.

    ב-יום שישי, 2 באוגוסט 2024 בשעה 10:59:13 UTC+3, ישראל ל. כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 11:45

    גם שכיר וגן עצמאי מוכרים את השעות שלהם למעסיק. לא סביר שיהיה הבדל מצד
    הנקודה הזאת. בדיוק כמו עובד הייטק שעובד מהבית שאתה מבין שהוא יכול לצאת
    לשירותים על חשבון העבודה. אז מה ההבדל שהוא מקבל פנסיה והוא לא.

    ב-יום שישי, 2 באוגוסט 2024 בשעה 10:59:13 UTC+3, ישראל ל. כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 11:52

    הרב ישראל ל', לא הבנתי את הטענה שלך

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 11:52

    הרב ישראל ל', לא הבנתי את הטענה שלך

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 12:13

    איני חושב שניתן לקבוע מסמרות בעניין יחסי עובד ומעביד והשטח הוא שטח אפור,
    ישנם מעבידים שמגדילים ראש ומבינים שההפסקות מדי פעם אצל העובד הינם לצורך
    ואדרבה זה יגדיל את תפוקתו ובגדר ביטולה זהו קיומה,
    וישנם מעבידים שמקפידים על כל הסחת דעת של העובד ואינם יודעים שיצא שכרם
    בהפסדם תרתי ותלתא,
    וכפי המעבידים כך גם העובדים יש שבטלתם זהו קיומם ויש שבטלתם הוא חטאם,
    ובהקשר להנ"ל יש מקומות בעולם שקיצרו את ימי העבודה לארבעה ימים בשבוע ומתוך
    מחקרים מעמיקים המוכיחים שבכך העובד מביא יותר תפוקה...
    כמובן שאין הדברים אמורים ביחס ליציאה לבית הכסא או קימה מפעם לפעם לשתות כוס
    מים, הלא לא ניתנה תורה למלאכי השרת ומי שחושב שהוא בדרגה לתקשר עם מלאך עד
    כדי להעסיקו שילך לטפל בעצמו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 12:13

    איני חושב שניתן לקבוע מסמרות בעניין יחסי עובד ומעביד והשטח הוא שטח אפור,
    ישנם מעבידים שמגדילים ראש ומבינים שההפסקות מדי פעם אצל העובד הינם לצורך
    ואדרבה זה יגדיל את תפוקתו ובגדר ביטולה זהו קיומה,
    וישנם מעבידים שמקפידים על כל הסחת דעת של העובד ואינם יודעים שיצא שכרם
    בהפסדם תרתי ותלתא,
    וכפי המעבידים כך גם העובדים יש שבטלתם זהו קיומם ויש שבטלתם הוא חטאם,
    ובהקשר להנ"ל יש מקומות בעולם שקיצרו את ימי העבודה לארבעה ימים בשבוע ומתוך
    מחקרים מעמיקים המוכיחים שבכך העובד מביא יותר תפוקה...
    כמובן שאין הדברים אמורים ביחס ליציאה לבית הכסא או קימה מפעם לפעם לשתות כוס
    מים, הלא לא ניתנה תורה למלאכי השרת ומי שחושב שהוא בדרגה לתקשר עם מלאך עד
    כדי להעסיקו שילך לטפל בעצמו.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 14:20

    הרב ארי במספרים, קיצורו של דבר, כשאדם עובד אצל השני לפי מסגרת של חלון זמן,
    נניח סיכמו שהוא עובד לו כל יום בין השעות 8-14, אז זה סוג עבודה שאדם מבין
    שבאמצע יש דברים הכרחיים שצריך לעשות, לשתות לצאת לשירותים וכו'.
    אבל יש אנשים שלא קונים "מסגרת של חלון זמן" אלא "עריכה לפי שעות", בכזה מקרה
    אדם משלם על השעות שהושקעו בעבודה שלו, ולא על שום דבר מעבר לכך. ואין הבדל אם
    בן אדם יצא לשירותים בין השעות או אחרי השעות, לא על זה משלמים.
    אם שכרתי אותך לשעות, אז אני מבין שבשעות האלו אתה גם בן אדם ולא ניתנה תורה
    למלאכי השרת, אבל אם קניתי ממך שעות, אז זה שעות נטו.
    וזה בעצם ההבדל בין אחד שקונה פרדס של אתרוגים שהוא מבין שביניהם יש גם הרבה
    פסולים, לבין אחד שקונה אתרוגים סגורים בקופסה עם חותמת, שם הכל חייב להיות
    100% כשר.
    וזו תשובה גם להרב שבתי קוסובר. שניסה להשוות את זה לעובד הייטק.
    ואדרבה, אני הייתי שמח אם היה מפרסמים לכל הלקוחות ומכניסים לנורמה ולידיעה
    שמותר לי בזמן שאני עורך להם לפי שעה לעשות את כל הדברים הנ"ל, אשמח מאד על כך,
    אבל כל עוד זה לא כך, הם קנו ממני שעות עריכה ולא העסיקו אותי בזמן מוגדר
    שבמהלכו ממילא אני עושה עוד דברים הכרחיים.
    מי שרוצה להתמקצע ולתת תפוקה טובה, עוצר את הסטופר ומרענן את עצמו, ובכך מביא
    עבודות איכותיות יותר ומקבל יותר כסף ומכסה גם את השעות של הרענון, אבל לא
    עושים את הרענון במהלך השעות שהלקוח משלם עליהם.

  • מישהו מהת"ח יודע מה הכוונה? על מה רע"א מדבר?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/01/2024 17:47 רש"ש מסכת כתובות דף יד עמוד ב במשנה אם רוב אנשי העיר משיאין כו'. כ' התור"ע דאם היה ד"מ נ"א כשרים ונ' פסולים ובהנ"א היה כהן א' אסורה לו. דכיון דהוא יודע בעצמו שלא בא עליה א"כ הוא אינו בכלל הספק ולא נשאר רק מחצה ע"מ כו'. הנה הרב ז"ל נראה דמדמי ליה להא דתנן בפ"ד דתרומות מ"ח וט' בלבנות ושחורות ע"ש. אבל לעד"נ דדוקא לענין ביטול לא מהני אותן שאינן בכלל הספק. אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל הספק. וראיה מב"ב (כג ב) גבי נמצא בין ב' שובכות דאמרינן שם ואף על גב דבחד מנייהו נפיש מחבריה ע"ש. והרי בהנשארים בהשובך אין ספק שהם ודאי נשארו במקומן. והספק אינו אלא על הניפול הנמצא ואפ"ה אמרינן דמרובא פריש. ולפמש"כ היה נ"ל דאם בחנות אחת כשרה היו מ' חתיכות מרובעות ועשר משולשות. ובחנות הטרפה לא היה אלא כ' חתיכות וכולן משולשות. ונמצאת חתיכה משולשת כשרה. ודבר זה צריך עדיין תלמוד.
  • מה עושים כשהמחבר טעה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 01:23 דיברו כאן בעבר, מה צריך לעשות כאשר רואים טעות מוכחת בדברי המחבר. לעתים הטעות הזו היא כל עיקרו של המאמר (הקנייץ'), ואם תשמיט, 'הלך' כל המאמר. תעיר בסקירה? בד"כ הלקוח לא מתעמק ולא מבין מה אתה רוצה (ולעיתים הלקוח שמוציא למשל את הספר של אביו שנפטר, הוא בעה"ב שלא יודע לעיין כלל ולא מבין מה אתה רוצה ממנו). תשאיר כך? כשאתה יודע שאתה מטעה את הקורא בדברים לא נכונים? שאתה מטה מאמיתת התורה? ובנוסף, אתה יודע שזה לא יעשה נח"ר להרהמ"ח זצ"ל שאתה מביא את הטעויות האלה. תשמיט? בכל זאת המחבר עמל וכתב פירוש. והרי העבודה שלך היא לערוך מה שכתב, ואין לך סמכות להשמיט. מה עוד שהלקוח בד"כ כן רוצה שתביא הכל. אז בסייע"ד חשבתי על הפתרון. אביא לכם דוגמה שנתקלתי בה היום. זה המאמר: אמרו חז"ל בהתחלה אמר "כנחלים נטיו" שהוא ממשיל עם ישראל לנחל שמימיו זורמים לרוב רק בימי החורף שיש גשמים, אבל בחודשי הקיץ כמעט ולא יורדים גשמים, אז אין בהם מים. הקב"ה משיב לו ואומר טעות חמורה בידך. אלא עם ישראל דומה לנהר, כפי שנאמר "כגנות עלי נהר" ועל כן כשם שהנהר מימיו לא פוסקים, כך עם ישראל תמיד קיימים לעד. שנאמר "הנני נוטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף" (ישעיה ס"ו י"ב). שוב בא בלעם ואומר אני מדמה את עם ישראל לאהל שנאמר "כאהלים נטע ה'" כלומר עם ישראל דומים לעצי בושם קטנים ונמוכים וחלשים בלי כל שורש ובלי כל רציפות, וגם אין לו שום זכות קיום לדורי דורות. לעומתו הקב"ה אומר לו תדע לך שהם "כארזים עלי מים", ולהוי ידוע כי עם ישראל הם כעצי הארז בגבהם ושרשיהם ביופים וביושרם. והם קבועים וחזקים ואיתנים, וכחם גדול ועצום עד מאוד, ויכולים להתקיים אלפי שנים לנצח נצחים. ההתחלה נכונה. מובא בילקוט שמעוני: "כִּנְחָלִים נִטָּיוּ". בִּקֵּשׁ לְכַנּוֹתָן בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ כְּנַחַל זֶה שֶׁמּוֹשֵׁךְ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וּפוֹסֵק בִּימוֹת הַחַמָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רָשָׁע, לֹא כֵן אֶלָּא נִטָּיוּ. וְאֵין נִטָּיוּ אֶלָּא נָהָר שֶׁנֶּאֱמַר "הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם", כְּשֵׁם שֶׁהַנָּהָר הַזֶּה אֵינוֹ פוֹסֵק לֹא בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים כָּךְ אֵין זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב פּוֹסֵק לֹא בָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא. אבל בהמשך המדרש לא מוזכר מה שהביא, שבלעם התכוון לגנותם בהשוואה לאהלים שהם עצים חלשים, וה' תיקן ואמר: כארזים. ולא נמצא פירוש זה בגמרא ובספרים אחרים. כך המשך המדרש: "בִּלְעָם אָמַר כְּגַנֹּת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּאֲהָלִים. אָמַר בִּלְעָם רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָן כְּגַנֹּת עֲלֵי עַיִן, כְּגַנּוֹת שֶׁל בְּצָלִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאַהֲלֵי נֶטַע, כִּפְּלַיְטוֹן, אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה מְכַנֶּה אוֹתָן בִּבְצָלִים. שֶׁרֵיחָן רַע, וַאֲנִי מְכַנֶּה אוֹתָן בִּפְּלַיְטוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מה, ט) "מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת". אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲהָלִים. שֶׁהוּא בָּא דֶּרֶךְ אֹהָלִים. בִּלְעָם כִּנָּה אוֹתָן בְּגַנּוֹת, מָה עִסְקָן שֶׁל גַּנּוֹת. אִם אֵין מְנַכְּשִׁין אֶת הַיָּרָק וּמַשְׁלִיכִין אֶת פְּסָלְתָּן לַחוּץ הוּא מַבְאִישׁ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵי נָהָר. מַה הַנָּהָר שׁוֹטֵף אֶת הַסִּירוֹת אַף יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עֲווֹנוֹתֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ל) "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר". דָּבָר אַחֵר "כִּנְחָלִים", כַּאֲהָלִים, בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן כַּאֲהָלִים שֶׁל סְרָקִין, שֶׁהֵן מִטַּלְטְלִין וְנֶעֱקָרִין מִמְּקוֹמָן. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מַה שֶּׁאַתָּה מְחַשֵּׁב. אֶלָּא נְטוּעִין הֵן כְּאֹהָלִים שֶׁנִּטְּעוּ, אֵלּוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת", כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַיִם וָאָרֶץ אֵין נֶעֱקָרִין מִמְּקוֹמָן כָּךְ הֵם אֵינָם נֶעֱקָרִין. וְהוּא שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לָהֶם (דברים יא, כא) "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְגוֹ' כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ". אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת הָאַחְוָה. בְּדוֹרוֹ שֶׁל יִרְמִיָּה רְאֵה מַה כְּתִיב (ירמיה לא. לו) "אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְגוֹ' גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל". וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֲרֵי שָׁמַיִם עֲתִידִין לְהִתְחַלֵּף רְאֵה מַה נֶּאֱמַר (ישעיה סו. כב) "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְגוֹ' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם". ע"כ. *הפתרון: *תתקן מעט. לאחר שהבאת את הפירוש הראשון בשם המדרש, תביא את הפירוש השני בשם המחבר: "אמרו בילקוט שמעוני (רמז תשעא), בתחילה אמר 'כנחלים נטיו', שהוא ממשיל עם ישראל לנחל שמימיו זורמים לרוב רק בימי החורף שיש גשמים, אבל בחודשי הקיץ כמעט ולא יורדים גשמים, אז אין בהם מים. אבל הקב"ה משיב ואומר לו: טעות חמורה בידך. אלא עם ישראל דומה לנהר, 'כגנות עלי נהר' – כשם שהנהר מימיו לא פוסקים, כך עם ישראל קיימים לעד, שנאמר "הנני נוטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף" (ישעיה סו, יב). על פי דרכו של המדרש, נוכל לפרש גם בהמשך הכתובים, כי שוב בא בלעם ואומר: אני מדמה את עם ישראל לאהל, שנאמר 'כאהלים נטע ה'', כלומר עם ישראל דומים לעצי בושם (ראה משלי ז, יז) קטנים ונמוכים וחלשים בלי כל שורש ובלי כל רציפות, כך אין להם זכות קיום לדורי דורות ח"ו. ולעומתו הקב"ה מתקן את דבריו ואומר: לא כן, אלא הם 'כארזים עלי מים' – עם ישראל הם כעצי הארז בגבהם ושרשיהם ביופים וביושרם. כשם שהארזים קבועים וחזקים ואיתנים, ויכולים להתקיים שנים מרובות, כך ישראל קיימים לנצח נצחים".
  • מה מקובל כשמדגישים שמות הספרים?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    14 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2024 05:09 אני נוהג להדגיש רק שם הספר
  • מדרש 'מה רבו'

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 21:31 המדרש אינו נפוץ כ”כ, וכפי הידוע לי אין איזו הנהגה קבועה בצורת הציון. ע”כ בכל כגון דא נהוג לציין לפי שם המהדורה שהכי זמינה ונפוצה, במקרה כזה יציינו הספרים החדשים למדרש ’מה רבו’ ובסוגריים יציינו לפי החלוקה שז”א עשו.
  • מה מקובל?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 21:17 ברצוני לשאול מה מקובל, עורך שמקבל שכר שעתי, האם עליו לנכות כל שיחה קצרה, שרותים וכדו', מה מקובל בזה? ייש"כ
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    5 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2024 21:51
  • נמצאנו למדים / נמצינו למדים -- מה מקובל?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2024 00:37 נראה שקשה להכריע בדבר. בכל מקרה, ממה שראיתי אצל הקדמונים (בכת"י, ואולי יותר אצל חכמי הספרדים) נראה שהשתמשו יותר ב'נמצינו'.
  • מה הכלל?

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    48 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2024 18:47 אם הוא רב מפורסם והספר השני לא מפורסם אין צריך להזכיר בספר הלכתי למדני אין צריך לכתוב דברי יחזקאל סלבודקא, ובדברים חסידיים אין צריך לכתוב להגה"ק משינווע אם יש ספר בשם זהה לאריז"ל ולהגה"ק מלאדי אין צריך לציין את האריז"ל, אבל כן צריך לציין את הרב מלאדי ספרים מקצועיים עושים בסוף הספר ביבליוגרפיה באופן כזה אפשר תמיד להסתכל בסוף ולראות איזה ספר זה וא"צ להלאות את הקורא או להאריך את הספר או להפוך את הספר למודרני או את המחבר לתמהוני כשיש ספרים עם שם דומה פסקי תשובה ופסקי תשובות, ומביאים את הספר הנדיר יותר כמו פסקי תשובה שהוא ספר דק וקטן לעומת הפסקי תשובות המפורסם וגדול הרבה יותר, כדאי לציין כדי שלא יטעו מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים