בירור מילים באידיש (גליציאית?) למומחים
-
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2025 19:51
מתוך סיפור ארוך:
...ור' מענדעלע בקש מהם שיתנו את הכסף כדי לפטור האת גזירה, והיה כמה שאמרו
שלא יתנו הכסף, ובכה ר' מענדעלע ואמר, 'הסוף יהיה שממילא יקחו את הכסף, והיו
יחידים שהיתה להם חבל על הגרייצער שעלה לפונדען הכסף,
ולא נתנו הכסף, אח"כ היה הגזירה שכל הכסף שעוד לא נרשם (געפונדט) שייך
להמלוכה, ....
השאלה מה פירוש המילים המודגשות באידיש (? אולי לא באידיש?), וכן מה כוונת
המשפט כולו?
יתכן שהנושא הוא החלפת כל המטבעות במדינה ומי שלא המיר יאבד את כספו?
(שאר הסיפור שם הוא בענין אחר ואין לכך קשר, עובדה זו מובאת כבדרך אגב)
תודה רבה.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2025 19:51
מתוך סיפור ארוך:
...ור' מענדעלע בקש מהם שיתנו את הכסף כדי לפטור האת גזירה, והיה כמה שאמרו
שלא יתנו הכסף, ובכה ר' מענדעלע ואמר, 'הסוף יהיה שממילא יקחו את הכסף, והיו
יחידים שהיתה להם חבל על הגרייצער שעלה לפונדען הכסף,
ולא נתנו הכסף, אח"כ היה הגזירה שכל הכסף שעוד לא נרשם (געפונדט) שייך
להמלוכה, ....
השאלה מה פירוש המילים המודגשות באידיש (? אולי לא באידיש?), וכן מה כוונת
המשפט כולו?
יתכן שהנושא הוא החלפת כל המטבעות במדינה ומי שלא המיר יאבד את כספו?
(שאר הסיפור שם הוא בענין אחר ואין לכך קשר, עובדה זו מובאת כבדרך אגב)
תודה רבה.--
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2025 20:20
עניין של גיבוי.
"...והיו יחידים שרצו לחסוך את הגרייצער שעלה לְגַבּוֹת את הכסף, ולא נתנו
הכסף, אח"כ היה הגזירה שכל הכסף שעוד לא עבר תהליך הגיבוי, שייך למלוכה..."מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2025 20:20
עניין של גיבוי.
"...והיו יחידים שרצו לחסוך את הגרייצער שעלה לְגַבּוֹת את הכסף, ולא נתנו
הכסף, אח"כ היה הגזירה שכל הכסף שעוד לא עבר תהליך הגיבוי, שייך למלוכה..."מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 00:21
אנסה לנחש:
אני לא יודע ממתי הסיפור הזה, אבל פעם לכסף היה שווי עצמי - ע"י המתכת שבו.
ולכן בגמרא מתוארת מציאות שבה הפרוטות (שהיו מנחושת) הוזלו, או הסלעים (שהיו
מכסף) הוקרו, או דינרי הזהב התייקרו, מכיון שכל מטבע היה תלוי בערך של המתכת
שממנו הוא עשוי.
(ולכן כל מה שאנחנו יודעים לחשב כמה פרוטות יש בדינר כסף זה רק ערך ממוצע
בעלמא...)
באיזשהו שלב התחילו להדפיס שטרי כסף, ואפילו להטביע מטבעות, שאין להם שווי
עצמי בעצם. מה שנקרא, 'הוא לא שווה את הנייר שעליו הוא מודפס'.
איך זה עובד?
תשאלו כלכלן. אבל ההסבר הישן (היום הוא כבר לא נכון, ואכמ"ל) הוא שלכל שטר כסף
יש 'גיבוי' באוצר המדינה. ולכן שטר הכסף הוא שטר חוב שניתן לממש אותו (לגבות
אותו) ע"י פנייה לאוצר המדינה. רק שבמקום לממש את השטר, כולם מעבירים אותו מיד
ליד כאילו שזה כסף אמיתי. (עד היום זהו הנוסח שכתוב על כל השטרות בארה"ב,
עיי"ש.) ולכן בארה"ב יש מצבור של מטילי זהב ב- Fort Knox והזהב הזה אמור לגבות
את כל שטרות הדולרים שמסתובבים ברחבי תבל.אז אולי זה הגיבוי המדובר. אבל זה תלוי מאוד בתיארוך של הסיפור ובמיקום שלו,
ואני לא יודע איך לאמת את הניחוש הזה...בהצלחה,
אברהם יעקב שירר
תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה--
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 00:21
אנסה לנחש:
אני לא יודע ממתי הסיפור הזה, אבל פעם לכסף היה שווי עצמי - ע"י המתכת שבו.
ולכן בגמרא מתוארת מציאות שבה הפרוטות (שהיו מנחושת) הוזלו, או הסלעים (שהיו
מכסף) הוקרו, או דינרי הזהב התייקרו, מכיון שכל מטבע היה תלוי בערך של המתכת
שממנו הוא עשוי.
(ולכן כל מה שאנחנו יודעים לחשב כמה פרוטות יש בדינר כסף זה רק ערך ממוצע
בעלמא...)
באיזשהו שלב התחילו להדפיס שטרי כסף, ואפילו להטביע מטבעות, שאין להם שווי
עצמי בעצם. מה שנקרא, 'הוא לא שווה את הנייר שעליו הוא מודפס'.
איך זה עובד?
תשאלו כלכלן. אבל ההסבר הישן (היום הוא כבר לא נכון, ואכמ"ל) הוא שלכל שטר כסף
יש 'גיבוי' באוצר המדינה. ולכן שטר הכסף הוא שטר חוב שניתן לממש אותו (לגבות
אותו) ע"י פנייה לאוצר המדינה. רק שבמקום לממש את השטר, כולם מעבירים אותו מיד
ליד כאילו שזה כסף אמיתי. (עד היום זהו הנוסח שכתוב על כל השטרות בארה"ב,
עיי"ש.) ולכן בארה"ב יש מצבור של מטילי זהב ב- Fort Knox והזהב הזה אמור לגבות
את כל שטרות הדולרים שמסתובבים ברחבי תבל.אז אולי זה הגיבוי המדובר. אבל זה תלוי מאוד בתיארוך של הסיפור ובמיקום שלו,
ואני לא יודע איך לאמת את הניחוש הזה...בהצלחה,
אברהם יעקב שירר
תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה--
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 05:33
זכור לי שזה תרגום אידישאי לפדייה - המרה
מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 05:33
זכור לי שזה תרגום אידישאי לפדייה - המרה
מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 12:32
הסיפור הוא אצל רבי מנדל מרימנוב (בערך בשנים תק"ע-פ)
מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 12:32
הסיפור הוא אצל רבי מנדל מרימנוב (בערך בשנים תק"ע-פ)
מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 01:10
המילה השניה געפונדען זה 'נמצא' כמו היום 'גפינען' ושם כנראה הכוונה שכל הכסף
שלא נמצא ברשימות ילך למלוכהמאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 01:10
המילה השניה געפונדען זה 'נמצא' כמו היום 'גפינען' ושם כנראה הכוונה שכל הכסף
שלא נמצא ברשימות ילך למלוכהמאת: [email protected]
--
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות