דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ביאור בדברי החתם סופר

2024
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 22:21

    היום ראיתי חתם סופר - והשתוממתי שעה חדא
    לגבי הפיוט שאומרים בסוף ליל הסדר - אדיר הוא בחור הוא וכו' וכו' כותב החת"ס
    בביאורו לשו"ע (תפ) "לָמוּד הוא, הוא חירוף וגידוף. ונראה לי לומר לוחם הוא,
    על דרך [שמות טו, ג] ד' איש מלחמה:
    עד כדי כך?
    למה?
    אבל למעשה בכל ההגדות המוכרות שמביאים את החרוז הנ"ל כן כתוב למוד הוא?

    יום נפלא

    משה רייך

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 22:21

    היום ראיתי חתם סופר - והשתוממתי שעה חדא
    לגבי הפיוט שאומרים בסוף ליל הסדר - אדיר הוא בחור הוא וכו' וכו' כותב החת"ס
    בביאורו לשו"ע (תפ) "לָמוּד הוא, הוא חירוף וגידוף. ונראה לי לומר לוחם הוא,
    על דרך [שמות טו, ג] ד' איש מלחמה:
    עד כדי כך?
    למה?
    אבל למעשה בכל ההגדות המוכרות שמביאים את החרוז הנ"ל כן כתוב למוד הוא?

    יום נפלא

    משה רייך

    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 22:25

    יש פירוש מיוחד של השפת אמת לבא מהו למוד הוא.
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 22:25

    יש פירוש מיוחד של השפת אמת לבא מהו למוד הוא.
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2024 02:01

    כוונתו של החת"ס, ש"למוד" הכוונה שמלמדים אותו, היינו שהוא למוד ע"י אחרים,
    וזה אי אפשר לומר על הבורא כי מי יוכל ללמדו הרי מאתו מוצא הדעת.

    וכבר אמר הגר"ח קנייבסקי על כך שאפשר לור פשט אחר, ש"למוד" היינו מלשון
    "מורגל" והכוונה שהבורא כבר למוד בלעשות נסים וחסדים לעמו ישראל. ואכן נהג
    הגר"ח לאמרו בליל הסדר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2024 02:01

    כוונתו של החת"ס, ש"למוד" הכוונה שמלמדים אותו, היינו שהוא למוד ע"י אחרים,
    וזה אי אפשר לומר על הבורא כי מי יוכל ללמדו הרי מאתו מוצא הדעת.

    וכבר אמר הגר"ח קנייבסקי על כך שאפשר לור פשט אחר, ש"למוד" היינו מלשון
    "מורגל" והכוונה שהבורא כבר למוד בלעשות נסים וחסדים לעמו ישראל. ואכן נהג
    הגר"ח לאמרו בליל הסדר.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2024 08:16

    ייש"כ גדול לכל חבורא קדישא הדין
    האם יש להרב וסרמן שליט"א מקור על מה שמובא בשם מרן הגרח"ק זצ"ל

    יום נפלא

    משה רייך

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2024 08:16

    ייש"כ גדול לכל חבורא קדישא הדין
    האם יש להרב וסרמן שליט"א מקור על מה שמובא בשם מרן הגרח"ק זצ"ל

    יום נפלא

    משה רייך

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2024 19:01

    הכל מפי השמועה.

  • חיפוש מקור בחתם סופר

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2024 18:14 יש לציין שבפן המעשי לפעמים מבלי משים נוגעים בבית השחי או קרוב ממש, וכן מצוי שהידוק התפילין גורם לנגיעה בקרקפת.
  • ביאור בגר"א

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2024 03:27 נראה לי קרוב לדברי הרב שושנים, שאילו היה כתוב 'חכמת נשים' הכוונה היתה החוכמה שיש בנשים, אבל 'חכמות' ברבים הכוונה האשה החכמה שבנשים. ו'חכמניות' שכ' הגר"א אין הכוונה חוכמה אלא חַכָמה.
  • ביאור כוונת המלבי"ם

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 23:15 עתה מצאתי: [image: image.png] זה מוסכם?
  • מקור בדברי הרמב"ם

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 14:01 ראיתי מציינים לחידושי חת"ס שבת קיא ד"ה הרמב"ם שו"ת חאו"ח סימן קסח דכתב בביאור דברי הרמב"ם ריש פרק ל דחיוב סעודות שבת הוא דאורייתא ממש
  • ביקוש ביאור תיבה.

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 18:17 תודה למשיבים. עוליבה - עלובה. אך, האם 'עוליבה' היא טעות וצ"ל 'עלובה' ? או שגם יש מקור לכיתוב 'עוליבה' ? מאת: [email protected]
  • מקור בדברי התניא

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2024 23:29 בספר א' כותב בתוך דבריו: "משום דמבואר בספר התניא דעיקר עבודת ישראל הוא להכניס החכמה בלב דהיינו שהכל יעשו בחשקות הלב", איזה מ"מ לציין
  • ביאור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 12:25 אולי התחלפו בנדפס היו"ד והו"או (שהיא בעצם נו"ן סופית שנתקצרה) והוא מלשון פלטרין (סנהדרין לח ע"א - משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין ושיכללן) והמכוון בזה שלא יתבזה לפני היכל המלך?
  • ביאור בדברי המלבים [דברים כו]

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    D
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 11:16 -- קבצים מצורפים: __ישורון 11.JPG __ישורון 22.JPG

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים