תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 17:37
כשהכל יודעים באיזו סוגיא מדובר ואיזה מפרשים הוזכרו, משתמשים גם בשמות מקוצרים, אבל אין הדרך לעשות כן בכתיבה המיועדת לכלל הציבור. מסתמא בפעם השניה באותו מאמר די לומר כגון, "חלק על דברי המהדו"ב", אבל בפעם הראשונה מזכירים בדר"כ שם מלא.
From:
[email protected] [email protected] On Behalf Of zevyhr
Sent: 7 Jan 2025 4:23 PM
מאת: To: הכתב והמכתב
Subject: Re: [הכתב והמכתב] אופן ציון מ"מ ל'מהדורא בתרא'
זו בדיוק השאלה, איך בדיוק מקובל.
כמדומני שבבתי המדרש שאני למדתי, קראו לו 'מהדו"ב'.
ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 16:20:56 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:
הכוונה כמובן לשם השגור. באותה מידה אפשר לומר שהשם של ספר חי' המהר"ם זה "מאיר עיני חכמים". אנחנו לא צריכים להיות נקדנים.
מסתמא המקור לשם השגור בפי הכל "מהדו"ב למהרש"א" הוא דהיינו שהוא מהדו"ב לספר מהרש"א ולא שהוא מהדו"ב לרבינו המהרש"א לשון בעלות שהוא חיברו, דשם מהרש"א מעיקרא קאי בעיקר על הספר (כנוסח השגור באיזה ספרים, שנתחברו על "סוגיית מהרש"א" וכדו'.
ואע"פ שהיום למיעוט הלימוד בו פחות הורגלו להתייחס לספר מהרש"א כחפצא בפ"ע, מ"מ אנו נוקטים שם הספר השגור אעפ"י שהיום מתפרש לפעמים באופן מוטעה, ואין האחריות על הכותב כן כיון שכבר הורגלו.
וכמש"כ הב"י בהקדמת ספרו שבכל פעם שמזכיר שו"ת הרשב"א המיוחס לרמב"ן הוא כותב תשובות הרמב"ן אעפ"י שהוא יודע שהן לרשב"א.
וז"ל,
והנה בא לידי קצת תשובות הרשב"א כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס וכתוב בתחלתן שהם תשובות הרמב"ן. וכשאני כותב מאותן תשובות אף על פי שאני יודע שהיא תשובת הרשב"א אני כותב כתוב בתשובות להרמב"ן לפי שספרי הדפוס מצויים ביד כל אדם ומי שירצה לעיין לשון התשובה עצמה יוכל לעמוד עליה, עכ"ל.
המהדורות הקיימות באוצה"ח אינן ראיה כלל לנידון זה.
שמות ספרים השתנו במשך הדורות, בפרט לאחר שהשתלבו בדפוסי הגמרא.
צא ולמד: לעולם לא תראה ציטוט עיין במאיר עיני חכמים שבת פט, וכהנה רבות.
שם הספר....
ראה בשער הספר בכל המהדורות הקיימות באוצר החכמה.....
ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 14:08:07 UTC+2, rafael dilman כתב/ה:
שם הספר הוא מהדו"ב למהרש"א. אין כאן שום אמירה לגבי המחבר. מאידך, מהדו"ב לא תמיד ברור מספיק (גם אם הקורא יבין, אם יקח לו חצי שניה לקשר הוא כבר איבד את הרצף. אגב, הדבר נכון גם לגבי ר"ת שאינם מאד שכיחים).
יותר נכון -
יהיו [מעט] שלא יבינו....
הספר מודפס לצד המהרש"א בסוף המסכת, ודומני שכל בר בי רב נתקל ב'מהדורא בתרא'....
ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:56:54 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:
יותר נכון -
יהיו הרבה שלא יבינו
כשתכתוב מהדורא בתרא לבד אף אחד לא יבין למה התכוונת
אף שיתכן דברי מ.ד. י. נכונים, שאין כאן הצהרה שהמחבר הוא המהרש"א,
אך זה אינו נכון מצד אחר, כיון שאמנם הספר חובר כמהדורה שניה לחיבור המהרש"א, אבל שם הספר הוא 'מהדורא בתרא' בלבד....
ועדיין איך מקובל?
ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:19:34 UTC+2,
[email protected] mailto:
[email protected] כתב/ה:
'למהרש"א' יכול להתפרש בשני מובנים. וא' מהם שהמהרש"א הוא המחבר. עדיין איני מבין למה להיכנס לזה.
היכן יש כאן הצהרה מי חיבר את ה'מהדורה בתרא למהרש"א'?
אבל ישנם חידושים של חתנו ולא שלו, וכשכותבים 'מהדורה בתרא למהרש"א' יש כאן הטעיה.
למה להיכנס בכלל לזה? מה רע ב'מהדורה בתרא' ותו לא, וזיל קרי ביה רב?
הנכון הוא: מהדורא בתרא למהרש"א.
דו"ק היטב שבכך פותרים את כל הבעיות.
ודאי שלא תמיד נכון לכתוב 'מהרש"א במהדו"ב', שכן כידוע ישנם חידושים שהם של החתן ולא של המהרש"א, ויש גם מקומות שהם אפילו חולקים ביניהם. [לעוז והדר יש בחלק מהמסכתות חלוקה מה מהמהרש"א ומה מחתנו]. מה רע לכתוב 'במהדורה בתרא כתב' וכך תוציא עצמך מידי ספק? [אלא א"כ ברצונך לברר בכל חידוש שמא הוא מהמהרש"א ואז לכתוב 'המהרש"א במהדו"ב'.]
דעה - 2
כידוע המהדורא בתרא חובר ע"י חתנו של המהרש"א,
החיבור כולל גם את חידושיו וגם את חידושי חמיו.
האם מציינים בשם הספר 'מהדורא בתרא' או 'מהרש"א במהדו"ב'
לדעתי, השני נכון יותר....
אשמח לשמוע את דעת הרבנים, ומה מקובל בפועל.
תודה רבה.
--
