דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עזרה בהבנת דברי הרמב"ן

2024
3 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 12:59

    גם הרשב"א שואל כקושיית הרמב"ן:
    חלב מהותך וקרבי דגים שנימוחו. פירוש חלב מחוי והוא כעין שמן וכן מפורש
    בירושלמי, ורש"י ז"ל פירש חלב מהותך מבושל, ואינו מחוור דהוה ליה לרב למינקט
    מבושל כלישנא דמתניתין, ועוד דהכא משמע דחלב מהותך נמשך הוא אחר הפתילה ואפילו
    לחודיה בלא תערובת שמן מדינא שרי אלא דגזרינן ליה אטו שאינו מהותך, ואילו חלב
    מבושל משמע דמחמת עצמו אסור ככל הנך שמנים דמתניתין, ועוד דאמרינן הכא שמנים
    שאמרו חכמים אין מדליקין בהן לא יתן לתוכן שמן כל שהוא וידליק לפי שאין
    מדליקין בהן בפני עצמן ומשמע דכללא הוא לכולה מתניתין דאי לא הוה ליה למימר
    חוץ מחלב מבושל, אלא מאי מהותך מחוי שלא נקרש וכן מפורש בירושלמי דגרסינן התם
    רב ברונא אמר חלב מטיף לתוכו שמן כל שהוא ומדליק, רבי יוסי בעי מה אנן קיימין
    אם במחוי אפילו לא נתן לתוכו שמן ותני שמואל כן כל שמתיכין אותו ואינו קרוש
    מחוי הוא ומדליקין בו, אם בשאינו מחוי אפילו נתן לתוכו שמן, אתא רב נחוניא רב
    ברונא בשם רב חלב מהותך וקרבי דגים מדליקין בהן, עד כאן בירושלמי,* אלמא מחוי
    שאינו נקרש הוא דמדליקין בו אבל מחוי שנקרש אין מדליקין בו אפילו נתן בתוכו
    שמן,* אלא שבירושלמי הקלו במחוי אפילו בלא שמן ולא גזרו אטו שאינו מחוי
    ובגמרין גזרו.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 12:59

    גם הרשב"א שואל כקושיית הרמב"ן:
    חלב מהותך וקרבי דגים שנימוחו. פירוש חלב מחוי והוא כעין שמן וכן מפורש
    בירושלמי, ורש"י ז"ל פירש חלב מהותך מבושל, ואינו מחוור דהוה ליה לרב למינקט
    מבושל כלישנא דמתניתין, ועוד דהכא משמע דחלב מהותך נמשך הוא אחר הפתילה ואפילו
    לחודיה בלא תערובת שמן מדינא שרי אלא דגזרינן ליה אטו שאינו מהותך, ואילו חלב
    מבושל משמע דמחמת עצמו אסור ככל הנך שמנים דמתניתין, ועוד דאמרינן הכא שמנים
    שאמרו חכמים אין מדליקין בהן לא יתן לתוכן שמן כל שהוא וידליק לפי שאין
    מדליקין בהן בפני עצמן ומשמע דכללא הוא לכולה מתניתין דאי לא הוה ליה למימר
    חוץ מחלב מבושל, אלא מאי מהותך מחוי שלא נקרש וכן מפורש בירושלמי דגרסינן התם
    רב ברונא אמר חלב מטיף לתוכו שמן כל שהוא ומדליק, רבי יוסי בעי מה אנן קיימין
    אם במחוי אפילו לא נתן לתוכו שמן ותני שמואל כן כל שמתיכין אותו ואינו קרוש
    מחוי הוא ומדליקין בו, אם בשאינו מחוי אפילו נתן לתוכו שמן, אתא רב נחוניא רב
    ברונא בשם רב חלב מהותך וקרבי דגים מדליקין בהן, עד כאן בירושלמי,* אלמא מחוי
    שאינו נקרש הוא דמדליקין בו אבל מחוי שנקרש אין מדליקין בו אפילו נתן בתוכו
    שמן,* אלא שבירושלמי הקלו במחוי אפילו בלא שמן ולא גזרו אטו שאינו מחוי
    ובגמרין גזרו.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 13:13

    לא כ"כ הבנתי השאלה.

    הרמב"ן חולק על רש"י ומפרש שמבושל היינו שעבר בישול וכעת הוא צונן וקרוש.

    וההכרח לזה הוא שחכמים אוסרים חלב מבושל בכל גוונא, אפילו בתערובת שמן, ואילו בירושלמי מבואר שחלב מהותך מותר עכ"פ בתערובת שמן.

    ואם כפירש"י שחלב מבושל היינו מהותך, הרי המשנה אסרה זאת להדיא.

    לא הבנתי נכון?

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of חיים סופר
    Sent: 16 Dec 2024 12:59 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [הכתב והמכתב] Re: עזרה בהבנת דברי הרמב"ן

    גם הרשב"א שואל כקושיית הרמב"ן:

    חלב מהותך וקרבי דגים שנימוחו. פירוש חלב מחוי והוא כעין שמן וכן מפורש בירושלמי, ורש"י ז"ל פירש חלב מהותך מבושל, ואינו מחוור דהוה ליה לרב למינקט מבושל כלישנא דמתניתין, ועוד דהכא משמע דחלב מהותך נמשך הוא אחר הפתילה ואפילו לחודיה בלא תערובת שמן מדינא שרי אלא דגזרינן ליה אטו שאינו מהותך, ואילו חלב מבושל משמע דמחמת עצמו אסור ככל הנך שמנים דמתניתין, ועוד דאמרינן הכא שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן לא יתן לתוכן שמן כל שהוא וידליק לפי שאין מדליקין בהן בפני עצמן ומשמע דכללא הוא לכולה מתניתין דאי לא הוה ליה למימר חוץ מחלב מבושל, אלא מאי מהותך מחוי שלא נקרש וכן מפורש בירושלמי דגרסינן התם רב ברונא אמר חלב מטיף לתוכו שמן כל שהוא ומדליק, רבי יוסי בעי מה אנן קיימין אם במחוי אפילו לא נתן לתוכו שמן ותני שמואל כן כל שמתיכין אותו ואינו קרוש מחוי הוא ומדליקין בו, אם בשאינו מחוי אפילו נתן לתוכו שמן, אתא רב נחוניא רב ברונא בשם רב חלב מהותך וקרבי דגים מדליקין בהן, עד כאן בירושלמי, אלמא מחוי שאינו נקרש הוא דמדליקין בו אבל מחוי שנקרש אין מדליקין בו אפילו נתן בתוכו שמן, אלא שבירושלמי הקלו במחוי אפילו בלא שמן ולא גזרו אטו שאינו מחוי ובגמרין גזרו.

    במשנה בשבת 'ולא בחלב. נחום המדי אומר: מדליקין בחלב מבושל, וחכמים אומרים: אחד מבושל ואחד שאינו מבושל - אין מדליקין בו'.

    ופירש רש"י (כד: ד"ה ה"ג נחום): בחלב מבושל - והוא מהותך.

    הרמבן מקשה על רשי שמוכח בירושלמי שמהותך הכוונה שאינו קרוש, ואיני מבין מה קשה, אפשר לומר שהתיכו בבישול ועדיין מחוי.

    לשון הרמבן:

    חלב שהותך וקרבי דגים שנמוחו. פרש"י ז"ל חלב שהותך היינו חלב מבושל, ולא מסתבר דבמתני' לגמרי אסרי רבנן דומיא דשארא ועוד נימא חלב מבושל כלישנא דמתני', אלא חלב שהותך ועדיין הוא מהותך ודומה לשמן, וחלב מבושל הוא שנתבשל ונקרש, וכן מוכח בירושלמי דגרסינן התם רב ברונא אמר חלב נותן לתוכו שמן כל דהוא ומדליק ר' יוסי בעי מה אנן קיימין אם במחוי אפי' לא נתן לתוכו שמן ותני שמואל כל שמתיכין אותו ואינו קרוש מחוי הוא ומדליקין בו, ואי בשאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן אמר רב חנינא רב ברונא בשם רב חלב מהותך וקרבי דגים מדליקין בו, משמע דחלב שמתיכין אותו ואינו קרוש הוא ראוי להדלקה ועליה איתמר בגמ' דמימשך בעיניה ובדין הוא דבעיניה שרי אלא דרבנן דגמ' דידן גזור בה ובירושלמי לא גזרו, אבל הקרוש שאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן אסור כדמפורש התם.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 13:13

    לא כ"כ הבנתי השאלה.

    הרמב"ן חולק על רש"י ומפרש שמבושל היינו שעבר בישול וכעת הוא צונן וקרוש.

    וההכרח לזה הוא שחכמים אוסרים חלב מבושל בכל גוונא, אפילו בתערובת שמן, ואילו בירושלמי מבואר שחלב מהותך מותר עכ"פ בתערובת שמן.

    ואם כפירש"י שחלב מבושל היינו מהותך, הרי המשנה אסרה זאת להדיא.

    לא הבנתי נכון?

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of חיים סופר
    Sent: 16 Dec 2024 12:59 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [הכתב והמכתב] Re: עזרה בהבנת דברי הרמב"ן

    גם הרשב"א שואל כקושיית הרמב"ן:

    חלב מהותך וקרבי דגים שנימוחו. פירוש חלב מחוי והוא כעין שמן וכן מפורש בירושלמי, ורש"י ז"ל פירש חלב מהותך מבושל, ואינו מחוור דהוה ליה לרב למינקט מבושל כלישנא דמתניתין, ועוד דהכא משמע דחלב מהותך נמשך הוא אחר הפתילה ואפילו לחודיה בלא תערובת שמן מדינא שרי אלא דגזרינן ליה אטו שאינו מהותך, ואילו חלב מבושל משמע דמחמת עצמו אסור ככל הנך שמנים דמתניתין, ועוד דאמרינן הכא שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן לא יתן לתוכן שמן כל שהוא וידליק לפי שאין מדליקין בהן בפני עצמן ומשמע דכללא הוא לכולה מתניתין דאי לא הוה ליה למימר חוץ מחלב מבושל, אלא מאי מהותך מחוי שלא נקרש וכן מפורש בירושלמי דגרסינן התם רב ברונא אמר חלב מטיף לתוכו שמן כל שהוא ומדליק, רבי יוסי בעי מה אנן קיימין אם במחוי אפילו לא נתן לתוכו שמן ותני שמואל כן כל שמתיכין אותו ואינו קרוש מחוי הוא ומדליקין בו, אם בשאינו מחוי אפילו נתן לתוכו שמן, אתא רב נחוניא רב ברונא בשם רב חלב מהותך וקרבי דגים מדליקין בהן, עד כאן בירושלמי, אלמא מחוי שאינו נקרש הוא דמדליקין בו אבל מחוי שנקרש אין מדליקין בו אפילו נתן בתוכו שמן, אלא שבירושלמי הקלו במחוי אפילו בלא שמן ולא גזרו אטו שאינו מחוי ובגמרין גזרו.

    במשנה בשבת 'ולא בחלב. נחום המדי אומר: מדליקין בחלב מבושל, וחכמים אומרים: אחד מבושל ואחד שאינו מבושל - אין מדליקין בו'.

    ופירש רש"י (כד: ד"ה ה"ג נחום): בחלב מבושל - והוא מהותך.

    הרמבן מקשה על רשי שמוכח בירושלמי שמהותך הכוונה שאינו קרוש, ואיני מבין מה קשה, אפשר לומר שהתיכו בבישול ועדיין מחוי.

    לשון הרמבן:

    חלב שהותך וקרבי דגים שנמוחו. פרש"י ז"ל חלב שהותך היינו חלב מבושל, ולא מסתבר דבמתני' לגמרי אסרי רבנן דומיא דשארא ועוד נימא חלב מבושל כלישנא דמתני', אלא חלב שהותך ועדיין הוא מהותך ודומה לשמן, וחלב מבושל הוא שנתבשל ונקרש, וכן מוכח בירושלמי דגרסינן התם רב ברונא אמר חלב נותן לתוכו שמן כל דהוא ומדליק ר' יוסי בעי מה אנן קיימין אם במחוי אפי' לא נתן לתוכו שמן ותני שמואל כל שמתיכין אותו ואינו קרוש מחוי הוא ומדליקין בו, ואי בשאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן אמר רב חנינא רב ברונא בשם רב חלב מהותך וקרבי דגים מדליקין בו, משמע דחלב שמתיכין אותו ואינו קרוש הוא ראוי להדלקה ועליה איתמר בגמ' דמימשך בעיניה ובדין הוא דבעיניה שרי אלא דרבנן דגמ' דידן גזור בה ובירושלמי לא גזרו, אבל הקרוש שאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן אסור כדמפורש התם.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 13:31

    לא נראה לי שזאת הקושיא, שהרי גם בבבלי (כא. כד:) מבואר שחלב מהותך בתערובת
    שמן מותר, והרמב"ן לא צריך להרחיק עד הירושלמי.
    הקושיא שלו היא שבירושלמי רואים שמהותך הכוונה שכעת הוא מחוי, ולא שבישלו וחזר
    ונקרש.
    ועל כך שאלתי מי אמר שרשי לא לומד כך.

    כעת מצאתי שבשלטי גיבורים (ט. מדה"ר) מציין שבפירוש רש"י שלפנינו אין כתוב כך,
    והיינו שככל הנראה לפניהם היה כתוב ברשי 'חלב שהותך היינו חלב מבושל', ולא כמו
    שכתוב אצלינו שחלב מבושל - הוא מהותך, ולפי גירסתם משמע שאחרי הבישול דינו
    כמהותך לעולם, ולאו דווקא בזמן שהוא מהותך, ועל כך מקשה הרמבן מהירושלמי, אבל
    לפי גירסתנו אכן לא קשה כלום מהירושלמי. שרשי לא כתב אלא שמהותך הכוונה שהוא
    מהותך על ידי בישול

    --

  • פירוש הרמב"ן על איוב

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 23:08 תודה רבה לכל המסייעים בגלוי ובנסתר, אין צורך יותר. מאת: [email protected]
  • עזרה בהבנת הפרטים

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ת
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2024 10:30 הפנתי את השאלה למומחה בתחום הזה (תולדות רוסיה) היה ותהיה בשורה - אשלח. מאת: [email protected]
  • עזרה

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 12:43 יישר כח גדול!! ב-יום שני, 6 במאי 2024 בשעה 01:06:50 UTC+3, חיים יפרח כתב/ה:
  • מיהו בעל ה"אור הגנוז" המפרש כאן את הרמב"ן?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 23/06/2024 21:41 יש באוצר החכמה גם ספר "ביאור לפירוש הרמב"ן ז"ל על התורה" מאותו רבי מאיר בן סהולה תלמיד הרשב"א ב-יום ראשון, 23 ביוני 2024 בשעה 21:32:39 UTC+3, יוסף פרידמן כתב/ה:
  • בקשת עזרה בהבנת דברי ר' שמעון

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2024 08:02 חידושי ר' שמעון כתובות סי' נה (דף קיט טור א'): ודברי הרשב"א מתפרשים לדעתי בפשטות דרוב בממון לא מהני רק אם גם על צד הרוב אנו מוציאין מן המוחזק אבל הכא על צד שמורה הרוב לאו הוא בעלים כלל ואדרבה גם מחויב מחמת השבת אבידה ורק על צד המיעוט הוא שלו ולא שייך בכה"ג לצרף המיעוט עם החזקה דעל צד הרוב ליכא חזקה כלל וזה כמעט כדברי התוס' דגם כוונת התוס' כן הוא. האם הכוונה לרשב"א כתובות ט"ו ע"ב ד"ה אם רוב, וז"ל הרשב"א: וי"ל דלא אמרי' אין הולכין בממון אחר הרוב אלא לאפוקי ממונא מחזקתיה אבל מוצא אבדה דלאו מאריה דממונא הוא ואדרבה קאי עליה בספק השב תשיבם לאחיך הולכין בו אחר הרוב. והאם הכוונה לתוספות שם ד"ה להחזיר, וז"ל: ואפי' לשמואל דאמר אין הולכין בממון אחר הרוב היינו במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן שבהיתר באו המעות לידו ומדעתו נתנם לו הלוקח אבל הכא מודי דאזלינן בתר רובא. כי לכאו' כך נראה [לי הקטן עכ"פ], וזה לא כ"כ מסתדר לי עם התוכן. תודה !!!
  • בקשת עזרה בהבנת דברי רש"י - קצת דחוף

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 12:22 התגובה של א. שושנים בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] קבצים מצורפים: file-0
  • שו"ת הרמב"ן??????

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2024 01:14 למי ששאל מה ענו - נמצא באוצר בתוך ספר 'ספרן של ראשונים' מהדורת מקיצי נרדמים מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 20/08/2024 11:02 תודה לכל המשיבים,

1

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים