דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם מישהו מכיר תוכנה למציאת טעיות על בסיס השוואה לציטוטים תורנים ששמורים כבר במערכת

2022
9 6 35 1
  • שני נושאים

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    17 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 00:18 אני הוא ששלחתי, אבל מאז ששלחתי הרבה קבצים כפה"נ חברת ג'מבו מחרימה אותי והקבצים לא עולים. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יוסי דהן Sent: 16 Aug 2022 8:11 PM מאת: To: עריכה תורנית Subject: [עריכה תורנית] שני נושאים א. האם יש למישהו את הקבצים התורנים בקובץ טקסט שא' החברים העלה לקבוצה? לא הספקתי להוריד וכעת א''א. ב. אם מישהו יודע אם יש טקסט חובות הלבבות עם פ' לב טוב ? ועכ''פ של שער הבטחון? תודה רבה -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOZ_3ypSGb3iJJV0PU16XLjmbp8vJkf1pth2d1PQ5-gkUoKK_g%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOZ_3ypSGb3iJJV0PU16XLjmbp8vJkf1pth2d1PQ5-gkUoKK_g%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • מקור לכישוף שערי מצרים

    2022 מקורות תורניים מדרש
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    46 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/10/2022 09:56 יש בטקסט בלבד ולא בצילום מהספר גם טוב?
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 05:45 ההסרה מתבצעת עם קוד נגדי באמצעות קובץ ההתקנה כמו בהתקנה עצמה.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 01:32 תודה
  • האם מישהו יודע מקור לסיפור המצורף - תודה רבה

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    30 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2022 09:37 תודה רבה!! מאת: [email protected]
  • האם מישהו יוכל לשלוח לי הספר "עיטורי תורה"? ושכמ"ה

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    4 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2022 19:01 האם מישהו יוכל לשלוח לי הספר "עיטורי תורה"? ושכמ"ה
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 22:58 ---------- Forwarded message --------- מאת: From: ש ג Date: Tue, Dec 27, 2022, 8:14 PM Subject: הודעה פרטית בנושא: מאת: To: Gra Biurim \ קבצים מצורפים: אוצר החכמה_חק יהו-א ומבטליו - דרש דרש א - דבליצקי, שריה בן בצלאל יעקב_1_19_compressed.pdf אוצר החכמה_חק יהו-א ומבטליו - דרש דרש א - דבליצקי, שריה בן בצלאל יעקב_20_38_compressed.pdf

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים