בענין אי אמירת מזמור לתודה בערב פסח

[מ.א.ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 00:06

מנהג בני אשכנז שלא לומר מזמור לתודה בערב פסח והטעם שמוסא בכל האחרונים הוא
משום שלא היה שייך להקריב את קרבן התודה באותה יום מחמת הלחמי חמץ שהיו שם
והשאלה
הרי גם מצד לחמי המצה שהיו שם אסור להקריב את התודה משום שאסור לאכול מצה בערב
פסל
שמעתי פעם תשובה שמאחר וטעמם היה שונה לחלוטין מטעם מצה של פסח אין בעיה מצד
המצה
כמובן יש בזה חידוש שאם יש לו מצה מטעם שונה מאוד ממצת הפסח מותר לאוכלם ערב
פסח
אשמח אם מי שהוא יש לו מקור לחידוש הנ"ל
מקורות - לא סברות
תודה

יום נפלא

משה רייך

--

[לפני התיבה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 00:36

כנראה שזה על דרך דרוש שאין משיבין עליו, כי אל"כ החידוש הוא עצם זה שהעשה של
אכילת לחמי תודה אינו דוחה האיסור דרבנן של מצה בער"פ, עד שזה אפילו בכלל הבאת
קדשים לבית הפסול.

--

[יהושע רבינוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 00:40

הקושיא עצמה מובאת בצל"ח פסחים יג ע"ב, ברש"י ד"ה אין מביאין קדשים, בסוף
הדיבור. עיי"ש מה שתירץ.

--

[לפני התיבה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 01:03

יפה, זה מה שתירץ שם.

--

[אריאל יצחק כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 01:16

למרות שבקשת מקורות ולא טעמים, אבל לכאורה הקושיא מעיקרא ליתא, משתי טעמים:
א. לחמי המצות היו מצות עשירות כי היו בלולים בשמן (ויקרא ז, יב -
וְהִקְרִ֣יב׀ עַל־זֶ֣בַח הַתּוֹדָ֗ה חַלּ֤וֹת מַצּוֹת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן
וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וְסֹ֣לֶת מֻרְבֶּ֔כֶת חַלֹּ֖ת
בְּלוּלֹ֥ת בַּשָּֽׁמֶן) ולא נתערב בהם אפילו מעט מים שהרי הם צריכים להיות
מצות ולא חמץ (כמבואר ברמב"ם חמץ ומצה ה, ב שעיסה שנילושה במי פירות ונתערב
בהם אפילו מעט מים הרי הם מחמיצים מיד), ונפסק בשו"ע (או"ח תעא, ב) שמותר
לאכול מצה עשירה בערב פסח.
ב. האיסור לאכול מצה בערב הפסח אינו מופיע כלל בדברי חז"ל במשנה, ומקורו
הראשון בירושלמי (פסחים פ"י ה"א) בשם רבי לוי, וזהו רק לאחר החורבן, ונמצא
שבזמן הבית שעדיין לא נתקן איסור זה היו אוכלים מצה בערב הפסח ובודאי שהיו
אוכלים מצה של מצות אכילת לחמי תודה. ואנו שאיננו אומרים מזמור לתודה הוא זכר
לקרבן התודה שהוקרב בזמן הבית.
(ג. האיסור לאכול מצה בערב הפסח לדעת הרא"ש (פסחים פ"ג סי' ז) הוא רק משעה
עשירית ואילך, אולם אנו נוהגים כדעת הרמב"ן במלחמות (פסחים שם) והמגיד משנה
בדעת הרמב"ם (חו"מ ו, יב) שהאיסור נוהג כל היום, ואעפ"כ לדעת הרא"ש יתכן לתרץ.
מאידך גם לדעת הרא"ש יש כאן הבאת קדשים לבית הפסול מכיון שממעט אכילתו בעשר
שעות.)
בברכה

--

[לפני התיבה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 02:15

ראה גמרא מפורשת בפסחים לח ב שלא היו כמצה עשירה, ובנוסף, חלק מהלחמים משחו
בשמן רק אחרי האפייה.

--

[אריאל יצחק כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 02:42

צודק הרב לפני התיבה, אכן רקיקי מצות שהם עשר מתוך ארבעים לחמי תודה היו
נמשחים לאחר אפייתם וא"כ אינם מצה עשירה, אבל 'חלות מצות בלולות בשמן' היו
בוללים אותם בשמן בזמן הלישה כמבואר במנחות עה, א, ו'סולת מורבכת' היא חלוטה
ברותחים כמבואר בתו"כ צו פרק ד, ו (אולם עיין תוספתא מנחות ז, ז שהיו לשים
אותה ברותחים) שאינה באה לידי חימוץ ואין יוצאים יד"ח מצה במצה מבושלת.
אבל האמת שטעות היתה לי ממקום אחר, שכן הגמרא בפסחים לח, ב אכן תמהה על דברי
המשנה והגמרא שהביא כב' לגבי חלות תודה ורקיקי נזיר שאין יוצאים בהם יד"ח מצה
בעשאן לעצמו, מה ההו"א שיצאו בה יד"ח והרי מצה עשירה היא, והשיבה הגמרא שארבעת
סוגי הלחם היו מתחלקים בלוג שמן אחד, ונמצא שרביעית הלוג מתחלקת לעשר לחמים
שמכל מין, ואם כן היא אינה נחשבת כמצה עשירה. והדק"ל.
ישר כח לרב לפני התיבה

--

[מ.א.ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 09:22

ייש"כ גדול לכולם
כל פעם מתפעל מחדש גם מהתלמידי חכמים שבקבוצה
וגם שהם מוכנים לתת מזמנם היקר לעזור ולענות
שכלם יתברכו מן השמים ויראו ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם

יום נפלא

משה רייך

--

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 09:38

מה המסקנות בשאלה מסקרנת זו [בתקווה שהיא לא תהיה רלוונטית לאף אחד...] ??

--