דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מאמר אודות חשיבות הדיבור בלשון הקודש

2022
43 11 380 1
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    37 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 10:34 קבצים מצורפים: ספר הערוך מוקלד.pdf
  • ציץ הקודש

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    37 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2022 23:20 יכול להיות שזה סימן לח ששם דן בבישול סממנים ביו"ט. ברכה והצלחה! מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    7 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 00:13 תפילות ללידה קלה - חיפוש ב-Google https://www.google.com/search?q=תפילות ללידה קלה ב-יום ראשון, 14 באוגוסט 2022 בשעה 10:44:01 UTC+3, פנחס כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • חיפוש מקור - תפילה מלשון חידוש

    2022 מקורות תורניים תורה לשמה
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 02:25 [image: image.png]
  • עזרה בעריכת מאמר בענייני ההיתר של 'ליכא דרכא אחרינא'

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    7 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2022 22:35 תודה רבה לכל המסייעים. זאת היא הגירסא העדכנית של המאמר, בזכות הרבים, באי בית המדרש הלזה, נתנפח לו המאמר ונתבהר. יישר כח!!! כמובן אשמח לקבל תגובות קבצים מצורפים: מהות וגדרי ההיתר ב'ליכא דרכא אחרינא'.pdf
  • חילוק בלשון התורה בין "פן" "אולי"

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    68 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 13:59 טעיתי, משתי סיבות: א. יש פסוקים: "יֵלְכוּ נָא וִיבַקְשׁוּ אֶת אֲדֹנֶיךָ פֶּן נְשָׂאוֹ רוּחַ". "חַפְּשׂוּ וּרְאוּ פֶּן יֶשׁ פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי ה'". הרי שפן מוסב גם על העבר או ההווה. ב. אין בתנ"ך מילת שמא. זו מילה שבאה מהארמית. אם כן עדיין קשה הסתירה במלבי"ם. ואולי י"ל ששני ההבדלים (בין פן לאולי) נכונים. לפעמים ההבדל הוא ברצון ולפעמים ההבדל הוא מצד קרבת המציאות.
  • חיפוש מאמר חז"ל

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 20:51 [image: image.png] מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים