דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

כיצד נוהגים בציטוט שהונח גרש בתחילתו, וסיום הציטוט נגמר בפסוק

2022
17 7 22 1
  • כיצד יש לציין מקור זה?

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    18 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2022 00:32 האם הדיבורים/עמודים אינם משתנים בין המהדורות השונות?
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    21 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2022 14:28 מי שיודע איך משנים את זה, אשמח אם יעדכן אותי.
  • כיצד ניתן להקל על העריכה בקבצים ארוכים - בעילו"ש

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    24 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2022 19:38 תודה רבה! מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    34 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2022 16:02 כיוון מדובר בשמות קבצים, הכי טוב להצמיד את האותיות לפסיק (משא"כ בגוף הספר, שמרחיקים), אך להרחיקן מהמקף: א,ז - ב,א קצר וברור! מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    37 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 09:32 תנוח דעתך זה פתיחת קטע באמצע חבורה, לא בתחילתה -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    13 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 14:46 תודה רבה. גם לי נראה שזה הפשט, אך יש אולי למישהו מהחבורה כאן עוד איזשהו פשט?
  • לעורכים: כיצד תגישו מועמדות להצעת עבודה בצורה נכונה

    2022
    172
    0 הצבעות
    172 פוסטים
    625 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 11:10 אנשי ירושלים לא היו נכנסין לסעודה עד שהיו יודעים מי יישב עמהן. אדם שחפץ לשמור על פרטיות לדעתי יש לאפשר לו.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים