דילוג לתוכן
  • חיפוש ביאור

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    N
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 23:04 תודה רבה
  • שו"ת שו"מ מהדו"ג

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 17:13 יישר כח לכל החברים! [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 22.08.22, 17:13:27 מאת: [email protected]
  • דוגמא לעתונאות קלוקלת

    2022 כתיבה תורנית הלכה ומנהג
    34
    3
    0 הצבעות
    34 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 23:07 בס"ד הנושא נעול מאת: [email protected]
  • צרכי פרנסה ?

    2022 הלכה ומנהג כלכלה וכספים
    40
    0 הצבעות
    40 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:40 הנושא של התמכרות למייל הוא נושא שקשור מאוד לעריכה, זה אחד ממתקעי העריכה הגדולים ביותר אולי לפתוח נושא חדש בנושא הזה בהקשר זה
  • פועל העובד לפי שעות

    2022 הלכה ומנהג עריכה תורנית
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2022 23:39 בנוגע להעסקה, לא הייתי ממליץ להעסיק רק בקבלנות, זה עלול לגרום שהתוצאה תהיה עריכה שטחית ולא מספקת כאלטרנטיבה אציע שאפשר לקבוע שכר שעתי עם 'תקרה' אמנם לא כדאי לקבוע תקרה נמוכה שעורך מהשורה אמור להתנגש בה, אלא תקרה שתתן איזשהו רוגע שהעורך לא יעבוד עשרות שעות על דבר שאמור להסתיים תוך שעה אחת זה נותן גם רוגע לעורך - עורכים רבים שואלים את עצמם כל הזמן אולי אם עובדים מדי הרבה שעות, ובדרך זו הם יהיו רגועים שאם הם יעברו את מכסת השעות המעסיק רק יהיה מרוצה יותר... מצרף כאן קובץ אקסל שעוזר לחשב כזה דבר קבצים מצורפים: כלי חישוב לפי תקרה.xlsx
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 14:16 אינני מבין כלל על מה הנדון, רבי יאיר ראה להלן ובאר את שאלתך שולחן ערוך אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפא סעיף א ברמ"א: "וידקדקו לחזור אחר שליח צבור היותר הגון והיותר גדול בתורה ומעשים שאפשר למצוא, שיתפלל סליחות וימים נוראים; ושיהא בן שלשים שנים, גם שיהא נשוי (כל בו). מיהו כל ישראל כשרים הם, רק שיהיה מרוצה לקהל" (יג) משנה ברורה: שיהא נשוי - דומיא דכה"ג שהיו מכינים לו אשה אחרת ושתהיה לו אשה לשומרו מן החטא. ופשוט דאם מזדמן לו שנים אחד שהוא בן תורה וירא חטא ואין לו אלו הפרטים והשני הוא איש פשוט והוא נשוי ויותר מבן שלשים הבן תורה קודם: מאת: From: אברהם דיקמן Sent: Monday, August 29, 2022 1:34 PM מאת: To: חנניה הירש מאת: Cc: יאיר שרון [email protected]; [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] מקור - שלא מקפידים על ש"ץ נשוי בימים נוראים - ישר כח לפי זה, הוא יכול להיות אלמן או גרוש. כתוב בהלכה שצריך שיהיה לחזן שברון לב ויש לו בנים א"כ בוודאי הוא אמור להיות נשוי צודק! וכונתי שלא מקפידים בדווקא שכן שלא??? From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of יאיר שרון Sent: Monday, August 29, 2022 10:06 AM To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: [עריכה תורנית] מקור - שלא מקפידים על ש"ץ נשוי בימים נוראים - ישר כח -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAGAF-pD%2B2hT_OAsicg1aNiVABob%2BOxXB5z%3D%2BMZ4sPGYFnDsKaw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAGAF-pD%2B2hT_OAsicg1aNiVABob%2BOxXB5z%3D%2BMZ4sPGYFnDsKaw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAGAF-pBTm-CQ%2B-3B1OUP5VBBff-9CWa6hoM4a7oK%3DvbStSEhsQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAGAF-pBTm-CQ%2B-3B1OUP5VBBff-9CWa6hoM4a7oK%3DvbStSEhsQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANuuTzMk325i-yj9ms61m6PJexJ-ESUJ3dUKzEn1z6zGMYNwsg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANuuTzMk325i-yj9ms61m6PJexJ-ESUJ3dUKzEn1z6zGMYNwsg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 15:50 מה שמצחיק פה, זה, שהעורך יודע היטב, שאם יום אחד עבודתו לא תמצא חן בעיני המכון, הוא יפוטר ללא שום פיצויים, או לפחות שכר על הזמן שייקח לו למצוא עבודה חדשה, ואעפ"כ, כשהעורך רוצה לעבור למכון אחר, מכל סיבה שתהיה, אז הוא מרגיש 'בוגד' ... ואם הסיבה היא שהוא רוצה שכר יותר גבוה, אז בכלל הוא מרגיש שהוא צריך לשטוף את הפה עם אקונומיקה על זה שהוא הוציא כאלה מילים לא יפות.. -- באהבת ישראל נביא את הגואל
  • מחפש ספר "שיח אמונה"

    2022 ספרים תורניים הלכה ומנהג
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 18:04 תודה רבה רבה יום נפלא משה רייך [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 08/29/22, 06:04:08 PM
  • מציאת מקור לדין הש"ץ קודם ר"ה

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 09:07 למי שזה מעניין אותו, זה המקור: מגן אברהם תקפא ט כתוב בשל"ה הש"צ והתוקע צריכים להפריש עצמם ג' ימים קודם מכל דבר המביא לידי טומאה וילמדו הכוונו' מהתפלו' והתקיעו' והוא מהזוהר: [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 30.08.22, 09:07:12
  • תרי"ג גרעינים בכל רימון

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 00:27 לגבי ההשוואה בין רימון לתפוז, מעניין שתפוז נקרא באידיש 'מאראנץ', וגם 'פאמאראנץ' שזו בוודאי הרכבה של המלים 'פאם-מאראנץ' ובאנגלית רימון נקרא 'פאם גראנעט'
  • הסבר

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2022 13:29 מה שאומרים היום ידית, כלומר מקום אחיזה מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 09:49 בעצת הרב שרון, הסתכלתי במשנ"ב עו"ה, וכמדומה שראיתי שגם הם ציינו לשל"ה הנזכר.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 10:21 נראה שהצדק עם הרב רוט. ומדובר ברוצה לישא אשת בנה של אשתו מאב אחר.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 12:50 בס"ד ספר שערי ברכה [ודוגמתו] הוא אמנם נפלא מאוד למעיינים, אבל כמה יהודים לא יודעים את הבסיס הפשוט ביותר של הל' ברכות, בגלל שעשו להם את זה כ"כ מסובך ? אם היו משקיעים את כל המאמץ הגדול הזה, בניסיון לפשט את הדברים, לכתוב אותם בקיצור ובתימצות, היה לעם ישראל היהודים הפשוטים תועלת גדולה הרבה יותר. סליחה שהתפרצתי.. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 19:56 תודה רבה רבה! אכן, קיים באוצר החכמה, התבלבלתי כנ"ל (ולכן לא בדקתי אפילו...)
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 08/09/2022 10:25 המקור הוא בפירוש הראב"ד לתורת כהנים בתחילתו והביאו בקוץ שיעורים כמדומני בקידושין
  • שאלה לכל החו"ר

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג שמיטת כספים
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 08:48 האם התורה רצתה שהמלוה והלוה יעשו "טקס" שבו המלוה אומר "משמט אני" והלוה אומר "אעפ"כ" ויפרע את החוב כרגיל? לא מסתבר. לכאורה, וכך נראה מפשטות לשון הפסוקים, התורה רצתה לתת אפשרות אמיתית ללווה עני שפריעת החוב קשה לו, שלא לפרוע את החוב. אלא שאם הלוה אינו עני ויכול לפרוע את החוב, בודאי שכך ראוי, ורוח חכמים נוחה הימנו.
  • שיפוץ משפט

    2022 כתיבה תורנית הלכה ומנהג מקורות תורניים
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 14:58 שמוכיח מדברי הרמב"ם שבהדלקת נרות שבת ישנם שני דינים. א. דין "עונג שבת" ע"י אור הנרות. הצעותיו של הארי שבחבורה טובות יותר לענ"ד ובפרט השנייה. ברכה והצלחה!
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 22:20 אתם שוב מתבלבלים בין קבוצת העריכה לקבוצת עיון ההלכה מי שיעשה תשובה לכולם, שישים לב בבקשה למחוק את קבוצת העריכה מהשרשור הזה תודה

2

מחובר

801

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים