דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עזרה בפיענוח ר"ת

2025
5 3 1 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2025 22:52
    1. ונראה לי לבאר המאמר הזה, והוא: כי האנשים העוסקים בטובה העולם שנים המה
      במינם, ונפרדים המה בדעותיהם, יש מהם שמשימים לבם לדאוג לטובת עניני החומרים
      של העולם כמו ליסד מוסדות צדקה וחסד, לעזור עניים וחולים, זקנים וילדים,
      יתומים ויתומות, כמו כן לעסוק בטובת כלל ישראל, ולהשתדל אצל שרי המדינה ואצל הקי"ה
      להרחיב להם גבולם ולהרבות זכיותם וכדומה, אבל עניני הרוחניים קרובים אך מעט
      ללבבם, ואינם עוסקים לצרכם:
    2. כי עניני הרוחניים נמשלו לספינה כמו שידוע מליצת הבדרשי (בספר בחינת עולם
      ובזוהר הקדוש פ' ויקהל) שהעולם נמשל לים זועף, וכולם המה בסכנה להטבע חלילה
      בהזרם הנורא השוטף בהעולם, הינו זרם הקנאה והתאוה והכבוד, אך דרך התורה והמצוה
      המסורה לנו מדור דור היא הספינה שאם יושב בה האדם הולך בטח בלי סכנה:
    3. איתא בבבא בתרא (עד, ב) רב יהודה הנדואה מישתעי זימנא חדא הוה אזלינא
      בספינתא וחזינן ההוא אבן טבא דהוה הדור לה תנינא נחית בר אמוראי לאתוהי אתא
      תנינא קא בעי למבלע לה לספינתא אתא פושקנצא פסקי לרישיה אתהפיכו מיא והוו דמא,
      אתא תנניא חברא שקליה ותליה לה וחיה הדר אתא קא בעי בלעא לספינתא הדר אתא
      ציפרא פסקיה לרישיה שקלוה לההיא אבן טבא שדיוה לספינתא.

    הנה ידוע דעת הרשב"א ז"ל, כי בענינים כאלו מותר להסביר על פי דרך מליצה, מפני
    שכמה דברים כאלו נאמרו על פי משל, והנמשל יכל כל איש נבון להגיד לפי דעתו ולפי
    רוח מבינתו, אך שיהיה הרעיון מתאים על פי התורה והמצוה. - מישהו יודע איפוא
    הרשב"א הזה נמצא.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2025 22:52
    1. ונראה לי לבאר המאמר הזה, והוא: כי האנשים העוסקים בטובה העולם שנים המה
      במינם, ונפרדים המה בדעותיהם, יש מהם שמשימים לבם לדאוג לטובת עניני החומרים
      של העולם כמו ליסד מוסדות צדקה וחסד, לעזור עניים וחולים, זקנים וילדים,
      יתומים ויתומות, כמו כן לעסוק בטובת כלל ישראל, ולהשתדל אצל שרי המדינה ואצל הקי"ה
      להרחיב להם גבולם ולהרבות זכיותם וכדומה, אבל עניני הרוחניים קרובים אך מעט
      ללבבם, ואינם עוסקים לצרכם:
    2. כי עניני הרוחניים נמשלו לספינה כמו שידוע מליצת הבדרשי (בספר בחינת עולם
      ובזוהר הקדוש פ' ויקהל) שהעולם נמשל לים זועף, וכולם המה בסכנה להטבע חלילה
      בהזרם הנורא השוטף בהעולם, הינו זרם הקנאה והתאוה והכבוד, אך דרך התורה והמצוה
      המסורה לנו מדור דור היא הספינה שאם יושב בה האדם הולך בטח בלי סכנה:
    3. איתא בבבא בתרא (עד, ב) רב יהודה הנדואה מישתעי זימנא חדא הוה אזלינא
      בספינתא וחזינן ההוא אבן טבא דהוה הדור לה תנינא נחית בר אמוראי לאתוהי אתא
      תנינא קא בעי למבלע לה לספינתא אתא פושקנצא פסקי לרישיה אתהפיכו מיא והוו דמא,
      אתא תנניא חברא שקליה ותליה לה וחיה הדר אתא קא בעי בלעא לספינתא הדר אתא
      ציפרא פסקיה לרישיה שקלוה לההיא אבן טבא שדיוה לספינתא.

    הנה ידוע דעת הרשב"א ז"ל, כי בענינים כאלו מותר להסביר על פי דרך מליצה, מפני
    שכמה דברים כאלו נאמרו על פי משל, והנמשל יכל כל איש נבון להגיד לפי דעתו ולפי
    רוח מבינתו, אך שיהיה הרעיון מתאים על פי התורה והמצוה. - מישהו יודע איפוא
    הרשב"א הזה נמצא.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 02:12

    הקי"ה היינו הקיסר ירום הודו, וברוב הספרים הקיר"ה והיינו הך.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יחידה ליחדך
    Sent: 4 Jan 2025 10:53 PM
    מאת: To: הכתב והמכתב
    Subject: [הכתב והמכתב] עזרה בפיענוח ר"ת

    1. ונראה לי לבאר המאמר הזה, והוא: כי האנשים העוסקים בטובה העולם שנים המה במינם, ונפרדים המה בדעותיהם, יש מהם שמשימים לבם לדאוג לטובת עניני החומרים של העולם כמו ליסד מוסדות צדקה וחסד, לעזור עניים וחולים, זקנים וילדים, יתומים ויתומות, כמו כן לעסוק בטובת כלל ישראל, ולהשתדל אצל שרי המדינה ואצל הקי"ה להרחיב להם גבולם ולהרבות זכיותם וכדומה, אבל עניני הרוחניים קרובים אך מעט ללבבם, ואינם עוסקים לצרכם:

    2. כי עניני הרוחניים נמשלו לספינה כמו שידוע מליצת הבדרשי (בספר בחינת עולם ובזוהר הקדוש פ' ויקהל) שהעולם נמשל לים זועף, וכולם המה בסכנה להטבע חלילה בהזרם הנורא השוטף בהעולם, הינו זרם הקנאה והתאוה והכבוד, אך דרך התורה והמצוה המסורה לנו מדור דור היא הספינה שאם יושב בה האדם הולך בטח בלי סכנה:

    3. איתא בבבא בתרא (עד, ב) רב יהודה הנדואה מישתעי זימנא חדא הוה אזלינא בספינתא וחזינן ההוא אבן טבא דהוה הדור לה תנינא נחית בר אמוראי לאתוהי אתא תנינא קא בעי למבלע לה לספינתא אתא פושקנצא פסקי לרישיה אתהפיכו מיא והוו דמא, אתא תנניא חברא שקליה ותליה לה וחיה הדר אתא קא בעי בלעא לספינתא הדר אתא ציפרא פסקיה לרישיה שקלוה לההיא אבן טבא שדיוה לספינתא.

    הנה ידוע דעת הרשב"א ז"ל, כי בענינים כאלו מותר להסביר על פי דרך מליצה, מפני שכמה דברים כאלו נאמרו על פי משל, והנמשל יכל כל איש נבון להגיד לפי דעתו ולפי רוח מבינתו, אך שיהיה הרעיון מתאים על פי התורה והמצוה. - מישהו יודע איפוא הרשב"א הזה נמצא.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2025 22:52
    1. ונראה לי לבאר המאמר הזה, והוא: כי האנשים העוסקים בטובה העולם שנים המה
      במינם, ונפרדים המה בדעותיהם, יש מהם שמשימים לבם לדאוג לטובת עניני החומרים
      של העולם כמו ליסד מוסדות צדקה וחסד, לעזור עניים וחולים, זקנים וילדים,
      יתומים ויתומות, כמו כן לעסוק בטובת כלל ישראל, ולהשתדל אצל שרי המדינה ואצל הקי"ה
      להרחיב להם גבולם ולהרבות זכיותם וכדומה, אבל עניני הרוחניים קרובים אך מעט
      ללבבם, ואינם עוסקים לצרכם:
    2. כי עניני הרוחניים נמשלו לספינה כמו שידוע מליצת הבדרשי (בספר בחינת עולם
      ובזוהר הקדוש פ' ויקהל) שהעולם נמשל לים זועף, וכולם המה בסכנה להטבע חלילה
      בהזרם הנורא השוטף בהעולם, הינו זרם הקנאה והתאוה והכבוד, אך דרך התורה והמצוה
      המסורה לנו מדור דור היא הספינה שאם יושב בה האדם הולך בטח בלי סכנה:
    3. איתא בבבא בתרא (עד, ב) רב יהודה הנדואה מישתעי זימנא חדא הוה אזלינא
      בספינתא וחזינן ההוא אבן טבא דהוה הדור לה תנינא נחית בר אמוראי לאתוהי אתא
      תנינא קא בעי למבלע לה לספינתא אתא פושקנצא פסקי לרישיה אתהפיכו מיא והוו דמא,
      אתא תנניא חברא שקליה ותליה לה וחיה הדר אתא קא בעי בלעא לספינתא הדר אתא
      ציפרא פסקיה לרישיה שקלוה לההיא אבן טבא שדיוה לספינתא.

    הנה ידוע דעת הרשב"א ז"ל, כי בענינים כאלו מותר להסביר על פי דרך מליצה, מפני
    שכמה דברים כאלו נאמרו על פי משל, והנמשל יכל כל איש נבון להגיד לפי דעתו ולפי
    רוח מבינתו, אך שיהיה הרעיון מתאים על פי התורה והמצוה. - מישהו יודע איפוא
    הרשב"א הזה נמצא.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 02:26

    הרשב"א נמצא בברכות נ"ד (חדושי הרשב"א - פירושי ההגדות ברכות נ"ד, ב')

    תחילה אעירך על ענין ההגדות שבאו בתלמוד ובמדרשים. דע כי באו מהם בלשון עמוק לסיבות רבות, כי לעתים תמצאם ז"ל רומזים ענין פשוט מאד או שאין צורך בו כלל, ועם כל זה יוציאו אותו בלשון זר ועמוק מאד, עד שיחשוב המסתכל שיש בענין ההוא סוד או ענין צורך להסתירו, ואינו, רק כי לעתים יוציאו אותם בלשון זר מאד כדי לחדד לבות התלמידים. ועוד כדי לעוור עיני הכסילים המטילים השיבוש בדברי החכמים בתחילת המחשבה בצאת הדברים מגדר השגתם ושכלם המועט, כענין שכתוב כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, וכבר ביאר הרב רבי משה ז"ל שתי הכוונות האלה בהגדות הנעלמות בפתיחת פירושי המשנה שלו.

    ועוד יש להם סיבה אחרת גילו אותה הם ז"ל בקצת המדרשים, והוא, כי לעתים היו החכמים דורשים ברבים ומאריכים בדברי תועלת והיו העם ישנים, וכדי לעוררם היו אומרים להם דברים זרים לבהלם ושיתעוררו משנתם. וזו הסיבה מפורשת להם ז"ל במדרש שיר השירים, בפסוק הנך יפה רעיתי, אמרו שם: רבי היה דורש ונתנמנם הציבור, ביקש לעוררם ואמר: ילדה אשה אחת במצרים ששים רבוא בכרס אחת, והיה שם תלמיד אחד ור' ישמעאל בר' יוסי שמו, אמר: מאן הות כן, אמר ליה: זו יוכבד שילדה את משה ששקול כנגד ששים רבוא, שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל.

    על כן כשתמצאני מפרש דברי הגדה ותחשוב כי ממנה יצא ענין דק לדקות לשון ההגדה וזרות דבריה, ואני מפרש אותה שבאה לעניינים פשוטים מאד, אל תגזור שאי אפשר שהעלימו הענין הפשוט ההוא בלשון אחרת, שכבר הראיתיך בעיניך דרכם בהגדות על הצד הזה לצורך. וכו'.

    ועי"ש שפי' כל ההגדה על דרך משל.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יחידה ליחדך
    Sent: 4 Jan 2025 10:53 PM
    מאת: To: הכתב והמכתב
    Subject: [הכתב והמכתב] עזרה בפיענוח ר"ת

    1. ונראה לי לבאר המאמר הזה, והוא: כי האנשים העוסקים בטובה העולם שנים המה במינם, ונפרדים המה בדעותיהם, יש מהם שמשימים לבם לדאוג לטובת עניני החומרים של העולם כמו ליסד מוסדות צדקה וחסד, לעזור עניים וחולים, זקנים וילדים, יתומים ויתומות, כמו כן לעסוק בטובת כלל ישראל, ולהשתדל אצל שרי המדינה ואצל הקי"ה להרחיב להם גבולם ולהרבות זכיותם וכדומה, אבל עניני הרוחניים קרובים אך מעט ללבבם, ואינם עוסקים לצרכם:

    2. כי עניני הרוחניים נמשלו לספינה כמו שידוע מליצת הבדרשי (בספר בחינת עולם ובזוהר הקדוש פ' ויקהל) שהעולם נמשל לים זועף, וכולם המה בסכנה להטבע חלילה בהזרם הנורא השוטף בהעולם, הינו זרם הקנאה והתאוה והכבוד, אך דרך התורה והמצוה המסורה לנו מדור דור היא הספינה שאם יושב בה האדם הולך בטח בלי סכנה:

    3. איתא בבבא בתרא (עד, ב) רב יהודה הנדואה מישתעי זימנא חדא הוה אזלינא בספינתא וחזינן ההוא אבן טבא דהוה הדור לה תנינא נחית בר אמוראי לאתוהי אתא תנינא קא בעי למבלע לה לספינתא אתא פושקנצא פסקי לרישיה אתהפיכו מיא והוו דמא, אתא תנניא חברא שקליה ותליה לה וחיה הדר אתא קא בעי בלעא לספינתא הדר אתא ציפרא פסקיה לרישיה שקלוה לההיא אבן טבא שדיוה לספינתא.

    הנה ידוע דעת הרשב"א ז"ל, כי בענינים כאלו מותר להסביר על פי דרך מליצה, מפני שכמה דברים כאלו נאמרו על פי משל, והנמשל יכל כל איש נבון להגיד לפי דעתו ולפי רוח מבינתו, אך שיהיה הרעיון מתאים על פי התורה והמצוה. - מישהו יודע איפוא הרשב"א הזה נמצא.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 02:26

    הרשב"א נמצא בברכות נ"ד (חדושי הרשב"א - פירושי ההגדות ברכות נ"ד, ב')

    תחילה אעירך על ענין ההגדות שבאו בתלמוד ובמדרשים. דע כי באו מהם בלשון עמוק לסיבות רבות, כי לעתים תמצאם ז"ל רומזים ענין פשוט מאד או שאין צורך בו כלל, ועם כל זה יוציאו אותו בלשון זר ועמוק מאד, עד שיחשוב המסתכל שיש בענין ההוא סוד או ענין צורך להסתירו, ואינו, רק כי לעתים יוציאו אותם בלשון זר מאד כדי לחדד לבות התלמידים. ועוד כדי לעוור עיני הכסילים המטילים השיבוש בדברי החכמים בתחילת המחשבה בצאת הדברים מגדר השגתם ושכלם המועט, כענין שכתוב כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, וכבר ביאר הרב רבי משה ז"ל שתי הכוונות האלה בהגדות הנעלמות בפתיחת פירושי המשנה שלו.

    ועוד יש להם סיבה אחרת גילו אותה הם ז"ל בקצת המדרשים, והוא, כי לעתים היו החכמים דורשים ברבים ומאריכים בדברי תועלת והיו העם ישנים, וכדי לעוררם היו אומרים להם דברים זרים לבהלם ושיתעוררו משנתם. וזו הסיבה מפורשת להם ז"ל במדרש שיר השירים, בפסוק הנך יפה רעיתי, אמרו שם: רבי היה דורש ונתנמנם הציבור, ביקש לעוררם ואמר: ילדה אשה אחת במצרים ששים רבוא בכרס אחת, והיה שם תלמיד אחד ור' ישמעאל בר' יוסי שמו, אמר: מאן הות כן, אמר ליה: זו יוכבד שילדה את משה ששקול כנגד ששים רבוא, שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל.

    על כן כשתמצאני מפרש דברי הגדה ותחשוב כי ממנה יצא ענין דק לדקות לשון ההגדה וזרות דבריה, ואני מפרש אותה שבאה לעניינים פשוטים מאד, אל תגזור שאי אפשר שהעלימו הענין הפשוט ההוא בלשון אחרת, שכבר הראיתיך בעיניך דרכם בהגדות על הצד הזה לצורך. וכו'.

    ועי"ש שפי' כל ההגדה על דרך משל.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יחידה ליחדך
    Sent: 4 Jan 2025 10:53 PM
    מאת: To: הכתב והמכתב
    Subject: [הכתב והמכתב] עזרה בפיענוח ר"ת

    1. ונראה לי לבאר המאמר הזה, והוא: כי האנשים העוסקים בטובה העולם שנים המה במינם, ונפרדים המה בדעותיהם, יש מהם שמשימים לבם לדאוג לטובת עניני החומרים של העולם כמו ליסד מוסדות צדקה וחסד, לעזור עניים וחולים, זקנים וילדים, יתומים ויתומות, כמו כן לעסוק בטובת כלל ישראל, ולהשתדל אצל שרי המדינה ואצל הקי"ה להרחיב להם גבולם ולהרבות זכיותם וכדומה, אבל עניני הרוחניים קרובים אך מעט ללבבם, ואינם עוסקים לצרכם:

    2. כי עניני הרוחניים נמשלו לספינה כמו שידוע מליצת הבדרשי (בספר בחינת עולם ובזוהר הקדוש פ' ויקהל) שהעולם נמשל לים זועף, וכולם המה בסכנה להטבע חלילה בהזרם הנורא השוטף בהעולם, הינו זרם הקנאה והתאוה והכבוד, אך דרך התורה והמצוה המסורה לנו מדור דור היא הספינה שאם יושב בה האדם הולך בטח בלי סכנה:

    3. איתא בבבא בתרא (עד, ב) רב יהודה הנדואה מישתעי זימנא חדא הוה אזלינא בספינתא וחזינן ההוא אבן טבא דהוה הדור לה תנינא נחית בר אמוראי לאתוהי אתא תנינא קא בעי למבלע לה לספינתא אתא פושקנצא פסקי לרישיה אתהפיכו מיא והוו דמא, אתא תנניא חברא שקליה ותליה לה וחיה הדר אתא קא בעי בלעא לספינתא הדר אתא ציפרא פסקיה לרישיה שקלוה לההיא אבן טבא שדיוה לספינתא.

    הנה ידוע דעת הרשב"א ז"ל, כי בענינים כאלו מותר להסביר על פי דרך מליצה, מפני שכמה דברים כאלו נאמרו על פי משל, והנמשל יכל כל איש נבון להגיד לפי דעתו ולפי רוח מבינתו, אך שיהיה הרעיון מתאים על פי התורה והמצוה. - מישהו יודע איפוא הרשב"א הזה נמצא.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 02:32

    וואהו!!!!!!!!!!! הרב 7664 אתה אלוף!!!! עזרת לי מאוד!!!!

    ייש"כ גדול לכל המשיבים כאן ובאישי!! שכרכם ישולם מבורא עולם!!

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 02:32

    וואהו!!!!!!!!!!! הרב 7664 אתה אלוף!!!! עזרת לי מאוד!!!!

    ייש"כ גדול לכל המשיבים כאן ובאישי!! שכרכם ישולם מבורא עולם!!

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 13:18

    בפרטי מאן דהו שכנראה קנאי לפרטיותו כתב לי שהרשב"א בשו"ת נמצא בח"א סימן ט'.

    --

  • פענוח ר"ת בח"ר? (ערך שי אהעז סי' לז ס"ז)

    2025
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    1 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/01/2025 10:56 התגובה של אריה מושקוביץ בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app -- קבצים מצורפים: file-0
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2025 22:16 חשוב מאוד! חסכו לעצמכם ולכולנו זמן יקר והציגו את המשפט/הקטע המלאים כדי שנוכל להבין את ההקשר והנושא ולהשיב אתכם דבר! מאת: [email protected] -- נא שימו לב - מי שנהנה - פה, מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת
  • עזרה בניסוח

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 12:10 המאכל מתעלה בדרגתו והופך להיות דבר קדוש
  • עזרה בפתיחת ר"ת

    2025
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 14:54 מה פירוש הר"ת בתוי"ר. בקטע דלהלן: המודגשת ועי' בשיורי קורבן על הירושלמי פרק י' דעירובין הלכה י"ד[1] https://mail.google.com/mail/u/0/#m_5068946904130097006__ftn1 מה שכתב על דברי משנה למלך פרק ב' מביאת מקדש, ומוכח שם דגם אם נפל מידו שרי לחזור וליטלו, אבל בירושלמי פרק ג' דפסחים הלכה ג' ופרק ז' דדמאי מוכח דבכל גווני אסור. ועי' בתוי"ר. תודה לעונים
  • [עזרה במקור]

    2025
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2025 00:02 ייש"כ גדול לכולם מאת: [email protected]
  • עזרה בפיענוח

    2025
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/02/2025 14:58 (יבמות קיד:) ואיכא דעבד סמתרי וחיה - תחבושת (רש"י). מאת: [email protected]
  • עזרה

    2025
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 12:43 אכן "התיצצבו" הינו תחליף די מצוין לניגשו. אך בנידון דידן, מחמת שהמשפט המדובר מתייחס להאמור לפניו - ההרגשה שהיה לבנ"י בעת יציאתם ממצרים מתאים יותר "באו" מאשר "התייצבו". שוב תודה לכל המשיבים --
  • עזרה

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2025 19:35 למי שיש פרטים על מעסיק 'פרוספר אור החיים' אשמח לפרטים באישי. --