דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

כיצד נוהגים בציטוט שהונח גרש בתחילתו, וסיום הציטוט נגמר בפסוק

2022
17 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 18:49

    אך כפי שכבר העירו לפני זמן מה, לא מקובל לעשות גרש בתוך גרש או גרשיים בתוך
    גרשיים,
    ויש לעשות או גרש בודד בתוך גרשיים, או להיפך.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 18:54

    לצערנו זה עדיין מקובל בהרבה ספרים חדשים.
    הלוואי שבהמשך ישתנה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 18:54

    לצערנו זה עדיין מקובל בהרבה ספרים חדשים.
    הלוואי שבהמשך ישתנה.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 19:11

    מה, אף אחד לא מתעניין מה זה "רווח שערה" וכיצד עושים אותו?

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 19:11

    מה, אף אחד לא מתעניין מה זה "רווח שערה" וכיצד עושים אותו?

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 19:14

    אלט+רווח?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 19:14

    אלט+רווח?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 19:15

    לא...

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 19:15

    לא...

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 19:20

    נו,
    אז אני מתנדב לשאול:
    "איך עושים רווח שעורה"??

    בהזדמנות זו אנו מודים על כל העמודים מתוך הספר הנפלא 'הפליא עצה',
    הכוללים ידיעות רבות שנחוצות לכל עורך וכו'.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 19:20

    נו,
    אז אני מתנדב לשאול:
    "איך עושים רווח שעורה"??

    בהזדמנות זו אנו מודים על כל העמודים מתוך הספר הנפלא 'הפליא עצה',
    הכוללים ידיעות רבות שנחוצות לכל עורך וכו'.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 20:35

    ג. א. מצטרף.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 20:35

    ג. א. מצטרף.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 20:40

    לכל המתעניינים,

    בספר "הפליא עצה" כללים, הדרכות ועצות לכתיבה ועריכה. ביניהם סודות מקצועיים
    ממכוני ההו"ל המובילים (אני עצמי עבדתי כעורך תורני בכמה מכונים, וכיום עורך
    בכיר במכון נקודה). כל הכללים באים בשפה בהירה וקולחת ובחרוזים.
    בנוסף, הספר כולל חלק שנקרא "דרכי הלימוד" ובו הדרכות בעניין דרך הלימוד
    הנכונה בעיון ובעומק, שילוב העיון עם הבקיאות, דרך החזרות המועילה ועוד.

    עלות הספר 40 ש"ח. יש אפשרות לשליחה בדואר, בתשלום 40 ש"ח + דמי משלוח.
    לחילופין אפשר להיפגש באיזור מגוריי בשכונת שמואל הנביא, צומת בר אילן ירושלים.
    כעת ישנה גם אפשרות לקבל את הספר בקובץ פי די אף, ב-20 ש"ח בלבד. התשלום יהיה
    בהעברה בנקאית: אליהו עבוד. מס' חשבון דיסקונט: 187299740 סניף 109 י-ם.

    ברכה והצלחה

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 20:40

    לכל המתעניינים,

    בספר "הפליא עצה" כללים, הדרכות ועצות לכתיבה ועריכה. ביניהם סודות מקצועיים
    ממכוני ההו"ל המובילים (אני עצמי עבדתי כעורך תורני בכמה מכונים, וכיום עורך
    בכיר במכון נקודה). כל הכללים באים בשפה בהירה וקולחת ובחרוזים.
    בנוסף, הספר כולל חלק שנקרא "דרכי הלימוד" ובו הדרכות בעניין דרך הלימוד
    הנכונה בעיון ובעומק, שילוב העיון עם הבקיאות, דרך החזרות המועילה ועוד.

    עלות הספר 40 ש"ח. יש אפשרות לשליחה בדואר, בתשלום 40 ש"ח + דמי משלוח.
    לחילופין אפשר להיפגש באיזור מגוריי בשכונת שמואל הנביא, צומת בר אילן ירושלים.
    כעת ישנה גם אפשרות לקבל את הספר בקובץ פי די אף, ב-20 ש"ח בלבד. התשלום יהיה
    בהעברה בנקאית: אליהו עבוד. מס' חשבון דיסקונט: 187299740 סניף 109 י-ם.

    ברכה והצלחה

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 11:03

    רווח שערה הוא אחד חלקי עשרים וארבע מרווח ארוך (כלומר אם אתם כותבים בגודל
    שתיים עשרה - הרווח הזה הוא חצי נקודה).

    באיינדיזיין יש אפשרות לעשות זאת, בוורד רגיל אין ככל הידוע לי (- אולי לרב
    עבוד בספרו יש תשובה).

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 11:03

    רווח שערה הוא אחד חלקי עשרים וארבע מרווח ארוך (כלומר אם אתם כותבים בגודל
    שתיים עשרה - הרווח הזה הוא חצי נקודה).

    באיינדיזיין יש אפשרות לעשות זאת, בוורד רגיל אין ככל הידוע לי (- אולי לרב
    עבוד בספרו יש תשובה).

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 11:09

    פשוט תעשה רווח ותקטין את הגופן למינימום (ואם זה לא מספיק תעשה כתב
    תחתי/עילי..)

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 11:09

    פשוט תעשה רווח ותקטין את הגופן למינימום (ואם זה לא מספיק תעשה כתב
    תחתי/עילי..)

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 12:25

    שינוי גופנים ניכר ופוגם במראה הספר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 12:25

    שינוי גופנים ניכר ופוגם במראה הספר.

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 12:37

    כאשר המדובר ברווח אין שום דבר ניכר.
    החסרון היחיד הוא שהחלת שינוי גופן על כמות גדולה של טקסט תבטל שינוי זה ואז
    יהיה רווח גדול
    ראה לדוגמא
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 18:54

    לצערנו זה עדיין מקובל בהרבה ספרים חדשים.
    הלוואי שבהמשך ישתנה.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2022 23:21

    יש מכונים שמורים להוסיף רווח לבן
    רווח שערה יכול לעזור למי שמעמד בעצמו. ייתכן שהמכונים הנ"ל מחליפים כל
    רווח כזה ברווח שערה בסופו של תהליך
    חסרון בהנחת גרש פעמיים, שלפעמים מחליפים בהמשך כל צמד גרשים בודדים בגרשיים

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2022 23:21

    יש מכונים שמורים להוסיף רווח לבן
    רווח שערה יכול לעזור למי שמעמד בעצמו. ייתכן שהמכונים הנ"ל מחליפים כל
    רווח כזה ברווח שערה בסופו של תהליך
    חסרון בהנחת גרש פעמיים, שלפעמים מחליפים בהמשך כל צמד גרשים בודדים בגרשיים

    תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2022 23:29

    גם מי שלא מעמד, אם כותב ספר, יסמן איזה סימון ליד הגרש או בין הגרש לגרשיים,
    שמשמעותו למעמד תהיה שיניח שם רווח שערה.

  • כיצד יש לציין מקור זה?

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2022 00:32 האם הדיבורים/עמודים אינם משתנים בין המהדורות השונות?
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • העתקה מאוצר החכמה עם הציטוט למטה בכתב משובש

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2022 14:28 מי שיודע איך משנים את זה, אשמח אם יעדכן אותי.
  • כיצד ניתן להקל על העריכה בקבצים ארוכים - בעילו"ש

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2022 19:38 תודה רבה! מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 14:46 תודה רבה. גם לי נראה שזה הפשט, אך יש אולי למישהו מהחבורה כאן עוד איזשהו פשט?
  • חיפוש והחלפה בוורד - כיצד למצוא שורה שלימה

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:36 הבעיה היא שיש הדגשות רבות גם בתוך הטקסט... הרגע ניסיתי משהו וזה עבד. חיפשתי סימן קריאה, והחלפתי בכותרת 1 והוא החליף מעצמו את כל השורה כולה לכותרת 1 כך שהענין נגמר בכי טוב. יישר כח ב-יום שני, 12 בדצמבר 2022 בשעה 00:31:20 UTC+2, 5706175 כתב/ה:
  • לעורכים: כיצד תגישו מועמדות להצעת עבודה בצורה נכונה

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2022 14:30 בס"ד מאמר שקיבלתי ממנהל מכון. נראה לי ששווה לעיין בזה. מצורף גם בקובץ. דף מיומנו של מנהל מכון לאחר שנים רבות שבו הצטרפו אלי עורכים על ידי המלצות מפה לאוזן או מהיכרות אישית, השבוע ניסיתי לראשונה לגייס עורכים בדרך 'חדשנית' בעיני: רשימת תפוצה. ראיתי את רשימת התפוצה של ר' שמואל שליט"א, הטורח למענם של העורכים הנכבדים לסייעם בכל האפשר, ואמרתי בליבי שמן הסתם ייקל לי למצוא עורכים טובים דרך רשימתו. ר' שמואל אכן פרסם את הודעתי, ומאותו רגע קיבלתי מבול של פניות מעורכים מכל גווני הקשת. המתנתי עד שוך הסערה, ולאחר מכן הקדשתי זמן לעבור על כל פניה ופניה בכובד ראש, למצוא את האנשים הנכונים עבורי. הפניות היו מסוגננות בצורות שונות ומשונות, מהן טובות יותר ומהן פחות, אולם מתוך קריאת הפניות עלו במחשבתי הרהורים נוגים באשר לצורה שבה העורכים מגישים מועמדות לעבודה. נראה היה שחלק מהפונים אינם מודעים כלל לצורת הגשת המועמדות באופן שיועיל להם לקבל אותם לעבודה, וחבל. מסיבה זו הנני מקדיש לכם בהערכה את השורות הבאות, לתת לעורכים הנכבדים הצצה קטנה מאחורי הקלעים של מנהל מכון, להבין מה עובר בראשו של מכון המחפש עורכים, וכיצד תוכלו למקסם את ההשתדלות שלכם. זה לא קשה. רק ענין של שימת לב. [אציין כי שיתפתי מנהלים ממכונים אחרים במסקנותי, וכולם תמכו בהם]. אז ככה זה עובד: מנהל מכון מחליט על הוצאה לאור של ספר מסויים, או מקבל פרוייקט לביצוע עבור לקוח המעוניין בהוצאת ספר. ראשית כל המנהל (או מי מטעמו) בודק את 'חומר הגלם' שקיבל לידיו, באיזה תחום הספר (ש"ס \ הלכה \ אגדה \ קבלה \ דרוש \ שו"ת וכו'), מה רמת הכתיבה של המחבר ועד כמה הוא זקוק להתערבות בניסוח החיבור (ישנם כאלו שזקוקים גם להתערבות בתוכן הספר עצמו, אבל זה כבר נושא נפרד...), מי קהל היעד של הספר (מבוגרים ילדים \ נשים \ אברכים \ בחורי ישיבה \ בעלי בתים \ ישיבתי \ אקדמי וכו'), והאם הספר זקוק להשבחות נוספות מעבר לניסוח (הפניות \ הערות שוליים \ מפתחות תמונות וכו'). לאחר מכן הוא פונה למצוא עורך שיתאים לתחום ולסגנון הספר. העורך חייב להיות מתאים מאוד לספר, מפני שכל טעות בבחירת העורך עולה ביוקר, שורפת זמן וכסף ומוסיפה לחצים וכאבי ראש. ולכן בעדיפות ראשונה יפנה המנהל לעורכים שהוא כבר מכיר ויודע את סגנונם ויכול להיות בטוח, או כמעט בטוח, שהתוצאה תהיה משביעת רצון. לפעמים יש צורך לעשות כמה 'טסטים' ודוגמאות, אבל בדרך כלל מנהל טוב יודע לקלוע אל המטרה לשביעות רצון כל הצדדים. מה יעשה מנהל מכון שנקלע לסיטואציה לחוצה, כשהספר צריך להיות מוכן בזמן מסויים ואין לו עורך מתאים כעת להעביר אליו את העבודה? הוא פונה לעורכים 'מבחוץ' בהצעת עבודה. המנהל מקבל הצפה של פניות, ומתוכם הוא אמור לבחור את העורך הנראה בעיניו מתאים. בואו נראה איך נראים הפניות: חלקם בסגנון 'אני עורך מנוסה הרבה שנים ועבדתי בכמה מכונים, אם תרצה דוגמאות תפנה אלי' חלקם 'הגדילו ראש' ולא טרחו אפילו לכתוב דבר באימייל עצמו, אלא רק בשורת הכותרת 'עורך במכון פלוני ופלוני'. הא ותו לא. ממש עסוקים ועמוסים בעבודה ואין להם פנאי אפילו לכתוב אימייל קצרצר. היה גם מישהו שפשוט עשה העתק - הדבק של הודעת הצעת העבודה ושלח אותה באימייל חוזר, ועל המנהל הפיקח להבין דבר מתוך דבר שאותו שולח בעצם גם מעוניין בהצעת העבודה... ויש את הבררנים: 'תכתוב לי מי אתה ואיזה מכון בכדי שאוכל להחליט אם אני רוצה את העבודה'... לעומתם, ישנם עורכים השולחים הודעה בצורה מקצועית: כותבים מספר פרטים על עצמם (ישנם כאלו ששולחים גם קורות חיים של ממש), מוסיפים מגוון של דוגמאות, וכותבים דרישות שכר ברורות. כעת תגידו אתם, איך אמור המנהל לנחש מתוך כל ההצעות מי האיש המתאים ביותר עבורו? היכנסו רגע לראש של מנהל: על הראשונים הוא פשוט מדלג, ופונה לבדוק רק את אלו ששלחו הודעה מסודרת עם דוגמאות מצורפות. עליהם הוא עובר בעיון, ומתוכם הוא בוחר את הנראה לו מתאים ביותר עבור הפרוייקט המדובר. פשוט. לא? ומכאן למסקנות: אם כבר טרחתם לשלוח פניה, כנראה שאתם באמת מעוניינים בעבודה. אז בואו נעשה את זה בצורה שתיתן אינדיקציה למי שיושב מאחורי המחשב לדעת מה הנסיון שיש לכם ומה הסגנון שלכם. פרטו כמה שיותר על הספרים שערכתם, ושלחו דוגמאות עם מגוון הסגנונות הגדול ביותר שיש לכם. מי שמקבל את הפניה שלכם מוצף בעוד הרבה פניות (מלבד שאר העבודה הממתינה לו במכון), ככל שתקלו עליו כך יהיה יותר טוב. נסו לכתוב בצורה מקצועית כמצופה מעורך, אל תאריכו בפרטים לא נחוצים ואל תקצרו בפרטים נחוצים. אל תנסו לחייב אותו לספר לכם מי הוא ועל איזה ספר בדיוק הוא זקוק לעריכה. גם ככה יש לו מספיק פונים ואין לו צורך ויכולת להתחיל לספר לכל אחד מי הוא ומה הוא רוצה עוד לפני שהוא יודע אם הפניה רלוונטית. את כל מה שרצה לספר - כבר כתב בהודעת הצעת העבודה. מלבד זאת, מה יש לכם להסתיר? אתם עורכים תורניים חשובים ובעלי נסיון, ומעוניינים שישלחו לכם עבודות. לכן בדיוק אתם שולחים פניה להצעת עבודה. אם המכון יפנה אליכם וירצה לשכור את שירותיכם ומסיבה כלשהי לא תרצו - תמיד תוכלו לסרב להצעה בנימוס ולהמשיך הלאה. למה להקשות על התהליך עוד בתחילת הדרך? יש לכם כעת הזדמנות לערוך היכרות עם מכון נוסף - נצלו אותו! שלחו הודעה מסודרת עם דוגמאות! גם אם הפעם ההצעה לא רלוונטית עבורכם, אולי היא תהיה רלוונטית עבור עבודות אחרות והמכון יפנה אליכם בהמשך. שלח לחמך על פני המים, מכירים? [אגב, אם בהודעת הצעת העבודה לא רשום שם של מכון ואין פירוט על מהות העבודה, בדרך כלל יש לכך סיבות טובות. לפעמים המכון לא רוצה לחשוף את הפרוייקטים שהוא עובד עליהם כעת, ולפעמים ישנם עורכים שיש להם 'קשרים' בכל מיני מכונים ומנסים להתקבל לעבודה בעל כרחם של המנהלים המקצועיים, ישנם גם נודניקים סדרתיים שממשיכים לנדנד גם לאחר שהעבודה לא רלוונטית. בקיצור, סיבות לא חסרות, אבל לכם אין סיבה שלא לשלוח פניה מסודרת ומקצועית]. דבר אחרון לעורכים מתחילים: אם החלטתם שמקצוע העריכה מתאים לכם, הכתיבה שלכם יפה ואתם מוצאים סיפוק בעבודה זו, וזהו הצינור שבו רבש"ע ישלח לכם פרנסה - מצויין! כעת הגיע הזמן לפרסם את עצמכם: נסו ראשית כל למצוא פרוייקטים שתוכלו לעשות בהתנדבות, או כמעט בהתנדבות. פרסמו לכל מכריכם שאתם עוסקים בעריכה. חפשו מכונים שמוכנים לקבל עורכים ללא נסיון. תהדירו בעצמכם אחד מספרי הקדמונים. או במילים אחרות, עשו ככל שביכלתכם לבצע עבודות בפועל ולהוכיח נסיון בשטח כשהמחברים או המכונים יהיו שבעי רצון מעבודתכם. זהו המפתח להשתדלות שלכם ובע"ה להגיע רחוק! בהצלחה מרובה! קבצים מצורפים: דף מיומנו של מנהל מכון.pdf
  • לעורכים: כיצד תגישו מועמדות להצעת עבודה בצורה נכונה

    2022
    172
    0 הצבעות
    172 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 11:10 אנשי ירושלים לא היו נכנסין לסעודה עד שהיו יודעים מי יישב עמהן. אדם שחפץ לשמור על פרטיות לדעתי יש לאפשר לו.

0

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים