דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

גד עדן לגוים

2023
8 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:39

    אני מאוד לחוץ בזמן ואשמח אם מישהו יוכל לכתוב כאן במהירות ובנקל מ"מ (מלפני
    500-400 שנה ומעלה, לא אחו"ז) אם יש *לגוים *עוה"ב
    תודה

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:39

    אני מאוד לחוץ בזמן ואשמח אם מישהו יוכל לכתוב כאן במהירות ובנקל מ"מ (מלפני
    500-400 שנה ומעלה, לא אחו"ז) אם יש *לגוים *עוה"ב
    תודה

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:46

    בגמ' בסנהדרין קה. מחלוקת ר"א ור"י

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:39

    אני מאוד לחוץ בזמן ואשמח אם מישהו יוכל לכתוב כאן במהירות ובנקל מ"מ (מלפני
    500-400 שנה ומעלה, לא אחו"ז) אם יש *לגוים *עוה"ב
    תודה

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:46

    רמב"ם הלכות מלכים פרק ח הלכה יא
    כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם
    הבא

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:39

    אני מאוד לחוץ בזמן ואשמח אם מישהו יוכל לכתוב כאן במהירות ובנקל מ"מ (מלפני
    500-400 שנה ומעלה, לא אחו"ז) אם יש *לגוים *עוה"ב
    תודה

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:46

    מה שמצאתי ברגע זה:
    ברמב"ם (פי"ד מאיסו"ב ה"ד) מבואר שאין עוה"ב אלא לישראל [שכך אומרים לגוי שבא
    להתגייר].
    אמנם לענין חסידי אומות העולם, אמרו בסנהדרין (קה:) דיש להם חלק לעולם הבא.
    וכן פסק הרמב"ם (פ"ח ממלכים הי"א).

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:46

    רמב"ם הלכות מלכים פרק ח הלכה יא
    כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם
    הבא

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:49

    "אילנות אילנות במה אברככם" וכו'.
    מישהו מכיר ראשון שחולק על זה?

    ב-יום חמישי, 9 בפברואר 2023 בשעה 01:48:05 UTC+2, אליהו גרינברג כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:49

    "אילנות אילנות במה אברככם" וכו'.
    מישהו מכיר ראשון שחולק על זה?

    ב-יום חמישי, 9 בפברואר 2023 בשעה 01:48:05 UTC+2, אליהו גרינברג כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:53

    האם מישהו יודע האם גויים יש להם עוה"ב והאם בכלל שייכים לגן עדן, גיהנום
    והישארות הנפש, במשנה כתוב כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, משמע שגויים לא, ואותה
    משנה כתוב על ד' שאין להם עוה"ב ונמנה שם בלעם, מבואר שגויים יש להם עוה"ב,
    האם מישהו יש לו מידע בענין ולציין מקורות ולהביאם, אשמח מאד.
    [image: הכהן]
    https://tora-forum.co.il/members/הכהן.81/
    הכהן https://tora-forum.co.il/members/הכהן.81/משתמש
    ותיק

    https://tora-forum.co.il/threads/האם-יש-לגויים-עוה-ב.3284/post-39142

    אם כתוב בתנא דבי אליהו "מעיד אני עלי שמים וארץ, בין איש בין אשה, בין גוי
    בין ישראל, בין עבד בין שפחה, הכל לפי מעשיו, רוח הקודש שורה עליו", מסתמא יש
    לו גם עוה"ב. ובמשנה לא מדויק שלגויים אין עוה"ב אלא שלא לכולם יש.
    א
    https://tora-forum.co.il/members/אור-זרוע.583/
    אור זרוע
    https://tora-forum.co.il/members/אור-זרוע.583/משתמש
    ותיק

    https://tora-forum.co.il/threads/האם-יש-לגויים-עוה-ב.3284/post-39144

    בשו"ת וישב משה (חלק ג, לח) של הרה"ג ר' יעקב משה הלל שליט"א יש אריכות עצומה
    בנושא, אני מעתיק חלק מסוים, ועיין שם עוד (בסוף ההודעה צירפתי את התשובה כולה
    במהדורה מודפסת):

    ראיות שאין שייך בנשמות הגוים מושגי שכר ועולם הבא, שאינם אלא בני אבדון וגיהנם
    ד. ועל כל פנים, מצאנו להרמב"ן בפירושו לתורה על הפסוק תמות נפשי מות ישרים
    ותהי אחריתי כמוהו, שפירש להדיא שגוים אינם מקבלים שכר ואינם בני העולם הבא,
    וז"ל שם: לומר שהן [ישראל] נוחלי גן עדן, כי אחרית האדם המות, על כן יבקש
    [בלעם] שימות מות ישרים, הם ישראל הנקראים ישורון, שיבלו ימיהם בטוב [בעולם
    הזה], ותהי אחריתי כמוהו [לעולם הבא], כישראל אשר חלקם בחיים, ואינם בני גיהנם
    ואבדון [כגוים], עכ"ל.

    וכן כתב שם בפירוש רבינו בחיי וז"ל: ודבר ידוע כי עולם הנשמות [גן עדן] הוא
    הבא לאדם מיד תיכף אחר הפרדה מן העולם הזה, על כן ביקש זה [במ"ש "תמות נפשי
    מות ישרים"] שיזכה אחר מיתה מיד לעולם הנשמות, שזו היא מיתת ישרים. וביקש עוד
    שיזכה באחרית הזמן אל העולם הבא, שהוא מזומן למי שהוא עתה בעולם הנשמות. וזה
    שאמר "ותהי אחריתי כמוהו", כי העולם הבא שהוא אחר התחייה הוא אחרית עולם
    הנשמות, וסוף כל התענוגים. למדנו מכלל דברי המשל הזה שיספר בשבחן של ישראל
    ומעלתם הגדולה מצד ראשיתם ואחריתם, שינחלו כל עולם הזה, שיזכו לתחיית המתים
    לחיי העולם הבא שאחר התחייה. וביאר בזה כי ישראל לבדם הם נוחלים כל זה, עד
    שהוא עצמו כשבא לקלל, בירך עצמו בברכתם, עכ"ל. והדברים מבוארים למבין, ועיין
    להלן באריכות בס"ד. ועיין לו עוד (בראשית פרק י"א י') וז"ל: ועוד שאין העכו"ם
    זוכים לתחיית המתים כי אם אנחנו בני שם, עכ"ל. ועוד (דברים פרק ל"ג פסוק כ"ח)
    שכתב שאין תחיית המתים אלא לישראל "ושאר האומות אינן זוכין לתחיית המתים",
    עי"ש באורך.

    ומ"ש הרמב"ן ורבינו בחיי שהגוים הם בני גיהנם ואבדון, מקורם הוא מהגמרא (ראש
    השנה דף י"ז ע"א) וז"ל: פושעי ישראל בגופן ופושעי אומות העולם בגופן יורדים
    לגיהנם ונידונין בה שנים עשר חודש. לאחר שנים עשר חודש גופן כלה ונשמתן נשרפת
    ורוח מפזרתם תחת כפות רגלי הצדיקים, שנאמר ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות
    רגליכם וכו', עכ"ל. ועיי"ש שאמרו שפושעי ישראל לפעמים יש להם תקנה, ומטה הקדוש
    ברוך הוא את דינם כלפי חסד, אבל פושעי אומות העולם לא מצאנו להם תקנה. ועיין
    עירובין (דף י"ט ע"א) שאפילו על פתחו של גיהנם אין פושעי אומות העולם חוזרים
    בתשובה. ועוד ביארו שם דפושעי ישראל בגופן היינו קרקפתא דלא מנח תפילין.
    ופושעי אומות העולם בגופן היינו בעבירה. ופירשו בתוספות שם, ר"ל עריות. ועיין
    קידושין (דף מ"ט ע"ב) שאמרו עשרה קבין זנות ירדו לעולם, תשעה נטלו ערביא ואחד
    נטלו כל העולם כולו, ע"כ. ועיין בעבודה זרה (דף כ"ב ע"א) שהגוים חשודים על
    עריות. ושם (ע"ב) אמרו שאומות העולם מצויין אצל נשי חבריהן, ופעמים שאינו
    מוצאה ומוצא את הבהמה ורובעה וכו'. ובכתובות אמרו (דף י"ג ע"ב): רוב אומות
    העולם פרוצים בעריות. וברש"י (במדבר כ"ב ה') כתב: העמידו להם נביאים, והם פרצו
    גדר העולם. שבתחילה היו גדורים בעריות [אחרי המבול], וזה נתן להם עצה להפקיר
    עצמן לזנות. ומקורו מהמדרש רבה שם.

    הרי לן מכל זה שרוב אומות העולם הם פושעים בגופן, היינו שהם פרוצים בעריות,
    ולכן נידונים בגיהנם, ובסוף י"ב חודש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתם תחת
    כפות רגלי הצדיקים. והרי לן כמ"ש רבותינו הראשונים הנ"ל שהם "בני אבדון
    וגיהנם". ויתבארו עניינים אלו עוד להלן בס"ד. אולם חסידי אומות העולם אינם
    בכלל זה, ויתבאר עניינם להלן בס"ד.

    והנה, לאור כל הנזכר, כיון שמצאנו לאמירת קדיש שתי תועליות, אחת כדי להציל
    נשמת הנפטר מדינה של גיהנם ושאר עונשים, ואחת כדי להעלות את נשמת הנפטר
    להכניסו בגן עדן, ולהעלותו עוד ממדריגה למדריגה, נראה ברור, לעניינינו
    ולנידונינו, שזה הגר אם יאמר קדיש על פטירת אביו הגוי, אפשר שיועיל להצילו
    מעונשים ומדינה של גיהנם, אבל להעלות את נשמתו לגן עדן לא שייך גביה כלל.
    ועדיין יש להסתפק ולומר שלא יועיל כלל אמירת קדיש לנשמת הגוי, דאין לקדיש
    שייכות בגוי אלא לישראל, אלא דוקא להתפלל עליו ולבקש מהשי"ת שיקל בדינו,
    ותול"מ. ועיין להלן.

    בירור דין הגוים אם יש להם איזה חלק לעולם הבא או לא, ודין חסידי אומות העולם
    ה. אמרו חז"ל במשנה (סנהדרין דף צ' ע"א): כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ע"כ.
    משמע מזה בפשטות ישראל דוקא. (וכן דייק התפארת ישראל שם). ולפי זה אפילו חסידי
    אומות העולם אין להם חלק לעולם הבא. אלא דאפשר שעיקר הדיוק הוא ממ"ש "כל
    ישראל", ור"ל כל הששים רבוא נשמות שרשיות של ישראל לא ידחו מהן נדח, וכולן
    עתידות להתתקן לבסוף ולבוא לעולם הבא אחר קבלת עונשיהם, וכמ"ש המקובלים (עיין
    בספר בן יהוידע למסכת סנהדרין ריש פרק י"א ד"ה שלשה מלכים). ואם כן לא בא
    לאפוקי מקצת גוים כחסידי אומות העולם שיש להם חלק לעולם הבא, אלא לרבויי גם
    רשעי ישראל.

    והנה, שוב אמרו במשנה שם: שלשה מלכים וארבע הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא
    וכו'. ובין ההדיוטות נמנה בלעם. ובגמרא שם (דף ק"ה ע"א) דייקו: בלעם הוא דלא
    אתי לעלמא דאתי, הא אחריני אתו (ופירש רש"י: הא שאר נכרים, אתו. כלומר, מדקא
    חשיב תנא דמתניתין בלעם שהיה נכרי בהדי הדיוטות, וקאמר דאין לו חלק, מכלל דשאר
    נכרים יש להם חלק). מתניתין מני, רבי יהושע היא, דתניא רבי אליעזר אומר "ישובו
    רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים", "ישובו רשעים לשאולה", אלו פושעי ישראל,
    "כל גוים שכחי אלהים", אלו (פושעי עובדי כוכבים) [אומות העולם], דברי רבי
    אליעזר. [הרי דס"ל לרבי אליעזר דפושעי ישראל וכל אומות העולם אין להם חלק
    לעולם הבא]. אמר לו רבי יהושע וכי נאמר "בכל גוים", והלא לא נאמר אלא "כל גוים
    שכחי אלהים". אלא, "ישובו רשעים לשאולה" מאן נינהו, "כל גוים שכחי אלהים".
    (ופירש רש"י, משמע אלא אותם השוכחים אלוה כגון בלעם ויש"ו ושכמותם, אבל אחריני
    אתו, כדאמרינן בריש פרקין (דף צ"א ע"ב) ורעו זרים צאנכם ובני נכר אכריכם,
    לעולם הבא). ואף אותו רשע [בלעם] נתן סימן בעצמו, אמר: תמות נפשי מות ישרים,
    אם תמות נפשי מות ישרים תהא אחריתי כמוהו, ואם לאו הנני הולך לעמי, עכ"ל.

    הרי לן מזה שלפי דעת רבי אליעזר כל אומות העולם אין להם חלק לעולם הבא, וחולק
    על משנתנו שאמרה שדוקא בלעם שהיה רשע גדול, אין לו חלק לעולם הבא. אבל דעתו של
    רבי יהושע היא שרק רשעי הגוים כמו בלעם אין להם חלק לעולם הבא, אבל אחרים
    שאינם רשעים כמוהו יש להם חלק לעולם הבא. כן נראה לכאורה.

    ופירוש "עולם הבא" דמתניתין הוא כמ"ש הרע"ב ז"ל דאיירי לאחר תחיית המתים, והוא
    בגוף (מזוכך) ובנפש, שיחיו יחדיו חיים נצחיים. מבואר דאיירי במצב שכולו רוחני.
    אולם ממ"ש רש"י הנ"ל בשם הגמרא נראה דלאחר התחייה עדיין יהיו גוים שרועים צאנם
    של ישראל. ואפשר שהם שני שלבים בתחיית המתים, וצ"י. ועיין להלן מ"ש עוד בזה.
    ועיין רמב"ם (הלכות תשובה פרק ח' הלכה ב'), ובראב"ד שם.

    אולם הרב בעל ספר העיקרים (מאמר רביעי פרק ל"א) דחה פירוש זה, ופירש דאיירי
    בהאי מתניתין גם בשכר גן עדן, שכתב וז"ל: וזו אינה ראיה, שיש לבעל הדין לחלוק
    ולומר כי תחיית המתים במקום הזה יראה לשכר הנפש [בלבד], ותחיתה בעולם הנשמות
    הבא מיד אחר המות. ויקראו את זה "תחיית המתים" [כדי] לחלוק על הצדוקים
    והכותיים הכופרים בהשארות הנפש ואומרים שהנפש תמות במות הגוף. וכן יראה זה
    מפשט הלשון שהוזכר לקמן בגמרא: א"ר אלעזר ברבי יוסי, בדבר זה זייפתי ספרי
    כותיים שהיו אומרים אין תחיית המתים מן התורה כו', שיראה מזה כי כוונתם היתה
    להראות להם מן התורה שיש לנפש מציאות אחר המות, לא זולת זה וכו'. על כן אני
    אומר כי מה שנזכר כאן במשנה "עולם הבא" הוא כנוי לשכר הבא לנפש בכלל אחר המות,
    הן המדריגה הבאה לו לאדם אחר תחיית המתים, הן המדריגה הבאה לו לאדם מיד אחר
    המות. ויורה על זה מה שאמרו לקמן: [חסידי] אומות העולם יש להם חלק לעוה"ב, ואם
    לא היה העוה"ב אלא מדרגה הבאה אחר תחיית המתים, איך יאמרו שחסידי אומות העולם
    זוכין לה, הלא המדריגה ההיא אינה מושגת אלא לצדיקים גמורים בלבד, כמו שאמרו:
    גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים, תחיית המתים לצדיקים גמורים בלבד. [א"ה לפי מ"ש
    בזוהר חדש רות שהבאנו לשונו להלן דמפורש שם שזוכים חסידי אומות העולם לחלק
    בעולם הבא המיוחד לעצמן, ולא יהיו יחד עם בני ישראל, אין זו ראיה. אלא דאפשר
    שהזוהר חדש איירי בגן עדן דוקא]. אלא שהעוה"ב במקום הזה נאמר על המדריגה הבאה
    לו לאדם אחר המות לאחר עבור י"ב חודש, שתזדכך הנפש מן ההרגלים החמריים.
    והמדריגה הבאה לו לאדם מיד אחר המות תוך י"ב חודש היא הנקראת בלשון רבותינו
    ז"ל "גן עדן", שעליה אמר שכלל האומה [הישראלית] זוכים אליה ונכנסין בה מיד
    בשעת מיתתן וכו'. ועל כן הוזקקנו לומר כי העוה"ב נאמר בכללות וכו'. ועל כן
    יאמרו: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, כלומר, כי בעולם הנשמות הבא לאדם אחר
    המוות, ישיג כל אחד ואחד מישראל בו הדרגה מה לפי מעשיו. וכן חסידי אומות העולם
    יש להם חלק ומדריגה מה בעולם הבא. אבל המדריגה הגדולה והאחרונה שהיא "חיי
    העולם הבא" לא יזכו אליה כל אדם, אלא הצדיקים הגמורים [שבישראל] לאחר תחיית
    המתים, עכ"ל ספר העיקרים.

    ועיין בספר עבודת הקודש למהר"מ גבאי (חלק ב' פרק מ"א) שהביא דברי הספר עיקרים
    הנ"ל, וחילק בדבריו לגבי תחיית המתים, דחסידי אומות העולם שחיו ומתו, לא יקומו
    שוב בתחיית המתים. אבל אותם שיהיו בחיים בעת תחיית המתים של ישראל, ישארו
    בחיים ולא ימותו. והביא שם ראייה לזה מהמדרש רבה (בראשית פרשה כ"ו) שנחלקו
    אמוראים בענין המיתה לעתיד לבא, רבי חנינא סובר אין מיתה לעתיד לבוא אלא בבני
    נח בלבד, ורבי יהושע בן לוי אומר לא בישראל ולא באומות העולם. והסיק שם בספר
    עבודת הקודש, דגם רבי חנינא מודה דחסידי אומות העולם שנשארו בחיים לא ימותו
    עוד. וסיים שם וז"ל: ובין רבי חנינא ובין רבי יהושע בן לוי כולם מודים שאין
    מיתה בישראל לעתיד לבוא. וכן דעת חכמי התלמוד בפרק חלק ובפרק תמיד נשחט, עולא
    רמי וכו'. ועיין שו"ת באר שבע בחידושי סנהדרין ריש פרק חלק שם.

    והנה, כתב רבינו הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג' הלכה ה') וז"ל: כל ישראל יש להם
    חלק לעולם הבא, אף על פי שחטאו וכו'. וכן חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם
    הבא, עכ"ל. וכאן לא פירש מי הם חסידי אומות העולם. אולם בהלכות מלכים (פרק ח'
    הלכה י' וי"א) כתב וז"ל: וכן ציוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי עולם
    לקבל כל מצוות שנצטוה נח וכו'. והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב וכו'. כל המקבל
    שבע מצוות ונזהר לעשותן, הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא.
    והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שציוה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, והודיענו על
    ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת, אין זה
    גר תושב, ואינו מחסידי אומות העולם, אלא מחכמיהם, עכ"ל. (ועיין באגרות הרמב"ם,
    אגרת לרבי חסדאי הלוי הספרדי, ודבריו שם צ"ע לאור מ"ש כאן, דנראה משם לכאורה
    דנקרא חסיד מאומות העולם אם מאמין בבורא ונוהג במדות מתוקנות, ולא הזכיר כלל
    קיום ז' מצוות בני נח כתנאי לזה).

    וכתב שם הכסף משנה: מ"ש וכן חסידי אומות העולם [יש להם חלק לעולם הבא], פלוגתא
    דרבי אליעזר ורבי יהושע בפרק חלק, ופסק כרבי יהושע. וכתב רבינו בפירוש המשנה
    דהכי משמע ממתניתין דמני לבלעם בהדי ארבע הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא,
    עכ"ל. וכן כתב בכסף משנה בהלכות מלכים שם.

    ולכאורה דברי רבינו הכסף משנה תמוהים. דהרי ביארנו לעיל בפשטות דרבי יהושע ס"ל
    דכל שאר אומות העולם שאינם רשעים כמו בלעם יש להם חלק לעולם הבא, ולא הזכיר
    רבי יהושע כלל תנאי זה של קיום ז' מצוות בני נח, או המושג של "חסידי אומות
    העולם", אלא אמר שכל שאינם רשעים כבלעם יש להם חלק לעוה"ב.

    ולפי זה נראה לכאורה דלא פסק הרמב"ם כרבי יהושע, אלא כהסוגיא דגר תושב שהם
    גוים המקיימים מצוות בני נח, שעל פי המבואר שם כתב שיטתו בהלכה זו, שגויים אלו
    נקראים חסידי אומות העולם, ויש להם חלק לעולם הבא. ולמה כתב הרב כסף משנה שפסק
    הרמב"ם כרבי יהושע, דמתניתין כוותיה.

    אולם פשר הדבר הוא, דהרי הרמב"ם עצמו בפירוש המשניות ביאר את המשנה לפי דעת
    רבי יהושע כמ"ש הרב כסף משנה, וז"ל שם: וזכר בלעם, והוא אינו מישראל, לפי
    שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא. והודיע כי בלעם מרשעי אומות העולם
    ואין לו חלק לעולם הבא, עכ"ל. הרי בפירוש שביאר במשנה שרשעים כבלעם אין להם
    חלק לעולם הבא, אבל הצדיקים שבהם שהם אותם שמקיימים שבע מצוות בני נח, נקראים
    חסידי אומות העולם ויש להם חלק לעולם הבא.

    וחילו של הרמב"ם לפרש כן הוא מהתוספתא שם (סנהדרין פרק י"ג משנה א') שהוא מקור
    הברייתא שהביאה הגמרא הנ"ל, וז"ל: אמר לו רבי יהושע, אילו אמר הכתוב "ישובו
    רשעים לשאולה כל גוים", ושתק, היה אומר כדבריך, אלו רשעי ישראל (ורשעי עובדי
    כוכבים) [ואומות העולם]. עכשיו שאמר הכתוב "שכחי אלהים", הא יש "צדיקים"
    (בעובדי כוכבים) [באומות העולם] שיש להם חלק לעולם הבא, עכ"ל. הרי בפירוש שלא
    כיוון רבי יהושע לומר שכל שאר אומות העולם שאינם רשעים כבלעם הרשע יש להם חלק
    לעולם הבא, אלא דוקא הצדיקים שבהם. ומזה למד הרמב"ם ז"ל את דינו, וכמ"ש בכסף
    משנה.

    עוד כתב הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה, פרק י"ד הלכה ד') וז"ל: [כיצד מקבלים גרי
    הצדק וכו'] ואומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים והם ישראל,
    עכ"ל. ומקורו מברייתא בגמרא (יבמות דף מ"ז ע"א): אומרים לו הוי יודע שהעולם
    הבא אינו עשוי אלא לצדיקים ע"כ. ונראה שרבינו הרמב"ם פירש מדעתו "והם ישראל",
    או שהיה לו גירסא זו בפירוש. (ומ"ש מהר"צ חיות שהוא ט"ס בלשון הרמב"ם, תמוה).

    עוד כתב שם (הלכה ז') וז"ל: אי זה הוא גר תושב, זה גוי שקבל עליו שלא יעבוד
    עבודה זרה עם שאר [השש] המצוות שנצטוו בני נח, ולא מל ולא טבל, הרי זה מקבלים
    אותו [לגר תושב], והרי הוא מחסידי אומות העולם וכו'. (ח') ואין מקבלים גר תושב
    אלא בזמן שהיובל נוהג וכו', עכ"ל.

    יוצא לן בדעת הרמב"ם: א) אין עולם הבא אלא לצדיקים שהם ישראל. והגרים כישראל
    לענין זה. ב) גוי שקבל על עצמו לקיים שבע מצוות בני נח הוא מחסידי אומות העולם
    ויש לו חלק לעולם הבא. ובזמן שהיובל נוהג מתקבל כגר תושב. ולא הזכיר הרמב"ם
    יותר מזה. באופן דיוצא כמבואר מדבריו ששאר גוים שלא קיימו שבע מצוות, אפילו אם
    לא היו רשעים כמו בלעם, אין להם שום חלק לעולם הבא, וזה ברור בס"ד בדעתו,
    וכמפורש בתוספתא הנ"ל. ובזה נתבארה לשון המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא
    וכו'" באר היטב. ועיין לעיל שכתבנו שאין העולם הבא של חסידי אומות העולם אותו
    עולם הבא של ישראל. ולהלן יתבאר עוד בס"ד.

    והנה, לגבי ישראל, פשוט הדבר שיש להם חלק גם בגן עדן וגם בעולם הבא שלאחר
    התחייה. אבל לגבי חסידי אומות העולם, יש בדבר פלוגתא, כי לדעת ספר העיקרים יש
    להם חלק בגן עדן ולא לעולם הבא שלאחר התחייה. ואילו לדעת בעל עבודת הקודש,
    אותם חסידי אומות העולם שיהיו בעולם בעת התחייה, לא ימותו, ויזכו לעולם הבא גם
    כן. ונראה שכן הבין רש"י הנ"ל בדברי הגמ' בסנהדרין (דף ק"ה ע"א). ומסתימות
    דברי לשון הרמב"ם נראה דסבירא ליה דיש לחסידי אומות העולם חלק בעולם הבא שלאחר
    התחייה. ונראה דיש שני שלבים בתחיית המתים, כי בתחילה כאשר יקומו מתי ישראל
    עדיין יהיה העולם גשמי עד סוף האלף הששי, ובאלף השביעי אזי יזדככו הגופים
    ויתעלו למדריגת הנשמות, ויחיו לעולם בקבלת שכרן. ועיין במאמר העיקרים לרמח"ל
    בפרק "בגאולה", ובמ"ש להלן בשם הערוך לנר. ועיין להלן עוד בזה.

    עוד יש להעיר בזה לפי מסקנת הגמרא בעבודה זרה (דף ג' ע"א): עמד וימודד ארץ ראה
    ויתר גוים, מאי ראה, ראה שבע מצוות שקיבלו עליהם בני נח ולא קיימום, כיון שלא
    קיימום עמד והתירן להם, ע"כ. ופירשו הכוונה דר"ל דמעתה אם יקיימו הגוים שבע
    מצוות בני נח יקבלו שכר כמי שאינו מצווה ועושה, עי"ש. ורש"י (בב"ק דף ל"ח ע"א)
    כתב: אבל מעונשן לא פטרן, ע"כ. יוצא לן מהא, שחסידי אומות העולם, אף על פי
    שמקיימים שבע מצוות, שכרן הוא פחות, כמו מי שאינו מצווה ועושה, ודו"ק. וצ"ע
    למה רבינו הרמב"ם ז"ל לא הזכיר פרט זה.

    קבצים מצורפים

    https://tora-forum.co.il/attachments/קדישים-וצדקות-שיעשה-לזכות-גוי-שנפטר-האם-הועיל-לו_-pdf.4259/
    קדישים וצדקות שיעשה לזכות גוי שנפטר, האם הועיל לו_.pdf
    2.2 MB · צפיות: 5

    Reactions:נבשר https://tora-forum.co.il/posts/39144/reactions
    ה
    https://tora-forum.co.il/members/הפקדתי-שומרים.855/
    הפקדתי שומרים
    https://tora-forum.co.il/members/הפקדתי-שומרים.855/משתמש
    ותיק

    https://tora-forum.co.il/threads/האם-יש-לגויים-עוה-ב.3284/post-39170

    ראשית כל צריך לדעת מהו עולם הבא. וידוע שנחלקו בזה הרמב"ם והרס"ג. שיטת
    הרמב"ם עולם הבא הוא לאחר פרידת הנשמה מהגוף עולם הנשמות, שיטת הרס"ג תחילתו
    בתחיית המתים. והנה בזוהר הובא גם ביסוד ושורש העבודה, כותב שאברהם אבינו עומד
    בפתחו של גיהנם הערל נכנס פנימה והמהול מצילו אברהם (וכידוע מילת גוי לא הוי
    מילה) ואמנם יש כ"ז לשי' הרמב"ם, אולם לשי' הרס"ג אפשר שהגוי אחרי הגיהנם מקבל
    את זכותו בעולם הבא. אמנם לכאורה זו מחלוקת תנאים בגמ' סנהדרין. הנה בגמ'
    סנהדרין צ. מזכירה שם המשנה כמה אנשים ודורות שאינם בכלל חיי העולם הבא בגלל
    רשעותם, כמו בלעם, דור המבול, דור הפלגה. אם כך מבואר שגוי בעיקרו בכלל חיי
    עוה"ב. אלא שהובאה שם בגמ' קה. פלוגתא של ר"א ור"י, דעת ר"י שיש לגויים חלק
    לעוה"ב ואילו ר"א סובר שעוה"ב שייך רק ביהודים. ומ"מ להלכה פסק הרמב"ם כשיטת
    ר"י כמש"כ בהל' תשובה פ"ג -"כל המקבל שבע מצוות בני נח ונזהר לעשותן ה"ז
    מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא".
    י
    https://tora-forum.co.il/members/יושב-בין-חכמים.79/
    יושב בין חכמים
    https://tora-forum.co.il/members/יושב-בין-חכמים.79/

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:49

    "אילנות אילנות במה אברככם" וכו'.
    מישהו מכיר ראשון שחולק על זה?

    ב-יום חמישי, 9 בפברואר 2023 בשעה 01:48:05 UTC+2, אליהו גרינברג כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:54

    תעיין ברדב"ז שם על הרמב"ם דפסק הרמב"ם את ר"י בגמ' בסנהדרין, עוד יעויין
    ברמב"ן במדבר כג י מש"כ שגויים אינם בני עולם הבא, וביתר אריכות יש מאמר שלם
    של הרב יעקב הלל על כך איני יודע היכן.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:54

    תעיין ברדב"ז שם על הרמב"ם דפסק הרמב"ם את ר"י בגמ' בסנהדרין, עוד יעויין
    ברמב"ן במדבר כג י מש"כ שגויים אינם בני עולם הבא, וביתר אריכות יש מאמר שלם
    של הרב יעקב הלל על כך איני יודע היכן.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 01:55

    יישר כח

  • בקשת ספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/07/2023 08:53 אשמח אם מישהו יוכל לשלוח לי באישי, ספר ערבי נחל מהדורת אייכן מאוצר החכמה.
  • כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    1 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 12:16 הנקרא "שִדְרָה"
  • [4]: כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 17:51 המספר שיוצא לרוחב זה במ"מ?
  • תקלה: המשך הנושא גן עדן לגוים

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 09:16 הרובוט האוטומטי של נטפרי חסם את הנושא הראשון בענין גן עדן לגוים, בעקבות ציטוט תורני שזיהה כבעייתי (גם זה קורה אין מה לעשות) אז אפשר להמשיך את הדיון כאן> קבצים מצורפים: מחלוקת חכמי דורנו בדעת הרמבם על עוהב לחסידי אומות העולם.pdf
  • עדן

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 15:28 עקידת יצחק: [image: image.png] המאירי: העולם הזה הוא עדן המין ומאסר המאמין. עכ"פ קראתי בשם ר' נחמן מברסלב, שהעולם הזה בד"כ יותר דומה לגיהנם. (ורבים יעידו על כך בעוונותינו הרבים).
  • מגיד מדובנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו', למדנו למי ששומע נסים שעשה ה' את אבותינו במצרים צריך ליתן שבח והודיה, וכן הוא אומר ביתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה. (שמות יב כז) אהרן ראה את אחיו מלך ואת עצמו כהן גדול ואת ארבעת בניו משוחים בשמן המשחה סיגני כהונה ואת נחשון אחי אשתו נשיא שבט מקריב קרבנו בראשון לכל השבטים, ובו ביום מתו שני בניו, לכך נאמר ביום טובה היה בטוב לתת שבח לבורא הכל, שנאמר (תהלים קט"ז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, ולהודות, שכן ראינו ומצינו ההודאה נקראת טוב, שנאמר (שם קי"ח) הודו לה' כי טוב... (שמיני) חובת הלבבות: ...ונעלה מזה אל מה שאנו חייבין בו לבורא יתעלה מן השבח וההודאה על רוב חסדו וגודל טובו עלינו, ונאמר, כי מן הידוע אצלנו כי כל מטיב אלינו אנו חייבין להודות לו כפי כונתו להועיל לנו, ואם יקצר במעשהו לדבר שיקרהו ימנעהו מהיטיב אלינו הודאתו חובה עלינו, כיון שנתברר לנו כי דעתו עלינו לטוב, וכי כונתו להועיל לנו. ואם תגיע לנו שום טובה על ידי מי שלא כוון בה אלינו יסתלקו מעלינו חיובי ההודאה לו ואין אנו חייבין בה... אבל טובת העשיר על הרש לקבל שכר שמים הוא כסוחר שהוא קונה הנאה גדולה קיימת יגיע אליה אחר זמן בטובה קטנה ואבודה ונבזית יתננה מיד, ולא נתכוין אלא לפאר נפשו באחריתו בטובה שהפקידה האלקים בידו לתתה למי שיהיה ראוי לה. ומן הידוע כי ראוי להודות אותו ולשבחו אף על פי שהיתה כונתו לפאר את נפשו באחריתו, ועם כל זה נתחייבה לו ההודאה, כמ"ש איוב (כ"ט) "ברכת אובד עלי תבא", ועוד אמר (שם ל"א) "אם לא ברכוני חלציו ומגז כבשי יחם". אבל טובת בני אדם קצתם אל קצתם בעבור אהבת השבח והכבוד וגמול העולם הוא כמי שאוצר דבר אצל חברו או מפקיד אצלו ממון מפני יראתו שיצטרך לאחר זמן, אף על פי שכונתו לתועלת עצמו בהטיבו לזולתו כמו שאמרנו, חייב לו מן השבח וההודאה עליה... וממה שראוי לעמוד עליו כי כל מטיב לזולתו מבני אדם מכל המינים אשר זכרנו, אין לו יתרון על מי שמטיב לו אלא במקרה מן המקרים, אבל באנושותם ועצמם נמשלים וקרובים זה לזה בעצם ובדמות ובחבורם ובצלמם וטבעיהם וברוב מקריהם, ועם כל זה חייב מי שמטיבים לו מן העבודה למטיב מה שספרנו. ואם היינו חושבים כי מי אשר מטיבין לו בתכלית החסרון והגריעות ובהרכבתו וחבורו ודמותו היה חייב בעבודה יותר... וכאשר נבחון על ההקשה הזאת דבר הבורא יתברך ובני אדם בשכלנו, נמצא הבורא יתברך נעלה ונשא ומרומם על כל נמצא... וכן נמצא האדם בהקשתו אצל שאר מיני החיים שאינם מדברים חסר וחלש מכלם... וכאשר נעמוד במחשבותינו על גדלות הבורא יתעלה ועוצם יכלתו... ונסתכל בחלישות האדם וחסרונו ורוב צרכו ורישו לדבר שימלא מחסורו, ונבחון רוב טובות הבורא יתברך וחסדו עליו... כמה האדם חייב לו ית' מן העבודה והיראה והשבח וההודאה והתמדת התהלה... (שער ג עבודת האלקים הקדמה, וראה שם עוד) ומה ששאלת על המעוטה שבעבודות האלקים שאין אדם יוצא ידי חובתו בפחות ממנה ותתחייב לו בה התמדת טובתו עליו הם י' ענינים... *ומהם שיזכיר טובות האלקים בלשונו תמיד וירבה להודות לו ולשבחו בלבו עליה ובנראה מדבריו, ומהם שלא תהיה נמבזה ומעוטה בעיניו, ומהם שלא יתלה בזולתו אם תהיה על ידי אמצעי, *שיודה האמצעי ויתעלם מהודות הבורא עליה... (שם פרק ז) והחמישי, כשמטיב לו הבורא בעולם הזה במיני הטובות יכנע לא-ל מפני כובד משא חובת ההודאה עליהם וישפל לפניו מיראתו שלא תהיינה לנקמה ממנו כי רוב הממון בעולם יהיה לאחד מג' דברים, לטובו מאת הבורא יתברך, או לנסיון ומבחן, או לנקמה ומכשול. (שער ו הכניעה פרק ד) רש"י: וישתחו ארצה - מכאן שמודים על בשורה טובה. (בראשית כד נב) אם על תודה - על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים וגו' שצריכים להודות, שכתוב בהן (תהלים ק"ז) יודו לה' חסדו. (ויקרא ז יב) חזקוני: אתה יודוך - לשון נופל על לשון, ורוצה לומר ישבחוך ויכבדוך. (בראשית מט ח) בעל הטורים: וישתחו - בגימטריא מודים על בשורה הטובה. (בראשית מז לא) מהר"י יעבץ: אספרה כל נפלאותיך - על דרך הפשט ירמוז על מ"ש חז"ל (ברכות נ"ד) שחייב אדם לגלגל כל הנסים כשיודה על אחד מהם. (תהלים ט ב) אלשיך: אדין דניאל - הורה לנו שיודה אדם מיד, כי קם מיד בלילה להודות. (דניאל ב יח) מהר"ל: ...כי כאשר מזכיר בכל מקום הודאה הוא מוסר עצמו אל השי"ת בשביל הטובה שעשה אתו, כי זהו ענין ההודאה. ומפני שנתן לאדם הארץ, אם כן יחשוב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, וכאילו האדם חס ושלום יוצא מרשות השי"ת, לכך צריך לומר הודאה תחילה וסוף, ובהודאה זו מוסר עצמו ונפשו אל השי"ת שעשה אתו הטובה הזאת. (נתיב העבודה יח) ובמדרש ויק"ר... לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל... וביאור זה, כי התפלה שהאדם מתפלל על צרכיו וכל דבר שהיא תפלה בטלים לעתיד לבא, שאין צריך תפלה על צרכיו, אבל הודאה שנותן אל השי"ת מה שעשה עמו כעבד הזה שמתודה שעשה עמו טוב, ולפיכך כל הודאה הוא לשעבר, והתפלה היא להבא... וכן כל הקרבנות הם תקון אל האדם, ולעתיד אין צריך תקון, ולפיכך כל הקרבנות בטלים חוץ מן הודאה, שמודה כי הוא אל השי"ת מצד הטוב שעשה עמו, ומביא קרבן הודאה על שעבר... וכבר אמרנו כי התודה היא שאנו מודים כי הכל אל השי"ת, כמו שאמר במזמור לתודה, כי הוא עשנו ולו אנחנו, והנה המצה מורה על שהוא יתברך עשנו, והחמץ מורה כי אליו אנחנו הכל כמו שביארנו... (דרשה לשבת הגדול) זרעא דיוסף... אבל יהודה הוא דבק בשמו יתברך לגמרי, והדברים האלו הם סוד נפלא, כי נקרא יהודה על שם הפעם אודה (בראשית כ"ט), וההודאה היא שמודה ומפרסם הדבר לכל, כי זהו ענין ההודאה, שהרי צריך להודות בעשרה, ודברים אלו מסתרי החכמה מאד, ולכך היה מקדש שם שמים בפרהסיא, ותמצא יהודה בראש הדגלים... (חידושי אגדות סוטה לו ב) של"ה: ויש ראיה לזה במדרש תהלים מזמור לתודה, רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא, כל התפילות בטילות לעתיד לבא וההודאות אינן בטילות... והמעמיקים בחכמה אמרו כי לפיכך קרבן תודה אינו בטל מפני שהוא לצורך הודאות הנשמות כשיצאו כל אחת מגלות הידוע ויתעלו בתפארת מקום היחוד ומקום ההודאה, כענין ד' שצריכים להודות בבואם אל ביתם בשלום ולומר יודו לה' חסדו... (בית דוד, ועיין שם עוד) אור החיים: אשר נתן לי אלקים בזה, דרך הצדיקים כשזוכרים הטוב אשר הגיעם חולקים כבוד לה', כי הוא הנותן, כאומרו "הילדים אשר חנן אלקים" וגו'... (בראשית מח ט) מלבי"ם: והתודה - גדר הוידוי הוא הפך הכפירה וההכחשה, והוא שמפרסם בפניו דבר שטבע בני אדם להעלימו, והוא שמודה שבח חברו או שמודה גנות עצמו, מן הראשון "יהודה אתה יודוך אחיך", "הפעם אודה את ה'", כי דרך בני אדם להעלים מעלת אחרים, וכן דרכם לתלות הכל בטבע, כמ"ש מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאת לאה והודיתו. ומזה נגזר שם תודה על הודאת הנס, כמ"ש "יודו לה' חסדו", שמודה ומכיר פלאי ה'. ומין השני ההודאה על חטאיו, "אודה עלי פשעי לה'", "ומודה ועוזב ירוחם", ובהתפעל, "ומתודה חטאתי" (דניאל ט')... כי מטבע האדם להעלים חטאיו... (ויקרא ה ה) בכל לבי - ולא שבשעת הודאה יחשוב על טובות נוספות. (תהלים ט ב) העמק דבר: ויאמר ברוך ה' - מכאן למדו בב"ר שמודים על בשורה טובה. ובפרק הרואה יליף מהא שאמר יתרו ברוך ה', וקשה אמאי לא למדו מאליעזר דקדים... אלא הענין ברכה משמעו העקרי אינו לשון הודיה בעלמא, אלא לשון תוספת השפעה למעלה כביכול... וכך יסד מלכו של עולם יתברך דברכת האדם פועלת למעלה. אבל זה אינו אלא בהליכות העולם על ידי הטבע, מה שאינו כן אם בא בנס נגלה לשעה... ומשום הכי אין צריך תפלה להבא במקום שהישועה ברורה ומובטחת, ולא כמו בהמקום שהישועה באה על ידי הליכות הטבע... שזה המדה אינה צריכה תוספת השפעה על ידי ברכה על העבר. משום הכי אליעזר שבא לידו הענין בדרך נס נסתר בהשגחה פרטית לכן בירך, מה שאינו כן יציאת מצרים שהיה בנס נגלה, משום הכי לא ברכו עד שבא יתרו ובירך גם על זה. ואם כן משמעות ברוך שם היינו הודיה ושבח... (בראשית כד כז והרחב דבר) תורה תמימה: הפעם אודה - רש"י, ואף על פי שגם אדם הראשון הודה, כבתהלים קל"ט, מכל מקום לא היה מי שהודה על שהגיעו יותר מחלקו כלאה. (בראשית כט לה) שפת אמת: ענין הלל והודאה ולכאורה אחד הוא, ומאא"ז מו"ר זצלה"ה שמעתי כי הם נגד יהודה ויוסף, והוסיף לי ביאור כי הלל הוא באור נגלה ובהיר. ויראה לפרש כי לשון הודאה הוא על מה שהיה נראה לו טוב, והאדם מודה שהוא טוב וחסד, (שהרי גם על וידוי חטא נקרא הודאה). *והנה כתיב "אודה ה' בכל לבב", פירוש בשני יצריך, אם כן נראה כי הודיה הוא אחר התיקון שהאדם גבר על היצר הרע ולא נדבק בעולם הזה, אף שהיה לו כמה נסיונות, ואז מודה גם על הנסיון שהיה צר לו אז מודה עתה, שרואה למפרע שזה היה חסד עליו. *אבל הלל הוא מי שמופרש מעולם הזה, ומשבח על ידי שרואה גבורת ה' ונפלאותיו... (חנוכה תרל"א ג) אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם רבותינו ז"ל פירוש הגמרא... והיינו שיש נקודה פנימיות בכל איש ישראל שאין שם מגע נכרי רק שצריך להיות שנקודה זו תתפשט בכל האדם, ועל ידי ההלל והודאה יכולין להכניס נקודה זו בכל הנפש, והוא על ידי זה ששמח האדם בנקודה זו ונותן הודאה להקב"ה על שזכה להיות בכלל ישראל, על ידי זה החשק יכול להרחיב הנקודה. והנה הלל והודאה הם ב' מדריגות, שהלל הוא שבח, וצריכין להיות מקודם אצל האמת, כמ"ש הללו עבדי ה' שלא להיות משועבד לשום דבר רק להשי"ת, אבל הודאה יכול להיות לכל איש ישראל, ואף המלוכלך בחטא, על ידי הודאה ווידוי דברים מתקרב... וגם הודאה על נס, ודאי הוא על ידי זה שמבינים שאין ראויים לנס, כי מה שייך הודאה להקב"ה על נס, הלא אין הפרש לפניו בין נס לטבע, רק על ידי שמבינים שאין זוכין לנס שייך הודאה, ועל ידי זה משיגין אחר כך עומק הנס להלל לפניו. (שם תרל"ג ו) מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ... ופירוש הלל והודאה נראה כי על ידי הנס דחנוכה נתקדש שם שמים, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש, שראו הכל נצחונו של השי"ת וגבורותיו, ועל ידי זה נפל פחד השי"ת על הכל, ומצד נצחונו ית' הוא ההלל לשבח לפניו, ומצד קבלת היראה להודות לפניו להיות נכנע ולהבין שפלות עצמו הוא בחינת הודאה... (שם תרל"ד ב) הלל והודאה הוא שמחה והכנעה... כי אין שמחה של מצוה מתקיים בלי הקדמת היראה והכנעה, שעל ידי זה היא עומדת לעד... כשיוצאין ממלכות בשר ודם נעשין בן חורין יכולין לקבל מלכות שמים וצריך להיות עיקר השמחה על זה שיוכל לשעבד עצמו להשי"ת... ועל ידי הודאה יוצאין מיצר הרע שהוא הכנעה לב נשבר, דלא שליט יצר הרע רק בגסות, ונמצא הודאה הכנה אל ההלל... (שם תרל"ה ז) לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה, דבמה שהקב"ה עושה לנו נסים יש לתת הודאה על גוף הנס, היינו הצלה מאומה הרשעה, וגם להלל לפניו על כל המעשה, כי הרבה רווח והצלה לפניו ית' שלא היה מסבב להצטרך לעשיות הנס, רק הוא חיבה יתירה שהשי"ת חפץ לעשות נסים לעמו בני ישראל. ובעת שנעשה להם הנס שהיה עת צרה ונושעו מהצרה לא היה להם כל כך ישוב הדעת והודו להשי"ת על ההצלה, ואחר כך לשנה אחרת הבינו כל זה שיש להלל על כל המעשה שסיבב הקב"ה המלחמות כדי לעשות להם נס, כי ההודאה בעת צרה והלל בעת הרווח... (שם תרל"ו ה) בהלל והודאה... אמנם הודאה הוא לאשר אין עבודת התחתונים כראוי, ולכך מתרחקין ממלכות שמים קצת, אך כשהקב"ה ברחמיו עושה נסים לבני ישראל מודים לפניו ית', שעל ידי שנתרחקו ואחר כך מתקרבין *מצד זה יש בחינת הודאה שמודה על דבר הנוסף... והלל והודאה שניהם גימטריא אלקים, *וכל זה ידוע בסוד מצות נר חנוכה. (שם תרל"ז) בהלל והודאה... לכן בשנה האחרת שהרגישו קבלת מלכות שמים וזה הלל, *ואחר כך נתנו על זה עצמו שבח והודאה שזכו להלל את ה' על ידי שיצאו מכלל עבדי בשר ודם. וביאור הענין דהלל הוא לה' בלבד, והודאה הוא בהשתתפות נפש האדם, *הלל הוא הארה אמיתיות... שמתבטל כחות האדם על ידי הזכרת שמו הגדול יתברך, ואז אין האדם זוכר ממהות עצמותו רק להלל לפניו ית'... ובעולם הזה אין אנו מוכנים תמיד לזה... אבל הודאה הוא תמיד, כי בכל מקום יש להודות לה', ואדרבא, מי שבשפלות יותר צריך ביותר להודות... (שם תרל"ח ה) חז"ל עשו עיקר מנס דנרות... והודאה הוא על מה שיצאו מתחת יד הרשעים, והלל הוא על שנכנסנו תחת יד מלכות שמים, כמ"ש הללו עבדי ה' ולא עבדי יון, וצריך להיות עיקר השמחה מה שיצאנו לחירות כדי שנוכל לקבל אחר כך מלכות שמים... (שם תרמ"א) ואדוני מו"ז ז"ל אמר כי על כן תקנו בהודאה, דכתיב וירכתיה די נחש, שאינו מניח לכרוע עצמו כראוי לפני הקב"ה... וכשגברו על קליפת יון תיקנו שבח במודים. ולבאר נראה כי אז"ל שצריכין לכרוע עד שיתפקקו ח"י חוליות שבשדרה... ועל ידי הכריעה והודאה לפני הקב"ה מתטהרין הח"י חוליות ומתפתחין, כי זה הקליפה מעכב החיות שבחוליות להתגלות, לכן יש כריעה וזקיפה... וזה בחינת הלל והודאה, וכן כריעה וזקיפה... (שם תרנ"ד) עשאום יום טוב בהלל והודאה, הלל מיוחד לבני ישראל, כמ"ש עם זו יצרתי וכו' תהלתי יספרו, והודאה הוא אשר זכו בני ישראל ליקח חלק שאר האומות, כי באמת הכל צריכים להודות אליו ית"ש... אבל כאשר החמיצו תולדות יפת ועמד מלכות יון להשכיח אותנו תורת ה' ומצותיו ניתן לנו חלק השמאל גם כן... (שם תרנ"ו) מזוזה בימין... וזה ענין הודאה שתקנו, כי ההלל מיוחד לבני ישראל בכל הישועות, והודאה הוסיפו לפי שראו שנס הזה הוא להשאיר הארה גם לימי הגלות, כשיהיו בחוץ... (שם תרנ"ז) ענין הלל והודאה הם שם א"ד ושם אהי"ה, כי כל נפלאותיו של הקב"ה הם סתים וגליא, וכשנעשה נסים לאבותינו יש הלל על הישועה שבני ישראל מרגישין ורואין, אבל עומק נפלאותיו אין לשער ולספר, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, וזה עיקר הישועה התיקון שנעשה למעלה, וזה בחינת הודאה מה שאין רואין בעין, רק שמבינים מן הנגלה הנסתר, ועל זה יש להודות... (שם תר"ס) הלל והודאה בחינת נפש וגוף, כי הלל הארת הנשמה והנפש, כמ"ש "כל הנשמה תהלל", *והודאה הכנעת הגוף להסכים עם הנפש, ולכן יש כריעת הגוף בהודאה, *וכתוב "הוציאה ממסגר נפשי" עי"ז להודות, כי הנפש במאסר הגוף, וכשיש גאולה וחירות אל הנפש צריכין להכניע גם הגוף להודות לה', כי הודאה בפה שהוא בהשתתפות הגוף, והלל במחשבה ורצון, והם בחינת גאולה ותפלה... (שם תרס"א) כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך, כי היה להם חכמה טבעית, וזו מביאה שכחת השגחת הבורא ית"ש... שהיו בקיאין בחכמת גלגל המזלות, אבל באמת הנהגת כל הגלגל הכל על פי הנהגה עליונה... ולכן תיקנו להלל ולהודות, שעל ידי הודאה והלל לה' על כל הדברים זה מביא הזכרון שלא להיות נטבע תוך הטבע ולבא לשכחה... (שם) [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.07.23, 23:22:00
  • איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

    2023
    144
    0 הצבעות
    144 פוסטים
    1 צפיות
    ש
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQ2DcvQVzr6%2BUs%3D6Ng3tvTqd5fP05ftMpfkZO-QRfS2Dg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAE%2BCa2AUFyNdtUh5%2B6CxfQxAWMNJiLC%2B3vY1tF8GK5A%3Dup6qNg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcSuhFHmE8NqXx0S-JB5hk1%2Bu6La4F2xapkW%2B0FJ0fyncQ%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtJcuGspqF6sTJ0n4Tu6WDyFN2pm5xp0%2BGnTzFyYHJFrow%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKR-2BB4agJGqM_5EFxxQZyqvsanWEeZR1ckuTzHwGhD8g%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAKXx%2BP2hxQqh8exQPB9q1aTar5fZD_%3DTEzd46hg7XkXiWWq1rA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_NqFZhtENZO2b9vDTwO06nAMzOMM4%2Bv1wpheGTLVh_vA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJ8ZmEJLSZXRm-xDW3wLEH-WHSMTi1afC_j2_jLHu_9q1yxXJA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/d7cec048-d32a-4d4a-a2e2-1b70a66413c0%40localhost. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/4F08B7C3244C4DF08D86D53CA48449ED%40user99b7abd310.
  • בס"ד

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) יציג ספק הגישה הודעה על כך שהגישה למקור התוכן הוגבלה והיא תוצג לכל אדם המנסה לגשת אליו, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מסיבות טכניות, והוא רשאי לעשות כן בדרך של הפניה לאתר האינטרנט שלו כאמור בסעיף קטן (ז); הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי הליך הבקשה לצו ויצוין בה כי כל אדם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ויכול שתכלול כל פרט אחר שקבע בית המשפט ובנוסח שקבע; (2) רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הצו בהתאם לבקשה, או בתנאים אחרים שיורה; ואולם מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו; על החלטת בית המשפט לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו). (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת לבעל זכות יוצרים או לבעל רישיון ייחודי כל סעד אחר שהוא זכאי לו מהמשיבים האמורים בסעיף קטן (ו)?(1), לפי כל דין, בשל הפרת הזכות האמורה. תובענה בשל הפרת זכות יוצרים 54. (א) תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו בסעיף 37(ד) – גם בעל הרישיון. (ב) תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית 55. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו – קרובי משפחתו; לעניין זה, "קרוב משפחה" – בן זוג, צאצא, הורה או אח. פיצויים בלא הוכחת נזק 56. (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. (ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: (1) היקף ההפרה; (2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; (3) חומרת ההפרה; (4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; (5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; (6) מאפייני פעילותו של הנתבע; (7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; (8) תום לבו של הנתבע. (ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת. (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק 56א. (א) הוראות סעיף 56 לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה; (2) היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט; (3) התקיים אחד מאלה: (א) הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית; (ב) המפר הוא עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, הקדש כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, ואגודה עותמנית כמשמעותה בחוק העותומני על האגודות, ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מחזור" – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש – סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן. (ג) הוראות סעיף 56 לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית: (1) מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי סעיף 29; (2) ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי סעיף 30(א) או (ג); (3) מוזאונים מסוג שקבע השר; (4) גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. דין וחשבון 57. בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה. מפר תמים 58. הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר 59. הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה. טיפול בעותקים מפרים 60. (א) בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על – (1) עשיית פעולה לגבי עותקים מפרים שמטרתה למנוע נזק מבעל זכות היוצרים, ובכלל זה העברת הבעלות באותם עותקים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע; (2) עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של העותקים המפרים שמטרתה למנוע את המשך הפרתה של זכות היוצרים שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות יוצרים. (ב) בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה. (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, ואולם אם הוראות הסעיף האמור חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו. פרק ח'1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרוניתהגדרות – פרק ח'1 60א. בפרק זה – "בית משפט" – בית משפט מחוזי; "מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; "פרטי מידע" – לרבות נתון טכנולוגי שהוא חלק מפרוטוקול התקשורת בין מחשבים, המסייע לאיתור של מחשב או של רשת מחשבים שבאמצעותם ניתן פומבי לתוכן, ברשת תקשורת אלקטרונית. בקשה לחשיפת זהות 60ב. אדם הטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו באמצעות רשת תקשורת אלקטרונית, וזהותו של מי שעשה את הפעולה שעשייתה מהווה את ההפרה כאמור (בפרק זה – עושה הפעולה) אינה ידועה לו, רשאי לבקש מבית משפט להורות לאדם ששמו נקוב בבקשה (בפרק זה – המשיב) למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו לגבי עושה הפעולה הנדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ונקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל אותה הפרה (בפרק זה – בקשה לחשיפת זהות). הוראה למשיב למסור פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה 60ג. (א) סבר בית המשפט כי בקשה לחשיפת זהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והוגשה כדי לאפשר למגיש הבקשה (בפרק זה – המבקש) לנקוט בהליכים משפטיים נגד עושה הפעולה, רשאי הוא להורות למשיב למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו, העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. (ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ימסור המשיב לבית המשפט, בלבד, פרטי מידע כאמור באותו סעיף קטן שדי בהם כדי להביא לזיהויו של עושה הפעולה, ויודיע לבית המשפט אם ידועים לו פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) וכן אם ידוע לו על אדם נוסף שברשותו פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. (ג) הודיע המשיב על פרטים נוספים או על אדם נוסף כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, אם ראה שיש בכך צורך לשם זיהוי עושה הפעולה ולאחר שהביאו הצדדים את טענותיהם לפניו, להורות על מסירת פרטים נוספים או על מסירת פרטיו של אותו אדם לבית המשפט, וכן רשאי הוא להורות לאותו אדם (בסעיף קטן זה – משיב נוסף) כאמור בסעיף קטן (א); הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על המשיב הנוסף. (ד) בית המשפט רשאי למנות מומחה שיסייע לו בבירור זהותו של עושה הפעולה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) (בפרק זה – מומחה); המבקש יישא בשכר טרחת המומחה ובהוצאותיו הכרוכות בביצוע בירור זהותו של עושה הפעולה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה וקבלת עמדתו 60ד. (א) סבר בית המשפט, על בסיס פרטי המידע שנמסרו לפי הוראות סעיף 60ג, כי ידועה לו זהותו של עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא, לפני שייתן החלטה בבקשה לחשיפת זהות, להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה; בקבלת החלטה לפי סעיף קטן זה ישקול בית המשפט בין השאר את כל אלה: (1) מידת הוודאות לגבי זהותו של עושה הפעולה; (2) עוצמת הפגיעה בזכויותיו של עושה הפעולה אם לא תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו טרם מתן ההחלטה בבקשה; (3) הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לעושה הפעולה; (4) החשש לסיכול חשיפת זהותו של עושה הפעולה; (5) אם יש בהמצאת הבקשה לעושה הפעולה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים להליך. (ב) החליט בית המשפט, לפי הוראות סעיף קטן (א), להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה, תומצא לו הבקשה כפי שיורה בית המשפט, בלי לגלות למבקש את שמו של עושה הפעולה וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. (ג) עושה הפעולה רשאי למסור לבית המשפט, בכתב, את עמדתו לגבי הבקשה לחשיפת זהותו; עמדת עושה הפעולה כאמור תומצא גם למבקש, בלי לגלות לו את שמו וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, אלא אם כן הסכים עושה הפעולה לגלותם. החלטת בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות 60ה. (א) החליט בית המשפט שלא להורות על המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה, כאמור בסעיף 60ד(א), או שעושה הפעולה לא הודיע לפי סעיף 60ד(ג) על הסכמתו לחשיפת זהותו, יחליט בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות על יסוד כתבי הטענות בהליך בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה; ואולם בית המשפט לא יקבל טענת התנגדות של עושה הפעולה לחשיפת זהותו, אם שוכנע כי זכותו של המבקש לטעון נגד טענת ההתנגדות כאמור, בלא חשיפת זהותו של עושה הפעולה, נפגעת, בין השאר, בשל העדר חקירה נגדית. (ב) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע כלפיו הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעה נגד עושה הפעולה בשל אותה הפרה תוכרע לטובת המבקש, רשאי בית המשפט להורות על מסירה למבקש של פרטי המידע לגבי עושה הפעולה הנדרשים לו לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כפי שיורה בית המשפט. מינוי מומחה נוסף או מסירת פרטי מידע למבקש 60ו. סבר בית המשפט כי לא די בפרטי המידע שנמסרו לפי הוראות סעיף 60ג (בסעיף זה – פרטי המידע הקיימים) כדי לזהות את עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא לפעול באחת מאלה: (1) למנות מומחה נוסף לשם המשך בירור הזהות, כאמור בסעיף 60ג; (2) להורות על מסירת פרטי המידע הקיימים למבקש, כולם או חלקם, כפי שיורה, ובלבד שהם נדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ושאין במסירתם למבקש כדי לפגוע במידע העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם, בשים לב למידת הפגיעה בזכויות המבקש ולחומרת ההפרה; על החלטה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 60ה(ב); בית המשפט ייתן החלטה לפי פסקה זו על יסוד כתבי הטענות בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה. איסור שימוש במידע על עושה הפעולה למטרה אחרת 60ז. מי שהגיע אליו מידע על עושה פעולה לפי הוראות פרק זה, לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בירור זהותו של עושה הפעולה לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל הפרה, ולמטרה זו בלבד. סדרי דין בבקשה לחשיפת זהות 60ח. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בבקשה לחשיפת זהות. פרק ט': עונשיןעבירות 61. (א) לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ב) לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ג) לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה. (ד) לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי. (ה) לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ו) לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א). (ז) לא ישדר אדם יצירה בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בשידור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים לשידור כאמור בסעיף 11(4). (ח) לא יעמיד אדם יצירה לרשות הציבור בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בהעמדה לרשות הציבור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור בסעיף 11(5). עונשין 62. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין): (1) עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; (2) מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ב) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין: (1) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה; (2) מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי; (3) מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (4) משדר יצירה כאמור בסעיף 61(ז); (5) מעמיד יצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 61(ח). (ג) המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. אחריות נושא משרה בתאגיד 63. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 61 (בסעיף זה – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. פרק י': הוראות שונותחזקות 64. החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת: (1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; (2) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה; (3) מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה. (4) מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור, והיא לא תחול בין צדדים הטוענים לזכות יוצרים בתקליט. עיכוב בידי המכס 65. (א) בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס. (ב) ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה: (1) דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים; (2) קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים. (ג) בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו: (1) מספר החבילות העומדות להתקבל; (2) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים; (3) היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל. (ד) בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי פקודת המכס. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס. (ו) בסעיף זה, "מנהל המכס" – המנהל כהגדרתו בפקודת המכס. תחולה על המדינה 66. חוק זה יחול גם על המדינה. ביצוע ותקנות 67. (א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. (ב) תקנות לפי סעיפים 17, 29, 30(א) ו-(ב), 31 ו-56א(ג) יותקנו בהסכמת אלה: (1) לעניין מוסדות חינוך – שר החינוך; (2) לעניין ספריות – השר הממונה על חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975, ושר החינוך; (3) לעניין ארכיונים – השר הממונה על חוק הארכיונים, התשט"ו-1955. (4) לעניין מוזאונים – השר הממונה על חוק המוזאונים, התשמ"ג-1983. (ג) תקנות וצווים לפי סעיפים 7, 9, 17, 19, 30(ג), 31 ו-56(ד), יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. פרק י"א: תיקונים עקיפיםביטול דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל) 68. דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924 – בטל, וחוק זכות יוצרים, 1911, לא יחול עוד בישראל. תיקון פקודת זכות יוצרים – מס' 9 69. בפקודת זכות יוצרים, סעיפים 1 עד 3א ו-3ו עד 15 – בטלים. תיקון פקודת הפטנטים והמדגמים – מס' 8 70. בפקודת הפטנטים והמדגמים – (1) בסעיף 2, בהגדרה "זכות יוצרים", במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (2) בסעיף 31, במקום "זכות היוצרים למדגם" יבוא "זכות המדגם"; (3) בסעיף 33 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (ב) בסעיפים קטנים (2) עד (4), בכל מקום, במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם"; (4) בסעיף 35 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (ב) בסעיף קטן (2), במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם"; (5) בסעיף 37(1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (6) בסעיף 43 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "בזכות יוצרים" יבוא "בזכות מדגם"; (ב) בסעיף קטן (3), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (7) בסעיף 51(1), במקום "וזכות יוצרים" יבוא "וזכות מדגם"; (8) בסעיף 55(4), בכל מקום, במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם". תיקון פקודת המכס – מס' 23 71. בפקודת המכס, בסעיף 200א(א) – (1) ברישה, במקום "בסעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן – חוק זכות יוצרים)"; (2) בפסקה (1), במקום "ההעתקות" יבוא "העותקים"; (3) בפסקה (3), במקום "סעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 65 לחוק זכות יוצרים". תיקון חוק סדר הדין הפלילי – מס' 54 72. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בתוספת השניה, בפרט (3), במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק בתי המשפט – מס' 46 73. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בסעיף 40(4) במקום פסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוא: "(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;". תיקון חוק איסור הלבנת הון – מס' 7 74. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט (16), במקום "פקודת זכות יוצרים" יבוא "חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה 75. בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, בתוספת הראשונה, בפרט 4, במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת – מס' 2 76. בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003, בסעיף 15, בהגדרה "קנין רוחני", במקום "זכויות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, 1911, ופקודת זכות יוצרים" יבוא "זכות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". פרק י"ב: תחילה, תחולה והוראות מעברתחילה 77. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). תחולה והוראות מעבר 78. (א) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י). (ב) זכות יוצרים לפי הוראות פרק ב' לחוק זה לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה – הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 8, או מכוח צו לפי סעיף 9. (ג) על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם. (ד) עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים כנוסחו ערב יום התחילה. (ה) הוראות סעיפים 33 עד 36 לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ו) הוראות סעיף 37 לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ז) הוראות סעיף 54 לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ח) זכות יוצרים להשכרה כאמור בסעיף 11(7), ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000). (ט) לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם. (י) לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול ההגדרה "מפיק" שבסעיף 1, ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911.