דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם זה נקרא 'גניבת לקוח'

2024
7 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2024 23:12

    'זה לא שייך למורה הוראה'

    תמיהני!!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2024 23:12

    'זה לא שייך למורה הוראה'

    תמיהני!!!

    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2024 23:26

    תסביר!

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2024 23:26

    תסביר!

    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2024 23:31
    1. כל הנידון כאן אינו ממש שאלה בהלכה אלא שאלה במציאות, ומכיוון שכן אינו
      קשור ל'שאלת רב' אלא ל'שאלת בקי במציאות'.

    2. תיאורטית יכול להיווצר מצב שלמתווך או למכון תהיה זכות קניין מוחלטת בכל מה
      שנוגע ונובע מהתיווך שלו. השאלה היא האם זאת המציאות נכון לעכשיו.

    3. בתחומים של נדל"ן, שדכנות, כח אדם וכו', כל הנוגעים בדבר בקיאים בגבולות של
      כל גזרה וגזרה, ע"ד ליסטאה בליסטיותיה ידע..., לא כן תחום העריכה שלפי העולה
      מהפורום המכובד דכאן, הרי שגם אלו שהיו אמורים להיות בקיאים בתוואי של תחום
      עיסוקם, לא ממש יודעים לצייר את גבולות הגזרה, ומפרשנים את המציאות נהרא נהרא
      ופשטיה.

    4. על כן לא בנקל ייאמר שיש כאן איזו 'סתמא דמילתא' או 'מנהג המקום' המחייב
      אוטומטית את העורכים, ולכאורה יש על המתווכים לפרש ברורות את הציפיות מהסחורה
      שלהם, וככל שלא פירשו, לכאורה, אין להם יותר מהמינימום, והמוציא מחברו עליו
      הראיה.

    כמובן שכל זה לענ"ד בלבד.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2024 23:31
    1. כל הנידון כאן אינו ממש שאלה בהלכה אלא שאלה במציאות, ומכיוון שכן אינו
      קשור ל'שאלת רב' אלא ל'שאלת בקי במציאות'.

    2. תיאורטית יכול להיווצר מצב שלמתווך או למכון תהיה זכות קניין מוחלטת בכל מה
      שנוגע ונובע מהתיווך שלו. השאלה היא האם זאת המציאות נכון לעכשיו.

    3. בתחומים של נדל"ן, שדכנות, כח אדם וכו', כל הנוגעים בדבר בקיאים בגבולות של
      כל גזרה וגזרה, ע"ד ליסטאה בליסטיותיה ידע..., לא כן תחום העריכה שלפי העולה
      מהפורום המכובד דכאן, הרי שגם אלו שהיו אמורים להיות בקיאים בתוואי של תחום
      עיסוקם, לא ממש יודעים לצייר את גבולות הגזרה, ומפרשנים את המציאות נהרא נהרא
      ופשטיה.

    4. על כן לא בנקל ייאמר שיש כאן איזו 'סתמא דמילתא' או 'מנהג המקום' המחייב
      אוטומטית את העורכים, ולכאורה יש על המתווכים לפרש ברורות את הציפיות מהסחורה
      שלהם, וככל שלא פירשו, לכאורה, אין להם יותר מהמינימום, והמוציא מחברו עליו
      הראיה.

    כמובן שכל זה לענ"ד בלבד.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2024 23:57

    מסברא יש לחלק
    בין מחבר שפנה לעורך,
    לבין עורך שפנה למחבר.

    מחבר שפנה לעורך, יתכן שמותר לעורך לעבוד איתו ישירות, בשבילו הוא עוד
    לקוח/מעסיק.
    במקרה זה אולי המחבר הוא שלא בסדר, לעקוף את המכון/המתווך,
    אך מצד העורך - יתכן שהוא לא עשה עוול.

    לעומת זאת עורך שפונה למחבר, עושה עוול ופוגע באימון של מי שתיווך ביניהם.
    גם אם המתווך שילשל 2 שליש לעצמו, הרי אתה הסכמת לעבוד איתו על דעת כמה שהובטח
    לך.
    תהיה ישר. תהיה הוגן. מקסימום תבקש לו העלאה. או תחפש לבד מעסיקים/לקוחות
    אחרים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2024 23:57

    מסברא יש לחלק
    בין מחבר שפנה לעורך,
    לבין עורך שפנה למחבר.

    מחבר שפנה לעורך, יתכן שמותר לעורך לעבוד איתו ישירות, בשבילו הוא עוד
    לקוח/מעסיק.
    במקרה זה אולי המחבר הוא שלא בסדר, לעקוף את המכון/המתווך,
    אך מצד העורך - יתכן שהוא לא עשה עוול.

    לעומת זאת עורך שפונה למחבר, עושה עוול ופוגע באימון של מי שתיווך ביניהם.
    גם אם המתווך שילשל 2 שליש לעצמו, הרי אתה הסכמת לעבוד איתו על דעת כמה שהובטח
    לך.
    תהיה ישר. תהיה הוגן. מקסימום תבקש לו העלאה. או תחפש לבד מעסיקים/לקוחות
    אחרים.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:29

    צריך להבדיל
    יש שאלה עקרונית האם התווך בין העורך למחבר הספר הוא לעולמי עד.
    והיה בהניח שלא! צריך להגדיר מה נחשבת העסקה אחת, האם אותו ספר? או אותו חלק
    דוקא? או כל זמן שלא פסק! ובטוחני שהרבנים הגאונים שליט"א ידעו להוסיף הגדרות
    ובזה יש מקום לדון בסתמא ומנהג וכו'.

    בוה

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:29

    צריך להבדיל
    יש שאלה עקרונית האם התווך בין העורך למחבר הספר הוא לעולמי עד.
    והיה בהניח שלא! צריך להגדיר מה נחשבת העסקה אחת, האם אותו ספר? או אותו חלק
    דוקא? או כל זמן שלא פסק! ובטוחני שהרבנים הגאונים שליט"א ידעו להוסיף הגדרות
    ובזה יש מקום לדון בסתמא ומנהג וכו'.

    בוה

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:54

    מתווך שהעביר עבודה לעורך, ברור שהעורך חייב לשלם לו את האחוזים, ולא יכול
    לדלג עליו.
    כל השאלה היתה לגבי עבודות חדשות מאותו לקוח, האם העורך יכול לעבוד ישר מול
    המתווך, או שהוא צריך לאורך כל ימי חייו להמשיך ולשלם למתווך אחוזים?!
    ומדובר באופן שלא סיכמו מפורש כלום

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:54

    מתווך שהעביר עבודה לעורך, ברור שהעורך חייב לשלם לו את האחוזים, ולא יכול
    לדלג עליו.
    כל השאלה היתה לגבי עבודות חדשות מאותו לקוח, האם העורך יכול לעבוד ישר מול
    המתווך, או שהוא צריך לאורך כל ימי חייו להמשיך ולשלם למתווך אחוזים?!
    ומדובר באופן שלא סיכמו מפורש כלום

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:24

    ברור
    אבל הבדלתי בין שתי ענינים
    הא' האם חובתו לעולמי עד
    הב' מה מוגדר העסקה הנוכחית
    כנראה שלא הובנתי, מקוה שעכשיו כן
    בוה

  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 22:10 נגעים יד ד נזיר מ. תוס' שם ד"ה לסתור
  • היכן נמצא בבר אילן המקור הזה? איך זה נקרא שם?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 22/05/2024 11:14 זה במדרש רבה. הנה: רות רבה (וילנא) פתיחתות סימן ז רבי תנחומא בשם רבי חייא רבה ור' ברכיה בשם רבי אליעזר המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה כל מקום שנאמר ויהי צרה, ר' חייא רבה כל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ושמחה, אם צרה אין כיוצא בה, אם שמחה אין כיוצא בה, רבי שמואל אמר חמשה בימי הם (בראשית י"ד) ויהי בימי אמרפל, מה צרה היתה שם עשו מלחמה, לאוהבו של מלך שהיה שרוי במדינה ובשבילו היה המלך נזקק למדינה, פעם אחת באו הברבריין ונזדווגו לו, אומרים אוי לנו שאין המלך נזקק למדינה כמות שהיה, כך כל העולם כלו לא נברא אלא בזכות אברהם אבינו הה"ד (שם /בראשית י"ד/) וישובו ויבאו אל עין משפט היא קדש, א"ר אחא לא באו להזדווג אלא לגלגל עינו של עולם, עין שעשתה מדת הדין בעולם אתם מבקשים לסמותה, היא קדש, א"ר אחא הוא קדש, הוא אבינו אברהם שקדש שמו בכבשן האש, וכיון שבאו אותם המלכים ונזדווגו לו התחילו הכל צווחים ווי, הוי ויהי בימי אמרפל, (ישעיה ז') ויהי בימי אחז, מה צרה היתה שם ארם מקדם ופלשתים מאחור, לבן מלכים שנזדמן לו פדגוג אחד להמיתו, אמר אותו פדגוג אם אני ממיתו הריני חייב למלכות, אלא הריני מושך מניקתו ומעצמו הוא מת, כך אמר אחז, אם אין גדיים אין תיישים, אם אין תיישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה, כך אחז היה סבור בדעתו לומר אם אין קטנים אין גדולים אם אין גדולים אין תלמידים ואם אין תלמידים אין חכמים ואם אין חכמים אין בתי כנסיות ובתי מדרשות ואם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות כביכול אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על העולם אלא הריני אוחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, ועליו הכתוב אומר (ישעיה ח') צור תעודה חתום תורה בלימודי, ר' חנינא אמר למה נקרא שמו אחז שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, רבי יעקב בשם רבי אבין אמר ישעיה (שם /ישעיהו ח'/) וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב, אין לך שעה קשה כאותה שעה שנאמר (דברים ל"א) ואנכי הסתר אסתיר פני בעולם הזה ומאותה שעה וקויתי לו שאמר (שם /דברים ל"א/) כי לא תשכח מפי זרעו מה הועיל לו (ישעיה ח') הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה', וכי ילדיו היו והלא תלמידיו היו אלא מלמד שהיו חביבין עליו כבניו וכיון שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות התחילו צווחין ווי, הוי ויהי בימי אחז, (ירמיה א') ויהי בימי יהויקים מה צרה היתה שם (שם /ירמיהו/ ד') ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם, למלך ששלח פרוסטיגמא שלו למדינה, מה עשו לו בני המדינה נטלו אותה וקרעוה ושרפוה באש, אמרו אוי לנו כשירגיש המלך בדברים אלו הה"ד (שם /ירמיהו/ ל"ו) ויהי כקרא יהודי שלש דלתות וארבעה תלתא ארבעה פסוקים כיון שהגיע לפסוק החמישי היו צריה לראש מיד יקרעה בתער הסופר והשלך אל האש אשר אל האח עד תם כל המגילה על האש אשר על האח, כיון שראו כן התחילו צווחים ווי, הוי ויהי בימי יהויקים, (אסתר א') ויהי בימי אחשורוש, מה צרה היתה שם, להרוג ולאבד את כל היהודים, למלך שהיה לו כרם ונזדווגו לו ג' שונאים האחד התחיל מקטף בעוללות, והשני מזנב באשכולות, והשלישי בקש לעקור את כל הגפנים, כך פרעה הרשע התחיל מקטף בעוללות, שנא' (שמות א') כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, נבוכדנצר הרשע התחיל מזנב באשכולות, שנא' (מלכים ב' כ"ד) החרש והמסגר אלף, ר' ברכיה בשם ר' יהודה אמר החרש אלף והמסגר אלף, ר' יוחנן אמר כולן אלף, ר' שמואל אמר אלו הבליוטין, ר"י בר' סימון אמר אלו תלמידי חכמים, המן הרשע בקש לעקור את כל הביצה אמרי זבין בביעתה (אסתר ג') להשמיד להרוג ולאבד וכיון שראו כן התחילו צווחין ווי, הוי ויהי בימי אחשורוש, ויהי בימי שפוט השופטים, מה צרה היתה שם ויהי רעב בארץ, למדינה שהיתה חייבת ליפסי למלך מה עשה המלך שלח טמיאון לגובתה, מה עשו בני המדינה נטלו אותו והלקוהו וגבו אותו, אמרו מה שהיה מבקש לעשות לנו עשינו לו, כך בימי שפוט השופטים היה אדם מישראל עובד עבודת כוכבים והיה הדיין מבקש לעשות בו דין והיה הוא בא ומלקה הדיין, ואמר מה דבעא מעבד לי עבדתי ליה, אוי לדור ששופטיו נשפטין, הוי ויהי בימי שפוט השופטים, שמעון בר' אבא אמר בשם ר' יוחנן כל מקום שנאמר צרה ושמחה אם צרה אין צרה כמותה, אם שמחה אין שמחה כמותה בעולם, אתה ר' שמואל בר נחמני ועבדה פלגא, כל מקום שנאמר ויהי צרה והיה שמחה, והא כתיב (בראשית א') ויאמר אלהים יהי אור, אמר להם אף היא אינה אורה של שמחה שלא זכה העולם להשתמש באותה אורה, שאותה אורה שנבראת ביום ראשון אדם צופה מסוף העולם ועד סופו, וכיון שראה שעתידין רשעים לצאת כדור אנוש ואנשי דור המבול ודור הפלגה וכאנשי סדום לקחה, הה"ד (איוב ל"ח) וימנע מרשעים אורם, וגנזו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (תהלים צ"ז) אור זרוע לצדיק, מיתיבין ליה והכתיב (בראשית א') ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, אמר להם אף היא אינה שמחה שעתידין שמים להבלות שנאמר (ישעיה נ"א) כי שמים כעשן נמלחו, מיתיבין ליה והא כתיב ויהי ערב ויהי בקר יום שני ושלישי ורביעי חמישי וששי אמר להם אף היא אינה שמחה שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכים עשיה, כגון החרדל צריך להמתיקו, התורמוסין צריכין לימתק, החטים צריכין ליטחן, והא כתיב (בראשית ל"ט) ויהי ה' את יוסף, אמר אף היא אינה שמחה, דכתיב (שם /בראשית/ מ') כי שמו אותי בבור. והא כתיב (במדבר ז) ויהי ביום כלות משה. אמר להם אף היא אינה שמחה, שבו נגנז בנין בית המקדש שנאמר (שמות מ') ולא יכול משה לבא אל אהל מועד, והא כתיב (יהושע ה') ויהי בהיות יהושע, אמר להם אף היא אינה שמחה שבו קרע יהושע שמלותיו שנאמר (שם /יהושע/ ז') ויקרע יהושע שמלותיו, והא כתיב (ויקרא ט') ויהי ביום השמיני, אמר להם אף היא אינה שמחה שבו מתו נדב ואביהוא, והא כתיב (שמואל ב' ז') ויהי כי ישב המלך בביתו, א"ל אף היא אינה שמחה שבו בא נתן הנביא ואמר לו (מלכים א' ח') רק אתה לא תבנה הבית, אמרי ליה אמרינן אנן דידן, אמור את דידך, א"ל (יואל ד') והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס (זכריה י"ד) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים, (ישעיה י"א) והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו, (שם /ישעיהו/ ז') והיה ביום ההוא יחיה איש, (שם /ישעיהו/ כ"ז) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, (שם /ישעיהו/ ד') והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם, מיתיבין ליה והא כתיב (ירמיה ל"ח) והיה כאשר נלכדה ירושלים, אמר להם אף היא אינה צרה אלא שמחה שבו ביום נטלו ישראל אופכין שלימה על עונותיהם ביום שחרב בהמ"ק. סליק פתיחתא דרות רבה. -- ההדרה ועריכת ספרים
  • גליון מהרש"א על יו"ד האם זה ע"ס השו"ע או לא

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2024 23:34 יש"כ [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 15.06.24, 23:34:16
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 00:44 בתור אחד שמתעסק עם שיווק מצטרף Shimon Antebiל שהמלל רב מדי וכן עומס פריטים, חסר גם משפט עוצמתי ומסקרן בכתב גדול כמו למשל: "אור חדש הפציע - פירושו של רבינו אברהם בן הגר"א..." ב"ה אוחזים כבר פה
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 03/07/2024 11:38 בהגדרות מרווח לפני/אחרי פיסקה [image: image.png]
  • האם זה נקרא 'גניבת לקוח'

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2024 23:07 אף שלפום ריהטא יש אמת בחילוק, לאמיתו של דבר גם המכון הינו סוג של מתווך. אלא שהוא מוכן לקחת את האחריות בעבור מתן השכר שבצידה. ועל כן הוא בורר היטב את העורכים עמם הוא עובד.
  • מציעים לי 170 ש"ח לתמלל שעה הקלטה האם זה מקובל?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2024 14:07 הכלל הוא לפי דקה של הדורש - נניח 40 אגורות לדקה
  • האם יש מי שיכול לעזור לי לפרש משפט זה

    2024
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 00:12 פירוש נאה ומסתדר מאד לטעמי. מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים