פירוש תיבת 'כלום', הוא: משהו, או שום דבר

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 22:07

קצת צ"ע מרש"י כג, טו: "אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל
כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר". רש"י: "ביני ובינך.
בין שני אוהבים כמונו, מה היא חשובה? לכלום! אלא הנח את המכר, ואת מתך קבור".
משמע לכאורה שכלום = שום כלום, גורנישט.

מאת: [email protected]

[שולחן עורך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 22:12

אפשר לבאר שכלום הוא משהו מועט,
וכוונת רש"י למה היא חשובה? למשהו מועט

מאת: [email protected]

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 22:18

אין שום סימן שאלה בכלל אחרי החשובה.
כשמפסקים לא נכון מתחילים השאלות.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 22:26

בהרבה ספרים מדויקים סימנו סימן שאלה. ונראה על פי העיון, שכך נכון לסמן.
מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 22:27

אילו רש"י היה נוקט: "וכי היא חשובה לכלום", היית צודק.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 23:53

כלום הנושא עדיין רלוונטי למישהו?
או שפשוט אין לכם כלום לכתוב...

מאת: [email protected]

[אלחנן סגרון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 23:54

היום ראיתי בספר התשבי לר"א בחור שמפרש בפשטות ש'כלום' ענינו מאומה.

מאת: [email protected]

[שמעון אסטרייכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 00:20

לעת עתה שכותבים כלום... יש להעיר *שעניינו *מאומה אך לא משמעו ופירושו המילולי
בדרך כלל לא משתמשים במילה 'כלום' כדי לתאר מצב של 'יש' אלא מצב של 'אין'
לא אומרים בתיבה זו יש כלום, אלא בתיבה זו יש משהו/דבר/חפץ וכו'
'כלום' במשמעו 'משהו' בא לרוב בהקשר של אפס/מאומה, לכן המשפט יופיע לרוב
בסגנון של שלילה
למעט מקרים יוצאי דופן כגון אלו שהובאו לעיל בשרשור, ועדיין גם שם ניתן למצוא
שהמילה באה לתאר שלילת המאומה ולא שיש משהו
כגון 'מעשה קטנה כלום' בא להדגיש שלא תאמר שמעשה קטנה הוא 'לא כלום' ואינו
פועל מאומה, אלא הינו 'כלום', ובא לשלול את הפכו - 'לא כלום'
הנלע"ד כתבתי

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 00:31

בלשון התורה מאומה באה בתיאור מצב של יש (משהו קטן):
"היכול אוכל דבר מאומה" (במדבר כח, לח), "כי תשה ברעך משאת מאומה" (דברים כד,
י), "ולקחתי מאתי מאומה (מלכים-ב ה, כ)".
כיום אין זה מורגל בלשון.

[שולחן עורך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 08:48

אכן
והנה עוד מקומות וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה" (בראשית כב, יב),
וּמְאוּמָה אֵין
בְּיָדוֹ" (שופטים יד, ו). וא"א לפרש שם שהוא כלום ממש.

[ג שמואל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 21:10

נדרים כד. "כלום אמרת אלא משום כבודי".

מאת: [email protected]