דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

גד עדן לגוים

2023
8 5 39 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:39

    אני מאוד לחוץ בזמן ואשמח אם מישהו יוכל לכתוב כאן במהירות ובנקל מ"מ (מלפני
    500-400 שנה ומעלה, לא אחו"ז) אם יש *לגוים *עוה"ב
    תודה

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:39

    אני מאוד לחוץ בזמן ואשמח אם מישהו יוכל לכתוב כאן במהירות ובנקל מ"מ (מלפני
    500-400 שנה ומעלה, לא אחו"ז) אם יש *לגוים *עוה"ב
    תודה

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:46

    בגמ' בסנהדרין קה. מחלוקת ר"א ור"י

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:39

    אני מאוד לחוץ בזמן ואשמח אם מישהו יוכל לכתוב כאן במהירות ובנקל מ"מ (מלפני
    500-400 שנה ומעלה, לא אחו"ז) אם יש *לגוים *עוה"ב
    תודה

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:46

    רמב"ם הלכות מלכים פרק ח הלכה יא
    כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם
    הבא

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:39

    אני מאוד לחוץ בזמן ואשמח אם מישהו יוכל לכתוב כאן במהירות ובנקל מ"מ (מלפני
    500-400 שנה ומעלה, לא אחו"ז) אם יש *לגוים *עוה"ב
    תודה

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:46

    מה שמצאתי ברגע זה:
    ברמב"ם (פי"ד מאיסו"ב ה"ד) מבואר שאין עוה"ב אלא לישראל [שכך אומרים לגוי שבא
    להתגייר].
    אמנם לענין חסידי אומות העולם, אמרו בסנהדרין (קה:) דיש להם חלק לעולם הבא.
    וכן פסק הרמב"ם (פ"ח ממלכים הי"א).

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:46

    רמב"ם הלכות מלכים פרק ח הלכה יא
    כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם
    הבא

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:49

    "אילנות אילנות במה אברככם" וכו'.
    מישהו מכיר ראשון שחולק על זה?

    ב-יום חמישי, 9 בפברואר 2023 בשעה 01:48:05 UTC+2, אליהו גרינברג כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:49

    "אילנות אילנות במה אברככם" וכו'.
    מישהו מכיר ראשון שחולק על זה?

    ב-יום חמישי, 9 בפברואר 2023 בשעה 01:48:05 UTC+2, אליהו גרינברג כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:53

    האם מישהו יודע האם גויים יש להם עוה"ב והאם בכלל שייכים לגן עדן, גיהנום
    והישארות הנפש, במשנה כתוב כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, משמע שגויים לא, ואותה
    משנה כתוב על ד' שאין להם עוה"ב ונמנה שם בלעם, מבואר שגויים יש להם עוה"ב,
    האם מישהו יש לו מידע בענין ולציין מקורות ולהביאם, אשמח מאד.
    [image: הכהן]
    https://tora-forum.co.il/members/הכהן.81/
    הכהן https://tora-forum.co.il/members/הכהן.81/משתמש
    ותיק

    אם כתוב בתנא דבי אליהו "מעיד אני עלי שמים וארץ, בין איש בין אשה, בין גוי
    בין ישראל, בין עבד בין שפחה, הכל לפי מעשיו, רוח הקודש שורה עליו", מסתמא יש
    לו גם עוה"ב. ובמשנה לא מדויק שלגויים אין עוה"ב אלא שלא לכולם יש.
    א
    https://tora-forum.co.il/members/אור-זרוע.583/
    אור זרוע
    https://tora-forum.co.il/members/אור-זרוע.583/משתמש
    ותיק

    בשו"ת וישב משה (חלק ג, לח) של הרה"ג ר' יעקב משה הלל שליט"א יש אריכות עצומה
    בנושא, אני מעתיק חלק מסוים, ועיין שם עוד (בסוף ההודעה צירפתי את התשובה כולה
    במהדורה מודפסת):

    ראיות שאין שייך בנשמות הגוים מושגי שכר ועולם הבא, שאינם אלא בני אבדון וגיהנם
    ד. ועל כל פנים, מצאנו להרמב"ן בפירושו לתורה על הפסוק תמות נפשי מות ישרים
    ותהי אחריתי כמוהו, שפירש להדיא שגוים אינם מקבלים שכר ואינם בני העולם הבא,
    וז"ל שם: לומר שהן [ישראל] נוחלי גן עדן, כי אחרית האדם המות, על כן יבקש
    [בלעם] שימות מות ישרים, הם ישראל הנקראים ישורון, שיבלו ימיהם בטוב [בעולם
    הזה], ותהי אחריתי כמוהו [לעולם הבא], כישראל אשר חלקם בחיים, ואינם בני גיהנם
    ואבדון [כגוים], עכ"ל.

    וכן כתב שם בפירוש רבינו בחיי וז"ל: ודבר ידוע כי עולם הנשמות [גן עדן] הוא
    הבא לאדם מיד תיכף אחר הפרדה מן העולם הזה, על כן ביקש זה [במ"ש "תמות נפשי
    מות ישרים"] שיזכה אחר מיתה מיד לעולם הנשמות, שזו היא מיתת ישרים. וביקש עוד
    שיזכה באחרית הזמן אל העולם הבא, שהוא מזומן למי שהוא עתה בעולם הנשמות. וזה
    שאמר "ותהי אחריתי כמוהו", כי העולם הבא שהוא אחר התחייה הוא אחרית עולם
    הנשמות, וסוף כל התענוגים. למדנו מכלל דברי המשל הזה שיספר בשבחן של ישראל
    ומעלתם הגדולה מצד ראשיתם ואחריתם, שינחלו כל עולם הזה, שיזכו לתחיית המתים
    לחיי העולם הבא שאחר התחייה. וביאר בזה כי ישראל לבדם הם נוחלים כל זה, עד
    שהוא עצמו כשבא לקלל, בירך עצמו בברכתם, עכ"ל. והדברים מבוארים למבין, ועיין
    להלן באריכות בס"ד. ועיין לו עוד (בראשית פרק י"א י') וז"ל: ועוד שאין העכו"ם
    זוכים לתחיית המתים כי אם אנחנו בני שם, עכ"ל. ועוד (דברים פרק ל"ג פסוק כ"ח)
    שכתב שאין תחיית המתים אלא לישראל "ושאר האומות אינן זוכין לתחיית המתים",
    עי"ש באורך.

    ומ"ש הרמב"ן ורבינו בחיי שהגוים הם בני גיהנם ואבדון, מקורם הוא מהגמרא (ראש
    השנה דף י"ז ע"א) וז"ל: פושעי ישראל בגופן ופושעי אומות העולם בגופן יורדים
    לגיהנם ונידונין בה שנים עשר חודש. לאחר שנים עשר חודש גופן כלה ונשמתן נשרפת
    ורוח מפזרתם תחת כפות רגלי הצדיקים, שנאמר ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות
    רגליכם וכו', עכ"ל. ועיי"ש שאמרו שפושעי ישראל לפעמים יש להם תקנה, ומטה הקדוש
    ברוך הוא את דינם כלפי חסד, אבל פושעי אומות העולם לא מצאנו להם תקנה. ועיין
    עירובין (דף י"ט ע"א) שאפילו על פתחו של גיהנם אין פושעי אומות העולם חוזרים
    בתשובה. ועוד ביארו שם דפושעי ישראל בגופן היינו קרקפתא דלא מנח תפילין.
    ופושעי אומות העולם בגופן היינו בעבירה. ופירשו בתוספות שם, ר"ל עריות. ועיין
    קידושין (דף מ"ט ע"ב) שאמרו עשרה קבין זנות ירדו לעולם, תשעה נטלו ערביא ואחד
    נטלו כל העולם כולו, ע"כ. ועיין בעבודה זרה (דף כ"ב ע"א) שהגוים חשודים על
    עריות. ושם (ע"ב) אמרו שאומות העולם מצויין אצל נשי חבריהן, ופעמים שאינו
    מוצאה ומוצא את הבהמה ורובעה וכו'. ובכתובות אמרו (דף י"ג ע"ב): רוב אומות
    העולם פרוצים בעריות. וברש"י (במדבר כ"ב ה') כתב: העמידו להם נביאים, והם פרצו
    גדר העולם. שבתחילה היו גדורים בעריות [אחרי המבול], וזה נתן להם עצה להפקיר
    עצמן לזנות. ומקורו מהמדרש רבה שם.

    הרי לן מכל זה שרוב אומות העולם הם פושעים בגופן, היינו שהם פרוצים בעריות,
    ולכן נידונים בגיהנם, ובסוף י"ב חודש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתם תחת
    כפות רגלי הצדיקים. והרי לן כמ"ש רבותינו הראשונים הנ"ל שהם "בני אבדון
    וגיהנם". ויתבארו עניינים אלו עוד להלן בס"ד. אולם חסידי אומות העולם אינם
    בכלל זה, ויתבאר עניינם להלן בס"ד.

    והנה, לאור כל הנזכר, כיון שמצאנו לאמירת קדיש שתי תועליות, אחת כדי להציל
    נשמת הנפטר מדינה של גיהנם ושאר עונשים, ואחת כדי להעלות את נשמת הנפטר
    להכניסו בגן עדן, ולהעלותו עוד ממדריגה למדריגה, נראה ברור, לעניינינו
    ולנידונינו, שזה הגר אם יאמר קדיש על פטירת אביו הגוי, אפשר שיועיל להצילו
    מעונשים ומדינה של גיהנם, אבל להעלות את נשמתו לגן עדן לא שייך גביה כלל.
    ועדיין יש להסתפק ולומר שלא יועיל כלל אמירת קדיש לנשמת הגוי, דאין לקדיש
    שייכות בגוי אלא לישראל, אלא דוקא להתפלל עליו ולבקש מהשי"ת שיקל בדינו,
    ותול"מ. ועיין להלן.

    בירור דין הגוים אם יש להם איזה חלק לעולם הבא או לא, ודין חסידי אומות העולם
    ה. אמרו חז"ל במשנה (סנהדרין דף צ' ע"א): כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ע"כ.
    משמע מזה בפשטות ישראל דוקא. (וכן דייק התפארת ישראל שם). ולפי זה אפילו חסידי
    אומות העולם אין להם חלק לעולם הבא. אלא דאפשר שעיקר הדיוק הוא ממ"ש "כל
    ישראל", ור"ל כל הששים רבוא נשמות שרשיות של ישראל לא ידחו מהן נדח, וכולן
    עתידות להתתקן לבסוף ולבוא לעולם הבא אחר קבלת עונשיהם, וכמ"ש המקובלים (עיין
    בספר בן יהוידע למסכת סנהדרין ריש פרק י"א ד"ה שלשה מלכים). ואם כן לא בא
    לאפוקי מקצת גוים כחסידי אומות העולם שיש להם חלק לעולם הבא, אלא לרבויי גם
    רשעי ישראל.

    והנה, שוב אמרו במשנה שם: שלשה מלכים וארבע הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא
    וכו'. ובין ההדיוטות נמנה בלעם. ובגמרא שם (דף ק"ה ע"א) דייקו: בלעם הוא דלא
    אתי לעלמא דאתי, הא אחריני אתו (ופירש רש"י: הא שאר נכרים, אתו. כלומר, מדקא
    חשיב תנא דמתניתין בלעם שהיה נכרי בהדי הדיוטות, וקאמר דאין לו חלק, מכלל דשאר
    נכרים יש להם חלק). מתניתין מני, רבי יהושע היא, דתניא רבי אליעזר אומר "ישובו
    רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים", "ישובו רשעים לשאולה", אלו פושעי ישראל,
    "כל גוים שכחי אלהים", אלו (פושעי עובדי כוכבים) [אומות העולם], דברי רבי
    אליעזר. [הרי דס"ל לרבי אליעזר דפושעי ישראל וכל אומות העולם אין להם חלק
    לעולם הבא]. אמר לו רבי יהושע וכי נאמר "בכל גוים", והלא לא נאמר אלא "כל גוים
    שכחי אלהים". אלא, "ישובו רשעים לשאולה" מאן נינהו, "כל גוים שכחי אלהים".
    (ופירש רש"י, משמע אלא אותם השוכחים אלוה כגון בלעם ויש"ו ושכמותם, אבל אחריני
    אתו, כדאמרינן בריש פרקין (דף צ"א ע"ב) ורעו זרים צאנכם ובני נכר אכריכם,
    לעולם הבא). ואף אותו רשע [בלעם] נתן סימן בעצמו, אמר: תמות נפשי מות ישרים,
    אם תמות נפשי מות ישרים תהא אחריתי כמוהו, ואם לאו הנני הולך לעמי, עכ"ל.

    הרי לן מזה שלפי דעת רבי אליעזר כל אומות העולם אין להם חלק לעולם הבא, וחולק
    על משנתנו שאמרה שדוקא בלעם שהיה רשע גדול, אין לו חלק לעולם הבא. אבל דעתו של
    רבי יהושע היא שרק רשעי הגוים כמו בלעם אין להם חלק לעולם הבא, אבל אחרים
    שאינם רשעים כמוהו יש להם חלק לעולם הבא. כן נראה לכאורה.

    ופירוש "עולם הבא" דמתניתין הוא כמ"ש הרע"ב ז"ל דאיירי לאחר תחיית המתים, והוא
    בגוף (מזוכך) ובנפש, שיחיו יחדיו חיים נצחיים. מבואר דאיירי במצב שכולו רוחני.
    אולם ממ"ש רש"י הנ"ל בשם הגמרא נראה דלאחר התחייה עדיין יהיו גוים שרועים צאנם
    של ישראל. ואפשר שהם שני שלבים בתחיית המתים, וצ"י. ועיין להלן מ"ש עוד בזה.
    ועיין רמב"ם (הלכות תשובה פרק ח' הלכה ב'), ובראב"ד שם.

    אולם הרב בעל ספר העיקרים (מאמר רביעי פרק ל"א) דחה פירוש זה, ופירש דאיירי
    בהאי מתניתין גם בשכר גן עדן, שכתב וז"ל: וזו אינה ראיה, שיש לבעל הדין לחלוק
    ולומר כי תחיית המתים במקום הזה יראה לשכר הנפש [בלבד], ותחיתה בעולם הנשמות
    הבא מיד אחר המות. ויקראו את זה "תחיית המתים" [כדי] לחלוק על הצדוקים
    והכותיים הכופרים בהשארות הנפש ואומרים שהנפש תמות במות הגוף. וכן יראה זה
    מפשט הלשון שהוזכר לקמן בגמרא: א"ר אלעזר ברבי יוסי, בדבר זה זייפתי ספרי
    כותיים שהיו אומרים אין תחיית המתים מן התורה כו', שיראה מזה כי כוונתם היתה
    להראות להם מן התורה שיש לנפש מציאות אחר המות, לא זולת זה וכו'. על כן אני
    אומר כי מה שנזכר כאן במשנה "עולם הבא" הוא כנוי לשכר הבא לנפש בכלל אחר המות,
    הן המדריגה הבאה לו לאדם אחר תחיית המתים, הן המדריגה הבאה לו לאדם מיד אחר
    המות. ויורה על זה מה שאמרו לקמן: [חסידי] אומות העולם יש להם חלק לעוה"ב, ואם
    לא היה העוה"ב אלא מדרגה הבאה אחר תחיית המתים, איך יאמרו שחסידי אומות העולם
    זוכין לה, הלא המדריגה ההיא אינה מושגת אלא לצדיקים גמורים בלבד, כמו שאמרו:
    גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים, תחיית המתים לצדיקים גמורים בלבד. [א"ה לפי מ"ש
    בזוהר חדש רות שהבאנו לשונו להלן דמפורש שם שזוכים חסידי אומות העולם לחלק
    בעולם הבא המיוחד לעצמן, ולא יהיו יחד עם בני ישראל, אין זו ראיה. אלא דאפשר
    שהזוהר חדש איירי בגן עדן דוקא]. אלא שהעוה"ב במקום הזה נאמר על המדריגה הבאה
    לו לאדם אחר המות לאחר עבור י"ב חודש, שתזדכך הנפש מן ההרגלים החמריים.
    והמדריגה הבאה לו לאדם מיד אחר המות תוך י"ב חודש היא הנקראת בלשון רבותינו
    ז"ל "גן עדן", שעליה אמר שכלל האומה [הישראלית] זוכים אליה ונכנסין בה מיד
    בשעת מיתתן וכו'. ועל כן הוזקקנו לומר כי העוה"ב נאמר בכללות וכו'. ועל כן
    יאמרו: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, כלומר, כי בעולם הנשמות הבא לאדם אחר
    המוות, ישיג כל אחד ואחד מישראל בו הדרגה מה לפי מעשיו. וכן חסידי אומות העולם
    יש להם חלק ומדריגה מה בעולם הבא. אבל המדריגה הגדולה והאחרונה שהיא "חיי
    העולם הבא" לא יזכו אליה כל אדם, אלא הצדיקים הגמורים [שבישראל] לאחר תחיית
    המתים, עכ"ל ספר העיקרים.

    ועיין בספר עבודת הקודש למהר"מ גבאי (חלק ב' פרק מ"א) שהביא דברי הספר עיקרים
    הנ"ל, וחילק בדבריו לגבי תחיית המתים, דחסידי אומות העולם שחיו ומתו, לא יקומו
    שוב בתחיית המתים. אבל אותם שיהיו בחיים בעת תחיית המתים של ישראל, ישארו
    בחיים ולא ימותו. והביא שם ראייה לזה מהמדרש רבה (בראשית פרשה כ"ו) שנחלקו
    אמוראים בענין המיתה לעתיד לבא, רבי חנינא סובר אין מיתה לעתיד לבוא אלא בבני
    נח בלבד, ורבי יהושע בן לוי אומר לא בישראל ולא באומות העולם. והסיק שם בספר
    עבודת הקודש, דגם רבי חנינא מודה דחסידי אומות העולם שנשארו בחיים לא ימותו
    עוד. וסיים שם וז"ל: ובין רבי חנינא ובין רבי יהושע בן לוי כולם מודים שאין
    מיתה בישראל לעתיד לבוא. וכן דעת חכמי התלמוד בפרק חלק ובפרק תמיד נשחט, עולא
    רמי וכו'. ועיין שו"ת באר שבע בחידושי סנהדרין ריש פרק חלק שם.

    והנה, כתב רבינו הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג' הלכה ה') וז"ל: כל ישראל יש להם
    חלק לעולם הבא, אף על פי שחטאו וכו'. וכן חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם
    הבא, עכ"ל. וכאן לא פירש מי הם חסידי אומות העולם. אולם בהלכות מלכים (פרק ח'
    הלכה י' וי"א) כתב וז"ל: וכן ציוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי עולם
    לקבל כל מצוות שנצטוה נח וכו'. והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב וכו'. כל המקבל
    שבע מצוות ונזהר לעשותן, הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא.
    והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שציוה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, והודיענו על
    ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת, אין זה
    גר תושב, ואינו מחסידי אומות העולם, אלא מחכמיהם, עכ"ל. (ועיין באגרות הרמב"ם,
    אגרת לרבי חסדאי הלוי הספרדי, ודבריו שם צ"ע לאור מ"ש כאן, דנראה משם לכאורה
    דנקרא חסיד מאומות העולם אם מאמין בבורא ונוהג במדות מתוקנות, ולא הזכיר כלל
    קיום ז' מצוות בני נח כתנאי לזה).

    וכתב שם הכסף משנה: מ"ש וכן חסידי אומות העולם [יש להם חלק לעולם הבא], פלוגתא
    דרבי אליעזר ורבי יהושע בפרק חלק, ופסק כרבי יהושע. וכתב רבינו בפירוש המשנה
    דהכי משמע ממתניתין דמני לבלעם בהדי ארבע הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא,
    עכ"ל. וכן כתב בכסף משנה בהלכות מלכים שם.

    ולכאורה דברי רבינו הכסף משנה תמוהים. דהרי ביארנו לעיל בפשטות דרבי יהושע ס"ל
    דכל שאר אומות העולם שאינם רשעים כמו בלעם יש להם חלק לעולם הבא, ולא הזכיר
    רבי יהושע כלל תנאי זה של קיום ז' מצוות בני נח, או המושג של "חסידי אומות
    העולם", אלא אמר שכל שאינם רשעים כבלעם יש להם חלק לעוה"ב.

    ולפי זה נראה לכאורה דלא פסק הרמב"ם כרבי יהושע, אלא כהסוגיא דגר תושב שהם
    גוים המקיימים מצוות בני נח, שעל פי המבואר שם כתב שיטתו בהלכה זו, שגויים אלו
    נקראים חסידי אומות העולם, ויש להם חלק לעולם הבא. ולמה כתב הרב כסף משנה שפסק
    הרמב"ם כרבי יהושע, דמתניתין כוותיה.

    אולם פשר הדבר הוא, דהרי הרמב"ם עצמו בפירוש המשניות ביאר את המשנה לפי דעת
    רבי יהושע כמ"ש הרב כסף משנה, וז"ל שם: וזכר בלעם, והוא אינו מישראל, לפי
    שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא. והודיע כי בלעם מרשעי אומות העולם
    ואין לו חלק לעולם הבא, עכ"ל. הרי בפירוש שביאר במשנה שרשעים כבלעם אין להם
    חלק לעולם הבא, אבל הצדיקים שבהם שהם אותם שמקיימים שבע מצוות בני נח, נקראים
    חסידי אומות העולם ויש להם חלק לעולם הבא.

    וחילו של הרמב"ם לפרש כן הוא מהתוספתא שם (סנהדרין פרק י"ג משנה א') שהוא מקור
    הברייתא שהביאה הגמרא הנ"ל, וז"ל: אמר לו רבי יהושע, אילו אמר הכתוב "ישובו
    רשעים לשאולה כל גוים", ושתק, היה אומר כדבריך, אלו רשעי ישראל (ורשעי עובדי
    כוכבים) [ואומות העולם]. עכשיו שאמר הכתוב "שכחי אלהים", הא יש "צדיקים"
    (בעובדי כוכבים) [באומות העולם] שיש להם חלק לעולם הבא, עכ"ל. הרי בפירוש שלא
    כיוון רבי יהושע לומר שכל שאר אומות העולם שאינם רשעים כבלעם הרשע יש להם חלק
    לעולם הבא, אלא דוקא הצדיקים שבהם. ומזה למד הרמב"ם ז"ל את דינו, וכמ"ש בכסף
    משנה.

    עוד כתב הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה, פרק י"ד הלכה ד') וז"ל: [כיצד מקבלים גרי
    הצדק וכו'] ואומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים והם ישראל,
    עכ"ל. ומקורו מברייתא בגמרא (יבמות דף מ"ז ע"א): אומרים לו הוי יודע שהעולם
    הבא אינו עשוי אלא לצדיקים ע"כ. ונראה שרבינו הרמב"ם פירש מדעתו "והם ישראל",
    או שהיה לו גירסא זו בפירוש. (ומ"ש מהר"צ חיות שהוא ט"ס בלשון הרמב"ם, תמוה).

    עוד כתב שם (הלכה ז') וז"ל: אי זה הוא גר תושב, זה גוי שקבל עליו שלא יעבוד
    עבודה זרה עם שאר [השש] המצוות שנצטוו בני נח, ולא מל ולא טבל, הרי זה מקבלים
    אותו [לגר תושב], והרי הוא מחסידי אומות העולם וכו'. (ח') ואין מקבלים גר תושב
    אלא בזמן שהיובל נוהג וכו', עכ"ל.

    יוצא לן בדעת הרמב"ם: א) אין עולם הבא אלא לצדיקים שהם ישראל. והגרים כישראל
    לענין זה. ב) גוי שקבל על עצמו לקיים שבע מצוות בני נח הוא מחסידי אומות העולם
    ויש לו חלק לעולם הבא. ובזמן שהיובל נוהג מתקבל כגר תושב. ולא הזכיר הרמב"ם
    יותר מזה. באופן דיוצא כמבואר מדבריו ששאר גוים שלא קיימו שבע מצוות, אפילו אם
    לא היו רשעים כמו בלעם, אין להם שום חלק לעולם הבא, וזה ברור בס"ד בדעתו,
    וכמפורש בתוספתא הנ"ל. ובזה נתבארה לשון המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא
    וכו'" באר היטב. ועיין לעיל שכתבנו שאין העולם הבא של חסידי אומות העולם אותו
    עולם הבא של ישראל. ולהלן יתבאר עוד בס"ד.

    והנה, לגבי ישראל, פשוט הדבר שיש להם חלק גם בגן עדן וגם בעולם הבא שלאחר
    התחייה. אבל לגבי חסידי אומות העולם, יש בדבר פלוגתא, כי לדעת ספר העיקרים יש
    להם חלק בגן עדן ולא לעולם הבא שלאחר התחייה. ואילו לדעת בעל עבודת הקודש,
    אותם חסידי אומות העולם שיהיו בעולם בעת התחייה, לא ימותו, ויזכו לעולם הבא גם
    כן. ונראה שכן הבין רש"י הנ"ל בדברי הגמ' בסנהדרין (דף ק"ה ע"א). ומסתימות
    דברי לשון הרמב"ם נראה דסבירא ליה דיש לחסידי אומות העולם חלק בעולם הבא שלאחר
    התחייה. ונראה דיש שני שלבים בתחיית המתים, כי בתחילה כאשר יקומו מתי ישראל
    עדיין יהיה העולם גשמי עד סוף האלף הששי, ובאלף השביעי אזי יזדככו הגופים
    ויתעלו למדריגת הנשמות, ויחיו לעולם בקבלת שכרן. ועיין במאמר העיקרים לרמח"ל
    בפרק "בגאולה", ובמ"ש להלן בשם הערוך לנר. ועיין להלן עוד בזה.

    עוד יש להעיר בזה לפי מסקנת הגמרא בעבודה זרה (דף ג' ע"א): עמד וימודד ארץ ראה
    ויתר גוים, מאי ראה, ראה שבע מצוות שקיבלו עליהם בני נח ולא קיימום, כיון שלא
    קיימום עמד והתירן להם, ע"כ. ופירשו הכוונה דר"ל דמעתה אם יקיימו הגוים שבע
    מצוות בני נח יקבלו שכר כמי שאינו מצווה ועושה, עי"ש. ורש"י (בב"ק דף ל"ח ע"א)
    כתב: אבל מעונשן לא פטרן, ע"כ. יוצא לן מהא, שחסידי אומות העולם, אף על פי
    שמקיימים שבע מצוות, שכרן הוא פחות, כמו מי שאינו מצווה ועושה, ודו"ק. וצ"ע
    למה רבינו הרמב"ם ז"ל לא הזכיר פרט זה.

    קבצים מצורפים

    https://tora-forum.co.il/attachments/קדישים-וצדקות-שיעשה-לזכות-גוי-שנפטר-האם-הועיל-לו_-pdf.4259/
    קדישים וצדקות שיעשה לזכות גוי שנפטר, האם הועיל לו_.pdf
    2.2 MB · צפיות: 5

    Reactions:נבשר https://tora-forum.co.il/posts/39144/reactions
    ה
    https://tora-forum.co.il/members/הפקדתי-שומרים.855/
    הפקדתי שומרים
    https://tora-forum.co.il/members/הפקדתי-שומרים.855/משתמש
    ותיק

    ראשית כל צריך לדעת מהו עולם הבא. וידוע שנחלקו בזה הרמב"ם והרס"ג. שיטת
    הרמב"ם עולם הבא הוא לאחר פרידת הנשמה מהגוף עולם הנשמות, שיטת הרס"ג תחילתו
    בתחיית המתים. והנה בזוהר הובא גם ביסוד ושורש העבודה, כותב שאברהם אבינו עומד
    בפתחו של גיהנם הערל נכנס פנימה והמהול מצילו אברהם (וכידוע מילת גוי לא הוי
    מילה) ואמנם יש כ"ז לשי' הרמב"ם, אולם לשי' הרס"ג אפשר שהגוי אחרי הגיהנם מקבל
    את זכותו בעולם הבא. אמנם לכאורה זו מחלוקת תנאים בגמ' סנהדרין. הנה בגמ'
    סנהדרין צ. מזכירה שם המשנה כמה אנשים ודורות שאינם בכלל חיי העולם הבא בגלל
    רשעותם, כמו בלעם, דור המבול, דור הפלגה. אם כך מבואר שגוי בעיקרו בכלל חיי
    עוה"ב. אלא שהובאה שם בגמ' קה. פלוגתא של ר"א ור"י, דעת ר"י שיש לגויים חלק
    לעוה"ב ואילו ר"א סובר שעוה"ב שייך רק ביהודים. ומ"מ להלכה פסק הרמב"ם כשיטת
    ר"י כמש"כ בהל' תשובה פ"ג -"כל המקבל שבע מצוות בני נח ונזהר לעשותן ה"ז
    מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא".
    י
    https://tora-forum.co.il/members/יושב-בין-חכמים.79/
    יושב בין חכמים
    https://tora-forum.co.il/members/יושב-בין-חכמים.79/

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:49

    "אילנות אילנות במה אברככם" וכו'.
    מישהו מכיר ראשון שחולק על זה?

    ב-יום חמישי, 9 בפברואר 2023 בשעה 01:48:05 UTC+2, אליהו גרינברג כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:54

    תעיין ברדב"ז שם על הרמב"ם דפסק הרמב"ם את ר"י בגמ' בסנהדרין, עוד יעויין
    ברמב"ן במדבר כג י מש"כ שגויים אינם בני עולם הבא, וביתר אריכות יש מאמר שלם
    של הרב יעקב הלל על כך איני יודע היכן.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:54

    תעיין ברדב"ז שם על הרמב"ם דפסק הרמב"ם את ר"י בגמ' בסנהדרין, עוד יעויין
    ברמב"ן במדבר כג י מש"כ שגויים אינם בני עולם הבא, וביתר אריכות יש מאמר שלם
    של הרב יעקב הלל על כך איני יודע היכן.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:55

    יישר כח

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    90 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 19:04 שלום רב. רציתי לשאול את הקהל הקדוש, אני עובד בעוז והדר ספרי חסידות [המרכז למתחילים], ואני רוצה לשמוע אם יש מי שיודע עד איזה סכום אפשר לבקש אצלם [הם העלו לי כבר את הסכום פעמיים]. הצטרפתי אתמול לקבוצה וזה נשמע די מעניין...
  • מחיר תמלול לפי תווים

    2023 טכנולוגיה ויהדו
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    95 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2023 21:06 רציתי לשאול מה המחיר הממוצע בתמלול כשמשלמים לפי תווים. תודה רבה.
  • כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    95 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 12:16 הנקרא "שִדְרָה"
  • [4]: כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    93 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 17:51 המספר שיוצא לרוחב זה במ"מ?
  • חיפוש מקורות וטעמים.

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    103 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 19:03 תורה רבה לכל העונים.
  • עדן

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 15:28 עקידת יצחק: [image: image.png] המאירי: העולם הזה הוא עדן המין ומאסר המאמין. עכ"פ קראתי בשם ר' נחמן מברסלב, שהעולם הזה בד"כ יותר דומה לגיהנם. (ורבים יעידו על כך בעוונותינו הרבים).
  • מגיד מדובנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    136 צפיות
    ד
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו', למדנו למי ששומע נסים שעשה ה' את אבותינו במצרים צריך ליתן שבח והודיה, וכן הוא אומר ביתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה. (שמות יב כז) אהרן ראה את אחיו מלך ואת עצמו כהן גדול ואת ארבעת בניו משוחים בשמן המשחה סיגני כהונה ואת נחשון אחי אשתו נשיא שבט מקריב קרבנו בראשון לכל השבטים, ובו ביום מתו שני בניו, לכך נאמר ביום טובה היה בטוב לתת שבח לבורא הכל, שנאמר (תהלים קט"ז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, ולהודות, שכן ראינו ומצינו ההודאה נקראת טוב, שנאמר (שם קי"ח) הודו לה' כי טוב... (שמיני) חובת הלבבות: ...ונעלה מזה אל מה שאנו חייבין בו לבורא יתעלה מן השבח וההודאה על רוב חסדו וגודל טובו עלינו, ונאמר, כי מן הידוע אצלנו כי כל מטיב אלינו אנו חייבין להודות לו כפי כונתו להועיל לנו, ואם יקצר במעשהו לדבר שיקרהו ימנעהו מהיטיב אלינו הודאתו חובה עלינו, כיון שנתברר לנו כי דעתו עלינו לטוב, וכי כונתו להועיל לנו. ואם תגיע לנו שום טובה על ידי מי שלא כוון בה אלינו יסתלקו מעלינו חיובי ההודאה לו ואין אנו חייבין בה... אבל טובת העשיר על הרש לקבל שכר שמים הוא כסוחר שהוא קונה הנאה גדולה קיימת יגיע אליה אחר זמן בטובה קטנה ואבודה ונבזית יתננה מיד, ולא נתכוין אלא לפאר נפשו באחריתו בטובה שהפקידה האלקים בידו לתתה למי שיהיה ראוי לה. ומן הידוע כי ראוי להודות אותו ולשבחו אף על פי שהיתה כונתו לפאר את נפשו באחריתו, ועם כל זה נתחייבה לו ההודאה, כמ"ש איוב (כ"ט) "ברכת אובד עלי תבא", ועוד אמר (שם ל"א) "אם לא ברכוני חלציו ומגז כבשי יחם". אבל טובת בני אדם קצתם אל קצתם בעבור אהבת השבח והכבוד וגמול העולם הוא כמי שאוצר דבר אצל חברו או מפקיד אצלו ממון מפני יראתו שיצטרך לאחר זמן, אף על פי שכונתו לתועלת עצמו בהטיבו לזולתו כמו שאמרנו, חייב לו מן השבח וההודאה עליה... וממה שראוי לעמוד עליו כי כל מטיב לזולתו מבני אדם מכל המינים אשר זכרנו, אין לו יתרון על מי שמטיב לו אלא במקרה מן המקרים, אבל באנושותם ועצמם נמשלים וקרובים זה לזה בעצם ובדמות ובחבורם ובצלמם וטבעיהם וברוב מקריהם, ועם כל זה חייב מי שמטיבים לו מן העבודה למטיב מה שספרנו. ואם היינו חושבים כי מי אשר מטיבין לו בתכלית החסרון והגריעות ובהרכבתו וחבורו ודמותו היה חייב בעבודה יותר... וכאשר נבחון על ההקשה הזאת דבר הבורא יתברך ובני אדם בשכלנו, נמצא הבורא יתברך נעלה ונשא ומרומם על כל נמצא... וכן נמצא האדם בהקשתו אצל שאר מיני החיים שאינם מדברים חסר וחלש מכלם... וכאשר נעמוד במחשבותינו על גדלות הבורא יתעלה ועוצם יכלתו... ונסתכל בחלישות האדם וחסרונו ורוב צרכו ורישו לדבר שימלא מחסורו, ונבחון רוב טובות הבורא יתברך וחסדו עליו... כמה האדם חייב לו ית' מן העבודה והיראה והשבח וההודאה והתמדת התהלה... (שער ג עבודת האלקים הקדמה, וראה שם עוד) ומה ששאלת על המעוטה שבעבודות האלקים שאין אדם יוצא ידי חובתו בפחות ממנה ותתחייב לו בה התמדת טובתו עליו הם י' ענינים... *ומהם שיזכיר טובות האלקים בלשונו תמיד וירבה להודות לו ולשבחו בלבו עליה ובנראה מדבריו, ומהם שלא תהיה נמבזה ומעוטה בעיניו, ומהם שלא יתלה בזולתו אם תהיה על ידי אמצעי, *שיודה האמצעי ויתעלם מהודות הבורא עליה... (שם פרק ז) והחמישי, כשמטיב לו הבורא בעולם הזה במיני הטובות יכנע לא-ל מפני כובד משא חובת ההודאה עליהם וישפל לפניו מיראתו שלא תהיינה לנקמה ממנו כי רוב הממון בעולם יהיה לאחד מג' דברים, לטובו מאת הבורא יתברך, או לנסיון ומבחן, או לנקמה ומכשול. (שער ו הכניעה פרק ד) רש"י: וישתחו ארצה - מכאן שמודים על בשורה טובה. (בראשית כד נב) אם על תודה - על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים וגו' שצריכים להודות, שכתוב בהן (תהלים ק"ז) יודו לה' חסדו. (ויקרא ז יב) חזקוני: אתה יודוך - לשון נופל על לשון, ורוצה לומר ישבחוך ויכבדוך. (בראשית מט ח) בעל הטורים: וישתחו - בגימטריא מודים על בשורה הטובה. (בראשית מז לא) מהר"י יעבץ: אספרה כל נפלאותיך - על דרך הפשט ירמוז על מ"ש חז"ל (ברכות נ"ד) שחייב אדם לגלגל כל הנסים כשיודה על אחד מהם. (תהלים ט ב) אלשיך: אדין דניאל - הורה לנו שיודה אדם מיד, כי קם מיד בלילה להודות. (דניאל ב יח) מהר"ל: ...כי כאשר מזכיר בכל מקום הודאה הוא מוסר עצמו אל השי"ת בשביל הטובה שעשה אתו, כי זהו ענין ההודאה. ומפני שנתן לאדם הארץ, אם כן יחשוב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, וכאילו האדם חס ושלום יוצא מרשות השי"ת, לכך צריך לומר הודאה תחילה וסוף, ובהודאה זו מוסר עצמו ונפשו אל השי"ת שעשה אתו הטובה הזאת. (נתיב העבודה יח) ובמדרש ויק"ר... לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל... וביאור זה, כי התפלה שהאדם מתפלל על צרכיו וכל דבר שהיא תפלה בטלים לעתיד לבא, שאין צריך תפלה על צרכיו, אבל הודאה שנותן אל השי"ת מה שעשה עמו כעבד הזה שמתודה שעשה עמו טוב, ולפיכך כל הודאה הוא לשעבר, והתפלה היא להבא... וכן כל הקרבנות הם תקון אל האדם, ולעתיד אין צריך תקון, ולפיכך כל הקרבנות בטלים חוץ מן הודאה, שמודה כי הוא אל השי"ת מצד הטוב שעשה עמו, ומביא קרבן הודאה על שעבר... וכבר אמרנו כי התודה היא שאנו מודים כי הכל אל השי"ת, כמו שאמר במזמור לתודה, כי הוא עשנו ולו אנחנו, והנה המצה מורה על שהוא יתברך עשנו, והחמץ מורה כי אליו אנחנו הכל כמו שביארנו... (דרשה לשבת הגדול) זרעא דיוסף... אבל יהודה הוא דבק בשמו יתברך לגמרי, והדברים האלו הם סוד נפלא, כי נקרא יהודה על שם הפעם אודה (בראשית כ"ט), וההודאה היא שמודה ומפרסם הדבר לכל, כי זהו ענין ההודאה, שהרי צריך להודות בעשרה, ודברים אלו מסתרי החכמה מאד, ולכך היה מקדש שם שמים בפרהסיא, ותמצא יהודה בראש הדגלים... (חידושי אגדות סוטה לו ב) של"ה: ויש ראיה לזה במדרש תהלים מזמור לתודה, רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא, כל התפילות בטילות לעתיד לבא וההודאות אינן בטילות... והמעמיקים בחכמה אמרו כי לפיכך קרבן תודה אינו בטל מפני שהוא לצורך הודאות הנשמות כשיצאו כל אחת מגלות הידוע ויתעלו בתפארת מקום היחוד ומקום ההודאה, כענין ד' שצריכים להודות בבואם אל ביתם בשלום ולומר יודו לה' חסדו... (בית דוד, ועיין שם עוד) אור החיים: אשר נתן לי אלקים בזה, דרך הצדיקים כשזוכרים הטוב אשר הגיעם חולקים כבוד לה', כי הוא הנותן, כאומרו "הילדים אשר חנן אלקים" וגו'... (בראשית מח ט) מלבי"ם: והתודה - גדר הוידוי הוא הפך הכפירה וההכחשה, והוא שמפרסם בפניו דבר שטבע בני אדם להעלימו, והוא שמודה שבח חברו או שמודה גנות עצמו, מן הראשון "יהודה אתה יודוך אחיך", "הפעם אודה את ה'", כי דרך בני אדם להעלים מעלת אחרים, וכן דרכם לתלות הכל בטבע, כמ"ש מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאת לאה והודיתו. ומזה נגזר שם תודה על הודאת הנס, כמ"ש "יודו לה' חסדו", שמודה ומכיר פלאי ה'. ומין השני ההודאה על חטאיו, "אודה עלי פשעי לה'", "ומודה ועוזב ירוחם", ובהתפעל, "ומתודה חטאתי" (דניאל ט')... כי מטבע האדם להעלים חטאיו... (ויקרא ה ה) בכל לבי - ולא שבשעת הודאה יחשוב על טובות נוספות. (תהלים ט ב) העמק דבר: ויאמר ברוך ה' - מכאן למדו בב"ר שמודים על בשורה טובה. ובפרק הרואה יליף מהא שאמר יתרו ברוך ה', וקשה אמאי לא למדו מאליעזר דקדים... אלא הענין ברכה משמעו העקרי אינו לשון הודיה בעלמא, אלא לשון תוספת השפעה למעלה כביכול... וכך יסד מלכו של עולם יתברך דברכת האדם פועלת למעלה. אבל זה אינו אלא בהליכות העולם על ידי הטבע, מה שאינו כן אם בא בנס נגלה לשעה... ומשום הכי אין צריך תפלה להבא במקום שהישועה ברורה ומובטחת, ולא כמו בהמקום שהישועה באה על ידי הליכות הטבע... שזה המדה אינה צריכה תוספת השפעה על ידי ברכה על העבר. משום הכי אליעזר שבא לידו הענין בדרך נס נסתר בהשגחה פרטית לכן בירך, מה שאינו כן יציאת מצרים שהיה בנס נגלה, משום הכי לא ברכו עד שבא יתרו ובירך גם על זה. ואם כן משמעות ברוך שם היינו הודיה ושבח... (בראשית כד כז והרחב דבר) תורה תמימה: הפעם אודה - רש"י, ואף על פי שגם אדם הראשון הודה, כבתהלים קל"ט, מכל מקום לא היה מי שהודה על שהגיעו יותר מחלקו כלאה. (בראשית כט לה) שפת אמת: ענין הלל והודאה ולכאורה אחד הוא, ומאא"ז מו"ר זצלה"ה שמעתי כי הם נגד יהודה ויוסף, והוסיף לי ביאור כי הלל הוא באור נגלה ובהיר. ויראה לפרש כי לשון הודאה הוא על מה שהיה נראה לו טוב, והאדם מודה שהוא טוב וחסד, (שהרי גם על וידוי חטא נקרא הודאה). *והנה כתיב "אודה ה' בכל לבב", פירוש בשני יצריך, אם כן נראה כי הודיה הוא אחר התיקון שהאדם גבר על היצר הרע ולא נדבק בעולם הזה, אף שהיה לו כמה נסיונות, ואז מודה גם על הנסיון שהיה צר לו אז מודה עתה, שרואה למפרע שזה היה חסד עליו. *אבל הלל הוא מי שמופרש מעולם הזה, ומשבח על ידי שרואה גבורת ה' ונפלאותיו... (חנוכה תרל"א ג) אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם רבותינו ז"ל פירוש הגמרא... והיינו שיש נקודה פנימיות בכל איש ישראל שאין שם מגע נכרי רק שצריך להיות שנקודה זו תתפשט בכל האדם, ועל ידי ההלל והודאה יכולין להכניס נקודה זו בכל הנפש, והוא על ידי זה ששמח האדם בנקודה זו ונותן הודאה להקב"ה על שזכה להיות בכלל ישראל, על ידי זה החשק יכול להרחיב הנקודה. והנה הלל והודאה הם ב' מדריגות, שהלל הוא שבח, וצריכין להיות מקודם אצל האמת, כמ"ש הללו עבדי ה' שלא להיות משועבד לשום דבר רק להשי"ת, אבל הודאה יכול להיות לכל איש ישראל, ואף המלוכלך בחטא, על ידי הודאה ווידוי דברים מתקרב... וגם הודאה על נס, ודאי הוא על ידי זה שמבינים שאין ראויים לנס, כי מה שייך הודאה להקב"ה על נס, הלא אין הפרש לפניו בין נס לטבע, רק על ידי שמבינים שאין זוכין לנס שייך הודאה, ועל ידי זה משיגין אחר כך עומק הנס להלל לפניו. (שם תרל"ג ו) מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ... ופירוש הלל והודאה נראה כי על ידי הנס דחנוכה נתקדש שם שמים, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש, שראו הכל נצחונו של השי"ת וגבורותיו, ועל ידי זה נפל פחד השי"ת על הכל, ומצד נצחונו ית' הוא ההלל לשבח לפניו, ומצד קבלת היראה להודות לפניו להיות נכנע ולהבין שפלות עצמו הוא בחינת הודאה... (שם תרל"ד ב) הלל והודאה הוא שמחה והכנעה... כי אין שמחה של מצוה מתקיים בלי הקדמת היראה והכנעה, שעל ידי זה היא עומדת לעד... כשיוצאין ממלכות בשר ודם נעשין בן חורין יכולין לקבל מלכות שמים וצריך להיות עיקר השמחה על זה שיוכל לשעבד עצמו להשי"ת... ועל ידי הודאה יוצאין מיצר הרע שהוא הכנעה לב נשבר, דלא שליט יצר הרע רק בגסות, ונמצא הודאה הכנה אל ההלל... (שם תרל"ה ז) לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה, דבמה שהקב"ה עושה לנו נסים יש לתת הודאה על גוף הנס, היינו הצלה מאומה הרשעה, וגם להלל לפניו על כל המעשה, כי הרבה רווח והצלה לפניו ית' שלא היה מסבב להצטרך לעשיות הנס, רק הוא חיבה יתירה שהשי"ת חפץ לעשות נסים לעמו בני ישראל. ובעת שנעשה להם הנס שהיה עת צרה ונושעו מהצרה לא היה להם כל כך ישוב הדעת והודו להשי"ת על ההצלה, ואחר כך לשנה אחרת הבינו כל זה שיש להלל על כל המעשה שסיבב הקב"ה המלחמות כדי לעשות להם נס, כי ההודאה בעת צרה והלל בעת הרווח... (שם תרל"ו ה) בהלל והודאה... אמנם הודאה הוא לאשר אין עבודת התחתונים כראוי, ולכך מתרחקין ממלכות שמים קצת, אך כשהקב"ה ברחמיו עושה נסים לבני ישראל מודים לפניו ית', שעל ידי שנתרחקו ואחר כך מתקרבין *מצד זה יש בחינת הודאה שמודה על דבר הנוסף... והלל והודאה שניהם גימטריא אלקים, *וכל זה ידוע בסוד מצות נר חנוכה. (שם תרל"ז) בהלל והודאה... לכן בשנה האחרת שהרגישו קבלת מלכות שמים וזה הלל, *ואחר כך נתנו על זה עצמו שבח והודאה שזכו להלל את ה' על ידי שיצאו מכלל עבדי בשר ודם. וביאור הענין דהלל הוא לה' בלבד, והודאה הוא בהשתתפות נפש האדם, *הלל הוא הארה אמיתיות... שמתבטל כחות האדם על ידי הזכרת שמו הגדול יתברך, ואז אין האדם זוכר ממהות עצמותו רק להלל לפניו ית'... ובעולם הזה אין אנו מוכנים תמיד לזה... אבל הודאה הוא תמיד, כי בכל מקום יש להודות לה', ואדרבא, מי שבשפלות יותר צריך ביותר להודות... (שם תרל"ח ה) חז"ל עשו עיקר מנס דנרות... והודאה הוא על מה שיצאו מתחת יד הרשעים, והלל הוא על שנכנסנו תחת יד מלכות שמים, כמ"ש הללו עבדי ה' ולא עבדי יון, וצריך להיות עיקר השמחה מה שיצאנו לחירות כדי שנוכל לקבל אחר כך מלכות שמים... (שם תרמ"א) ואדוני מו"ז ז"ל אמר כי על כן תקנו בהודאה, דכתיב וירכתיה די נחש, שאינו מניח לכרוע עצמו כראוי לפני הקב"ה... וכשגברו על קליפת יון תיקנו שבח במודים. ולבאר נראה כי אז"ל שצריכין לכרוע עד שיתפקקו ח"י חוליות שבשדרה... ועל ידי הכריעה והודאה לפני הקב"ה מתטהרין הח"י חוליות ומתפתחין, כי זה הקליפה מעכב החיות שבחוליות להתגלות, לכן יש כריעה וזקיפה... וזה בחינת הלל והודאה, וכן כריעה וזקיפה... (שם תרנ"ד) עשאום יום טוב בהלל והודאה, הלל מיוחד לבני ישראל, כמ"ש עם זו יצרתי וכו' תהלתי יספרו, והודאה הוא אשר זכו בני ישראל ליקח חלק שאר האומות, כי באמת הכל צריכים להודות אליו ית"ש... אבל כאשר החמיצו תולדות יפת ועמד מלכות יון להשכיח אותנו תורת ה' ומצותיו ניתן לנו חלק השמאל גם כן... (שם תרנ"ו) מזוזה בימין... וזה ענין הודאה שתקנו, כי ההלל מיוחד לבני ישראל בכל הישועות, והודאה הוסיפו לפי שראו שנס הזה הוא להשאיר הארה גם לימי הגלות, כשיהיו בחוץ... (שם תרנ"ז) ענין הלל והודאה הם שם א"ד ושם אהי"ה, כי כל נפלאותיו של הקב"ה הם סתים וגליא, וכשנעשה נסים לאבותינו יש הלל על הישועה שבני ישראל מרגישין ורואין, אבל עומק נפלאותיו אין לשער ולספר, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, וזה עיקר הישועה התיקון שנעשה למעלה, וזה בחינת הודאה מה שאין רואין בעין, רק שמבינים מן הנגלה הנסתר, ועל זה יש להודות... (שם תר"ס) הלל והודאה בחינת נפש וגוף, כי הלל הארת הנשמה והנפש, כמ"ש "כל הנשמה תהלל", *והודאה הכנעת הגוף להסכים עם הנפש, ולכן יש כריעת הגוף בהודאה, *וכתוב "הוציאה ממסגר נפשי" עי"ז להודות, כי הנפש במאסר הגוף, וכשיש גאולה וחירות אל הנפש צריכין להכניע גם הגוף להודות לה', כי הודאה בפה שהוא בהשתתפות הגוף, והלל במחשבה ורצון, והם בחינת גאולה ותפלה... (שם תרס"א) כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך, כי היה להם חכמה טבעית, וזו מביאה שכחת השגחת הבורא ית"ש... שהיו בקיאין בחכמת גלגל המזלות, אבל באמת הנהגת כל הגלגל הכל על פי הנהגה עליונה... ולכן תיקנו להלל ולהודות, שעל ידי הודאה והלל לה' על כל הדברים זה מביא הזכרון שלא להיות נטבע תוך הטבע ולבא לשכחה... (שם) [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.07.23, 23:22:00
  • 0 הצבעות
    11 פוסטים
    45 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 15:35 רמב"ן בראשית ג כב ודע והאמן כי גן עדן בארץ, ובו עץ החיים ועץ הדעת ומשם יצא הנהר ויפרד לארבעה ראשים הנראים לנו, כי פרת בארצנו ובגבולנו, ופישון הוא נילוס מצרים, כדברי הראשונים. אבל כאשר הם בארץ כן יש בשמים דברים יקראו כן. והם לאלה יסוד, כמו שאמרו (מדרש שה"ש זוטא א ד) הביאני המלך חדריו, מלמד שעתיד הקדוש ברוך הוא להראות את ישראל גנזי מרום החדרים שבשמים. דבר אחר, הביאני המלך חדריו, אלו חדרי גן עדן, מכאן אמרו כמעשה הרקיע מעשה גן עדן: ויש מזה עוד בתורת האדם

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים