דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה תאריך לידתו של הרש"ש

2025
8 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 16:33

    רוב המקורות כותבים שנולד בשנת ת"פ, ויש מציינים יותר בסיון.
    אבל בכמה מקורות מובא שנולד בשנת ת"ע, ביום הסתלקותו של המשורר רבי שלום שבזי

    מישהו יודע יותר פרטים בנידון?

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 16:33

    רוב המקורות כותבים שנולד בשנת ת"פ, ויש מציינים יותר בסיון.
    אבל בכמה מקורות מובא שנולד בשנת ת"ע, ביום הסתלקותו של המשורר רבי שלום שבזי

    מישהו יודע יותר פרטים בנידון?

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 17:57

    איני יודע.
    ומ”מ אעיר שקראו לו הרב שלם שבזי ולא הרב שלום

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 17:57

    איני יודע.
    ומ”מ אעיר שקראו לו הרב שלם שבזי ולא הרב שלום

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 18:29

    רבי שלום שבזי נלב"ע בסביבות ה' תמ"ו

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 18:29

    רבי שלום שבזי נלב"ע בסביבות ה' תמ"ו

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 19:38

    רבי שלום שבזי מקובל שנפטר בשנת ט' בשבט ת"ע - והיה כותב גם שלם, אך השם עצמו
    הוא שלום.
    יש טענות לפיהן צריך להקדים את תאריך פטירתו יותר, אך זה לא מוסכם כלל.
    בכל מקרה אין על זה ידיעה ברורה והכל מסתמך על השערות ומסורות שונות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 19:38

    רבי שלום שבזי מקובל שנפטר בשנת ט' בשבט ת"ע - והיה כותב גם שלם, אך השם עצמו
    הוא שלום.
    יש טענות לפיהן צריך להקדים את תאריך פטירתו יותר, אך זה לא מוסכם כלל.
    בכל מקרה אין על זה ידיעה ברורה והכל מסתמך על השערות ומסורות שונות.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 22:35

    לא הייתי פה קודם
    איך הגיע רבי שלום שבזי לפה?
    רבי שלום שבזי הוא משורר
    ורבי שלום דיעא מזרחי שרעבי זה הרש"ש המפורסם
    למרות שגם לרבי שלום שבזי יש מכנים כך,
    אך כשמדובר בפיוטים בלבד

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 22:35

    לא הייתי פה קודם
    איך הגיע רבי שלום שבזי לפה?
    רבי שלום שבזי הוא משורר
    ורבי שלום דיעא מזרחי שרעבי זה הרש"ש המפורסם
    למרות שגם לרבי שלום שבזי יש מכנים כך,
    אך כשמדובר בפיוטים בלבד

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 22:43

    'ורבי שלום דיעא מזרחי שרעבי זה הרש"ש המפורסם'
    לא 'דיעא' אלא 'דידיע', כלומר שידוע ומוכר בשם זה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 22:43

    'ורבי שלום דיעא מזרחי שרעבי זה הרש"ש המפורסם'
    לא 'דיעא' אלא 'דידיע', כלומר שידוע ומוכר בשם זה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2025 05:22

    שאלתי היתה
    שיש מקורות ומסורת בתימן
    שביום שנתסלק רבי שלום שבזי נולד רבי שלום שרעבי הרש"ש - בבחינת ובא ושמש וזרח
    השמש עד שנפטר זה נולד זה
    וא"כ היתה שנת לידת הרש"ש בת"ע,
    ואלם רוב המקורות מציינים שנת לידת הרש"ש בת"פ

    הנחתי הדברים במאמר שערכתי שהיה בשנת ת"ע.
    ותודה רבה לכל המסייעים
    ואם יהא למישהו מידע יותר מדוייק או מקור קדום מתלמידיו או קרוב לדורו אשמח
    מאוד לשמוע

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2025 05:22

    שאלתי היתה
    שיש מקורות ומסורת בתימן
    שביום שנתסלק רבי שלום שבזי נולד רבי שלום שרעבי הרש"ש - בבחינת ובא ושמש וזרח
    השמש עד שנפטר זה נולד זה
    וא"כ היתה שנת לידת הרש"ש בת"ע,
    ואלם רוב המקורות מציינים שנת לידת הרש"ש בת"פ

    הנחתי הדברים במאמר שערכתי שהיה בשנת ת"ע.
    ותודה רבה לכל המסייעים
    ואם יהא למישהו מידע יותר מדוייק או מקור קדום מתלמידיו או קרוב לדורו אשמח
    מאוד לשמוע

    תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2025 20:29

    בעלון 'שבת טיש' השבוע כתב שהרש"ש נולד בי' שבט [יום פטירתו] ת"פ לאחר פטירת
    ר"ש שבזי בשנת ת"פ
    [איני אלא מצטט]

  • שאלה בכותרת עליונה

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 20:08 כנראה באותם עמודים או אלו שלפניהם יש שורה ריקה שמוגדרת בסגנון הזה, ולכן בעצם עולה למעלה השורה הריקה --
  • לחמה של תורה - מה התירגום של המשפט הזה

    2025
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 22:22 משלי כ' יג' מצודות דוד --
  • דיון. עולמו של עורך מול עולמו של לקוח

    2025
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 17:05 קודם כל פשוט שאם מתחילה התחייבת על מספר שעות מסוים, כמובן שידו על העליונה ואין לך שום זכות לעשות לו טריקים, שהרי עליך לעמוד בהתחייבותך. וגם אם לא התחייבתך, אם פתאום החלטת לעבוד שעה בשבוע בלבד (דוגמה ע"ד ההגזמה), זה דבר לא מקובל ואין לך רשות. נ"ב כרמי שלי לא נטרתי. מאת: [email protected] --
  • 0 הצבעות
    31 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 16:02 זה מופיע כאן [image: image.png] -- נא שימו לב - מי שנהנה - פה, מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת
  • המרה אוטומטית של תאריך עברי ללועזי

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/02/2025 11:05 האם ישנה אפשרות שאכתוב תאריך עברי (או להיפך) ובתיבה הסמוכה יופיע באופן אוטומטי תאריך לועזי. ובכלל ישנה אפשרות להגדיר ששני הלוחות יופיע בשורות המשימות? תודה רבה למסייעים! "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". כשולחן ערוך: שיהיו הדברים ערוכים יפה בטוב טעם ודעת ובסְדָר נכון, בדומה לשולחן ערוך. ואם כך בענייני עולם הזה, על אחת כמה וכמה בענייני שמיים. *ומוכן: *יש להגיש רק דברים מוכנים, ואין להגיש אוכל כאשר אינו מוכן, בדומה לזה חיבור שאינו "מוכן" אין כל כך תועלת בהגשתו. *לאכול: *בדומה לאוכל, על הכותב לכתוב דברים ערֵבים ללומדיהם, ויש לו למדוד את דבריו לפי טעמם של שומעי לקחו, ולא רק לפי טעמו שלו. בנוסף לזה, כשם שתבלינים משביחים את טעמו של האוכל ויש להשתמש בהם במידה, כך ראוי לתבל את הכתיבה במליצות המרנינות את לב הקוראים, אך יש להשתמש בהן במידה. לפני האדם: יש להגיש את הדברים הכתובים לפני האדם דהיינו על אתר בספר, ולא לאלצו לעיין בחיבורים אחרים על מנת להרוות את צמאונו . אלו יסודות העריכה התורנית והיתר פירוש להם. -- תזכורת: https://docs.google.com/document/d/1s1cSSSTTcO2nVcJHpPm1C2HqLLtcc_AD4tGLT171gt4/edit?tab=t.0
  • המרה אוטומטית של תאריך עברי ללועזי

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 11/02/2025 11:31 יש לי מאקרו הממיר שנה עברית ללועזית (בלי מחיקת השנה העברית), מקוה לשחררו בקרוב כתוסף לוורד עם עוד כמה פיצ'רים חמודים [יחד עם תוכנה לעורכים שאני מקוה לפרסם בקרוב]. בברכה מרובה. יוסף מיכאל יוסקוביץ 0548496207 מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי היסטוריה וספרים נוספים.* ב-יום שלישי, 11 בפברואר 2025 בשעה 11:05:38 UTC+2, מעשה הכתב כתב/ה: -- תזכורת: https://docs.google.com/document/d/1s1cSSSTTcO2nVcJHpPm1C2HqLLtcc_AD4tGLT171gt4/edit?tab=t.0
  • שאלה בביאור.

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 14:15 בצמצום זה מדוייק בקירוב זה בערך ויתכן שאם חסר אחד עדיין נקרא בצמצום כי יש עם הכולל ראה למשל בחוות יאיר (9) שו"ת חות יאיר סימן קעד אותה צלע גדולה יותר מן הקטנה שני חמישיות של הגדולה. ואע"פ שהוא שלא בדקדוק והוא פחות מעט, כי כשנחלק ח' אמות כולם לחלקים חמשיים יהיו ביחד מ' חמשיים, וכשנחלק ה' אמות לחלקים חמשיים יהיו כ"ה חמשיים, ויהיה היתרון אם כן ט"ו חמשיים, ושני חמשיים של ח' אמות הם ט"ז חמשיים. מכל מקום אחר שגם מה שכתבנו שצלע היתר של המעושר הוא ג' אמות אינו בדקדוק כולי האי, אם כן בקל נוכל להבין כי כשיזדמן זה בזה יהיה הדבר ברור ונכון. ואחר שאין עתי עמי לבקש תחבולות למצוא החשבון בדקדוק גדול משכתי את ידי, ומעלת כ"ת בשכלו הדק והזך ימצא נחת לנפשו נפש החכמה ותבונה. חזרתי וכתבתי לו בדברי הרב הנ"ל עם שידעתי כי רב חילו וכי כביר מצאה ידו בכל חכמה ובפרט בחכמת הנדסה ושגה בעיונו, ראיתי כמה גדול כח המטעה באדם, כי מלבד מה שנכנס בדרך רחוק ודחוק לפרש דברי קדמונים במה שנתנו כלל בדבר חשבון, וכל דבריהם במקום שלא כתבו לשון 'בקירוב' הוא בצמצום כקולע אל השערה, ומעלת כ"ת כתב שדבריהם על צד הקירוב וביקש חשבונות בלתי מדוקדקים שעל ידי כך יאמר שבשביל זה יצא חסר בצד מה מיתר בצד שני והכל שלא בדקדוק. אף כי מה שכתב שכל קו הסובב העיגול מחזיק ג' פעמים השטח ושביעית ושנתבאר במופת, אומר אני מאן דמתרגם לי זה הן במושכל הן במופת מובילנא ליה מניה לבי מסותא, ואלי נתבאר במופת שאי אפשר לידע בצמצום מדת קו הסובב בשום פנים כמו שאי אפשר לידע בצמצום מדת אלכסון יתר על צלע המרובע וכמו שיש כמה מספרים שאי אפשר לגדרם במרובע כמו שכתב הרמב"ם, ובארתי ת"ל הדק היטב בקונטריסים שלי שג' אלו הנמנעות קשורים ותלויים זה בזה ואין ספק בזה בגזירת עירין ומאמר קדישין רק שאי אפשר לבאר זה פה: מאת: [email protected]
  • שאלה בדקדוק

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 15:15 אחרי אהו"י לא מדגישים כאשר הטעם משרת. מאת: [email protected]

1

מחובר

789

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים