איך כותבים, "בעל הבית דר עימם" , או: "דר עמהם" ???

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 23:14

עמהם

(חפש בבר אילן "דר עמהם")

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:06

וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָֽם
עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל

תקין לכתוב גם עמם. אנחנו לא חקיינים ולא מקובלים, לא כל דבר טעון בדיקה האם
כך בדיוק מקובל ואיך יותר מקובל. כותבים כפי החוש והזרימה.
וא"ת, הרי הספר יהיה חריג... תשובה: בדוגמאות שכאלה הוא לא ייראה חריג.

[שולחן עורך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 08:45

אכן,
בתנ"ך מופיע גם כך וגם כך,
אומנם 'עמם' מופיע מעט יותר.
אבל אין נפ"מ.

מאת: [email protected]

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 10:03

לשון תורה לחוד לשון חכמים לחוד, חולין קלז:.
בעבודה זרה אמרו שלא נוקטים לשון תורה אם לשון חכמים שונה.

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 10:08

איך הוא לשון חכמים?

מאת: [email protected]

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 10:28

עמהם.

[]

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 10:29

לשון חכמים עמהם.

[]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 11:04

א. זה היה נכון, אילו חז"ל לא היו משתמשים כלל בלשון "עמם". אבל הם כן משתמשים
(כפי שניתן לבדוק במאגרים כגון תורת אמת ואצה"ח). לכן גם עמם זה לשון חכמים.
ב. ואפילו אם לא היו משתמשים, מי אמר שאחנו כיום צריכים להשתמש דוקא בלשון
חכמי הגמרא ולא בלשון התורה?
הביטוי "לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד" בא רק לבאר כיצד חז"ל נקטו בלשון
שאינה כלשון התורה. אבל זה לא בא לומר שאנחנו צריכים לדבר דוקא כך.
הנה דוגמה מדברי התוס' יו"ט, למילה שאנו משתמשים בה דוקא במשמעות התורה ולא
במשמעות חז"ל:
[image: image.png]

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 11:20

ואמנם בעבודה זרה נח ע"ב איתא:

בעא מיניה רב אסי מרבי יוחנן: יין שמסכו עובד כוכבים - מהו? האם מותר
לשתותו, אף שהגוי מזגו, ונענע את היין ב"כחו".

אמר ליה רבי יוחנן לרב אסי: למה אתה משתמש בלשון "מסכו"? ואימא, יכלת לומר
"מזגו"?

אמר ליה רב אסי: אנא כדכתיב קאמינא, הנני משתמש בלשון הכתוב, שנאמר [משלי
ט] "טבחה טבחה, מסכה יינה", והוא לשון מזיגה.

אמר ליה רבי יוחנן:* לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמו!*

לכאורה ר"י לא התכוון לומר שצריך לומר בדווקא מסכו, אלא רצה ללמד לרב אסי, ש*לא
חייבים *להשתמש בלשון התורה, כי לשון חכמים לחוד. ואפשר שבא גם לומר לו, שעדיף
להשתמש בלשון חכמים, על מנת שדבריך יהיו מובנים לכל. עכ"פ בכל דור יש להשתמש
במילים המובנות יותר. וכיום אין נפק"מ בין עמם עמהם והבוחר יבחר.

ומצינו בחולין קלז ע"ב:

חברותא - חולין

כי סליק [כשעלה] איסי בר היני לארץ ישראל, אשכחיה רבי יוחנן לאיסי דקא
מתני [שונה] לבריה במתניתין דידן "חמש רחלים". אמר ליה: אתנייה [שנה לו]
"רחלות" בלשון נקבה!

אמר ליה: כדכתיב באורייתא אני שונה לו, דכתיב "רחלים מאתיים"!

אמר ליה: » לשון תורה - לעצמה, לשון חכמים - לעצמן. ולהכי, אף על גב
דלשון תורה "רחלים" הוא, בעינן למתני במתניתין "רחלות" כלשון חכמים.

בפשטות, הכא שאני, שכיון שכתוב במשנה "רחלות", לכן על הלומד במשנה לקרות כפי
שכתוב ולא ישנה.

מאת: [email protected]

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 21:23

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 22:24

התייחסתי גם לע"ז וגם לחולין.
המסר והכלל הוא כפי שביארתי, שצריך להשתמש בלשון שתהיה מובנת לבני הדור, וגם
אם זו לשון התורה.
למשל, 'טנא' בלשון התורה הוא 'סל' בלשון חכמים. האם אין לנקוט בלשון התורה?
תלוי. אם הלשון מקובלת בדור, ניתן לנקוט בלשון התורה. לכן אין שום בעיה לנקוט:
"מלוא הטנא ברכות", שכן כך מקובל בדורנו. וראה לעיל הדוגמה לגבי השקצים,
שבימינו צריך לנקוט דוקא כלשון התורה, אחרת זה יגרום לחוסר הבנה.

מאת: [email protected]