דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

אופן ציון מ"מ ל'מהדורא בתרא'

2025
19 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:34

    אף שיתכן דברי מ.ד. י. נכונים, שאין כאן הצהרה שהמחבר הוא המהרש"א,
    אך זה אינו נכון מצד אחר, כיון שאמנם הספר חובר כמהדורה שניה לחיבור המהרש"א,
    אבל שם הספר הוא 'מהדורא בתרא' בלבד....

    ועדיין איך מקובל?
    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:19:34 UTC+2, [email protected] כתב/ה:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:48

    כשתכתוב מהדורא בתרא לבד אף אחד לא יבין למה התכוונת

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:48

    כשתכתוב מהדורא בתרא לבד אף אחד לא יבין למה התכוונת

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:56

    יותר נכון -
    יהיו הרבה שלא יבינו

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:56

    יותר נכון -
    יהיו הרבה שלא יבינו

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 14:02

    יותר נכון -
    יהיו [מעט] שלא יבינו....
    הספר מודפס לצד המהרש"א בסוף המסכת, ודומני שכל בר בי רב נתקל ב'מהדורא
    בתרא'....

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:56:54 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 14:02

    יותר נכון -
    יהיו [מעט] שלא יבינו....
    הספר מודפס לצד המהרש"א בסוף המסכת, ודומני שכל בר בי רב נתקל ב'מהדורא
    בתרא'....

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:56:54 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 14:07

    שם הספר הוא מהדו"ב למהרש"א. אין כאן שום אמירה לגבי המחבר. מאידך, מהדו"ב לא
    תמיד ברור מספיק (גם אם הקורא יבין, אם יקח לו חצי שניה לקשר הוא כבר איבד את
    הרצף. אגב, הדבר נכון גם לגבי ר"ת שאינם מאד שכיחים).

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 14:07

    שם הספר הוא מהדו"ב למהרש"א. אין כאן שום אמירה לגבי המחבר. מאידך, מהדו"ב לא
    תמיד ברור מספיק (גם אם הקורא יבין, אם יקח לו חצי שניה לקשר הוא כבר איבד את
    הרצף. אגב, הדבר נכון גם לגבי ר"ת שאינם מאד שכיחים).

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 14:36

    שם הספר....
    ראה בשער הספר בכל המהדורות הקיימות באוצר החכמה.....

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 14:08:07 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 14:36

    שם הספר....
    ראה בשער הספר בכל המהדורות הקיימות באוצר החכמה.....

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 14:08:07 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 15:06

    המהדורות הקיימות באוצה"ח אינן ראיה כלל לנידון זה.
    שמות ספרים השתנו במשך הדורות, בפרט לאחר שהשתלבו בדפוסי הגמרא.
    צא ולמד: לעולם לא תראה ציטוט עיין במאיר עיני חכמים שבת פט, וכהנה רבות.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 15:06

    המהדורות הקיימות באוצה"ח אינן ראיה כלל לנידון זה.
    שמות ספרים השתנו במשך הדורות, בפרט לאחר שהשתלבו בדפוסי הגמרא.
    צא ולמד: לעולם לא תראה ציטוט עיין במאיר עיני חכמים שבת פט, וכהנה רבות.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 16:15

    מסתמא המקור לשם השגור בפי הכל "מהדו"ב למהרש"א" הוא דהיינו שהוא מהדו"ב לספר
    מהרש"א ולא שהוא מהדו"ב לרבינו המהרש"א לשון בעלות שהוא חיברו, דשם מהרש"א
    מעיקרא קאי בעיקר על הספר (כנוסח השגור באיזה ספרים, שנתחברו על "סוגיית
    מהרש"א" וכדו'.
    ואע"פ שהיום למיעוט הלימוד בו פחות הורגלו להתייחס לספר מהרש"א כחפצא בפ"ע,
    מ"מ אנו נוקטים שם הספר השגור אעפ"י שהיום מתפרש לפעמים באופן מוטעה, ואין
    האחריות על הכותב כן כיון שכבר הורגלו.
    וכמש"כ הב"י בהקדמת ספרו שבכל פעם שמזכיר שו"ת הרשב"א המיוחס לרמב"ן הוא כותב
    תשובות הרמב"ן אעפ"י שהוא יודע שהן לרשב"א.
    וז"ל,
    והנה בא לידי קצת תשובות הרשב"א כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס וכתוב בתחלתן
    שהם תשובות הרמב"ן. וכשאני כותב מאותן תשובות אף על פי שאני יודע שהיא תשובת
    הרשב"א אני כותב כתוב בתשובות להרמב"ן לפי שספרי הדפוס מצויים ביד כל אדם ומי
    שירצה לעיין לשון התשובה עצמה יוכל לעמוד עליה, עכ"ל.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 16:15

    מסתמא המקור לשם השגור בפי הכל "מהדו"ב למהרש"א" הוא דהיינו שהוא מהדו"ב לספר
    מהרש"א ולא שהוא מהדו"ב לרבינו המהרש"א לשון בעלות שהוא חיברו, דשם מהרש"א
    מעיקרא קאי בעיקר על הספר (כנוסח השגור באיזה ספרים, שנתחברו על "סוגיית
    מהרש"א" וכדו'.
    ואע"פ שהיום למיעוט הלימוד בו פחות הורגלו להתייחס לספר מהרש"א כחפצא בפ"ע,
    מ"מ אנו נוקטים שם הספר השגור אעפ"י שהיום מתפרש לפעמים באופן מוטעה, ואין
    האחריות על הכותב כן כיון שכבר הורגלו.
    וכמש"כ הב"י בהקדמת ספרו שבכל פעם שמזכיר שו"ת הרשב"א המיוחס לרמב"ן הוא כותב
    תשובות הרמב"ן אעפ"י שהוא יודע שהן לרשב"א.
    וז"ל,
    והנה בא לידי קצת תשובות הרשב"א כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס וכתוב בתחלתן
    שהם תשובות הרמב"ן. וכשאני כותב מאותן תשובות אף על פי שאני יודע שהיא תשובת
    הרשב"א אני כותב כתוב בתשובות להרמב"ן לפי שספרי הדפוס מצויים ביד כל אדם ומי
    שירצה לעיין לשון התשובה עצמה יוכל לעמוד עליה, עכ"ל.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 16:20

    הכוונה כמובן לשם השגור. באותה מידה אפשר לומר שהשם של ספר חי' המהר"ם זה
    "מאיר עיני חכמים". אנחנו לא צריכים להיות נקדנים.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 16:20

    הכוונה כמובן לשם השגור. באותה מידה אפשר לומר שהשם של ספר חי' המהר"ם זה
    "מאיר עיני חכמים". אנחנו לא צריכים להיות נקדנים.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 16:23

    זו בדיוק השאלה, איך בדיוק מקובל.
    כמדומני שבבתי המדרש שאני למדתי, קראו לו 'מהדו"ב'.

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 16:20:56 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 16:23

    זו בדיוק השאלה, איך בדיוק מקובל.
    כמדומני שבבתי המדרש שאני למדתי, קראו לו 'מהדו"ב'.

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 16:20:56 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 17:37

    כשהכל יודעים באיזו סוגיא מדובר ואיזה מפרשים הוזכרו, משתמשים גם בשמות מקוצרים, אבל אין הדרך לעשות כן בכתיבה המיועדת לכלל הציבור. מסתמא בפעם השניה באותו מאמר די לומר כגון, "חלק על דברי המהדו"ב", אבל בפעם הראשונה מזכירים בדר"כ שם מלא.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of zevyhr
    Sent: 7 Jan 2025 4:23 PM
    מאת: To: הכתב והמכתב
    Subject: Re: [הכתב והמכתב] אופן ציון מ"מ ל'מהדורא בתרא'

    זו בדיוק השאלה, איך בדיוק מקובל.

    כמדומני שבבתי המדרש שאני למדתי, קראו לו 'מהדו"ב'.

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 16:20:56 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:

    הכוונה כמובן לשם השגור. באותה מידה אפשר לומר שהשם של ספר חי' המהר"ם זה "מאיר עיני חכמים". אנחנו לא צריכים להיות נקדנים.

    מסתמא המקור לשם השגור בפי הכל "מהדו"ב למהרש"א" הוא דהיינו שהוא מהדו"ב לספר מהרש"א ולא שהוא מהדו"ב לרבינו המהרש"א לשון בעלות שהוא חיברו, דשם מהרש"א מעיקרא קאי בעיקר על הספר (כנוסח השגור באיזה ספרים, שנתחברו על "סוגיית מהרש"א" וכדו'.

    ואע"פ שהיום למיעוט הלימוד בו פחות הורגלו להתייחס לספר מהרש"א כחפצא בפ"ע, מ"מ אנו נוקטים שם הספר השגור אעפ"י שהיום מתפרש לפעמים באופן מוטעה, ואין האחריות על הכותב כן כיון שכבר הורגלו.

    וכמש"כ הב"י בהקדמת ספרו שבכל פעם שמזכיר שו"ת הרשב"א המיוחס לרמב"ן הוא כותב תשובות הרמב"ן אעפ"י שהוא יודע שהן לרשב"א.

    וז"ל,

    והנה בא לידי קצת תשובות הרשב"א כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס וכתוב בתחלתן שהם תשובות הרמב"ן. וכשאני כותב מאותן תשובות אף על פי שאני יודע שהיא תשובת הרשב"א אני כותב כתוב בתשובות להרמב"ן לפי שספרי הדפוס מצויים ביד כל אדם ומי שירצה לעיין לשון התשובה עצמה יוכל לעמוד עליה, עכ"ל.

    המהדורות הקיימות באוצה"ח אינן ראיה כלל לנידון זה.

    שמות ספרים השתנו במשך הדורות, בפרט לאחר שהשתלבו בדפוסי הגמרא.

    צא ולמד: לעולם לא תראה ציטוט עיין במאיר עיני חכמים שבת פט, וכהנה רבות.

    שם הספר....

    ראה בשער הספר בכל המהדורות הקיימות באוצר החכמה.....

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 14:08:07 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:

    שם הספר הוא מהדו"ב למהרש"א. אין כאן שום אמירה לגבי המחבר. מאידך, מהדו"ב לא תמיד ברור מספיק (גם אם הקורא יבין, אם יקח לו חצי שניה לקשר הוא כבר איבד את הרצף. אגב, הדבר נכון גם לגבי ר"ת שאינם מאד שכיחים).

    יותר נכון -

    יהיו [מעט] שלא יבינו....

    הספר מודפס לצד המהרש"א בסוף המסכת, ודומני שכל בר בי רב נתקל ב'מהדורא בתרא'....

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:56:54 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

    יותר נכון -

    יהיו הרבה שלא יבינו

    כשתכתוב מהדורא בתרא לבד אף אחד לא יבין למה התכוונת

    אף שיתכן דברי מ.ד. י. נכונים, שאין כאן הצהרה שהמחבר הוא המהרש"א,

    אך זה אינו נכון מצד אחר, כיון שאמנם הספר חובר כמהדורה שניה לחיבור המהרש"א, אבל שם הספר הוא 'מהדורא בתרא' בלבד....

    ועדיין איך מקובל?

    ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:19:34 UTC+2, [email protected] mailto:[email protected] כתב/ה:

    'למהרש"א' יכול להתפרש בשני מובנים. וא' מהם שהמהרש"א הוא המחבר. עדיין איני מבין למה להיכנס לזה.

    היכן יש כאן הצהרה מי חיבר את ה'מהדורה בתרא למהרש"א'?

    אבל ישנם חידושים של חתנו ולא שלו, וכשכותבים 'מהדורה בתרא למהרש"א' יש כאן הטעיה.

    למה להיכנס בכלל לזה? מה רע ב'מהדורה בתרא' ותו לא, וזיל קרי ביה רב?

    הנכון הוא: מהדורא בתרא למהרש"א.

    דו"ק היטב שבכך פותרים את כל הבעיות.

    ודאי שלא תמיד נכון לכתוב 'מהרש"א במהדו"ב', שכן כידוע ישנם חידושים שהם של החתן ולא של המהרש"א, ויש גם מקומות שהם אפילו חולקים ביניהם. [לעוז והדר יש בחלק מהמסכתות חלוקה מה מהמהרש"א ומה מחתנו]. מה רע לכתוב 'במהדורה בתרא כתב' וכך תוציא עצמך מידי ספק? [אלא א"כ ברצונך לברר בכל חידוש שמא הוא מהמהרש"א ואז לכתוב 'המהרש"א במהדו"ב'.]

    דעה - 2

    כידוע המהדורא בתרא חובר ע"י חתנו של המהרש"א,

    החיבור כולל גם את חידושיו וגם את חידושי חמיו.

    האם מציינים בשם הספר 'מהדורא בתרא' או 'מהרש"א במהדו"ב'

    לדעתי, השני נכון יותר....

    אשמח לשמוע את דעת הרבנים, ומה מקובל בפועל.

    תודה רבה.

    --

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 11:46 -- קבצים מצורפים: ר נחום.PDF
  • ציון לפסוקים וציטוטם בספר חסידות מינימליסטי...

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 14:00 העצה לדעתי היא להשתמש בפסיקים במקום כל סימני הפיסוק, ולכן במקום נקודתיים (שמן הסתם ג"כ לא רוצים) לשים פסיק ואז את לשון הפסוק ואחריו נקודה או פסיק לפי העניין. --
  • נפק"מ נוסף או נפק"מ נוספת

    2025
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2025 11:55 ומה שמעניין לציין בהקשר זה זה עשרת הדברות. וההסבר הוא שהיחיד זה 'דיבר', ולא 'דברה' --
  • מ"מ בסוף ליקוט

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2025 20:40 מגדירים את השורה הזאת בסגנון נפרד -- קבצים מצורפים: סגנונות.docx
  • עזרה במ"מ

    2025
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 12:38 אני מחפש מקור מדויק יותר בספרי החיד"א דוקא. אשמח מאוד לעזרה בעניין. -- נא שימו לב - מי שנהנה - פה, מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת
  • מ"מ בציון נכון

    2025
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2025 00:07 ייש"כ להרב עבוד שהיטיב לבאר את הענין. והדברים מאירים כספירים.
  • האם יש ספר על בבא בתרא שהיה מיוחס בעבר לריטב"א?

    2025
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 12:16 לפנינו בריטב"א (ב"ב צז:) מתיר לקדש לכתחילה על יין לבן, ורק בארבע כוסות מביא שיש להחמיר: חמר חוורין מהו. נראין דברים דלענין נסכים מיבעיא ליה, דאילו לענין קידוש וברכת המזון חמרא מעליא הוא... ובירושלמי (פסחים פ"י) אמרו כי לענין ארבעה כוסות מצוה מן המובחר ביין אדום זכר לדם שונאינו שנשפך, ומשום דכתיב (תהלים ע"ה) על כוס של פורענות של אומות של עתיד כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך וגו', וכיון שכן ראוי לחוש לדבר לכתחילה. ואילו בבית יוסף (סי' רעב) מביא מהריטב"א שגם בקידוש אין לקדש לכתחילה על יין לבן. והריטב"א כתב בפרק המוכר פירות ולענין הא דאמרינן הכא דיין לבן אין מקדשין עליו יש לומר דאפילו דיעבד נמי קאמר אבל בירושלמי משמע דדוקא לכתחלה אבל בדיעבד יצא דגרסינן התם א"ר ירמיה מצוה לצאת ביין אדום וכו' ומשמע דוקא מצוה דהיינו מצוה מן המובחר אבל דיעבד או אפילו לכתחלה היכא שאין לו יין אחר מותר וכן נראה ומיהו אם חמר מדינה הוא מקדש [עליו] וכדמשמע התם עכ"ל. למעשה מלבד הריטב"א שבבית יוסף לא מצאתי אף אחד שמחלק בין לכתחילה ובדיעבד. . אם כבודו יביא את הציטוט - יהיה אפשר לעזור. קבצים מצורפים: אוח ערב - דרכי משה הארוך.pdf
  • איפה יש להשיג מרכבת המשנה מהדורה בתרא (שבת פכ"ט הי"ד)?

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/02/2025 13:34

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים