דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. קטגוריות
  3. ארכיון: הקבוצה הישנה
  4. 2024
  5. עזרה בהבנת דברי הרמב"ן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עזרה בהבנת דברי הרמב"ן

2024
1 1 0 1
  • ח
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 12:44

    במשנה בשבת 'ולא בחלב. נחום המדי אומר: מדליקין בחלב מבושל, וחכמים אומרים:
    אחד מבושל ואחד שאינו מבושל - אין מדליקין בו'.
    ופירש רש"י (כד: ד"ה ה"ג נחום): בחלב מבושל - והוא מהותך.
    הרמבן מקשה על רשי שמוכח בירושלמי שמהותך הכוונה שאינו קרוש, ואיני מבין מה
    קשה, אפשר לומר שהתיכו בבישול ועדיין מחוי.

    לשון הרמבן:
    חלב שהותך וקרבי דגים שנמוחו. פרש"י ז"ל חלב שהותך היינו חלב מבושל, ולא מסתבר
    דבמתני' לגמרי אסרי רבנן דומיא דשארא ועוד נימא חלב מבושל כלישנא דמתני', אלא
    חלב שהותך ועדיין הוא מהותך ודומה לשמן, וחלב מבושל הוא שנתבשל ונקרש, וכן
    מוכח בירושלמי דגרסינן התם רב ברונא אמר חלב נותן לתוכו שמן כל דהוא ומדליק ר'
    יוסי בעי מה אנן קיימין אם במחוי אפי' לא נתן לתוכו שמן ותני שמואל כל שמתיכין
    אותו ואינו קרוש מחוי הוא ומדליקין בו, ואי בשאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן
    אמר רב חנינא רב ברונא בשם רב חלב מהותך וקרבי דגים מדליקין בו, משמע דחלב
    שמתיכין אותו ואינו קרוש הוא ראוי להדלקה ועליה איתמר בגמ' דמימשך בעיניה
    ובדין הוא דבעיניה שרי אלא דרבנן דגמ' דידן גזור בה ובירושלמי לא גזרו, אבל
    הקרוש שאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן אסור כדמפורש התם.

    --

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • א

    פירוש הרמב"ן על איוב

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 23:08 תודה רבה לכל המסייעים בגלוי ובנסתר, אין צורך יותר. מאת: [email protected]
  • C

    עזרה בהבנת הפרטים

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 23/05/2024 13:35 וגם בני היה צריך ליתן *הפריוואנק *מלימודיו בכתה 11 מהשול ועל ידי כך גם הוא נפטר מהצבא הרוסי
  • Y

    עזרה בהבנת הפרטים

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ת
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2024 10:30 הפנתי את השאלה למומחה בתחום הזה (תולדות רוסיה) היה ותהיה בשורה - אשלח. מאת: [email protected]
  • Y

    עזרה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2024 08:00 כמדומה גם אברך כולל הרשום בדתות יכול לקבל רשיון לאחר הרשמה באתר משרד החינוך [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 13.03.24, 01:27:17
  • ש

    בקשת עזרה בהבנת דברי ר' שמעון

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2024 08:02 חידושי ר' שמעון כתובות סי' נה (דף קיט טור א'): ודברי הרשב"א מתפרשים לדעתי בפשטות דרוב בממון לא מהני רק אם גם על צד הרוב אנו מוציאין מן המוחזק אבל הכא על צד שמורה הרוב לאו הוא בעלים כלל ואדרבה גם מחויב מחמת השבת אבידה ורק על צד המיעוט הוא שלו ולא שייך בכה"ג לצרף המיעוט עם החזקה דעל צד הרוב ליכא חזקה כלל וזה כמעט כדברי התוס' דגם כוונת התוס' כן הוא. האם הכוונה לרשב"א כתובות ט"ו ע"ב ד"ה אם רוב, וז"ל הרשב"א: וי"ל דלא אמרי' אין הולכין בממון אחר הרוב אלא לאפוקי ממונא מחזקתיה אבל מוצא אבדה דלאו מאריה דממונא הוא ואדרבה קאי עליה בספק השב תשיבם לאחיך הולכין בו אחר הרוב. והאם הכוונה לתוספות שם ד"ה להחזיר, וז"ל: ואפי' לשמואל דאמר אין הולכין בממון אחר הרוב היינו במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן שבהיתר באו המעות לידו ומדעתו נתנם לו הלוקח אבל הכא מודי דאזלינן בתר רובא. כי לכאו' כך נראה [לי הקטן עכ"פ], וזה לא כ"כ מסתדר לי עם התוכן. תודה !!!
  • ע

    עזרה בהבנת הקטע [לבקיאים בנ"ך]

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:19 וכן בשמות רבה פרשה ב'.
  • א

    עזרה בהבנת המ"ב

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 12:12 תודה!
  • ח

    עזרה בהבנת דברי הרמב"ן

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 13:31 לא נראה לי שזאת הקושיא, שהרי גם בבבלי (כא. כד:) מבואר שחלב מהותך בתערובת שמן מותר, והרמב"ן לא צריך להרחיק עד הירושלמי. הקושיא שלו היא שבירושלמי רואים שמהותך הכוונה שכעת הוא מחוי, ולא שבישלו וחזר ונקרש. ועל כך שאלתי מי אמר שרשי לא לומד כך. כעת מצאתי שבשלטי גיבורים (ט. מדה"ר) מציין שבפירוש רש"י שלפנינו אין כתוב כך, והיינו שככל הנראה לפניהם היה כתוב ברשי 'חלב שהותך היינו חלב מבושל', ולא כמו שכתוב אצלינו שחלב מבושל - הוא מהותך, ולפי גירסתם משמע שאחרי הבישול דינו כמהותך לעולם, ולאו דווקא בזמן שהוא מהותך, ועל כך מקשה הרמבן מהירושלמי, אבל לפי גירסתנו אכן לא קשה כלום מהירושלמי. שרשי לא כתב אלא שמהותך הכוונה שהוא מהותך על ידי בישול --

1

מחובר

789

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים