חיפוש מקור

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 19:00

בס"ד
עי' מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב התשובה, פרק ה
ועי' שו"ת מהרי"ט חלק ב, או"ח סימן ח
שביארו שודאי מועיל תשובה

קבצים מצורפים:

• מגדים חדשים חגיגה.pdf

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 21:37

מי שיוכל לסכם בקצרה מתוך המקורות דלעיל, את ביאור הסתירה בין איזהו מעוות
וכו', לבין אין דבר העמד בפני התשובה – תע"ב.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 23:17

אין כאן סתירה שצריך לסכם.
החוטא עשה משהו שאין לו תקנה.
האפשרות לתקן על ידי תשובה היא חידוש מופלג, שנעשה על ידי "כח עליון חיצוני".

מאת: [email protected]

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 23:40

זכור לי שראיתי פעם, ולא יודע איפה שאם האדם עושה תשובה אמיתי, הממזר ימות
וככה יתוקן המעוות

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 23:51

*כמה מקורות לעיון - *

אמר רב, לעולם אין ממזר חי יותר על ל' יום, אמר רב הונא: אחת לשבעים שנה הקב"ה
מביא דבר גדול לעולם ומכלה הממזרים ונוטל כשרים עמהם, מאי טעמא "וגם הוא חכם
ויבא רע" [ישעיה לא,ב], לא היה צריך קרא לומר אלא ויבא טוב, אלא ללמדך שאפילו
רעה שהקב"ה מביא לעולם – בחכמה הוא מביאה, "ואת דבריו לא הסיר" [שם], את דברו
לא הסיר כל כך למה וקם על בית מרעים וכו', כדי שלא יתפרסמו החטאים (ירושלמי
יבמות פ"ח ה"ג. ויקרא רבה ל"ב,ו. ועי"ע יבמות ע"ח,ב).

תנו רבנן: ממזרי ונתיני טהורים לעתיד לבוא, דברי רבי יוסי. רבי מאיר אומר, אין
טהורים. אמר לו רבי יוסי, והלא כבר נאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם"
[יחזקאל לו,כה] ? אמר לו רבי מאיר כשהוא אומר "מכל טומאותיכם" ולא מן הממזרות…
אמר רב יהודה אמר שמואל, הלכה כרבי יוסי (קידושין עב,ב).

קהלת רבה (וילנא) פרשה ד, א
דניאל חייטא פתר קרייא בממזרין אלו ממזרין עצמן ואיזה זה, זה הבא על הערוה
והולידו זה מה חטא וזה מה איכפת ליה אמר ר' יהודה בן פזי אפילו הממזר בא
לעוה"ב דכתיב והנה דמעת העשוקים וגו' אמר הקדוש ברוך הוא לפי שבעוה"ז הם
פסולין אבל לעתיד לבא אמר זכריה אנא חמיתה אילו כורסין שנא' (זכריה ד') והנה
מנורת זהב כלה וגו' ושנים זיתים עליה וגו', תרין אמורין חד אמר גולה וחד אמר
גאולה, מאן דאמר גולה גולה שבבבל וגלת שכינה עמהם, ומאן דאמר גאולה הוא פרוקא
דכתיב (ישעיה מ"ז) גואלנו ה' צבאות שמו וכתיב (מיכה ב') עלה הפורץ לפניהם
וגו'.

רבי שמעון בן מנסיא אומר: איזהו "מעות שלא יוכל לתקון" [קהלת א,טו], זה הבא על
הערוה והוליד ממנה ממזר, אם תאמר בגונב וגוזל – יכול הוא להחזירו ויתקן (חגיגה
ט,א).
מי שהוליד בעבירה והוליד ממזר אומרים לו: ריקה חבלת בעצמך וחבלת בי (אבות דר"נ
פרק י"ב).

מאת: [email protected]

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:08

זה לא זה

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:09

בוודאי שיש כאן סתירה לכאורה. אם תשובה מועילה גם על זה, לא שנכון לומר שמעוות
לא יוכל לתקון זה וכו'.
ומלבד זאת, אילו הפסוק מעוות וכו' היה מדבר באופן שהאדם לא עשה תשובה, אז הוא
גם לא מחזיר את הגזילה, ואיך א"כ יש לו תיקון?

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:11

קודם נצטרך למצוא את המקור ואז אפשר לדון.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:22

במגדים חדשים הנ"ל עמ' קמא מובאים כמה מקורות מהראשונים לכך שמועילה התשובה גם
בהוליד ממזר (והם בעצם גם תירוצים על הסתירה הנ"ל): 1. התשובה מועילה, אלא
שקלון ובושה נשארים, שכן הבריות אומרים: הנה הממזר שהוליד פלוני. 2. לא מועילה
תשובה רגילה, אבל נצרכים גם יסורים.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:42

ולגבי מה שהזכירו לעיל, שהעושה תשובה בכל ליבו, אזי הקב"ה יכרית את הממזר – כן
כתבו בחובת הלבבות פ"י וארחות צדיקים שער התשובה. והו"ד במגדים חדשים עמ' קמב.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:53

כעת שמתי לב לביאור הנפלא שכתב המסילת ישרים שהובא לעיל. הוא בא ליישב קושיה
עצומה: כיצד תיתכן תשובה על מעשה שנעשה, הרי יש דברים שאי אפשר לתקן במציאות
(ונפק"מ לנידון ממזר).
הוא הביא מקרה מאוד דומה להולדת ממזר: אדם שרצח. ושואל: כיצד מועילה התשובה,
הרי סוף סוף במציאות האדם הנרצח כבר מת, וא"א להחזירו לתחייה?
ומיישב, שע"י התשובה נעקר למפרע המעשה, כלומר נחשב שלא עשה את המעשה. כלומר
אמנם הנרצח כבר אינו בעולם, אך מעשה הרציחה אינו מיוחס עוד לרוצח, אלא נחשב
שהנרצח מת מעצמו.
א"כ ה"ה גבי ממזר. הממזר אמנם קיים, אבל ההולדה אינה מיוחסת לחוטא, אלא נחשב
שהממזר נולד מעצמו.
זו סברת הראשונים שלדעתם מועילה התשובה גם על הולדת ממזר.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:56

יפה מאוד.
האם זה מתרץ לך למה אמרו על זה "מעוות לא יוכל לתקון" כשיש תיקון על ידי תשובה?

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:59

הראשונים כבר ביארו שכיון שהקלון והבושה נשארים, או כיון שנצרכים יסורים, לכך
קרי עליה: לא יוכל לתקון.

[יחיאל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 01:18

ראה תניא פ"ז בענין זה.
ובהערה ב'חסידות מבוארת' כתב:
[image: image.png]

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 08:17

בס"ד
בעל התניא זיע"א מדגיש שם הנקודה הנגדית, ש[לכאו'] לא מועיל תשובה
[זכור לי שבמקו"א בתניא קדישא כתוב שלתשובה עילאה [או: תשובה גמורה] יש כח
יותר מתשובה באה"ר, שמתקן אפי' את זה. אבל כנר' טעות בידי, כי א"כ היו מביאים
את זה בחסידות מבוארת]

[יחיאל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 11:12

לכאורה כוונת התניא שם, שתשובה פועלת שני עניינים: א. שהעוון יסולח, כלומר
ששוב יהיה אהוב ורצוי ולא יקבל עונש. ב. תיקון הפגם שנעשה באדם ובעולם מחמת
העוון. ותשובה במקרים אלו מועילה רק לענין הראשון ולא לשני.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 11:24

לכאורה כוונת התניא שם, שתשובה פועלת שני עניינים: א. שהעוון יסולח, כלומר
ששוב יהיה אהוב ורצוי ולא יקבל עונש. ב. תיקון הפגם שנעשה באדם ובעולם מחמת
העוון. ותשובה במקרים אלו מועילה רק לענין הראשון ולא לשני.

קבצים מצורפים:

• אמרי נועם ברכות כו.PNG

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 11:38

בשורה האחרונה כתוב, שיש דברים שא"א לתקן כלל, והם מכונים "חסרון", ע"כ.
ויש להקשות מהידוע שאין לך דבר העומד בפני התשובה.
ואולי אין לך וכו' הכוונה על עבירה בקום עשה, שאת הפגם נתן לתקן ע"י תשובה.
לעומת זאת הפסד מצוה כגון לא קרא ק"ש בזמנה, א"א להשלים את חסרון הרווח שהיה
האדם יכול להרוויח.

מאת: [email protected]

[גמ ח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 12:50

יתכן לפרש שאין סתירה בין מה שמועיל תשובה למה שמעוות לא יוכל לתקון

מה שמועיל תשובה בכל מצב זה אומר שאדם יכול תמיד לשוב ולהתקרב להשי"ת שהעוונות
לא יגרמו להסתר פנים ומחיצה של ברזל וכו' -

מעוות לא יוכל לתקון הכוונה שלמעשה הפסיד כח שיכל להועיל בו לכבוד השי"ת ובזבז
אותו לסטרא אחרא - גם אם יעשה תשובה שאמנם תסיר את המחיצה של ברזל בינו לבין
אביו שבשמים עדיין נשאר המציאות שכח קדוש שהיה יכול להתעלות על ידו הלך לטמיון

• וכגון השתמש בכח ההולדה להביא ממזר אע"פ שימות אח"כ עדיין כח זה הלך לאבדון
  או לא קרא קריאת שמע בזמנה או לא נמנה עם חבריו לדבר מצווה שהוא כח גדול שיכל
  להועיל איתו ולא ניצל אותו - הלא אין חולק שאדם שכל חייו מסר נפשו להשי"ת יהיה
  לו יותר שכר בעוה"ב מאחד שרק בסוף חייו עשה תשובה והתחיל בעבודת השם (אמנם יש
  עוד מדד לשכר כפום צערא וכו' אבל הכוונה לו יצוייר ששניהם השקיעו באותו דרגה
  של יגיעה וודאי מי שעבד כל ימיו יזכה יותר - נמצא שמי שהפסיד חצי מימיו
  וכוחותיו שפעל בהם לעבירה ר"ל אינו יכול להשיב לעצמו האבידה - אמנם אם יגיע
  לדרגת מרירות ותשובה מאהבה חזקה יוכל לקבל מאוצר מתנת חינם וכו' וחנותי את אשר
  אחון וכו' שגדול מכל האוצרות וכו' אבל אינו בדרך השכר הרגיל שמגיע ע"י גודל
  היגיעה)

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 13:35

מבואר בספרים, שע"י התשובה משיב את ניצוצות הקדושה שהפיל לקליפות, וחוזרות
לקודש. ומהאי טעמא זדונות נהפכות לזכויות. כלומר לא רק שמתכפר לו, אלא נחשב לו
שעשה מצוות.
ולכן מובן שמי שעשה תשובה ראויה, יקבל שכר כאותו שהתייגע כל ימיו. ואולי לכן
בכה רבי במעשה עם ר' אלעזר בן דורדיא ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת, היינו
בשעה אחת נחשב לו כאילו התייגע כל חייו לקנות עולמו.
וכאמור, זה לא נקרא מאוצר מתנת חינם, אלא נחשב לו שעשה מצוות. ומשמע שאותו כח
שניצל לעבירות, נחשב כאילו ניצלו למצוות. זה כוחה של תשובה.