אתגר מרענן: פיענוח מצבה לצורך חידוש
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2022 20:24
שתה בצמא את דבריהם
חסידה זה שם של עוף טמא, אין שום מקום לתואר כזה על אשה שבאמת היתה צנועה
וחסודהמאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2022 20:24
שתה בצמא את דבריהם
חסידה זה שם של עוף טמא, אין שום מקום לתואר כזה על אשה שבאמת היתה צנועה
וחסודהמאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2022 20:32
שוב ראיתי שאכן יש שכן כתבו וחסידה
אבל למעשה לעברית אין זה קשור כלל וכללמאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2022 22:34
יש לקחת בחשבון שהרבה פעמים בספרים ישנים לא מבחינים כ"כ בין אות י' לאות ו',
וע"כ אולי בספרים שנדפסו מחדש אין כ"כ ראיה (חסידה חסודה), כי אולי העורך כך
החליט לכתוב.El mié, 30 nov 2022 a la(s) 13:24, ישראל אברהם קלאר ([email protected])
escribió:תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 12:07
התואר חסודה מצוי רבות בחז"ל, למשל כלה נאה וחסודה בכתובות דף יז ע"א
אמנם גם מצינו רבות בספריהם את התואר חסידהמה שנחוץ מאוד הוא לשים לב להבדל הבסיסי ביניהם
חסודה משמעו 'חוט של חסד משוך עליה' כפירוש רש"י בכתובות שם
חסידה משמעו 'חסידה במעשיה' (ראה כלה רבתי פרק כיצד מרקדין) כמו שקוראים
'חסיד' למי שמתחסד במעשיו עם הבורא
לענ"ד התואר היותר מצוי לשבח אשה הוא 'חסודה' ולא 'חסידה'מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 12:07
התואר חסודה מצוי רבות בחז"ל, למשל כלה נאה וחסודה בכתובות דף יז ע"א
אמנם גם מצינו רבות בספריהם את התואר חסידהמה שנחוץ מאוד הוא לשים לב להבדל הבסיסי ביניהם
חסודה משמעו 'חוט של חסד משוך עליה' כפירוש רש"י בכתובות שם
חסידה משמעו 'חסידה במעשיה' (ראה כלה רבתי פרק כיצד מרקדין) כמו שקוראים
'חסיד' למי שמתחסד במעשיו עם הבורא
לענ"ד התואר היותר מצוי לשבח אשה הוא 'חסודה' ולא 'חסידה'מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 12:35
לענ''ד מה שנשתרבב לכנות ''חסידה'' מקורו בטעות שרבות כמותה נפוצות אצל אחינו
בני חו''ל, שבשל ההברה החסידית מתחלף אצלם פעמים רבות בין חיריק לשורוק, (מה
שלא קורה לבני א''י עקב ההברה הספרדית שרגילים בה בשפת המדינה, שמחלקת בין ב'
תנועות אלו)ב-יום חמישי, 1 בדצמבר 2022 בשעה 12:07:42 UTC+2, 118823so כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 12:35
לענ''ד מה שנשתרבב לכנות ''חסידה'' מקורו בטעות שרבות כמותה נפוצות אצל אחינו
בני חו''ל, שבשל ההברה החסידית מתחלף אצלם פעמים רבות בין חיריק לשורוק, (מה
שלא קורה לבני א''י עקב ההברה הספרדית שרגילים בה בשפת המדינה, שמחלקת בין ב'
תנועות אלו)ב-יום חמישי, 1 בדצמבר 2022 בשעה 12:07:42 UTC+2, 118823so כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 14:13
זה לא נכון. במקורות כתוב גם חסידה:
שרהש"ר פ"ג:
מדרש רבה - שיר השירים רבהרַבִּי יוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי פָּתַר קְרָא בָּאָרוֹן, אַפִּרְיוֹן, זֶה
הָאָרוֹן, וּמַה הוּא אַפִּרְיוֹן, פּוּרְיוֹמָא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה
לוֹ בַּת יְחִידָה נָאָה » וַחֲסִידָה וּמְשֻׁבַּחַת, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ
לַעֲבָדָיו בִּתִּי נָאָה וַחֲסִידָה וּמְשֻׁבַּחַת וְאֵין אַתֶּם עוֹשִׂין
לָהּ פּוּרְיוֹם, עֲשׂוּ לָהּ פּוּרְיוֹם וּמוּטָב שֶׁיֵּרָאֶה יָפְיָהּ שֶׁל
בִּתִּי מִתּוֹךְ הַפּוּרְיוֹם, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
תּוֹרָתִי נָאָה וַחֲסִידָה וּמְשֻׁבַּחַת, וְאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים לָהּ
אָרוֹן, מוּטָב שֶׁיֵּרָאֶה יָפְיָהּ שֶׁל תּוֹרָתִי מִתּוֹךְ הָאָרוֹן.
עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, הַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלוֹ. מֵעֲצֵי
הַלְּבָנוֹן,ומצ"ב קבצים.
מאת: [email protected]
קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 14:13
זה לא נכון. במקורות כתוב גם חסידה:
שרהש"ר פ"ג:
מדרש רבה - שיר השירים רבהרַבִּי יוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי פָּתַר קְרָא בָּאָרוֹן, אַפִּרְיוֹן, זֶה
הָאָרוֹן, וּמַה הוּא אַפִּרְיוֹן, פּוּרְיוֹמָא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה
לוֹ בַּת יְחִידָה נָאָה » וַחֲסִידָה וּמְשֻׁבַּחַת, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ
לַעֲבָדָיו בִּתִּי נָאָה וַחֲסִידָה וּמְשֻׁבַּחַת וְאֵין אַתֶּם עוֹשִׂין
לָהּ פּוּרְיוֹם, עֲשׂוּ לָהּ פּוּרְיוֹם וּמוּטָב שֶׁיֵּרָאֶה יָפְיָהּ שֶׁל
בִּתִּי מִתּוֹךְ הַפּוּרְיוֹם, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
תּוֹרָתִי נָאָה וַחֲסִידָה וּמְשֻׁבַּחַת, וְאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים לָהּ
אָרוֹן, מוּטָב שֶׁיֵּרָאֶה יָפְיָהּ שֶׁל תּוֹרָתִי מִתּוֹךְ הָאָרוֹן.
עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, הַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלוֹ. מֵעֲצֵי
הַלְּבָנוֹן,ומצ"ב קבצים.
מאת: [email protected]
קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2022 11:40
לא רק שהוא נפוץ יותר, אלא שהכוונה הרווחת ושאליה מתכוונים בדרך כלל המתארים,
היא של משמעות חסודה ולא חסידה.
חסידה = שמתנהגת בחסידות, חסודה = גומלת חסדים ובעלת רחמים וכדו'.
לא כל התארים שמתאימים לגבר מתאימים גם לאשה, כגון עניו קדוש ועוד, גם לא
חסיד(ה) על אף שמוצאים זאת במקורות
לא מקובל לשבח אישה בחסידותה כי אם במידת החסד שבהמאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2022 11:40
לא רק שהוא נפוץ יותר, אלא שהכוונה הרווחת ושאליה מתכוונים בדרך כלל המתארים,
היא של משמעות חסודה ולא חסידה.
חסידה = שמתנהגת בחסידות, חסודה = גומלת חסדים ובעלת רחמים וכדו'.
לא כל התארים שמתאימים לגבר מתאימים גם לאשה, כגון עניו קדוש ועוד, גם לא
חסיד(ה) על אף שמוצאים זאת במקורות
לא מקובל לשבח אישה בחסידותה כי אם במידת החסד שבהמאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2022 16:04
שיטות שלא סבירא להן כך:
[image: image.png]
וראה בגר"א שהבאתי לעיל, שפירש חסידה = נושאת חן וחסד.
מאת: [email protected] -
תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2022 16:04
שיטות שלא סבירא להן כך:
[image: image.png]
וראה בגר"א שהבאתי לעיל, שפירש חסידה = נושאת חן וחסד.
מאת: [email protected]תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 00:11
גם מתנהגת בחסידות עניינה הוא גומלת חסד, כי החסיד נקרא כך על שם החסד, כלומר
שהוא מתחסד במעשיו דהיינו נוהג לפנים משורת הדין
לכן קשה לחלק ביניהם
בנוסף, חסודה הוא פעול (וא"ו שרוקה) כלומר שהפעולה חלה עליו, וחסידה הוא פועל,
לכן לכאורה בהכרח לחלק
שחסידה היינו נוהגת בחסידות וגומלת חסדים וכו' כדמשמע ממס' כלה רבתי ריש פרק
כיצד מרקדין
וחסודה היינו שהחסד חלה עליה כלומר היא נושאת חן וכפירוש רש"י בכתובות יז ע"אבברכה
-
תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 00:11
גם מתנהגת בחסידות עניינה הוא גומלת חסד, כי החסיד נקרא כך על שם החסד, כלומר
שהוא מתחסד במעשיו דהיינו נוהג לפנים משורת הדין
לכן קשה לחלק ביניהם
בנוסף, חסודה הוא פעול (וא"ו שרוקה) כלומר שהפעולה חלה עליו, וחסידה הוא פועל,
לכן לכאורה בהכרח לחלק
שחסידה היינו נוהגת בחסידות וגומלת חסדים וכו' כדמשמע ממס' כלה רבתי ריש פרק
כיצד מרקדין
וחסודה היינו שהחסד חלה עליה כלומר היא נושאת חן וכפירוש רש"י בכתובות יז ע"אבברכה
תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 13:17
המתחסד עם קונו
אך משמעות *התואר *חסיד אינו במובן של עשיית חסד כלל, זהו תואר ( למיטב ידיעתי
זה לא פועל כי אם שם עצם) המתאר את השתייכות המתואר לקבוצת החסידים.
והגם שמשמעות המילה 'חסידות' השתנתה קצת מאז הבעש"ט, עדיין היא באה לתאר (ואני
מתייחס למה שמקובל, ולא למה שאפשר למצוא במקורות מסוימים לפי גרסאות מסוימות)
דרך מסוימת בעבודת ה', ואין זה מקובל לשבח אשה בדברים כאלה
כשמגדירים גבר בתור 'חסיד' האם יש במשמעו משהו שהוא קשור לחסד? חסידה זו צורת
הנקבה של חסיד
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות