דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

אופן ציון מ"מ ל'מהדורא בתרא'

2025
19 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 11:34

    דעה - 2

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:54

    ודאי שלא תמיד נכון לכתוב 'מהרש"א במהדו"ב', שכן כידוע ישנם חידושים שהם של
    החתן ולא של המהרש"א, ויש גם מקומות שהם אפילו חולקים ביניהם. [לעוז והדר יש
    בחלק מהמסכתות חלוקה מה מהמהרש"א ומה מחתנו]. מה רע לכתוב 'במהדורה בתרא כתב'
    וכך תוציא עצמך מידי ספק? [אלא א"כ ברצונך לברר בכל חידוש שמא הוא מהמהרש"א
    ואז לכתוב 'המהרש"א במהדו"ב'.]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:54

    ודאי שלא תמיד נכון לכתוב 'מהרש"א במהדו"ב', שכן כידוע ישנם חידושים שהם של
    החתן ולא של המהרש"א, ויש גם מקומות שהם אפילו חולקים ביניהם. [לעוז והדר יש
    בחלק מהמסכתות חלוקה מה מהמהרש"א ומה מחתנו]. מה רע לכתוב 'במהדורה בתרא כתב'
    וכך תוציא עצמך מידי ספק? [אלא א"כ ברצונך לברר בכל חידוש שמא הוא מהמהרש"א
    ואז לכתוב 'המהרש"א במהדו"ב'.]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:59

    הנכון הוא: מהדורא בתרא למהרש"א.
    דו"ק היטב שבכך פותרים את כל הבעיות.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:59

    הנכון הוא: מהדורא בתרא למהרש"א.
    דו"ק היטב שבכך פותרים את כל הבעיות.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:03

    אבל ישנם חידושים של חתנו ולא שלו, וכשכותבים 'מהדורה בתרא למהרש"א' יש כאן
    הטעיה.
    למה להיכנס בכלל לזה? מה רע ב'מהדורה בתרא' ותו לא, וזיל קרי ביה רב?

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:03

    אבל ישנם חידושים של חתנו ולא שלו, וכשכותבים 'מהדורה בתרא למהרש"א' יש כאן
    הטעיה.
    למה להיכנס בכלל לזה? מה רע ב'מהדורה בתרא' ותו לא, וזיל קרי ביה רב?

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:14

    היכן יש כאן הצהרה מי חיבר את ה'מהדורה בתרא למהרש"א'?

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:14

    היכן יש כאן הצהרה מי חיבר את ה'מהדורה בתרא למהרש"א'?

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:19

    'למהרש"א' יכול להתפרש בשני מובנים. וא' מהם שהמהרש"א הוא המחבר. עדיין איני
    מבין למה להיכנס לזה.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:19

    'למהרש"א' יכול להתפרש בשני מובנים. וא' מהם שהמהרש"א הוא המחבר. עדיין איני
    מבין למה להיכנס לזה.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:32

    וכשכותבים מהרש"א במהדו"ב הוא עוד יותר מטעה, שהרי שמא זה חידוש של חתנו.
    לכן כהנ"ל הוא המבורר ביותר.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:19

    'למהרש"א' יכול להתפרש בשני מובנים. וא' מהם שהמהרש"א הוא המחבר. עדיין איני
    מבין למה להיכנס לזה.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:34

    אף שיתכן דברי מ.ד. י. נכונים, שאין כאן הצהרה שהמחבר הוא המהרש"א,
    אך זה אינו נכון מצד אחר, כיון שאמנם הספר חובר כמהדורה שניה לחיבור המהרש"א,
    אבל שם הספר הוא 'מהדורא בתרא' בלבד....

    ועדיין איך מקובל?
    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:19:34 UTC+2, [email protected] כתב/ה:

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:34

    אף שיתכן דברי מ.ד. י. נכונים, שאין כאן הצהרה שהמחבר הוא המהרש"א,
    אך זה אינו נכון מצד אחר, כיון שאמנם הספר חובר כמהדורה שניה לחיבור המהרש"א,
    אבל שם הספר הוא 'מהדורא בתרא' בלבד....

    ועדיין איך מקובל?
    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:19:34 UTC+2, [email protected] כתב/ה:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:48

    כשתכתוב מהדורא בתרא לבד אף אחד לא יבין למה התכוונת

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:48

    כשתכתוב מהדורא בתרא לבד אף אחד לא יבין למה התכוונת

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:56

    יותר נכון -
    יהיו הרבה שלא יבינו

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:56

    יותר נכון -
    יהיו הרבה שלא יבינו

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 14:02

    יותר נכון -
    יהיו [מעט] שלא יבינו....
    הספר מודפס לצד המהרש"א בסוף המסכת, ודומני שכל בר בי רב נתקל ב'מהדורא
    בתרא'....

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:56:54 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 14:02

    יותר נכון -
    יהיו [מעט] שלא יבינו....
    הספר מודפס לצד המהרש"א בסוף המסכת, ודומני שכל בר בי רב נתקל ב'מהדורא
    בתרא'....

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:56:54 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 14:07

    שם הספר הוא מהדו"ב למהרש"א. אין כאן שום אמירה לגבי המחבר. מאידך, מהדו"ב לא
    תמיד ברור מספיק (גם אם הקורא יבין, אם יקח לו חצי שניה לקשר הוא כבר איבד את
    הרצף. אגב, הדבר נכון גם לגבי ר"ת שאינם מאד שכיחים).

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 14:07

    שם הספר הוא מהדו"ב למהרש"א. אין כאן שום אמירה לגבי המחבר. מאידך, מהדו"ב לא
    תמיד ברור מספיק (גם אם הקורא יבין, אם יקח לו חצי שניה לקשר הוא כבר איבד את
    הרצף. אגב, הדבר נכון גם לגבי ר"ת שאינם מאד שכיחים).

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 14:36

    שם הספר....
    ראה בשער הספר בכל המהדורות הקיימות באוצר החכמה.....

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 14:08:07 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 14:36

    שם הספר....
    ראה בשער הספר בכל המהדורות הקיימות באוצר החכמה.....

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 14:08:07 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 15:06

    המהדורות הקיימות באוצה"ח אינן ראיה כלל לנידון זה.
    שמות ספרים השתנו במשך הדורות, בפרט לאחר שהשתלבו בדפוסי הגמרא.
    צא ולמד: לעולם לא תראה ציטוט עיין במאיר עיני חכמים שבת פט, וכהנה רבות.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 15:06

    המהדורות הקיימות באוצה"ח אינן ראיה כלל לנידון זה.
    שמות ספרים השתנו במשך הדורות, בפרט לאחר שהשתלבו בדפוסי הגמרא.
    צא ולמד: לעולם לא תראה ציטוט עיין במאיר עיני חכמים שבת פט, וכהנה רבות.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 16:15

    מסתמא המקור לשם השגור בפי הכל "מהדו"ב למהרש"א" הוא דהיינו שהוא מהדו"ב לספר
    מהרש"א ולא שהוא מהדו"ב לרבינו המהרש"א לשון בעלות שהוא חיברו, דשם מהרש"א
    מעיקרא קאי בעיקר על הספר (כנוסח השגור באיזה ספרים, שנתחברו על "סוגיית
    מהרש"א" וכדו'.
    ואע"פ שהיום למיעוט הלימוד בו פחות הורגלו להתייחס לספר מהרש"א כחפצא בפ"ע,
    מ"מ אנו נוקטים שם הספר השגור אעפ"י שהיום מתפרש לפעמים באופן מוטעה, ואין
    האחריות על הכותב כן כיון שכבר הורגלו.
    וכמש"כ הב"י בהקדמת ספרו שבכל פעם שמזכיר שו"ת הרשב"א המיוחס לרמב"ן הוא כותב
    תשובות הרמב"ן אעפ"י שהוא יודע שהן לרשב"א.
    וז"ל,
    והנה בא לידי קצת תשובות הרשב"א כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס וכתוב בתחלתן
    שהם תשובות הרמב"ן. וכשאני כותב מאותן תשובות אף על פי שאני יודע שהיא תשובת
    הרשב"א אני כותב כתוב בתשובות להרמב"ן לפי שספרי הדפוס מצויים ביד כל אדם ומי
    שירצה לעיין לשון התשובה עצמה יוכל לעמוד עליה, עכ"ל.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 16:15

    מסתמא המקור לשם השגור בפי הכל "מהדו"ב למהרש"א" הוא דהיינו שהוא מהדו"ב לספר
    מהרש"א ולא שהוא מהדו"ב לרבינו המהרש"א לשון בעלות שהוא חיברו, דשם מהרש"א
    מעיקרא קאי בעיקר על הספר (כנוסח השגור באיזה ספרים, שנתחברו על "סוגיית
    מהרש"א" וכדו'.
    ואע"פ שהיום למיעוט הלימוד בו פחות הורגלו להתייחס לספר מהרש"א כחפצא בפ"ע,
    מ"מ אנו נוקטים שם הספר השגור אעפ"י שהיום מתפרש לפעמים באופן מוטעה, ואין
    האחריות על הכותב כן כיון שכבר הורגלו.
    וכמש"כ הב"י בהקדמת ספרו שבכל פעם שמזכיר שו"ת הרשב"א המיוחס לרמב"ן הוא כותב
    תשובות הרמב"ן אעפ"י שהוא יודע שהן לרשב"א.
    וז"ל,
    והנה בא לידי קצת תשובות הרשב"א כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס וכתוב בתחלתן
    שהם תשובות הרמב"ן. וכשאני כותב מאותן תשובות אף על פי שאני יודע שהיא תשובת
    הרשב"א אני כותב כתוב בתשובות להרמב"ן לפי שספרי הדפוס מצויים ביד כל אדם ומי
    שירצה לעיין לשון התשובה עצמה יוכל לעמוד עליה, עכ"ל.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 16:20

    הכוונה כמובן לשם השגור. באותה מידה אפשר לומר שהשם של ספר חי' המהר"ם זה
    "מאיר עיני חכמים". אנחנו לא צריכים להיות נקדנים.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 16:20

    הכוונה כמובן לשם השגור. באותה מידה אפשר לומר שהשם של ספר חי' המהר"ם זה
    "מאיר עיני חכמים". אנחנו לא צריכים להיות נקדנים.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 16:23

    זו בדיוק השאלה, איך בדיוק מקובל.
    כמדומני שבבתי המדרש שאני למדתי, קראו לו 'מהדו"ב'.

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 16:20:56 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 16:23

    זו בדיוק השאלה, איך בדיוק מקובל.
    כמדומני שבבתי המדרש שאני למדתי, קראו לו 'מהדו"ב'.

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 16:20:56 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 17:37

    כשהכל יודעים באיזו סוגיא מדובר ואיזה מפרשים הוזכרו, משתמשים גם בשמות מקוצרים, אבל אין הדרך לעשות כן בכתיבה המיועדת לכלל הציבור. מסתמא בפעם השניה באותו מאמר די לומר כגון, "חלק על דברי המהדו"ב", אבל בפעם הראשונה מזכירים בדר"כ שם מלא.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of zevyhr
    Sent: 7 Jan 2025 4:23 PM
    מאת: To: הכתב והמכתב
    Subject: Re: [הכתב והמכתב] אופן ציון מ"מ ל'מהדורא בתרא'

    זו בדיוק השאלה, איך בדיוק מקובל.

    כמדומני שבבתי המדרש שאני למדתי, קראו לו 'מהדו"ב'.

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 16:20:56 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:

    הכוונה כמובן לשם השגור. באותה מידה אפשר לומר שהשם של ספר חי' המהר"ם זה "מאיר עיני חכמים". אנחנו לא צריכים להיות נקדנים.

    מסתמא המקור לשם השגור בפי הכל "מהדו"ב למהרש"א" הוא דהיינו שהוא מהדו"ב לספר מהרש"א ולא שהוא מהדו"ב לרבינו המהרש"א לשון בעלות שהוא חיברו, דשם מהרש"א מעיקרא קאי בעיקר על הספר (כנוסח השגור באיזה ספרים, שנתחברו על "סוגיית מהרש"א" וכדו'.

    ואע"פ שהיום למיעוט הלימוד בו פחות הורגלו להתייחס לספר מהרש"א כחפצא בפ"ע, מ"מ אנו נוקטים שם הספר השגור אעפ"י שהיום מתפרש לפעמים באופן מוטעה, ואין האחריות על הכותב כן כיון שכבר הורגלו.

    וכמש"כ הב"י בהקדמת ספרו שבכל פעם שמזכיר שו"ת הרשב"א המיוחס לרמב"ן הוא כותב תשובות הרמב"ן אעפ"י שהוא יודע שהן לרשב"א.

    וז"ל,

    והנה בא לידי קצת תשובות הרשב"א כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס וכתוב בתחלתן שהם תשובות הרמב"ן. וכשאני כותב מאותן תשובות אף על פי שאני יודע שהיא תשובת הרשב"א אני כותב כתוב בתשובות להרמב"ן לפי שספרי הדפוס מצויים ביד כל אדם ומי שירצה לעיין לשון התשובה עצמה יוכל לעמוד עליה, עכ"ל.

    המהדורות הקיימות באוצה"ח אינן ראיה כלל לנידון זה.

    שמות ספרים השתנו במשך הדורות, בפרט לאחר שהשתלבו בדפוסי הגמרא.

    צא ולמד: לעולם לא תראה ציטוט עיין במאיר עיני חכמים שבת פט, וכהנה רבות.

    שם הספר....

    ראה בשער הספר בכל המהדורות הקיימות באוצר החכמה.....

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 14:08:07 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:

    שם הספר הוא מהדו"ב למהרש"א. אין כאן שום אמירה לגבי המחבר. מאידך, מהדו"ב לא תמיד ברור מספיק (גם אם הקורא יבין, אם יקח לו חצי שניה לקשר הוא כבר איבד את הרצף. אגב, הדבר נכון גם לגבי ר"ת שאינם מאד שכיחים).

    יותר נכון -

    יהיו [מעט] שלא יבינו....

    הספר מודפס לצד המהרש"א בסוף המסכת, ודומני שכל בר בי רב נתקל ב'מהדורא בתרא'....

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:56:54 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

    יותר נכון -

    יהיו הרבה שלא יבינו

    כשתכתוב מהדורא בתרא לבד אף אחד לא יבין למה התכוונת

    אף שיתכן דברי מ.ד. י. נכונים, שאין כאן הצהרה שהמחבר הוא המהרש"א,

    אך זה אינו נכון מצד אחר, כיון שאמנם הספר חובר כמהדורה שניה לחיבור המהרש"א, אבל שם הספר הוא 'מהדורא בתרא' בלבד....

    ועדיין איך מקובל?

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:19:34 UTC+2, [email protected] mailto:[email protected] כתב/ה:

    'למהרש"א' יכול להתפרש בשני מובנים. וא' מהם שהמהרש"א הוא המחבר. עדיין איני מבין למה להיכנס לזה.

    היכן יש כאן הצהרה מי חיבר את ה'מהדורה בתרא למהרש"א'?

    אבל ישנם חידושים של חתנו ולא שלו, וכשכותבים 'מהדורה בתרא למהרש"א' יש כאן הטעיה.

    למה להיכנס בכלל לזה? מה רע ב'מהדורה בתרא' ותו לא, וזיל קרי ביה רב?

    הנכון הוא: מהדורא בתרא למהרש"א.

    דו"ק היטב שבכך פותרים את כל הבעיות.

    ודאי שלא תמיד נכון לכתוב 'מהרש"א במהדו"ב', שכן כידוע ישנם חידושים שהם של החתן ולא של המהרש"א, ויש גם מקומות שהם אפילו חולקים ביניהם. [לעוז והדר יש בחלק מהמסכתות חלוקה מה מהמהרש"א ומה מחתנו]. מה רע לכתוב 'במהדורה בתרא כתב' וכך תוציא עצמך מידי ספק? [אלא א"כ ברצונך לברר בכל חידוש שמא הוא מהמהרש"א ואז לכתוב 'המהרש"א במהדו"ב'.]

    דעה - 2

    כידוע המהדורא בתרא חובר ע"י חתנו של המהרש"א,

    החיבור כולל גם את חידושיו וגם את חידושי חמיו.

    האם מציינים בשם הספר 'מהדורא בתרא' או 'מהרש"א במהדו"ב'

    לדעתי, השני נכון יותר....

    אשמח לשמוע את דעת הרבנים, ומה מקובל בפועל.

    תודה רבה.

    --

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 11:46 -- קבצים מצורפים: ר נחום.PDF
  • איך אפשר לשלוח באימייל קובץ ששוקל יותר מ-10 ג'יגה?

    2025
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 13/01/2025 16:19 שיתוף קבצים מ-Google Drive - מחשב https://support.google.com/drive/answer/2494822?hl=iw&co=GENIE.Platform%3DDesktop --
  • נפק"מ נוסף או נפק"מ נוספת

    2025
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2025 11:55 ומה שמעניין לציין בהקשר זה זה עשרת הדברות. וההסבר הוא שהיחיד זה 'דיבר', ולא 'דברה' --
  • מ"מ בסוף ליקוט

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2025 20:40 מגדירים את השורה הזאת בסגנון נפרד -- קבצים מצורפים: סגנונות.docx
  • עזרה במציאת מ"מ בספרי הר"ש קלוגר

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    כ
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 10:50 בחיבורו חכמת שלמה על השו"ע, הוא מציין רבות לחיבורו על יו"ד/אהע"ז במהדורא קמא וכדו', אך אינו מציין לשם המדויק של החיבור, השאלה היא מהו החיבור שהוא מתכוין אליו, במקרה זה (שו"ע אה"ע קסט מד): ועיין מ"ש ביאורו לק' טולטשין קנה מקומו באהע"ז סימן י"ז תקנת עגונות במהדורא ד' שלי סי' י"ג שם כתבתי השייך מעט לכאן דרך אגב יעו"ש ודו"ק אשמח לעזרת היודעי דבר.... תודה מראש
  • האם יש ספר על בבא בתרא שהיה מיוחס בעבר לריטב"א?

    2025
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 12:16 לפנינו בריטב"א (ב"ב צז:) מתיר לקדש לכתחילה על יין לבן, ורק בארבע כוסות מביא שיש להחמיר: חמר חוורין מהו. נראין דברים דלענין נסכים מיבעיא ליה, דאילו לענין קידוש וברכת המזון חמרא מעליא הוא... ובירושלמי (פסחים פ"י) אמרו כי לענין ארבעה כוסות מצוה מן המובחר ביין אדום זכר לדם שונאינו שנשפך, ומשום דכתיב (תהלים ע"ה) על כוס של פורענות של אומות של עתיד כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך וגו', וכיון שכן ראוי לחוש לדבר לכתחילה. ואילו בבית יוסף (סי' רעב) מביא מהריטב"א שגם בקידוש אין לקדש לכתחילה על יין לבן. והריטב"א כתב בפרק המוכר פירות ולענין הא דאמרינן הכא דיין לבן אין מקדשין עליו יש לומר דאפילו דיעבד נמי קאמר אבל בירושלמי משמע דדוקא לכתחלה אבל בדיעבד יצא דגרסינן התם א"ר ירמיה מצוה לצאת ביין אדום וכו' ומשמע דוקא מצוה דהיינו מצוה מן המובחר אבל דיעבד או אפילו לכתחלה היכא שאין לו יין אחר מותר וכן נראה ומיהו אם חמר מדינה הוא מקדש [עליו] וכדמשמע התם עכ"ל. למעשה מלבד הריטב"א שבבית יוסף לא מצאתי אף אחד שמחלק בין לכתחילה ובדיעבד. . אם כבודו יביא את הציטוט - יהיה אפשר לעזור. קבצים מצורפים: אוח ערב - דרכי משה הארוך.pdf
  • פענוח מ"מ

    2025
    11
    1
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 17/02/2025 20:06 [image: image.png] קבצים מצורפים: מנורת המאור נר ג כלל ב פרק יג.pdf
  • ציון מ"מ

    2025
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    R
    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2025 23:35 כאמור, לא צריך להגזים. אבל העובדה שהקורא הממוצע יודע לפתוח את ראשי התיבות לא אומרת שצריך להשאיר אותם. מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים