דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
3 3 17 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:52

    שלו' וברכה!
    בפרשת ויגש ישנם שני מנהגים:
    מנהג ראשון: עליית שלישי מסתיימת בפרק מ''ה פסוק י''ח ''ואכלו את חלב הארץ'',
    ועליית רביעי מתחילה בפסוק י''ט ''ואתה צויתה זאת עשו'', ומסתיימת בפסוק י''ז
    ''ותחי רוח יעקב אביהם'' ועליית חמישי מתחילה בפסוק כח ''ויאמר ישראל רב עוד
    יוסף בני חי''.
    מנהג שני: עליית שלישי מסתיימת בפרק מ''ה פסוק כ''ז ''ותחי רוח יעקב אביהם'',
    ועליית רביעי מתחילה בפסוק כ''ח ''ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי'', ומסתיימת
    בפרק מ''ו פסוק ז' ''הביא אתו מצרימה'', ועליית חמישי מתחילה בפסוק ח' ''ואלה
    שמות בני ישראל''.
    מה המקור לשני מנהגים אלו?
    בברכת התורה

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 22:52

    שלו' וברכה!
    בפרשת ויגש ישנם שני מנהגים:
    מנהג ראשון: עליית שלישי מסתיימת בפרק מ''ה פסוק י''ח ''ואכלו את חלב הארץ'',
    ועליית רביעי מתחילה בפסוק י''ט ''ואתה צויתה זאת עשו'', ומסתיימת בפסוק י''ז
    ''ותחי רוח יעקב אביהם'' ועליית חמישי מתחילה בפסוק כח ''ויאמר ישראל רב עוד
    יוסף בני חי''.
    מנהג שני: עליית שלישי מסתיימת בפרק מ''ה פסוק כ''ז ''ותחי רוח יעקב אביהם'',
    ועליית רביעי מתחילה בפסוק כ''ח ''ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי'', ומסתיימת
    בפרק מ''ו פסוק ז' ''הביא אתו מצרימה'', ועליית חמישי מתחילה בפסוק ח' ''ואלה
    שמות בני ישראל''.
    מה המקור לשני מנהגים אלו?
    בברכת התורה

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 23:04

    מצאתי במקום אחד ציון על מנהג הראשון - *מנהגים דק"ק ורמיישא סדר פרשיות
    ובמנהגות ורמייזא *
    אין בידי הספר, אם מישהו יוכל להעלותו אשמח גם לראות הדברים במקורן

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 23:04

    מצאתי במקום אחד ציון על מנהג הראשון - *מנהגים דק"ק ורמיישא סדר פרשיות
    ובמנהגות ורמייזא *
    אין בידי הספר, אם מישהו יוכל להעלותו אשמח גם לראות הדברים במקורן

    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 00:04

    יש תחת ידי מאמר שעוסק בענין זה של חלוקת העליות בפרשיות.
    ניתן לקבל אותו באישי

    מאת: [email protected]

  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    22 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:37 המקור שאינו קם לתחיה"מ הוא מעצמות שהחיה יחזקאל עיין פרקי דר"א סוף פל"ג ועין בביאור הגרד"ל שם, ילקוט שמעוני שעו, ועיי בחיד"א בפני דוד אולי פרשת בהר מה שביאר. ומובא בתוס' סוטה ה,א וב"מ ,ב מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:13 האם יש ענין מיוחד או סגולה לעליה לתורה בטו בשבט או טו באב אם חלים בימי קריאת התורה (ב ה ש''ק)
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    18 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:57 זוהר חדש בראשית דף כד: זוהר השמטות בראשית דף רנב.
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2023 21:21 שלו' וברכה! הנה ברוב הסידורים לאחר י''ג עיקרים רשום לומר: לישועתך קויתי ד', קויתי ד' לישועתך, ד' לישועתך קויתי, ואח''כ התרגום בשלשת האופנים הנ''ל. ויש סידורים שכתוב בהם ששה אופנים: לישועתך קויתי ד', לישועתך ד' קויתי, קויתי לישועתך ד', קויתי ד' לישועתך, ד' לישועתך קויתי, ד' קויתי לישועתך. בנוסח הראשון כתוב רק את שלשת האופנים שהם לפי סדר הפסוק, אלא כל אופן מתחיל במילה אחרת, ובנוסח השני כתוב את כל ששת האופנים ששייך. ורציתי לדעת מה המקור לשתי נוסחאות אלו בברכת התורה
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2023 00:10 מסופר על אדם שנפטר ואמר לילדיו בחלום למה לא עשו עלי שום ברכות ואמרו לו ילדיו כיון שהם ענים והוא אמר להם שעל כל פנים היה צריכים לשאוב מים אשמח לדעת היכן מקור לסיפור זה כמדומני בכף החיים אך מי שיודע מקור מדויק אשמח שיעדכן
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2023 09:49 מצוי בידי סידור עתיק של צדיק א' מצדיקי החסידות מלפני מלחמת העולם הראשונה, ובשולי הגיליון נוסף בכת"י ג' הוספות שלא מצאתי להם שום מקור נוסף. א', אחרי עטיפת הטלית ופסוקי 'מה יקר' מובא הפסוק (תהלים טז, יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. ב', בשחרית של שבת אחרי מזמור שיר חנוכת, פסוקי ה' מלך, והיה ה' למלך, ואח"כ במקום הושיענו מובא 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. ג', בשחרית של שבת אחרי הודו לה' כי טוב לפני האדרת והאמונה, מביא שיש לומר המזמור שבתהלים פרק קלג, 'הנה מה טוב ומה נעים וגו'. והנה לאחרונה ראיתי שבסידור קאמרנא (ב"ב, תש"ן) מביא ג"כ בהערות שבסידור מכת"י אחד האדמורי"ם שלהם מובא ג"כ ג' ההוספות הנ"ל, אולם הם לא הכניסוהו בגוף הסידור רק בהערות, ובדקתי גם בספר שולחן הטהור של האדמו"ר מקאמרנא וגם במנהגי קומרנא וראיתי שאינו מוזכר שם. עכ"פ חוץ ממקור זה לא מצאתי לה מקור נאמן, ואודה מאוד למי שיביא לי מקור בספרי הפוסקים או המקובלים, וכן מי עוד נהג כן. בתודה מראש. ברכה והצלחה וכל טוב תמידי ידידכם הדורש שלומכם וטובתכם כל הימים הצב"י יהושע העשיל וינגרטן פה עיר הקודש והמקדש ירושלם תובב"א 0527634552 [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 21.12.23, 09:46:40
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 20:57 מהר"ל גבורות ה' פרק כח
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/05/2023 10:25 ייש"כ למשיבים, אני רוצה לדייק את השאלה: זה שיין משמח בתולות הוא מובן מאליו מן הפסוק האם יש מקור קדום לרש"י שאם מונעים זאת מן האשה זה נחשב לעינוי נפש על סמך הפסוק הזה או שרש"י מעצמו הביא זאת כראיה [כמדומני שאין זו דרכו של רש"י להביא מקורות באופן זה]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים