דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2024
  4. ובכל זאת *כתוב* אצל אברהם אבינו
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ובכל זאת *כתוב* אצל אברהם אבינו

2024
2 2 11 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • א

    'קושר' כתר לראשו - זאת ההגדרה המדויקת?

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    29 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2024 17:59 כמדומה שהביטוי 'קושר כתרים' הוא תרגום של הביטוי בארמית 'גדיל כלילי' (עיין ב''ב קלג:) והיינו קולע כתר. ובד''כ הוא נאמר לאחר התקופה ההלניסטית [היוונים] ראה ב'המכלול' ערך 'עטרה (כתר)' עטרה או דיאדמה (ביוונית https://www.hamichlol.org.il/יוונית: διάδημα, דיאדמה - מן הפועל "לקשור") הוא סוג של כתר https://www.hamichlol.org.il/כתר אשר חבשו מלכים https://www.hamichlol.org.il/מונרך החל מהתקופה ההלניסטית https://www.hamichlol.org.il/התקופה_ההלניסטית. כיום משמש כינוי זה לכתר קטן המשמש מונרכים בשימוש יומיומי.
  • ע

    היכן מופיע בחז"ל שטובת הרשעים רעה היא אצל הצדיקים

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    18 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2024 08:57 אתה מחפש דווקא שזה רעה אצל הצדיקים או בכלל שזה לא טוב כי יש מקורות יותר מוקדמים למשל שטובת עכו"ם לא מקרי טוב - עי' מג"א רכג בשם תוס' בסנהדרין ומובא במ"ב שם
  • ב

    ספר כתר תורה חלק ג תש"ד לר' אברהם גוטנפלאן

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2024 15:05 האם למישהו יש מידע על הספר כתר תורה של ר' אברהם גוטנפלאן חלק שלישי [על תרגום יונתן]. הכרכים א, וב מופיעים בהיברו בוקס, אולם חלק שלישי לא מופיע בשום מקום למיטב בדיקותי, בספרייה הלאומית הספר קיים, אבל המחיר יקר לכל הספר, וגם הם טוענים שהוא מוגן בזכויות יוצרים [טענה מוזרה בהתחשב בכך שהספר נדפס לפני כשמונים שנה לכל הפחות ואין להשיגו באף מקום], וצריך להציג להם אישור מבעלי הזכויות [שאין לי איך להשיגו מאחר שאין לי את הספר ומנין לי מיהם בעלי הזכויות...]. אם יש למישהו את הספר אשמח באישי.
  • C

    חיפוש מקור אצל צדיקי בית בעלזא

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2024 13:19 לענ"ד אין דבר כזה "מנהג" ליטול ידים. מהר"א מבעלזא (האחרון) היה נוטל ידים בממוצע כל כמה דקות ביום, זה יכול היה להגיע לעשרות רבות של נטילות ידים זה אחר זה. אכן, ידוע שבאמצע קריאת קוויטעל קשה זה היה יותר מצוי. מאת: [email protected]
  • א

    דרוש - פורים אצל השם משמואל זי"ע

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/03/2024 00:24 יישר כוח אכן מצאתי, וכן במלכות בית דוד (על בנו)
  • ש

    'ברכת אברהם' המובא בכנסת הגדולה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 22:24 ספר שמרן הבית יוסף זי"ע העניק לו הסכמה! -- ההדרה ועריכת ספרים
  • מ

    איפה כתוב בדברי חיים

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 14/10/2024 22:25 הענין דברא הקב"ה יצר הרע, על פי הידוע מהירושלמי (ערלה א, ג) דאכיל מחבריה בהית לאסתכולי ביה (ועיין תוספות קידושין לו, ב ד"ה כל), ולכן המלאכים שמקבלים חיות מהקב"ה בלי שיהיה להם מלחמת היצר, יש להם "שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו" (ישעיה ו, ב), דמתביישין להסתכל בשכינה מחמת שמקבלים נהמא דכיסופא, כמו שעני מתבייש להביט בפני העשיר, כמו שאמרו חז"ל (ברכות ו, ב) על הפסוק (תהלים יב, ט) "כרום זולות לבני אדם" כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום. אבל השי"ת שהוא טוב ומטיב רצה לתת השכר טוב לבריותיו בתכלית ההטבה, ברא אותנו בהאי עלמא עם שני יצרים, ועל ידי שעוזר לנו לנצח היצר הרע ולשמוע בקול היצר טוב לעבוד את השי"ת ולקיים מצוותיו, אזי השפע טוב שנותן לנו השי"ת בכל עת ובכל רגע, וכן השכר טוב הצפון לעתיד לבוא הוא בבחינת 'מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת' (עבודה זרה ג, א) ואינו נהמא דכיסופא.
  • ה

    דחיסת קובץ שמע - מישהו יכול בבקשה להדריך כיצד עושים זאת?

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    24 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2024 01:56 פורמט פקטורי זה מצוין מאת: [email protected]

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים