המילה 'איום' [מאיים, מאויים] הוא מלשון הקודש ? אם לא, איך כותבים את זה בלשה"ק ?

[0 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 17:35

--

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 17:37

במשנה יש הרבה

1. משנה מסכת סוטה פרק א משנה ד
   [*] היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלם ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על
   עדי נפשות ואומרים לה בתי הרבה יין עושה הרבה שחוק עושה הרבה ילדות עושה הרבה
   שכנים הרעים עושים עשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה שלא ימחה על המים ואומרים
   לפניה דברים שאינה כדאי לשומען היא וכל משפחת בית אביה:

2. משנה מסכת סוטה פרק א משנה ד
   [*] היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלם ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על
   עדי נפשות ואומרים לה בתי הרבה יין עושה הרבה שחוק עושה הרבה ילדות עושה הרבה
   שכנים הרעים עושים עשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה שלא ימחה על המים ואומרים
   לפניה דברים שאינה כדאי לשומען היא וכל משפחת בית אביה:

3. משנה מסכת סנהדרין פרק ג משנה ו
   [*] כיצד בודקים את העדים היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן ומוציאין את כל
   האדם לחוץ ומשיירין את הגדול שבהן ואומרים לו אמור היאך אתה יודע שזה חייב לזה
   אם אמר הוא אמר לי שאני חייב לו איש פלוני אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום עד
   שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתים זוז ואחר כך מכניסין את השני

4. משנה מסכת סנהדרין פרק ד משנה ה
   [*] כיצד מאיימין את העדים על עדי נפשות היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן שמא
   תאמרו מאומד ומשמועה עד מפי עד ומפי אדם נאמן שמענו או שמא אי אתם יודעין
   שסופינו לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות
   דיני ממונות אדם נותן ממון ומתכפר לו דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלוין בו

5. משנה מסכת סנהדרין פרק ד משנה ה
   [*] כיצד מאיימין את העדים על עדי נפשות היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן שמא
   תאמרו מאומד ומשמועה עד מפי עד ומפי אדם נאמן שמענו או שמא אי אתם יודעין
   שסופינו לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות
   דיני ממונות אדם נותן ממון ומתכפר לו דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלוין בו

6. תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק א הלכה ו
   וכדרך שמאיימין עליה בית דין שתחזור בה כך מאיימין עליה שלא תחזור בה אומ' לה
   בתי אם ברור לך הדבר שטהורה את עמדי על בורייך ושתי שאין המים הללו דומין אלא
   לסם יבש על גבי בשר חי ואין מזיקו ולכשמוצא שם מכה מחלחל ויורד אין משקין שתי
   סוטות (בית דין) כאחת שלא יהא לבה גס בחברתה ר' יהודה

--

[0 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 17:40

תודה רבה.

--

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 17:42

ככל הנראה הוא מלשון אימה.

--

[אריאל יצחק כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 17:49

ר' ארי במסתרים, מה לך אצל משנה, כלך אצל מגילות, "אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת"
(שיה"ש ו, ד).

--

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 17:55

כפי שכתב הרב מעשה הכתב, כל אלה מלשון אימה הן; הטלת אימה
המילה איום כפי שהיא באה לשימוש היום, אין לה סמך במקרא
אפשר להשתמש בצירוף מילים, הזהירו לבל... התרה בו וכדו'

מאת: [email protected]

--

[אריאל יצחק כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:00

לא לגמרי הבנתי כונתך מה בין לשון אימה בבחינת 'הטלת אימה' לבין מילת 'איום'
כפי שהיא באה לשימוש כיום ולדעתך אין לה סמך במקרא. הרי הכל משורש אחד של הטלת
אימה, הן האיום המופיע במשנה, והן המופיע בשיה"ש "איומה כנדגלות", וכפירוש
רש"י שם: אימה כנדגלות - חיילי מלאכים אימתך אטיל עליהם שלא להלחם ולהשביתכם
מן המלאכה כמו שנאמר בעזרא.

--

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:05

ברור שהשורש הוא אחד, ולכן אמרתי שרק השימוש שעושים עם המילה כיום, במובן של
אולטימטום, לא נמצא כדוגמתו במקרא
לא בדקתי כרגע את מה שכתבת משיר השירים, אך לגבי האיום שאנו רואים במשנה
ובגמרא פירושו: להטיל עליו אימה, לגלות לו כמה חמור הוא הענין, למלא אותו באימה

מאת: [email protected]

--

[אריאל יצחק כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:10

לא זאת שאל הרב זונשיין, הוא שאל רק האם מילת 'איום' [מאיים, מאוים] היא מילה
בלה"ק, התוספת של 'במובן של אולטימטום' היא ממך, וברור שהתשובה לשאלתו היא גם
משיה"ש וגם מהמשניות שהבאת.

--

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:18

חבקוק פרק א
(ז) *אָיֹ֥ם *וְנוֹרָ֖א ה֑וּא

מאת: [email protected]

--

[אריאל יצחק כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:25

יפה מאוד המקור מחבקוק.
למעשה ברור שה'איום' שמופיע במשנה, וכמשמעותו כיום הוא הטיה ופועל של שם התואר
'איום' המופיע במקרא.

--

[0 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:30

למעשה.
מה שבעברית 'הדבר גורם איום', בלשה"ק הוא 'הדבר מטיל אימה' ?
או שגם בלשה"ק אפשר לכתוב ש'גורם איום' ?
[כמובן, חיריק א ומלאפום ו, ולא אָיֹ֥ם].

מאת: [email protected]

--

[אריאל יצחק כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 18:34

לכאורה כן, למרות שיש צדק קצת בדברי הרב מעשה הכתב שזה נראה משונה ולא מקובל
לכתוב כך בלה"ק, אבל לפי האמת זה נכון.
אולי עדיף 'הדבר מאיים'.

--

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2025 19:20

אם הלקוח מקפיד על טהרת הלשה"ק, מסתבר שהוא ממש לא יסכים עם המילה איום, במובן
שהרב זוננשיין רוצה
המילה איום ונורא לא אומרת כלום לגבי השאלה שלנו, מדובר כאן שוב על הטיה
מסוימת של המילה אימה ותו לא
אפשר לאלתר משהו בנוסח 'הדבר מביא בסכנה/ מעמיד בחשש קיום את ה...' וכן הלאה
כפי יד ה' הטובה על העורך

מאת: [email protected]

--