שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
אשמח לעזרת בני החבורה בניסוח המושג 'איסור חדש' בצורה קלה וקצרה,
2023
23
פוסטים
7
כותבים
57
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:00
אשמח לעזרת בני החבורה בניסוח המושג 'איסור חדש' בצורה קלה וקצרה,
דבר נוסף אשמח לשמוע את חוות דעת הת"ח דפה, אני נוהג לעיתים לתת לאדם נוסף
לקרוא את החומר כדי לוודא שחומר מובן וקליט גם למי שאינו מונח בסוגיה, דבר זה
חוסך לי זמן רב וסבלנות.
השאלה שלי האם שכרו עלי או שאני יכול להחשיב את שעותיו לפחות באופן חלקי כחלק
מעבודתי.
ישר ךכ רבתאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:05
התלבטתי גם אנכי בשאלתך...
וסביר לי להניח שאם איכות עבודתך ומהירותה מגולמת בתמחור לפי שעה
דהיינו שמתוך שאתה מביא עבודות נהדרות ומסוגננות היטב בזמן יחסית קצר, ערך
תמחור עבודתך יותר גבוה,
הרי כבר קיבלת תשלום על עבודתו, ומסך התשלום שקיבלת אתה צריך להפריש עבורו, סך
כחכמתך.
ואשריכם ישורונים. סוגים בשושנים. וזהירים. בממון אחרים.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:00
אשמח לעזרת בני החבורה בניסוח המושג 'איסור חדש' בצורה קלה וקצרה,
דבר נוסף אשמח לשמוע את חוות דעת הת"ח דפה, אני נוהג לעיתים לתת לאדם נוסף
לקרוא את החומר כדי לוודא שחומר מובן וקליט גם למי שאינו מונח בסוגיה, דבר זה
חוסך לי זמן רב וסבלנות.
השאלה שלי האם שכרו עלי או שאני יכול להחשיב את שעותיו לפחות באופן חלקי כחלק
מעבודתי.
ישר ךכ רבתאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:06
לגבי השאלה האחרונה, אם לא התנית את זה עם הלקוח, לענ"ד זה על חשבונך, וכן אני
נוהג למעשה.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:06
לגבי השאלה האחרונה, אם לא התנית את זה עם הלקוח, לענ"ד זה על חשבונך, וכן אני
נוהג למעשה.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:33
ישנה בעייה עם זה, שכן המעסיק פנה אל העורך בהנחה שהוא מוכשר דיו לעשות את
העבודה בזמן ואיכות מסויימים, ואילו אותו עורך שנוסף לא קיבל את אישורו של
המעסיקומי לידינו יתקע שהעורך הנוסף יעשה את העבודה באיכות ובזמן טוב יותר מהעורך
שעמו המעסיק סיכם.בכי האי גוונא אנחנו נאלצים להידרש לשאלה מי מקצועי יותר ומי מסיים את המלאכה
בזמן מועט יותר ואלו דברים שקשה לשער אלא אם כן ידועה דעת המעסיק על העורך
הנוסף לטובה, או שודאי שאותו עורך נוסף יותר מקצועי מהעורך שקיבל את העבודה
בכל קנה מידה.. -
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:33
ישנה בעייה עם זה, שכן המעסיק פנה אל העורך בהנחה שהוא מוכשר דיו לעשות את
העבודה בזמן ואיכות מסויימים, ואילו אותו עורך שנוסף לא קיבל את אישורו של
המעסיקומי לידינו יתקע שהעורך הנוסף יעשה את העבודה באיכות ובזמן טוב יותר מהעורך
שעמו המעסיק סיכם.בכי האי גוונא אנחנו נאלצים להידרש לשאלה מי מקצועי יותר ומי מסיים את המלאכה
בזמן מועט יותר ואלו דברים שקשה לשער אלא אם כן ידועה דעת המעסיק על העורך
הנוסף לטובה, או שודאי שאותו עורך נוסף יותר מקצועי מהעורך שקיבל את העבודה
בכל קנה מידה..תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:36
לצורך הדוגמא:
(משל בעלמא) כחלק מעבודתי אני צריך לעבור על כל החומר בסיום הכתיבה, ולראות
שאין שגיאות כתיב.
למעסיק אין מושג כמה זמן לוקח לי לעשות את הפרט הזה, והוא מתייחס אלי כאדם
סטנדרטי בנושא זה.
כדי להתקדם יותר מהר בעבודה,
לקחתי אדם אחר, סטנדרטי כמוני, שיעבור על החומר וינפה אותו משגיאות כתיב.
האם התשלום של אותו אדם מוטל עלי, או על המעסיק (דהיינו שאני ידווח כאילו אני
עשיתי את זה, ויעביר לו את הכסף)? -
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:36
לצורך הדוגמא:
(משל בעלמא) כחלק מעבודתי אני צריך לעבור על כל החומר בסיום הכתיבה, ולראות
שאין שגיאות כתיב.
למעסיק אין מושג כמה זמן לוקח לי לעשות את הפרט הזה, והוא מתייחס אלי כאדם
סטנדרטי בנושא זה.
כדי להתקדם יותר מהר בעבודה,
לקחתי אדם אחר, סטנדרטי כמוני, שיעבור על החומר וינפה אותו משגיאות כתיב.
האם התשלום של אותו אדם מוטל עלי, או על המעסיק (דהיינו שאני ידווח כאילו אני
עשיתי את זה, ויעביר לו את הכסף)?תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:42
דוגמא מצויינת.
האם יודע אתה שהעורך המחליף מקצועי כמוך? (אחרי הכל הארי שבחבורה, לא?), זריז
כמוך? פרמטרים נוספים כמו הקלדה עיורת/שימת לב לפרטים/מחשב טוב/עירנות/שליטה
בקיצורי מקשים ועוד.
אם אמרת למעסיק: אני לוקח את העבודה למגיה שאני עובד איתו (בד"כ בקשה זו עוברת
'חלק'! מניסיון), אין בעייה מאחר שהוא סבר וקיבל, אבל אין לעשות מאחרי גבו
דברים שלא ידע גם אם בדיעבד היה מסכים.
כך נלע"ד, לאחר שנתקשיתי כמה פעמים בבעייה זו. -
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:36
לצורך הדוגמא:
(משל בעלמא) כחלק מעבודתי אני צריך לעבור על כל החומר בסיום הכתיבה, ולראות
שאין שגיאות כתיב.
למעסיק אין מושג כמה זמן לוקח לי לעשות את הפרט הזה, והוא מתייחס אלי כאדם
סטנדרטי בנושא זה.
כדי להתקדם יותר מהר בעבודה,
לקחתי אדם אחר, סטנדרטי כמוני, שיעבור על החומר וינפה אותו משגיאות כתיב.
האם התשלום של אותו אדם מוטל עלי, או על המעסיק (דהיינו שאני ידווח כאילו אני
עשיתי את זה, ויעביר לו את הכסף)? -
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:42
דוגמא מצויינת.
האם יודע אתה שהעורך המחליף מקצועי כמוך? (אחרי הכל הארי שבחבורה, לא?), זריז
כמוך? פרמטרים נוספים כמו הקלדה עיורת/שימת לב לפרטים/מחשב טוב/עירנות/שליטה
בקיצורי מקשים ועוד.
אם אמרת למעסיק: אני לוקח את העבודה למגיה שאני עובד איתו (בד"כ בקשה זו עוברת
'חלק'! מניסיון), אין בעייה מאחר שהוא סבר וקיבל, אבל אין לעשות מאחרי גבו
דברים שלא ידע גם אם בדיעבד היה מסכים.
כך נלע"ד, לאחר שנתקשיתי כמה פעמים בבעייה זו.תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:47
יש נושאים שרוב בני אדם שוים,
והמעסיק מעולם לא חיפש כלפיהם את המקצועיות הזריזות וכו', ובנושאים כאלו אין
באמת הבדל.בנידו"ד, נראה לכאורה שזה חלק מהותי מהעבודה שמתקיים *יותר טוב *על ידי האדם
השני,
וא"כ אפשר להכליל את זה בתשלום.כמובן לדבר גלויות הכי טוב, אבל מנסיון רב מאוד, לא תמיד זה אפשרי מסיבות
שונות. -
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:47
יש נושאים שרוב בני אדם שוים,
והמעסיק מעולם לא חיפש כלפיהם את המקצועיות הזריזות וכו', ובנושאים כאלו אין
באמת הבדל.בנידו"ד, נראה לכאורה שזה חלק מהותי מהעבודה שמתקיים *יותר טוב *על ידי האדם
השני,
וא"כ אפשר להכליל את זה בתשלום.כמובן לדבר גלויות הכי טוב, אבל מנסיון רב מאוד, לא תמיד זה אפשרי מסיבות
שונות.תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:56
לארי שבחבורה:
נניח שאתה לוקח על שעת עבודה 100 ש"ח (יוסף לך ה' עליהם אלף פעמים), ואתה
מעסיק אדם נוסף ומשלם לו שכר דומה, נראה לך הגון?
ואפשר להמשיך עם זה קדימה:
אם העבודה הזו אפשרית בהדיוטות שאינם מקצועיים, תקח לך אדם מן השוק בתעריף של
30-40, ותצהיר על שעות עבודה בתעריף הרגיל. לדבריך מאי נפקא מינה מי עושה..
לענ"ד ללא ידיעת המעסיק 'לא נכון לעשות הדבר הזה'.
לר' צימרמן:
אכן המקרה שלך שונה.
הייתי מציע לגשת במפגיע למעסיק ולומר ו שלצורך העבודה רצוי שיקרא מי שעונה
לקריטריונים של קהל היעד של הספר, כדי לראות שקלעת אל המטרה.
אם הדברים יוצגו באופן מקצועי, תגדל ההערכה כלפיך ותקבל את אישורו של המעסיק
והעבודה תהיה בלי נקיפות מצפון.מעניין אם יש בפוסקים נידון כיו"ב.
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:56
לארי שבחבורה:
נניח שאתה לוקח על שעת עבודה 100 ש"ח (יוסף לך ה' עליהם אלף פעמים), ואתה
מעסיק אדם נוסף ומשלם לו שכר דומה, נראה לך הגון?
ואפשר להמשיך עם זה קדימה:
אם העבודה הזו אפשרית בהדיוטות שאינם מקצועיים, תקח לך אדם מן השוק בתעריף של
30-40, ותצהיר על שעות עבודה בתעריף הרגיל. לדבריך מאי נפקא מינה מי עושה..
לענ"ד ללא ידיעת המעסיק 'לא נכון לעשות הדבר הזה'.
לר' צימרמן:
אכן המקרה שלך שונה.
הייתי מציע לגשת במפגיע למעסיק ולומר ו שלצורך העבודה רצוי שיקרא מי שעונה
לקריטריונים של קהל היעד של הספר, כדי לראות שקלעת אל המטרה.
אם הדברים יוצגו באופן מקצועי, תגדל ההערכה כלפיך ותקבל את אישורו של המעסיק
והעבודה תהיה בלי נקיפות מצפון.מעניין אם יש בפוסקים נידון כיו"ב.
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 15:01
שאלה דומה שאולי תוביל לתשובה -
ביקשו ממני לערוך חומר מתוך הקלטה,
השלב הראשוני הוא שכתוב שלוקח שעה, ואח"כ העריכה 4 שעות.אני לוקח 100 לשעה כי אני מומחה וכו' (לצורך הענין),
אבל בשביל שכתוב מספיק אדם רגיל או רבנית תחי' שלוקחת גם חצי מזה לשעה או פחות.שאלתי את המעסיק איך הוא מתכנן לעשות את השכתוב, ואמר לי "אתה תשכתב".
אמרתי לו "אני לוקח מאה לשעה, לא משנה מה אני עושה". וא"ל "בסדר".
כעת - האם מותר לי לתת את השכתוב לאדם אחר שיקח חצי מחיר ולקחת את ההפרש? -
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 15:01
שאלה דומה שאולי תוביל לתשובה -
ביקשו ממני לערוך חומר מתוך הקלטה,
השלב הראשוני הוא שכתוב שלוקח שעה, ואח"כ העריכה 4 שעות.אני לוקח 100 לשעה כי אני מומחה וכו' (לצורך הענין),
אבל בשביל שכתוב מספיק אדם רגיל או רבנית תחי' שלוקחת גם חצי מזה לשעה או פחות.שאלתי את המעסיק איך הוא מתכנן לעשות את השכתוב, ואמר לי "אתה תשכתב".
אמרתי לו "אני לוקח מאה לשעה, לא משנה מה אני עושה". וא"ל "בסדר".
כעת - האם מותר לי לתת את השכתוב לאדם אחר שיקח חצי מחיר ולקחת את ההפרש? -
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:14
ודאי שתוכל לקחת, כיון שהודעת לו, ואף הוספת ש'לא משנה מה אני עושה'.
סבר וקיבל, ואתה קיבלת שכרך ביושר.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:14
ודאי שתוכל לקחת, כיון שהודעת לו, ואף הוספת ש'לא משנה מה אני עושה'.
סבר וקיבל, ואתה קיבלת שכרך ביושר.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:46
יש הבדל בין שכתוב של מומחה לשכתוב רגיל. המומחה עובד מהר יותר. בנוסף, הוא
נותן פיסוק ראשוני וחלוקה לפסקאות, שמקילה על העורך. לכן מסתבר כפי שכתב הרב
אריכא.
לדידי פשוט שהטוב ביותר הוא לשאול באופן גלוי את המעביד: "האם אוכל לתת למישהו
אחר לעשות חלק במקומי?". ועל דרך זו יש לנהוג תמיד. לומר הכל באופן גלוי
ולשאול בפרוטרוט מראש.
האמינו לי שבדרך של שקיפות ודיבור גלוי תחסכו המון התלבטויות, סיבוכים
ותימנעו מספק גזל. מה יותר טוב מזה?! -
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:46
יש הבדל בין שכתוב של מומחה לשכתוב רגיל. המומחה עובד מהר יותר. בנוסף, הוא
נותן פיסוק ראשוני וחלוקה לפסקאות, שמקילה על העורך. לכן מסתבר כפי שכתב הרב
אריכא.
לדידי פשוט שהטוב ביותר הוא לשאול באופן גלוי את המעביד: "האם אוכל לתת למישהו
אחר לעשות חלק במקומי?". ועל דרך זו יש לנהוג תמיד. לומר הכל באופן גלוי
ולשאול בפרוטרוט מראש.
האמינו לי שבדרך של שקיפות ודיבור גלוי תחסכו המון התלבטויות, סיבוכים
ותימנעו מספק גזל. מה יותר טוב מזה?!תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:47
להוסיף, שהמומחה כותב בצורה יותר מדויקת ופחות שגיאות כתיב.
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:52
א. אמר אריה למעבידו צבי, עבודה זו שאתה דורש ממני "קטנה עלי", אני לוקח עליה
מאה שקלים, כי זה התעריף שלי, חבל על ממונך קח אחר בזול, והוא אמר 'לא כי אלא
אתה תעשה', והוא לקח תוכנה המתמללת או אחר שיתמלל או נתן לעבדו שפחתו חרש שוטה
וקטן שיעשו את העבודה, אם התוצאה אותה התוצאה - והיינו שעובר על זה ורואה שאין
שום הבדל ואף יותר טוב, יש להסתפק אם יכול לדרוש שכרו משלם, כיון שלא לקחו בעל
הבית כקבלן אלא אמר לו רצוני שאתה תעשה [או בגלל שאני סומך עליך, או בגלל שאין
לי כח להתעסק עם קטנים, או בגלל שחושש שאם אחרים יעשו יצא פחות טוב] ועל זה
שעובד מוכן לשלם לו שכרו - כיון שבאמת זהו שכרו! אבל אם עשה מעשה קסם כאליהו
הנביא שהשלים הבנין, או על ידי עבד ושפחה חרש שוטה וקטן, וכל כה"ג הרי לכאורה
צריך לשלם לא 1. דמי תיווך שהרי נהנה - או כפועל מתווך "קבלן" 2. דמי התשלום
לקטינים הנ"ל.
ב. אמר אריה למעבידו צבי, ערוך לי סוגיא זו וכל סוגיות שבספר זה, ויש שם
עניינים שאינו מבין בהם, או שצריך להיות שקוע בסוגיא כדי להבינם, הרי בכלל
הדרישה ממנו להביא תוצר ברור, וכיון שאי אפשר [במסגרת החיובים הנדרשים מפועל]
להביא סוגיא ברורה בלא זה, הרי הוא רשאי לקחת יקר יותר. וכן הדין אם צריך
בשביל זה לצלם ספר באותיות ענק, כיון שבלי זה א"א לערוך הספר, והכל כפי שהיה
נוהג כל עורך נורמלי.
ג. ואם אפשר לאריה לעשות אך שרוצה להביא עבודה מעולה ולשם כך הוא שוכר אחרים
שיעשו עבודה זו. אם התעריף שלהם גבוה יותר - עליו להודיע למעביד אם רוצה
בהשבחת ספרו מה טוב ואם לאו אינו רשאי.
ד. ואם אין השבחת ספר בזה רק קיצור זמן של אריה, ובסך הכל יהיה התשלום שוה -
אין הבדל אם משלם על 10 שעות למי שלא בסוגיא או 5 שעות למי שבסוגיא.
ה. אך אם כשיביא לחברו יהיה זול יותר, וכן כל עורך שלוקח מחיר ונותן לעורכים
אחרים, ואינו מגלה את בעל הבית שיש לו מכון והוא מצליח לעשות יותר בזול, נראה
מסעיף א' הנ"ל שאינו רשאי, ואולי רשאי לקחת עמלה.
ו. אבל אם נותן לתוכנה שעושה את זה מותר.
ז. כל מה שאמרנו לעיל הוא רק אם התוצאה שווה, וכמו שכתבתי, כגון שגם הם
מומחים, או שמתאמצים הרבה, אבל אם הוא כותב בכתבי דייקנא והם כותבים כגולם,
ודאי שאינו רשאי לקחת מחיר גבוה.
ח. ואף שגם הוא, בשעות לחץ כותב כגולם, מ"מ כשנתן לו לעבוד רצה שיהיה באיכות
שלו בדרך כלל, ואם יהיה אז בלחץ לקח את הסיכון, אבל כאן שמעיקרא מעביר לאחר
אסור.
ט. ואם מתיישב לכתוב על דעת זה שהוא בלחץ ותהיה לו עבודה גולמית, יוכל גם לקבל
כפי התעריף שלו, כיון ששכרו על דעת כן שיהיה לפעמים כך ולפעמים כך, אבל
כשמעביר לאחר אין את התעריף הזה, רק ישלם בתעריף של גולם.
י. ואם תמיד המחיר שלו הוא כשל גולם כנראה באמת הוא גולם שלוקח כך, אבל כיון
שנתן לגולם גדול יותר, שהתעריף שלו יותר נמוך אינו רשאי לומר לכל הפחות אקח
המחיר הרגיל, לא כי אלא יקח המחיר של הגולם שנתן לו, אבל רשאי לקחת דמי תיווך
יא. ואם הוא התחייב למלאכה כולה, אינו רשאי לקחת דמי תיווך כי חובתו בכלל
המשכורת הכללית למצוא ממלא מקום.סעיף ה' הוא חידוש אבל הגע בעצמך אם הוא מונה אותו ואומר שיש בעייה ברכב ובאמת
אין בעייה, הרי הוא גזלן, וכאן אומר לו שלוקח כפועל ובאמת הוא לוקח תמורת
תיווך וזה כסף שלא ניתן לו לשם כך, וכי יכול למכור לו חפץ ולומר לו אני עשיתיו
תן לי דמי פועל, הלא זה חפצא אחר של ממון. -
תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 16:52
א. אמר אריה למעבידו צבי, עבודה זו שאתה דורש ממני "קטנה עלי", אני לוקח עליה
מאה שקלים, כי זה התעריף שלי, חבל על ממונך קח אחר בזול, והוא אמר 'לא כי אלא
אתה תעשה', והוא לקח תוכנה המתמללת או אחר שיתמלל או נתן לעבדו שפחתו חרש שוטה
וקטן שיעשו את העבודה, אם התוצאה אותה התוצאה - והיינו שעובר על זה ורואה שאין
שום הבדל ואף יותר טוב, יש להסתפק אם יכול לדרוש שכרו משלם, כיון שלא לקחו בעל
הבית כקבלן אלא אמר לו רצוני שאתה תעשה [או בגלל שאני סומך עליך, או בגלל שאין
לי כח להתעסק עם קטנים, או בגלל שחושש שאם אחרים יעשו יצא פחות טוב] ועל זה
שעובד מוכן לשלם לו שכרו - כיון שבאמת זהו שכרו! אבל אם עשה מעשה קסם כאליהו
הנביא שהשלים הבנין, או על ידי עבד ושפחה חרש שוטה וקטן, וכל כה"ג הרי לכאורה
צריך לשלם לא 1. דמי תיווך שהרי נהנה - או כפועל מתווך "קבלן" 2. דמי התשלום
לקטינים הנ"ל.
ב. אמר אריה למעבידו צבי, ערוך לי סוגיא זו וכל סוגיות שבספר זה, ויש שם
עניינים שאינו מבין בהם, או שצריך להיות שקוע בסוגיא כדי להבינם, הרי בכלל
הדרישה ממנו להביא תוצר ברור, וכיון שאי אפשר [במסגרת החיובים הנדרשים מפועל]
להביא סוגיא ברורה בלא זה, הרי הוא רשאי לקחת יקר יותר. וכן הדין אם צריך
בשביל זה לצלם ספר באותיות ענק, כיון שבלי זה א"א לערוך הספר, והכל כפי שהיה
נוהג כל עורך נורמלי.
ג. ואם אפשר לאריה לעשות אך שרוצה להביא עבודה מעולה ולשם כך הוא שוכר אחרים
שיעשו עבודה זו. אם התעריף שלהם גבוה יותר - עליו להודיע למעביד אם רוצה
בהשבחת ספרו מה טוב ואם לאו אינו רשאי.
ד. ואם אין השבחת ספר בזה רק קיצור זמן של אריה, ובסך הכל יהיה התשלום שוה -
אין הבדל אם משלם על 10 שעות למי שלא בסוגיא או 5 שעות למי שבסוגיא.
ה. אך אם כשיביא לחברו יהיה זול יותר, וכן כל עורך שלוקח מחיר ונותן לעורכים
אחרים, ואינו מגלה את בעל הבית שיש לו מכון והוא מצליח לעשות יותר בזול, נראה
מסעיף א' הנ"ל שאינו רשאי, ואולי רשאי לקחת עמלה.
ו. אבל אם נותן לתוכנה שעושה את זה מותר.
ז. כל מה שאמרנו לעיל הוא רק אם התוצאה שווה, וכמו שכתבתי, כגון שגם הם
מומחים, או שמתאמצים הרבה, אבל אם הוא כותב בכתבי דייקנא והם כותבים כגולם,
ודאי שאינו רשאי לקחת מחיר גבוה.
ח. ואף שגם הוא, בשעות לחץ כותב כגולם, מ"מ כשנתן לו לעבוד רצה שיהיה באיכות
שלו בדרך כלל, ואם יהיה אז בלחץ לקח את הסיכון, אבל כאן שמעיקרא מעביר לאחר
אסור.
ט. ואם מתיישב לכתוב על דעת זה שהוא בלחץ ותהיה לו עבודה גולמית, יוכל גם לקבל
כפי התעריף שלו, כיון ששכרו על דעת כן שיהיה לפעמים כך ולפעמים כך, אבל
כשמעביר לאחר אין את התעריף הזה, רק ישלם בתעריף של גולם.
י. ואם תמיד המחיר שלו הוא כשל גולם כנראה באמת הוא גולם שלוקח כך, אבל כיון
שנתן לגולם גדול יותר, שהתעריף שלו יותר נמוך אינו רשאי לומר לכל הפחות אקח
המחיר הרגיל, לא כי אלא יקח המחיר של הגולם שנתן לו, אבל רשאי לקחת דמי תיווך
יא. ואם הוא התחייב למלאכה כולה, אינו רשאי לקחת דמי תיווך כי חובתו בכלל
המשכורת הכללית למצוא ממלא מקום.סעיף ה' הוא חידוש אבל הגע בעצמך אם הוא מונה אותו ואומר שיש בעייה ברכב ובאמת
אין בעייה, הרי הוא גזלן, וכאן אומר לו שלוקח כפועל ובאמת הוא לוקח תמורת
תיווך וזה כסף שלא ניתן לו לשם כך, וכי יכול למכור לו חפץ ולומר לו אני עשיתיו
תן לי דמי פועל, הלא זה חפצא אחר של ממון. -
-
-
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות