דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לאחרונה ביום חמישי פעם אלי מישהו בבקשה שיערוך לו מראי מקומות לשו"ת מסויים

2022
28 13 165 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 13:20

    סיפר לי לא מזמן דיין ובורר שהגיע אליו מעמד לדין תורה על לקוח ששנתיים לא
    שילם לו על העימוד של ספרו. בביה"ד התברר כי הספר עוסק בדיני הלנת שכר שכיר!
    אך רק לאחר פסק של ביה"ד המחבר נאלץ לשלם את שכר פעולת העובד שלו!

    •            בברכה*
      
    •     שריה אלישיב*
      

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 13:34

    ככה זה עובד, בגלל שהוא חיבר על שכר שכיר הוא מצא היתר היתר עקום מרוב מ"מ
    שהוא הכיר.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    25.07.22,
    13:31:30

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 13:34

    ככה זה עובד, בגלל שהוא חיבר על שכר שכיר הוא מצא היתר היתר עקום מרוב מ"מ
    שהוא הכיר.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    25.07.22,
    13:31:30

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 16:02

    אין לי דעה בכל הנושא וודאי שמה שצריך לשלם אין לזה כל פטור
    אבל המהירות שדנו את אותו אדם - קצת מהירה, וכנראה שנכוו מאוד אז לא שמו לב,
    וראוי לזכור שיש לכל צד ב' צדדים
    לדוגמא,
    יש כאן שאלה האם זה פועל שיכול לחזור בו והאם בעל הבית יכול לחזור בו, והאם זה
    שכר שעות או בקבלנות
    והאם בכלל יש כאן בל תלין כי לא משמלמים מייד במיוחד שלא מכירים ולוקח זמן
    להעביר אז אם זה א באותו יום אין איסור
    ויתכן שגם מה שעשה לעוד שבועיים הוא הקדים את המלאכה, ועדיין לא היה בדעת
    המזמין שיעשה ולא חייב לו
    אני לא אומר ומצדיק - אז חו"מ ככל דיני התורה וביותר, משתנה מפרט לפרט
    שיזכו כולם לשלם, ולקבל - ולשים לב לפרטים

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 16:02

    אין לי דעה בכל הנושא וודאי שמה שצריך לשלם אין לזה כל פטור
    אבל המהירות שדנו את אותו אדם - קצת מהירה, וכנראה שנכוו מאוד אז לא שמו לב,
    וראוי לזכור שיש לכל צד ב' צדדים
    לדוגמא,
    יש כאן שאלה האם זה פועל שיכול לחזור בו והאם בעל הבית יכול לחזור בו, והאם זה
    שכר שעות או בקבלנות
    והאם בכלל יש כאן בל תלין כי לא משמלמים מייד במיוחד שלא מכירים ולוקח זמן
    להעביר אז אם זה א באותו יום אין איסור
    ויתכן שגם מה שעשה לעוד שבועיים הוא הקדים את המלאכה, ועדיין לא היה בדעת
    המזמין שיעשה ולא חייב לו
    אני לא אומר ומצדיק - אז חו"מ ככל דיני התורה וביותר, משתנה מפרט לפרט
    שיזכו כולם לשלם, ולקבל - ולשים לב לפרטים

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 17:16

    ודאי שצריך לדון כל מקרה לגופו, אך הסיבה שהתגובה הייתה חדה ומהירה היא מאחר
    שפשה הנגע במחננו וכך רבים ושלמים שוגים בסוגיית התשלום לעורך מסיבות שונות.
    והמדובר אף באנשים שבהלכות ריבית יתחשבנו עם חבריהם על קוצו של שקל..
    באופן אישי הכרתי סיפור כאוב על אחד שמוחזק לת"ח חשוב ולמד דיינות וכו' שלא
    היה מוכן לשלם על התחייבותו למגיה, בטענות שונות ואפילו כעס (!!) לשמע הדרישה
    לא להשתמש בקובץ המוגה.
    ברכה והצלחה!

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 17:16

    ודאי שצריך לדון כל מקרה לגופו, אך הסיבה שהתגובה הייתה חדה ומהירה היא מאחר
    שפשה הנגע במחננו וכך רבים ושלמים שוגים בסוגיית התשלום לעורך מסיבות שונות.
    והמדובר אף באנשים שבהלכות ריבית יתחשבנו עם חבריהם על קוצו של שקל..
    באופן אישי הכרתי סיפור כאוב על אחד שמוחזק לת"ח חשוב ולמד דיינות וכו' שלא
    היה מוכן לשלם על התחייבותו למגיה, בטענות שונות ואפילו כעס (!!) לשמע הדרישה
    לא להשתמש בקובץ המוגה.
    ברכה והצלחה!

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 17:39

    לצערנו אנשים או לא יודעים את ההלכות של שכר שכיר וקבלן/בעה"ב שחזר בו או שלא
    רוצים לדעת את ההלכות האלו, הרי פשוט וברור הוא שאם אדם מסכם איתי על עבודה
    (אחרי שהוא הוריד אותי במחיר) ובסיום העבודה הוא לא רוצה לשלם ולו שקל אחד
    בגלל שלדעתו העבודה לא מושלמת כמו שהוא רצה-הגם שלא סוכם מראש והגם שמה שהוא
    רצה לא כלול בעבודה (במנהג העולם) ודאי לא במחיר אפסי של עבודה, כאן אין שאלה
    שהוא חייב לשלם על העבודה.
    מאידך נסיים במשהו טוב יש לי לקוח שאני עובד איתו על עימוד של חוברות שהוא
    מוציא לאור לתמיד הוא מקפיד להוסיף לי כסף על שכר העבודה ומיותר לציין שהוא
    'רודף' אחרי בשביל לשלם לי בזמן! אשריכם ישראל זהו ת"ח אמיתי!!

    •            בברכה*
      
    •     שריה אלישיב*
      
  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 17:39

    לצערנו אנשים או לא יודעים את ההלכות של שכר שכיר וקבלן/בעה"ב שחזר בו או שלא
    רוצים לדעת את ההלכות האלו, הרי פשוט וברור הוא שאם אדם מסכם איתי על עבודה
    (אחרי שהוא הוריד אותי במחיר) ובסיום העבודה הוא לא רוצה לשלם ולו שקל אחד
    בגלל שלדעתו העבודה לא מושלמת כמו שהוא רצה-הגם שלא סוכם מראש והגם שמה שהוא
    רצה לא כלול בעבודה (במנהג העולם) ודאי לא במחיר אפסי של עבודה, כאן אין שאלה
    שהוא חייב לשלם על העבודה.
    מאידך נסיים במשהו טוב יש לי לקוח שאני עובד איתו על עימוד של חוברות שהוא
    מוציא לאור לתמיד הוא מקפיד להוסיף לי כסף על שכר העבודה ומיותר לציין שהוא
    'רודף' אחרי בשביל לשלם לי בזמן! אשריכם ישראל זהו ת"ח אמיתי!!

    •            בברכה*
      
    •     שריה אלישיב*
      
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 18:07

    אין לי ענין להתפלמס, ולא מכיר את הענין שהועלה כאן ולא את הכותבים
    אבל חוזר ואומר כל שיונוי משנה את ההלכה
    ולדוגמא, אחרי סיום העבודה זה ענין אחר בסיפור שהוצג זה היה באמצע!
    לא כל מי שמשלם יותר ואתה שמח נהפך לת"ח או להיפך
    אני לא כותב מנגיעות כי ב"ה אני לא קשור לבעיות כאלו
    אבל מאוד מפריע שדנים ומחליטים
    יש כמובן עוד נידון להשתמש בחומר,
    ואגב בענין מנהג המדינה, לא יודע מה הציור שלך, אבל ברור שאין בזה מנהג ברור,
    וכבר כתב ה"ח בכמה מקומות שכדאי לסכם ברור כי אחרת היות ולא ברור מה המנהג
    יהיה חייב לפייסו עד שבודאי יצא
    כאן למשל מבואר שהחיוב על המשלם לצאת מכל ספק - אבל גם כבר מתריע שלא תמיד יש
    מנהג ברור, וכמדומני בעריכה השוק פרוץ
    בהצלחה לכולם
    אין צורך להגיב - אני לא צד בנושא - אני רק עוררתי על ה"מהירות" שחתכו אנשים

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 18:07

    אין לי ענין להתפלמס, ולא מכיר את הענין שהועלה כאן ולא את הכותבים
    אבל חוזר ואומר כל שיונוי משנה את ההלכה
    ולדוגמא, אחרי סיום העבודה זה ענין אחר בסיפור שהוצג זה היה באמצע!
    לא כל מי שמשלם יותר ואתה שמח נהפך לת"ח או להיפך
    אני לא כותב מנגיעות כי ב"ה אני לא קשור לבעיות כאלו
    אבל מאוד מפריע שדנים ומחליטים
    יש כמובן עוד נידון להשתמש בחומר,
    ואגב בענין מנהג המדינה, לא יודע מה הציור שלך, אבל ברור שאין בזה מנהג ברור,
    וכבר כתב ה"ח בכמה מקומות שכדאי לסכם ברור כי אחרת היות ולא ברור מה המנהג
    יהיה חייב לפייסו עד שבודאי יצא
    כאן למשל מבואר שהחיוב על המשלם לצאת מכל ספק - אבל גם כבר מתריע שלא תמיד יש
    מנהג ברור, וכמדומני בעריכה השוק פרוץ
    בהצלחה לכולם
    אין צורך להגיב - אני לא צד בנושא - אני רק עוררתי על ה"מהירות" שחתכו אנשים

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 18:20

    הסיפורים רבים ומוכרים לכל עורך לדאבוננו, ובעצם בכל תחומי דיני ממונות,
    ולכן בתי הדין עמוסים בהרבה ד"ת, ואפי' מת"ח, למי שיודע - מדיני שכירות,
    פועלים, ומי מדבר שכנים וכו' וזה מה שנוגע לרבנים היושבים על מדין.
    כמובן צריך לדון לכף זכות יש כאלו שאינם מרגישים חסרון ואפי' עבירה בדיני
    ממונות במה שהם עושים / לא עושים
    לדגמא אחד שחייב לי סכום נכבד עבור עבודה גדולה כבר כמה שנים ובכל פעם שאני
    מזכירו אודות החוב הוא עונה בתמימות, כמובן אני יודע מזה, בודאי לא שכחתי מזה,
    בעז"ה עוד יגיע וכו' וכו' ומרגיע אותי לא לדאוג על הכסף שכאילו זה מיותר
    בשבילי ואני מבקשו סתם כדי לסגור חשבון.
    עוד אחד שיושב בדיני תורה ומאחר לשלם כמובן מחמת הלחץ הכספי לא מרשלנות ופשוט
    שיש לדון לזכות.
    אמנם מה שנוגע לעורך- אייעץ לדעתי כדאי לכ"א להחליט בינו לבין עצמו סכום עד
    כמה הוא יכול לעבוד כ"א לפי מצבו הכלכלי, וכן השקעה זמנית שהוא חושב שהוא יכול
    לתלות בספק אם הלה יאחר את תשלומו, וכשהוא רואה שהתשלום מתעכב שיעצור את
    העבודה על חינם עד להמשך תשלום, וכך אני נוהג ועי"ז אפשר בזמן הזה לקבל עבודות
    אחרים בתשלום, ואפי' לעסוק בענינים פרטיים מלעבוד בחינם ולהתעצב מכך, במילים
    אחרות כמו שמשלמים לקבלן עבודה בכל חודש וכדו' ולא רק בסיום העבודה, כן עורך
    לקבל תשלום כל תקופה ולא בסיום עבודה וכך להמשיך את העבודה.
    ולסיום כמובן ראוי לציין ולספר בשבחם של ישראל בפרט בשבועות אלו (ביהמ"צ) שיש
    הרבה אנשים כשרים והגונים המשלמים ביושר ואף גם מוסיפים - יש גם את זה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 18:20

    הסיפורים רבים ומוכרים לכל עורך לדאבוננו, ובעצם בכל תחומי דיני ממונות,
    ולכן בתי הדין עמוסים בהרבה ד"ת, ואפי' מת"ח, למי שיודע - מדיני שכירות,
    פועלים, ומי מדבר שכנים וכו' וזה מה שנוגע לרבנים היושבים על מדין.
    כמובן צריך לדון לכף זכות יש כאלו שאינם מרגישים חסרון ואפי' עבירה בדיני
    ממונות במה שהם עושים / לא עושים
    לדגמא אחד שחייב לי סכום נכבד עבור עבודה גדולה כבר כמה שנים ובכל פעם שאני
    מזכירו אודות החוב הוא עונה בתמימות, כמובן אני יודע מזה, בודאי לא שכחתי מזה,
    בעז"ה עוד יגיע וכו' וכו' ומרגיע אותי לא לדאוג על הכסף שכאילו זה מיותר
    בשבילי ואני מבקשו סתם כדי לסגור חשבון.
    עוד אחד שיושב בדיני תורה ומאחר לשלם כמובן מחמת הלחץ הכספי לא מרשלנות ופשוט
    שיש לדון לזכות.
    אמנם מה שנוגע לעורך- אייעץ לדעתי כדאי לכ"א להחליט בינו לבין עצמו סכום עד
    כמה הוא יכול לעבוד כ"א לפי מצבו הכלכלי, וכן השקעה זמנית שהוא חושב שהוא יכול
    לתלות בספק אם הלה יאחר את תשלומו, וכשהוא רואה שהתשלום מתעכב שיעצור את
    העבודה על חינם עד להמשך תשלום, וכך אני נוהג ועי"ז אפשר בזמן הזה לקבל עבודות
    אחרים בתשלום, ואפי' לעסוק בענינים פרטיים מלעבוד בחינם ולהתעצב מכך, במילים
    אחרות כמו שמשלמים לקבלן עבודה בכל חודש וכדו' ולא רק בסיום העבודה, כן עורך
    לקבל תשלום כל תקופה ולא בסיום עבודה וכך להמשיך את העבודה.
    ולסיום כמובן ראוי לציין ולספר בשבחם של ישראל בפרט בשבועות אלו (ביהמ"צ) שיש
    הרבה אנשים כשרים והגונים המשלמים ביושר ואף גם מוסיפים - יש גם את זה.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 18:34

    בכובעי השני אני טו"ר, וקצרה היריעה מסיפורים............ עצה אחת טובה מאוד
    יש לי לכולם, לכתוב חוזה עבודה מסודר (אפשר לקרוא לו 'זכרון דברים' אפשר
    לקורא לו 'סיכום בכתב'), זה לא בושה להעלות על דף את הדברים, זה פשוט מונע אי
    נעימות גדולה אח"כ, הרבה פעמים ישנם כוונות 'נסתרות' שכל האחד חושב בלב ובסוף
    מגיעים למצבים לא נעימים עם הלקוח, חוזה מסודר (אפי' סתם סיכום בכתב של
    הדברים) מעגן את זכויות שני הצדדים ומונע אי נעימיות גדולות.
    והרב יאיר שרון אני מברך אותך מעומק הלב באמת באמת (ואת כולם) שלא תבוא לידי
    ניסיון (מר)......

    •            בברכה*
      
    •     שריה אלישיב*
      

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 18:34

    בכובעי השני אני טו"ר, וקצרה היריעה מסיפורים............ עצה אחת טובה מאוד
    יש לי לכולם, לכתוב חוזה עבודה מסודר (אפשר לקרוא לו 'זכרון דברים' אפשר
    לקורא לו 'סיכום בכתב'), זה לא בושה להעלות על דף את הדברים, זה פשוט מונע אי
    נעימות גדולה אח"כ, הרבה פעמים ישנם כוונות 'נסתרות' שכל האחד חושב בלב ובסוף
    מגיעים למצבים לא נעימים עם הלקוח, חוזה מסודר (אפי' סתם סיכום בכתב של
    הדברים) מעגן את זכויות שני הצדדים ומונע אי נעימיות גדולות.
    והרב יאיר שרון אני מברך אותך מעומק הלב באמת באמת (ואת כולם) שלא תבוא לידי
    ניסיון (מר)......

    •            בברכה*
      
    •     שריה אלישיב*
      

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 18:45

    כהמשך ובנוסף לדברי הטו"ר, אסור לשכוח את הדברים המופיעים בסוף ספר יסוד
    העבודה לרבי אברהם מסלונים [שכעת הופץ ע"י עוז והדר]:
    אחר כל העצות אין עצה כהמבקש ומתחנן לפני השי"ת ובוטח ושוען עליו ועל חסדיו
    ועל גודל אהבתו לעמו ב"י...

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 18:45

    כהמשך ובנוסף לדברי הטו"ר, אסור לשכוח את הדברים המופיעים בסוף ספר יסוד
    העבודה לרבי אברהם מסלונים [שכעת הופץ ע"י עוז והדר]:
    אחר כל העצות אין עצה כהמבקש ומתחנן לפני השי"ת ובוטח ושוען עליו ועל חסדיו
    ועל גודל אהבתו לעמו ב"י...

    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 07:30

    בס"ד

    מזכיר,
    שהיה כאן בקבוצה בעבר מחשבה, לבנות אפשרות מסודרת, בה כל עורך שמוצא עצמו נפגע
    מלקוח או מכון תורני כל שהוא, יוכל לפנות לאברך ת"ח חשוב, חבר פה בקבוצה,
    שהתנדב לקחת ע"ע את העול של בירור הדברים מול אותו לקוח/מכון, ואח"כ - כמובן
    בתיאום עם מורה הוראה על כל צעד - לפרסם במקרה הצורך את פרטי אותו אחד פה
    בקבוצה, למען ידעו להזהר.
    הרעיון בזה הוא, שכשעורך פונה כאדם פרטי, אין לו 'שינים',
    משא"כ כשהלקוח/מכון יודע שהוא מסתכן בפרסום שלילי שלו בקבוצה בת למעלה מ 250
    עורכים - הוא כבר מתייחס אחרת.
    אדגיש, שלפני שבחרתי באותו ת"ח לענין זה, ביררתי עליו אישית הרבה מאוד. שמעתי
    דשי"ם חמים מאוד, מחברים שלי שמכירים אותו אישית, בפרט בענין הזהירות שלו
    בענייני ממונות.
    מדובר בת"ח, שכבר חיתן כמה ילדים, יהודי רציני, שקול בדעתו. אין לי איתו שום
    קשר אישי בכל תחום אחר.
    התייעצתי אז עם מורי הורה חשובים מאוד, מהשורה הראשונה ממש של פוסקי דורנו [לא
    קבלתי רשות לכתוב שמות], והם עודדו מאוד את המהלך הזה, בתנאי, שלא ייעשה שום
    צעד בלי ליווי צמוד של מורה הוראה. וזה מה שאותו ת"ח לשיט"א התנדב לעשות.
    למעשה היוזמה לא יצאה אז אל הפועל, כי הפחד של העורכים להתלונן היה גדול
    מאוד.. [אגב, בכנות: קשה לי להבין זאת. וכי חסר מכונים בארץ ? אולי כי לא
    יודעים מיהו אותו ת"ח. זו אכן בעיה כי הוא לא רוצה להזדהות פה בשמו].

    מזכיר את זה שוב, אולי הגיע הזמן.

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 07:30

    בס"ד

    מזכיר,
    שהיה כאן בקבוצה בעבר מחשבה, לבנות אפשרות מסודרת, בה כל עורך שמוצא עצמו נפגע
    מלקוח או מכון תורני כל שהוא, יוכל לפנות לאברך ת"ח חשוב, חבר פה בקבוצה,
    שהתנדב לקחת ע"ע את העול של בירור הדברים מול אותו לקוח/מכון, ואח"כ - כמובן
    בתיאום עם מורה הוראה על כל צעד - לפרסם במקרה הצורך את פרטי אותו אחד פה
    בקבוצה, למען ידעו להזהר.
    הרעיון בזה הוא, שכשעורך פונה כאדם פרטי, אין לו 'שינים',
    משא"כ כשהלקוח/מכון יודע שהוא מסתכן בפרסום שלילי שלו בקבוצה בת למעלה מ 250
    עורכים - הוא כבר מתייחס אחרת.
    אדגיש, שלפני שבחרתי באותו ת"ח לענין זה, ביררתי עליו אישית הרבה מאוד. שמעתי
    דשי"ם חמים מאוד, מחברים שלי שמכירים אותו אישית, בפרט בענין הזהירות שלו
    בענייני ממונות.
    מדובר בת"ח, שכבר חיתן כמה ילדים, יהודי רציני, שקול בדעתו. אין לי איתו שום
    קשר אישי בכל תחום אחר.
    התייעצתי אז עם מורי הורה חשובים מאוד, מהשורה הראשונה ממש של פוסקי דורנו [לא
    קבלתי רשות לכתוב שמות], והם עודדו מאוד את המהלך הזה, בתנאי, שלא ייעשה שום
    צעד בלי ליווי צמוד של מורה הוראה. וזה מה שאותו ת"ח לשיט"א התנדב לעשות.
    למעשה היוזמה לא יצאה אז אל הפועל, כי הפחד של העורכים להתלונן היה גדול
    מאוד.. [אגב, בכנות: קשה לי להבין זאת. וכי חסר מכונים בארץ ? אולי כי לא
    יודעים מיהו אותו ת"ח. זו אכן בעיה כי הוא לא רוצה להזדהות פה בשמו].

    מזכיר את זה שוב, אולי הגיע הזמן.

    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 07:51

    לא הפחד של העורכים להתלונן רק ששערי תירוצים לא ננעלו....
    וכנגד זה הבושה מהפירסום זה הדרך היחידה להתמודד מולם ואפילו שאין שום רמז מי
    זה ורק מי שממש התעסק עימו
    (וכן פרסומים אחר)
    וכן זה מודעות כי גם מנהלי המכונים קוראים את זה
    אבל כשנשאר אנונימי עם רב החפץ בעילום שם מנסיון לא יוצא כלום.
    אשמח לשאול את הרב אלעזר חימוב שהוא דיין מובהק באשדוד האם מותר לעשות כן
    וגם כאן אחר שפורסם אותו אחד בקבוצה הוא אומר שלפחות ישלם על מה שעשיתי.

    אני שלח בעבר תלונה דרך הרב
    והוא שאל את אותו אחד ושערי תירוצנים לא ננעלו
    בשני פעמים שפרסמתי בקבוצה רמזים נעניתי יותר מהר

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 07:51

    לא הפחד של העורכים להתלונן רק ששערי תירוצים לא ננעלו....
    וכנגד זה הבושה מהפירסום זה הדרך היחידה להתמודד מולם ואפילו שאין שום רמז מי
    זה ורק מי שממש התעסק עימו
    (וכן פרסומים אחר)
    וכן זה מודעות כי גם מנהלי המכונים קוראים את זה
    אבל כשנשאר אנונימי עם רב החפץ בעילום שם מנסיון לא יוצא כלום.
    אשמח לשאול את הרב אלעזר חימוב שהוא דיין מובהק באשדוד האם מותר לעשות כן
    וגם כאן אחר שפורסם אותו אחד בקבוצה הוא אומר שלפחות ישלם על מה שעשיתי.

    אני שלח בעבר תלונה דרך הרב
    והוא שאל את אותו אחד ושערי תירוצנים לא ננעלו
    בשני פעמים שפרסמתי בקבוצה רמזים נעניתי יותר מהר

    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 16:56

    רעיון טוב
    אבל אולי גם להיפך כשיש תלונה על העובד שיוכלו לפרסם את שמו אחרי הבירור שידע
    הציבור להיזהר?

    מאת: On Tue, Jul 26, 2022 at 5:51 AM פנחס זרביב

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 16:56

    רעיון טוב
    אבל אולי גם להיפך כשיש תלונה על העובד שיוכלו לפרסם את שמו אחרי הבירור שידע
    הציבור להיזהר?

    מאת: On Tue, Jul 26, 2022 at 5:51 AM פנחס זרביב

    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:02

    עקרונית ודאי שנכון לפרסם עושי עולה בין אם הוא מציבור העובדים ובין אם הוא
    מהמעבידים. ולשון הרע מותר לתועלת.
    אלא שצריך לפרסם זאת בבמה המיועדת למעבידים שכן העובדא שעורך מסויים לא פעל
    כשורה הינה לשון הרע גמור ביחס לעורך אחר, שכן אין לו ממידע זה שום תועלת אלא
    במקרה רחוק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:02

    עקרונית ודאי שנכון לפרסם עושי עולה בין אם הוא מציבור העובדים ובין אם הוא
    מהמעבידים. ולשון הרע מותר לתועלת.
    אלא שצריך לפרסם זאת בבמה המיועדת למעבידים שכן העובדא שעורך מסויים לא פעל
    כשורה הינה לשון הרע גמור ביחס לעורך אחר, שכן אין לו ממידע זה שום תועלת אלא
    במקרה רחוק.

    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:04

    יש כאן גם הרבה מעבידים..

    מאת: On Tue, Jul 26, 2022 at 3:02 PM מעשה הכתב

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:04

    יש כאן גם הרבה מעבידים..

    מאת: On Tue, Jul 26, 2022 at 3:02 PM מעשה הכתב

    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:11

    אולי הרב שמואל ישמור אצלו רשימת תלונות על עורכים ומעסיקים,
    וכל מי שירצה לקחת עבודה או עובד, יהיה יכול לשלוח לו באישי "האם יש תלונות על
    מעסיק/עורך פלוני"?
    וזה כבר יספיק בתור איום לכל הצדדים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:11

    אולי הרב שמואל ישמור אצלו רשימת תלונות על עורכים ומעסיקים,
    וכל מי שירצה לקחת עבודה או עובד, יהיה יכול לשלוח לו באישי "האם יש תלונות על
    מעסיק/עורך פלוני"?
    וזה כבר יספיק בתור איום לכל הצדדים.

    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:13

    דברי הארי אמת לאמיתה!

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:11

    אולי הרב שמואל ישמור אצלו רשימת תלונות על עורכים ומעסיקים,
    וכל מי שירצה לקחת עבודה או עובד, יהיה יכול לשלוח לו באישי "האם יש תלונות על
    מעסיק/עורך פלוני"?
    וזה כבר יספיק בתור איום לכל הצדדים.

    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:13

    בס"ד

    זה מזכיר קצת את דו"ח האשראי החדש [יחסית, זה בעצם כבר כמה שנים] של בנק ישראל
    שכל בנק שמתבקש להעניק הלוואה למאן דהו בודק שם האם אין לו הסטוריה בעייתית...

    <><><><><><><>
    בשורות טובות וכל טוב
    אברהם ישראל מישקין
    טל' 0527118365
    דוא"ל [email protected]
    מחשב זה מוגן על פי הוראות
    ועדת הרבנים לעניני טכנולוגיה דחסידי סלונים
    https://netfree.link/

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:13

    בס"ד

    זה מזכיר קצת את דו"ח האשראי החדש [יחסית, זה בעצם כבר כמה שנים] של בנק ישראל
    שכל בנק שמתבקש להעניק הלוואה למאן דהו בודק שם האם אין לו הסטוריה בעייתית...

    <><><><><><><>
    בשורות טובות וכל טוב
    אברהם ישראל מישקין
    טל' 0527118365
    דוא"ל [email protected]
    מחשב זה מוגן על פי הוראות
    ועדת הרבנים לעניני טכנולוגיה דחסידי סלונים
    https://netfree.link/

    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:20

    בס"ד

    כדי להחליט אם יש ממש בתלונה או לא צריך לשאול רב, ולברר אצל ב' הצדדים, זה לא
    דבר של מה בכך.
    לפעמים קבלתי תלונות בסגנון 'הוא לא מתייחס אלי יפה'.
    אני לא מוכן לקחת האחריות, בקיצור.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:20

    בס"ד

    כדי להחליט אם יש ממש בתלונה או לא צריך לשאול רב, ולברר אצל ב' הצדדים, זה לא
    דבר של מה בכך.
    לפעמים קבלתי תלונות בסגנון 'הוא לא מתייחס אלי יפה'.
    אני לא מוכן לקחת האחריות, בקיצור.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:23

    גם אני לא הייתי לוקח אחריות כזו...

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 17:23

    גם אני לא הייתי לוקח אחריות כזו...

    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 19:30
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 19:30
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 19:33

    ברור ברור

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    26.07.22,
    19:33:09

  • ספריא

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים תקלות טכניות
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    23 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 00:51 מי שיש לו טבלט שאפשר להתקין שם את ספריא כמדומני שיכול להתקין התקנה מלאכה ולהוריד את כל הספרים שירצה ולהשמיט את מה שאינו רוצה (אם אפשרי גם בודדים, אולי צריך להוריד קבוצות שלמות, ואז יוכל השמיט את כל ספרי המחשבה), ואז חוסם את הטבלט ע"י הורדת הוייפי פיזית וקלקול מקום הסים אם קיים. או בדרכים אחרות. הבעיה שבלא האתר באינטרנט אין אפשרות של חיפוש, רק דפדוף נוח בכל הספרים. עכ"פ יש בידי מאגר של כמעט כל הספרים הקיימים בטקסט, שכנראה הורידו מכל אתר אפשרי, ויש בזה כמה ספרים שאינם בבר אילן, ויש גם מאגר ספרי קבלה בטקסט. וישנו מאגר בקבצי PDB שצריך בשביל זה תוכנת אייסילו לפתחם. הטקסטים האלה כנראה לקוחים מבר אילן (כמובן בלי התוכנה, רק הטקסט). זה יכול להועיל למי שרוצה להדפיס ספרים שלמים, פשוט מעבירים את כל הספר לוורד (בלי הפריצה זה אפשרי רק למשך 30 יום, אח"כ רק קריאה בלבד בלי העתקה). תיאורטית אפשר להרכיב הכל (מה שבפורמט text) על תכנת תורת אמת וכך הכל נפתח בממשק של תורת אמת, רק שצריך כנראה לשנות את שמות הקבצים לשם הספר במקום "text". יכול להיות שמישהו כבר עשה זאת. עכ"פ מי שירצה יוכל לקבל בג'מבו מייל. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יוחנן סגל Sent: 28 Jul 2022 10:31 PM מאת: To: עריכה תורנית Subject: [עריכה תורנית] ספריא נטפרי חסמו לאחרונה את אתר ספריא, בגלל שיש שם ספרי מינות. האם יש למישהו רעיון איך אפשר לסנן את האתר מספרי מינות, כך שיהיה אפשרות להשתמש באתר?. יש בזה יתרון גדול לעורכים, בגלל שיש שם ספרים להורדה בוורד https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 28.07.22, 22:27:38 https://mailtrack.io/trace/mail/d610c5f6fce9e2b45ddc5284e71292fc317396dc.png?u=8617441 -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACYPuME43RtDQ0pMw-hx_0h_29954Fy3-UzR44uf_9gMM-U0Uw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACYPuME43RtDQ0pMw-hx_0h_29954Fy3-UzR44uf_9gMM-U0Uw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • ביכורי מרדכי

    2022 מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    16 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 17:57 זה גמרא מפורשת: מסכת ברכות דף מג עמוד ב איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו - הוי אומר זה הריח.
  • 0 הצבעות
    15 פוסטים
    51 צפיות
    י
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) אכן דברינו מותאמים רק עם דברי שו"ת פנים מאירות (בהקדמה) אשר האריך לבאר, דהא דשפתותיו דובבות, אינו מחייב שהאומר שמועה יזכיר שם אומרה. דהגם שיאמר סתם, או בשם אחרים, קמי שמיא גליא, היולדה והמחזיקה, ושפתותיו דובבות. אך הקפידה שהיו מקפידים לומר בשם אומרה, טעמא, דכשיאמרו השמועה משם אומרה, והוא אדם גדול, השומע ישמע, ומקבלה. וגורסין אותה, ונותנין לב ללומדה, ועי"ז האומרה, שפתותיו דובבות. וציין שם למה שמצינו בכותבות (כה:) שר"ל שמע דבר הלכה מר' אלעזר, ולא קיבל ממנו. ואח"כ שמע דבר זה מר' יוחנן, ונסתכל על ר' אלעזר בעין רעה. שלא אמר לו קודם לכן, ששמע כן מר' יוחנן. והיינו דאם היה אומר לו ר' אלעזר, שר' יוחנן אמר דבר זה, היה מקבל ממנו. וכן ציין לגמ' בשבת (כא:) שאמרו לאביי הלכה משמו של ר' ירמיה, ולא קיבלה. ואח"כ אמרוה לו משמו של ר' יוחנן, וקיבלה. ע"ש. ולאור דברים אלו, הרי שמתבאר היטב כיסוד המבואר, כי כל השיקולים של אמירת דבר בשם אומרו, וחשש הגזל וכו', הכל הוא רק לאחר ששוקלים בפלס, שלא יצא היזק והפסד לגוף החידוש, ע"י מה שיאמרו בשם אומרו, אך אם החידוש בעצמו ירד מרום ערכו מחמת הזכרת שם אומרו, שב ואל תעשה עדיף. [אמנם עי' בשם הגדולים (מע' ספרים אות ז' [כו] ערך ספר הזכרונות) אשר האריך מתחילה לצדד כדברי הפמ"א, אך בסופו קצת מפקפק, דדורות האחרונים יתכן שיש יותר צורך להקפיד להזכיר את השם, דרק בהזכרה מפורשת יוזכר המחבר לטובה ויוסר ממנו כל קטרוג, יעו"ש. ויל"ע האם יש הכרח לדברים]. עוד יש לי לציין, בייחס למה שכתבתי במכתב הקודם וכפי שדברו מזה הפוסקים, דאין ביכולת בעל החידו"ת, לעכב מיד האחרים מלהפיץ את דברי תורתו ברבים. עי' בזה בשו"ת משיב דבר (ח"א סי' כ"ד), ובשו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' פ"ד). בכבוד רב, יצחק אברהם ועוד מאמר שנשלח בהקשר לפולמוס הנ"ל: האם מותר להעתיק מאמרים על שם כותב אחר? מו"מ בפרטי הדין והמתסעף מהות האיסור בפרשתנו (ח, י"ז) "ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". המבואר כי תשוקת האדם לכבוד מתבטאת בנטילת מעשי הקב"ה, כאילו הם ממנו, אך ממשיך הפסוק (י"ח) "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה" על האדם להיות תדיר זכרון הקב"ה למען לא יטול כביכול מעשה הקב"ה כאילו הם ממנו. כמו"כ במעשי האדם יש נוטלים עטרה לראשם ממעשי השני, ומתגאה בעטרה לא לו. אנו נדון במאמר זה בפרטי איסור לקחת דברי חברו ולענדם עטרה לראשו. הגדרת האיסור "אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" (מגילה ט"ו א') יש לדון בגדר האיסור בהעתקת דברי תורה של אחר, ומלבד הענין האמור של "כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם", שהוא ענין להקפיד על בעל המימרא, וע"י זה מקרב הגאולה. לכאורה מצינו בזה פרטי דינים המורים על ענינים נוספים לאיסור וכמבואר. פרטי הדין לכאורה מצינו בזה ז' ענינים לאיסור: [א] בתוספתא ב"ק פ"ז ה"ג איתא: שבעה גנבים הן וכו'. המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו אע"פ שנקרא גנב. המבואר מזה דנתחדש כעין איסור גניבה, דשייך גניבה בד"ת. [ב] עוד שם איתא: שבעה גנבין הן הראשון שבכולם גונב דעת הבריות. ועתה כשמעתיק דברי חברו עובר בגניבת דברים שע"י יראה כאילו יש בו דעה ממה שאין בו[1]<file:///C:/Users/User1/Desktop/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%20%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%20%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%A9%D7%9D%20%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91.docx#_ftn1>. [ג] איתא בגמ' יבמות צ"ו ב׳ אגורה באהליך עולמים - אמר דוד: רבונו של עולם יהי רצון שיאמרו שמועה מפי בעולם הזה כדי שיהיו שפתותיי דובבות בקבר ע"ש. והיכא שלא מזכיר שם חברו ע"י זה מפסיד את חברו בהפסד גדול, דעל ידו לא ידובבו שפתותיו (ועי' בסמוך מה שנביא בשם הפנים מאירות). [ד] במסכת אבות פ"ו מ"ז איתא דאחד ממ׳׳ח קניני התורה זה האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, ועתה כשאינו מזכיר שמו ע"י מופסד גאולה לעולם. [ה] עובר משום מדבר שקר תרחק, כדמוכח לקמן. (ויש לחלק בין זה לבין גונב דעת וכדבסמוך). [ו] הא דע"י שידעו מי הוא בעל השמועה ידעו כמו מי לפסוק (כגון פלוגתא דאביי ורבא דהלכתא תמיד כרבא חוץ מיע"ל קג"ם כמבואר בקידושין (נ"ב א' ובעוד). דאיתא בכתובות כ"ח ב' ר"ל דקפיד אתנא דלא דייק בבעל השמועה, דאם היה יודע מיהו בעל השמועה (שהיה ראוי לסמוך עליו) היה פוסק כמותו. ודו"ק. ועתה נדון בפרטי הדין בעז"ה. [א] 'גונב תורה' בשו"ת קנה בושם להגר"מ בראנסדארפער זצ"ל ח"ג סי' קי"ח בא' ששאל אם שומע קושיא בתוך לימודו אם מותר לו להקדים ולשאול את שאלתו כאילו יצאו ממנו הדברים אם יש בזה איסור גניבה או לא. וכתב לו דלא שייך בזה איסור גניבה כיון דהתוה"ק היא מורשה לכל אחד ואחד מעמ"י (שמו"ר ל"ג ז'). אבל צריך לחוש לגניבת דעת. ע"כ ת"ד. והמוכח מדבריו דלא שייך בזה איסור גניבה כלל (אפילו לא כעין) כיון דהתורה שייכת לכולם ואין שייך תורה ששייכת למישהו. ודבריו צ"ב לענ"ד דבהדיא בתוספתא נתבאר דשייך בזה גופייהו איסור ומדוע רק מטעמא דגניבת דעת. ועוד איכא להעיר על דבריו דבגמ׳ קדושין ל"ב א' איתא גבי רב שמחל על כבודו, כבודו מחול כיון דדריש כי אם בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, דבריש הפסוק הוא תורת ה', ובסיפא זה תורתו, אלא כיון שעמל בה נקראת כבר תורה שלו. וזה לא כ"כ משמע מדברי הקנה בושם. ואפשר אכתי לחלק דבעלות ממונית לא שייך על תורה ולהכי לא שייך גניבה בד"ת, אבל נמי שייך בעלות על התורה מצד יחס האדם כלפי התורה שעמל בה ודו"ק בזה. [ב] גניבת דעת האומר ד"ת שאינם שלו- כאילו נאמרו על ידו, הינם בכלל גניבת דעת- שגונב דעת השומעים ויחשבו ע"י זה שהוא חכם, וזה חלוק משקר (ויבואר יותר לקמן בערך שקר) כיון שלא משקר שזה ממנו אלא גורם לשומעים לחשוב כאילו זה ממנו וכמבואר בתוספתא דלעיל. במרדכי ב"מ כ"ט ב' וז"ל "המפקיד ס"ת אצל חברו גולל כל י"ב חודש ולא יקרא בו לכתחילה, פירש רב יודא גאון כשם שאסור לקרות בו כך אסור להעתיק ממנו אפילו אות אחת שלא ברשות דמרע לי' לפקדון, וה"מ בבור וע"ה אבל חבר ות"ח מותר לקרות בו ומותר להעתיק ממנו ואפילו לכתחילה שלא ברשות, והוא כשאין לו כיוצא בו, לפי שכשהפקידו אצלו יודע היה שהנפקד חבר וילמוד בו ואדעתא דהכין הפקיד אצלו. ע"כ. העולה מדברי ר"י גאון, דמותר להעתיק אפילו דשלא ברשות דאדעתא דהכין הפקיד אצלו, ועוד מוכח דשייך בעלות על דבר כזה. ועי' ש"ך סי' רצ"ב ס"ק ל"ה דהביא מקור לד' ר"י גאון מהתוספתא דלעיל ומוכיח דמותר להעתיק. וע"ע בסוף דבריו דפוסק דמותר להעתיק ספר חברו אפילו חברו מקפיד על ההעתקה מטעמא דהתוספתא. ויש להעיר על דבריו דכל מה שנתבאר בתוספתא הוא על גניבת דברי חברו באופן שיראה כאילו הוא אמרו, דזה מיקרי גנב, וא״כ מה מוכיח דמותר להעתיק דברי חברו ללא רשות דמיירי בכלל אפילו בספר שחברו לא כתבו. דהיינו הש"ך מוכיח מהתוספתא דין שסתמא דמותר להעתיק מספר ששייך לחברו ללא רשות הרי הדין בתוספתא הוא לגבי לגנוב את דברי תורתו שחבירו גופיה חידש. ואינו קשור לדיני גניבת ד"ת חברו. [ג] שפתיו דובבות בקבר ובטעמא דיהיו שפתותיו דובבות בקבר. ויש לציין דכ״ז מיירי כשמזכיר במותו. וצ״ב דיזכיר שם בעל המימרא ובשמיא יודעים מיהו בעל המימרא ואת שפתיו ידובבו. ומבאר בשו״ת פנים מאירות (בהקדמה) דבאמת לא צריך להקפיד כולי האי בשם בעל המימרא דבגמ׳ יבמות צ״ו ב׳ נתבאר דרבי יוחנן קפיד אבעל אמימרא, ומבואר שם, דכל ־מה שהקפיד רבי יוחנן הוא רק היכא דזה נפקא מינה להלכה שיבואו מזה לידי פסיקת הלכה ובאמת א״צ להקפיד בשמועה שאין בה נפק״מ (כגון חידוש באגדה וכו׳) ובזה יש לבאר ד׳ הגמ׳ קידושין מ״ג א׳ אמר רב יצחק אנא לא רבי אבין ברבי חייא ולא רבי אבין בר כהנא אלא רבי אבין סתם, למאי נפק״מ למירמה דידיה אדידיה, דהיינו דרב יצחק דקדק מיהו בעל המימרא והנפק״מ להלכה. וזה צ״ב דא״כ נימא שפיר נפק״מ למי ידובבו שפתיו בקבר. שמע מינה, דצריך לדקדק טובא בשם בעל המימרא, היכא דזה להלכה. [ד] כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" "כל ת''ח[2]<file:///C:/Users/User1/Desktop/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%20%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%20%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%A9%D7%9D%20%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91.docx#_ftn2> שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר". וצ״ב אמאי בעי ב׳ מימרות להך דינא. ואמאי לא הביא רבי יוחנן מימרא זו לראיה שצריך לדעת שם בעל המימרא. ובמהרש״א (יבמות שם) מתרץ קושיא זו (השנייה) דטעמא דכל האומר דבר וכו׳ הוא דין כללי כלפי העולם ולא כלפי אותה בעל המימרא. אבל איפה שבעל המימרא מת, עתה מפסידו הפסד גדול ע״י שאין מזכיר השמועה ממנו. ובטעמא דהמביא גאולה לעולם, אינו מפסידו בזה, אם אינו מזכיר בשמו על ידי זה. (ויש להעיר דאכתי שייך שינזק ע״י שיתאחר הגאולה ולא יקום לתחיה״מ ודו״ק). אך אכתי צ״ב מפני מה בקניני התורה הזכיר דווקא טעם זה ולא הטעם השני דאכתי לפי דברי המהרש״א הטעם של שפניו דוברות הוא יותר חמור מכל האומר דבר בשם אומרו, והנראה ליישב בפשיטות דמח' קניני התורה זה דברים ברובם של בין אדם לחברו (נושא בעול עם הבריות וכו') דע"י העבודה שלו הוא רוכש עוד מעלה ממ"ח הקנינים. וטעמא דשפתיו דובבות הרי מיידי באחד שמת כבר ולהכי לא מצי למינקט הך טעמא אלא כל האומר דבר בשם אומרו דזה שיך בחיים ומח׳ קניני התורה מיירי בב״א לחברו ודו״ק וכדמוכח להדיא גמ׳ מגילה ט״ו א׳ ממרדכי ואסתר ופשוט. [ה] מדבר שקר תרחק ובטעמא דעובר משום מדבר שקר תרחק (שיש לחלקו מטעם גניבת דעת הבריות היכא שכותב דבר תורה של חברו ואינו מפרסמו דאז לא גונב דעת הבריות, אלא עובר על שקר כאילו הדברים יצאו ממנו ודו״ק החילוק). לענ"ד יש ראיה מוכרחת מגמ' שבועות ל"א א' מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחוב לעשיר מנין שלא ישתוק תלמוד לומר מדבר שקר תרחק. מנין לתלמיד שרואה את רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין לו עד שיגמרנו ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי ת״ל מדבר שקר תרחק. וצ"ב אמאי התלמיד צריך לתקן את רבו מיד, דמאי שייך מדבר שקר תרחק בזה, הרי בוודאי יודע התלמיד איזה דין שנשמט מרבו, וא"כ אדרבה שפיר מתקנו בסוף ושפיר קרי לדין על שם התלמיד, ואדרבה אם נימא דצריך לתקנו מיד בוודאי יצא שקר שהדין יקרא ע״ש הרב. והרי התלמיד חידש את הדין ובוודאי צריך להקראות על שמו וצ"ע. וא״ת דאתי לאשמועינן שצריך לתקנו מיד כדי שלא יצא שקר מפי הרב, הרי כבר זה השמענו בסמוך במימרא נפרדת דאסור לעשות כן. וצ״ב. וצ״ל דבאמת אין הדין נקרא על שם התלמיד כיון שהרב דן את הדין ועל ידו הובררה נקודה נוספת, אבל באמת הדין הוא ע״ש הרב אלא ע״כ מוכח דאסור לאדם להראות דשייך אליו דין אשר בעצם לא יצא ממנו ויש בזה איסור של מדבר שקר תרחק. [ו] ידיעת שם בעל המימרא- נפק"מ לפסיקת הלכה ובטעמא אחרינא דע״י זה ידעו כמו מי לפסוק. הנה כבר הובא ד׳ שו״ת פנים מאירות בקצרה, דטעמא דקפיד רבי יוחנן מיהו בעל השמועה, הוא מכיון דאחר פטירתו יבואו לחזור על שמועתו. אבל אם לא ידעו מיהו בעל המימרא לא יחזרו על דבריו וא״כ שפתיו לא ידובבו בקבר. וע״י זה יפסיד. אבל באמת שפתיו ידובבו אם תוזכר המימרא בלא שמו רק יווצר מזה הפסד דאחר פטירתו וכנ׳׳ל. אך אם זה דבר הלכה לא זאת שלא יחזרו על שמועותיו, אלא גם אם יחזרו על שמועותיו לא יסמכו על זה כיון דלא נודע מיהו בעל המימרא אז ודאי לא תוזכר שמועתו. והנה שיטת הפנים מאירות דכל מה דבעי להזכיר שם ההלכה הוא רק מחמת שאח׳׳כ יבואו לפסוק הלכה כמותם וע׳׳י זה יותר ידובבו שפתותיהם בקבר. והחיד״א בשם הגדולים (מערכת ספרים ו׳ ספר הזכרונות) הוכיח כדבריו דרבי הקדוש כתב הרבה הלכות בסתם משנה ולא פירש מיהו בעל המימרא כיון דהיות דהלכה כסתם משנה א״כ יפסקו כמו זה, ולא חייש לפרש מיהו בעל המימרא. אך בזה יש להעיר דאכתי קי״ל קידושין נ״ג א׳ דסתם הלכה ר״מ היא, וא״כ שפיר תו ידעי׳ מיהו בעל המימרא, ואכתי לא מוכח וצ"ב. אך בהקדמה לספר דברי נחמיה (בהקדמת בן המחבר) פליג על דברי הפנים מאירות, וס״ל דודאי זכות הוא למחבר הספר שיקרא השמועה על שמו, וזה הוכיח דאיתא גמי סנהדרין צ״ג ב׳ נחמיה בן חכליה לא זכה שיקרא שמו על ספרו, וא״כ מוכח בהדיא דאע״ג דזה דברים שאין בהם נפק״מ להלכה (ובוודאי דבנ״ך לא שייך למימר דפסקינן כמר זה, דוודאי אין מאן דפליג על הנ״ך) אם כל זאת - עניין שיקרא על שם בעל המימרא. אך מביא עוד גמי הוריות י״ג ב׳ דקנסו לר׳׳נ ולר"ל דלא תאמר הלכה משמם, ואע״ג דפוסקים כמותם, ומוכח בהדיא דזה הוי ענין שיקרא ע״ש.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 10:37 מי יוכל לעוזרני ולסייעני ע"י שישלח אלי את הסימן הנז' במהדורא הנז' ותבוא עליו ברכת טוב. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 27.10.22, 10:37:02
  • מראי מקומות בהערות שוליים

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2022 01:22 אם ההערה כוללת רק את המראה מקום, - לא מכניסים בסוגריים. ואם יש בהערה מלא מילים ודברים, ובתוכם גם מראי מקומות, - כן מכניסים בסוגריים. יוצא מן הכלל - בספר שכל ההערות שוליים הם רק מראי מקומות (ולכן תמיד הם בלי סוגריים), ובאופן חריג יש הערה שיש בה הרחבת מילים יותר מהמראה מקום, אז - גם באותה הערה יהיה המו"מ בלי סוגריים. כדי לא להיות חריג ושונה משאר ההערות. מאת: [email protected]
  • פעינוח ר"ת

    2022
    26
    0 הצבעות
    26 פוסטים
    203 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 21:38 ברור שמדובר על ישמרה צורינו וינצרה (או משהו כזה) מאת: [email protected]
  • פענוח ר"ת - יעקב הוא ת"ת

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    30 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 17:32 לדבריך היה צ"ל תפא'
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    17 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2022 17:28 מה שמצאתי זה שהכתב סופר נולד בא' אדר תקע"ה

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים