אשמח לעזרת בני החבורה בניסוח המושג 'איסור חדש' בצורה קלה וקצרה,

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:42

דוגמא מצויינת.
האם יודע אתה שהעורך המחליף מקצועי כמוך? (אחרי הכל הארי שבחבורה, לא?), זריז
כמוך? פרמטרים נוספים כמו הקלדה עיורת/שימת לב לפרטים/מחשב טוב/עירנות/שליטה
בקיצורי מקשים ועוד.
אם אמרת למעסיק: אני לוקח את העבודה למגיה שאני עובד איתו (בד"כ בקשה זו עוברת
'חלק'! מניסיון), אין בעייה מאחר שהוא סבר וקיבל, אבל אין לעשות מאחרי גבו
דברים שלא ידע גם אם בדיעבד היה מסכים.
כך נלע"ד, לאחר שנתקשיתי כמה פעמים בבעייה זו.

[אהרלה צימרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:44

המקרה שלי הוא קצת שונה איני לוקח אדם מקצועי בדווקא, אלא נותן לאדם שדומה
לקהל היעד של החומר כדי לבדוק האם הוא באמת מבין את את תיקונים לרוב אני עושה
בעצמי,
וחוסך את הזמן ואת המאמץ לדקדק כל מילה ולהיכנס לראש של של קהל היעד

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:47

יש נושאים שרוב בני אדם שוים,
והמעסיק מעולם לא חיפש כלפיהם את המקצועיות הזריזות וכו', ובנושאים כאלו אין
באמת הבדל.

בנידו"ד, נראה לכאורה שזה חלק מהותי מהעבודה שמתקיים *יותר טוב *על ידי האדם
השני,
וא"כ אפשר להכליל את זה בתשלום.

כמובן לדבר גלויות הכי טוב, אבל מנסיון רב מאוד, לא תמיד זה אפשרי מסיבות
שונות.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:56

לארי שבחבורה:
נניח שאתה לוקח על שעת עבודה 100 ש"ח (יוסף לך ה' עליהם אלף פעמים), ואתה
מעסיק אדם נוסף ומשלם לו שכר דומה, נראה לך הגון?
ואפשר להמשיך עם זה קדימה:
אם העבודה הזו אפשרית בהדיוטות שאינם מקצועיים, תקח לך אדם מן השוק בתעריף של
30-40, ותצהיר על שעות עבודה בתעריף הרגיל. לדבריך מאי נפקא מינה מי עושה..
לענ"ד ללא ידיעת המעסיק 'לא נכון לעשות הדבר הזה'.
לר' צימרמן:
אכן המקרה שלך שונה.
הייתי מציע לגשת במפגיע למעסיק ולומר ו שלצורך העבודה רצוי שיקרא מי שעונה
לקריטריונים של קהל היעד של הספר, כדי לראות שקלעת אל המטרה.
אם הדברים יוצגו באופן מקצועי, תגדל ההערכה כלפיך ותקבל את אישורו של המעסיק
והעבודה תהיה בלי נקיפות מצפון.

מעניין אם יש בפוסקים נידון כיו"ב.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 15:01

שאלה דומה שאולי תוביל לתשובה -

ביקשו ממני לערוך חומר מתוך הקלטה,
השלב הראשוני הוא שכתוב שלוקח שעה, ואח"כ העריכה 4 שעות.

אני לוקח 100 לשעה כי אני מומחה וכו' (לצורך הענין),
אבל בשביל שכתוב מספיק אדם רגיל או רבנית תחי' שלוקחת גם חצי מזה לשעה או פחות.

שאלתי את המעסיק איך הוא מתכנן לעשות את השכתוב, ואמר לי "אתה תשכתב".
אמרתי לו "אני לוקח מאה לשעה, לא משנה מה אני עושה". וא"ל "בסדר".
כעת - האם מותר לי לתת את השכתוב לאדם אחר שיקח חצי מחיר ולקחת את ההפרש?

[אהרלה צימרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 15:58

ישר כח רב לכל המגיבים!

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:14

ודאי שתוכל לקחת, כיון שהודעת לו, ואף הוספת ש'לא משנה מה אני עושה'.
סבר וקיבל, ואתה קיבלת שכרך ביושר.

מאת: [email protected]

[אריכא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:30

הרב מעשה הכתב, שמא נעלמה מעיניך הנקודה שסמך עליו דוקא ולכן הסכים לשלם יותר.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:46

יש הבדל בין שכתוב של מומחה לשכתוב רגיל. המומחה עובד מהר יותר. בנוסף, הוא
נותן פיסוק ראשוני וחלוקה לפסקאות, שמקילה על העורך. לכן מסתבר כפי שכתב הרב
אריכא.
לדידי פשוט שהטוב ביותר הוא לשאול באופן גלוי את המעביד: "האם אוכל לתת למישהו
אחר לעשות חלק במקומי?". ועל דרך זו יש לנהוג תמיד. לומר הכל באופן גלוי
ולשאול בפרוטרוט מראש.
האמינו לי שבדרך של שקיפות ודיבור גלוי תחסכו המון התלבטויות, סיבוכים
ותימנעו מספק גזל. מה יותר טוב מזה?!

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:47

להוסיף, שהמומחה כותב בצורה יותר מדויקת ופחות שגיאות כתיב.

מאת: [email protected]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:52

א. אמר אריה למעבידו צבי, עבודה זו שאתה דורש ממני "קטנה עלי", אני לוקח עליה
מאה שקלים, כי זה התעריף שלי, חבל על ממונך קח אחר בזול, והוא אמר 'לא כי אלא
אתה תעשה', והוא לקח תוכנה המתמללת או אחר שיתמלל או נתן לעבדו שפחתו חרש שוטה
וקטן שיעשו את העבודה, אם התוצאה אותה התוצאה - והיינו שעובר על זה ורואה שאין
שום הבדל ואף יותר טוב, יש להסתפק אם יכול לדרוש שכרו משלם, כיון שלא לקחו בעל
הבית כקבלן אלא אמר לו רצוני שאתה תעשה [או בגלל שאני סומך עליך, או בגלל שאין
לי כח להתעסק עם קטנים, או בגלל שחושש שאם אחרים יעשו יצא פחות טוב] ועל זה
שעובד מוכן לשלם לו שכרו - כיון שבאמת זהו שכרו! אבל אם עשה מעשה קסם כאליהו
הנביא שהשלים הבנין, או על ידי עבד ושפחה חרש שוטה וקטן, וכל כה"ג הרי לכאורה
צריך לשלם לא 1. דמי תיווך שהרי נהנה - או כפועל מתווך "קבלן" 2. דמי התשלום
לקטינים הנ"ל.
ב. אמר אריה למעבידו צבי, ערוך לי סוגיא זו וכל סוגיות שבספר זה, ויש שם
עניינים שאינו מבין בהם, או שצריך להיות שקוע בסוגיא כדי להבינם, הרי בכלל
הדרישה ממנו להביא תוצר ברור, וכיון שאי אפשר [במסגרת החיובים הנדרשים מפועל]
להביא סוגיא ברורה בלא זה, הרי הוא רשאי לקחת יקר יותר. וכן הדין אם צריך
בשביל זה לצלם ספר באותיות ענק, כיון שבלי זה א"א לערוך הספר, והכל כפי שהיה
נוהג כל עורך נורמלי.
ג. ואם אפשר לאריה לעשות אך שרוצה להביא עבודה מעולה ולשם כך הוא שוכר אחרים
שיעשו עבודה זו. אם התעריף שלהם גבוה יותר - עליו להודיע למעביד אם רוצה
בהשבחת ספרו מה טוב ואם לאו אינו רשאי.
ד. ואם אין השבחת ספר בזה רק קיצור זמן של אריה, ובסך הכל יהיה התשלום שוה -
אין הבדל אם משלם על 10 שעות למי שלא בסוגיא או 5 שעות למי שבסוגיא.
ה. אך אם כשיביא לחברו יהיה זול יותר, וכן כל עורך שלוקח מחיר ונותן לעורכים
אחרים, ואינו מגלה את בעל הבית שיש לו מכון והוא מצליח לעשות יותר בזול, נראה
מסעיף א' הנ"ל שאינו רשאי, ואולי רשאי לקחת עמלה.
ו. אבל אם נותן לתוכנה שעושה את זה מותר.
ז. כל מה שאמרנו לעיל הוא רק אם התוצאה שווה, וכמו שכתבתי, כגון שגם הם
מומחים, או שמתאמצים הרבה, אבל אם הוא כותב בכתבי דייקנא והם כותבים כגולם,
ודאי שאינו רשאי לקחת מחיר גבוה.
ח. ואף שגם הוא, בשעות לחץ כותב כגולם, מ"מ כשנתן לו לעבוד רצה שיהיה באיכות
שלו בדרך כלל, ואם יהיה אז בלחץ לקח את הסיכון, אבל כאן שמעיקרא מעביר לאחר
אסור.
ט. ואם מתיישב לכתוב על דעת זה שהוא בלחץ ותהיה לו עבודה גולמית, יוכל גם לקבל
כפי התעריף שלו, כיון ששכרו על דעת כן שיהיה לפעמים כך ולפעמים כך, אבל
כשמעביר לאחר אין את התעריף הזה, רק ישלם בתעריף של גולם.
י. ואם תמיד המחיר שלו הוא כשל גולם כנראה באמת הוא גולם שלוקח כך, אבל כיון
שנתן לגולם גדול יותר, שהתעריף שלו יותר נמוך אינו רשאי לומר לכל הפחות אקח
המחיר הרגיל, לא כי אלא יקח המחיר של הגולם שנתן לו, אבל רשאי לקחת דמי תיווך
יא. ואם הוא התחייב למלאכה כולה, אינו רשאי לקחת דמי תיווך כי חובתו בכלל
המשכורת הכללית למצוא ממלא מקום.

סעיף ה' הוא חידוש אבל הגע בעצמך אם הוא מונה אותו ואומר שיש בעייה ברכב ובאמת
אין בעייה, הרי הוא גזלן, וכאן אומר לו שלוקח כפועל ובאמת הוא לוקח תמורת
תיווך וזה כסף שלא ניתן לו לשם כך, וכי יכול למכור לו חפץ ולומר לו אני עשיתיו
תן לי דמי פועל, הלא זה חפצא אחר של ממון.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:55

התגלה השולחן ערוך החמישי!
כל גדולי ישראל הזכירו אותו, וכעת זוכים לראותו...
רק חסר כותרת לפני המילים "ובו י"א סעיפים".

(הכל בצחות)

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 17:00

במקום כל הפלפולים האלה, לא עדיף להתייעץ עם המעביד באופן גלוי, וזהו???

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 17:15

לר' אריכא.
לא זכיתי לרדת לסוף דעתיה..

מאת: [email protected]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 17:59

ל' יום לפני החג

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 22:41

כשקראתי את השאלה, הבנתי אותה בצורה שונה מעט. ומאד התחברתי אליה.
לפעמים אתה עורך סוגיא ארוכה ומייגעת, ולאחר סיום הכתיבה והעריכה אינך מסוגל
לעבור על החומר בצורה ביקורתית מספקת כדי לדעת האם היא ברורה דיה [עוד לפני
העברתה ל'מבקר'].
ולכן נהוג לתת לאדם אחר [המבין בעניינים אלו] לעבור על החומר ולבקר אותך.
וע"ז באה שאלתו [ואם לא לזאת היתה כוונתו - תהיה זו שאלתי] האם עבודת המבקר
האישי ושעותיו נכללות בתשלום המעסיק.
לי די ברור, בלא ששאלתי ע"כ רב, שזהו בודאי חלק מצורת עבודה תקינה ובריאה, ואף
א"צ לשאול ע"כ את המעסיק.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 23:17

יש נוסח משפטי, שאמור או יכול לכלול בתוכו מקסימום של אינפורמציה ומינימום של
מילים
יש נוסח תלמודי, שאמור לכתוב את ההגדרה הכי קרובה לאמת, בהלכות הכי קרובות לאמת
ויש נוסח שמיועד לתלמידים, בוגרים או צעירים, והוא צריך להיות נוסח מרוכך מושך
גם אם כללי יותר ומפורט פחות
ויש נוסח שמיועד לקירוב, ששם ממש מתפשטים מהגוף ונכנסים לעולם של טעמים ורוח
הדברים.
בכל המקרים צריך נוסח זורם, חם, חכם, מושך ונשמע טוב
החכמה היא לכתוב ולדבר בנוסח למדני לתלמידים ולעצמך בכולל ובישיבה, יחד עם
הסברה מעולה ושפה ברורה ומשפטים חכמים ויפים