דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

צורת ציון מקור

2023
5 5 0 1
  • מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 19:04 זה שיח שיכורים בפורים תוכל למצוא בדרשות שונות לפורים רב באוצר הטפשות מהדורה 1779 או במדור המעניין בוארטים לשלחן שבת
  • מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 23:05 לשם מאמר בעניני גיטין מה המקור למנהג ישרא' לברך מזל טוב לאחר נתינת הגט -- שלמה ענגלארד
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 12:28 מה שמצאתי זה בדרשות רבי יהושע אבן שועיב ריש פרשת יתרו, אך שם מחירי באחד שמת בלא בנים ל"ע והוי כיבום להקים זרע, עוד יעויין בספר שביבי אש מהגרש"א שטרן שכתב שם סימן שלם על מעלת עשיית מצוות בעבור הנפטר אך לאו דווקא ספר תורה, יהא החיפוש הנ"ל לעילוי נשמת כל הזקוקים לכך.
  • מציאת מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 04:02 מצאתי בבניהו. משום מה באוצה"ח (גרסה 17) אין בניהו על ברכות.
  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 13:44 בס"ד ספר הזהר / זהר עם פירוש הסולם / ויקרא / אמור / מאמר שמיני עצרת אות רפט זהררפט) והאי יומא, יעקב הוא רישא לחדוותא, וכל אינון אושפיזי חדאן עמיה. וע"ד כתיב, אשריך ישראל מי כמוך. וכתיב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. פירוש הסולםרפט) והאי יומא יעקב וכו': ויום ההוא, יעקב, שהוא ת"ת, הוא ראש אל השמחה, וכל שאר האורחים, אברהם יצחק משה אהרן יוסף דוד, שמחים עמו. ועל כן כתוב, אשריך ישראל מי כמוך. וכתוב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. חיים שטרן 0533-120-600
  • מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2023 15:12 לענ"ד יש לדייק כי 'בדיחה טובה' לא קרב אל 'מליצה' ו'דרך צחות' כל הלילה. מאת: [email protected]
  • ציון מקור של גמרא שבאה על המשנה באותה מסכת

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 00:52 3 בעיות ברכות ה' א' יכול להיות גם דף ה' ע"א, אז צריך לכתוב "פרק" ה' משנה ו', בכלל יותר נכון לכתוב כך כי לא רגילים כ"כ להשתמש במשניות וממילא בסימוני הדפים, אז באופן טבעי יובן שזה דף. שנינו כִּי יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ, "וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ - לֹא יַפְסִיק" אין קשר עניני בין שני הנושאים כובד ראש ונחש כרוך, זה פשוט באותה משנה, ואם כן או שמביאים רק את סוף המשנה או שמביאים אם רוצים להאריך את לשון המשנה מתחילתה ועד סופה שינוי הלשון "כי יש להתפלל" היינו מובאת תוכן ולא מובאת לשון, זה מתאים כשהנושא במאמר הוא על כובד ראש, כאן שהעיקר מה שאנחנו רוצים את הסיפא ואפילו נחש כרוך וכו' לא מתאים להביא את הרישא בצורה כזו של הבאת עניין אלא 1 או לא להביא 2 או להביא את הלשון [לא ממליץ, לשם מה? זה סתם מאריך ומבלבל] התפיסה שכאילו משנה זה נפרד, והגמרא זה בנפרד, היא לא נכונה בצורת הלימוד המקובלת מאז ומקדם, אלא אם כן זה ספר על המשניות. ומכאן צמחה השאלה האם לכתוב "שם" ההגיון של השאלה הוא כיון שהראשון זה "משניות ברכות" והשני הוא "גמרא ברכות" וברור שזה צודק, שאם מציינים ה' א' כלומר פרק ה' משנה א' אז הגיוני לכתוב שוב "ברכות" אך כדאי לדעת שכיום פחות מקובל לכתוב "שם" ואפשר לכתוב "ברכות" פעמיים ושלוש, אלא אם כן קטע זה במאמר עוסק במסכת ברכות בעיקר, שאז גם לא צריך לכתוב "שם" כגון ושואלת הגמרא (ברכות לג) ... ובדף לב מביאה הגמרא ראיה. התוספות בדף ל'
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 14:52 שו"ע תרע"ז ד'

2

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים