דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
40 12 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:04

    אני מחפש מקור בחז"ל שתשובה מועילה גם כשאי אפשר לתקן את המעשה שעליו עושים
    תשובה (כגון הוליד ממזר וכדו', ולאו דווקא בעריות).

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:04

    אני מחפש מקור בחז"ל שתשובה מועילה גם כשאי אפשר לתקן את המעשה שעליו עושים
    תשובה (כגון הוליד ממזר וכדו', ולאו דווקא בעריות).

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:12

    לכאורה ראייה מגזל רבים..

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:04

    אני מחפש מקור בחז"ל שתשובה מועילה גם כשאי אפשר לתקן את המעשה שעליו עושים
    תשובה (כגון הוליד ממזר וכדו', ולאו דווקא בעריות).

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:20

    בס"ד
    מה כוונתכם 'מועילה', לגבי מה ? לגבי 'אתמול היה כו' ועכשיו' כו' ?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:12

    לכאורה ראייה מגזל רבים..

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:13

    הסבר בבקשה

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:13

    הסבר בבקשה

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:13

    התיקון הוא עשיית צרכי ציבור. כן שייך תיקון

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:13

    התיקון הוא עשיית צרכי ציבור. כן שייך תיקון

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:18

    הבנתי שמה שכתבת 'שאי אפשר לתקן את המעשה', היינו שאי אפשר להשיב את המצב
    לקדמותו או לבקש מחילה וכיוצא. והרי אדם שגזל רבים ועושה צרכי רבים מי מבטיחו
    שיזדמן לו אותם אלו שנגזלו על ידו, ואף ייתכן שחלקם נפטרו וכיו"ב..
    עכ"פ אם כוונתכם לדברים שיש להם תיקון כלשהו, אין ראייה משם.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:13

    התיקון הוא עשיית צרכי ציבור. כן שייך תיקון

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:20

    אני מצטט מהמסילת ישרים:
    ואם תאמר, אם כן, מדת הרחמים למה היא עומדת, כיון שעל כל פנים צריך לדקדק בדין
    על כל דבר? התשובה, ודאי, מדת הרחמים היא קיומו של עולם, שלא היה עומד זולתו
    כלל וכלל. ואף על - פי - כן אין מדת הדין לוקה, וזה, כי לפי שורת הדין ממש,
    היה ראוי שהחוטא יענש מיד תיכף לחטאו בלי המתנה כלל, וגם שהעונש עצמו יהיה
    בחרון אף, כראוי למי שממרה פי הבורא יתברך שמו, ושלא יהיה תיקון לחטא כלל, כי
    הנה באמת, איך יתקן האדם את אשר עיות והחטא כבר נעשה? הרי שרצח האדם את חברו,
    הרי שנאף, איך יוכל לתקן הדבר הזה? היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות?
    אמנם, מדת הרחמים היא הנותנת הפך השלשה דברים שזכרנו: דהינו, שיתן זמן לחוטא
    ולא יכחד מן הארץ מיד כשחטא, ושהעונש עצמו לא יהיה עד לכלה, ושהתשובה תנתן
    לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה, דהיינו, שבהיות השב מכיר
    את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת
    הנדר ממש - שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא
    ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת
    הדבר מרצונו, יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו. והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו):
    וסר עונך וחטאתך תכפר, שהעון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם
    על מה שהיה למפרע.
    וזה חסד ודאי שאינה משורת הדין, אך על - כל - פנים הנה הוא חסד שאינו מכחיש
    הדין לגמרי, שהרי יש צד לתלות בו, שתחת הרצון שנתרצה בחטא וההנאה שנהנה ממנו
    בא עתה הנחמה והצער. וכן אריכות הזמן איננו ויתרון על החטא, אלא סבלנות קצת
    לפתוח לו פתח תקון. וכן כל שאר דרכי חסד: כענין ברא מזכה אבא (סנהדרין קד), או
    מקצת נפש ככל הנפש (קהלת רבה ז כז), המוזכרים בדברי החכמים, דרכי חסד הם לקבל
    את המעט כמרובה, אך לא מתנגדים ומכחישים ממש מדת הדין, כי כבר יש בהם טעם הגון
    להחשיב אותם. אך שיותרו עבירות בלא כלום או שלא ישגיח עליהם, זה היה נגד הדין
    לגמרי, כי כבר לא היה משפט ודין אמיתי בדברים, על כן זה אי אפשר להמצא כלל.
    ואם אחד מן הדרכים שזכרנו לא ימצא לחוטא להמלט, ודאי שמדת - הדין לא תשוב
    ריקם. וכן אמרו ז"ל (ירושלמי תענית פ"ב): מאריך אפיה וגבי דילה. נמצא, שאין
    לאדם הרוצה לפקוח עיניו פיתוי שיוכל להתפתות בו לבלתי הזהר במעשיו בתכלית
    הזהירות ולדקדק בהם תכלית הדקדוק. הן כל אלה ההשקפות שישקיף עליהן האדם ויקנה
    בם מדת הזהירות ודאי, אם בעל נפש הוא.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:20

    אני מצטט מהמסילת ישרים:
    ואם תאמר, אם כן, מדת הרחמים למה היא עומדת, כיון שעל כל פנים צריך לדקדק בדין
    על כל דבר? התשובה, ודאי, מדת הרחמים היא קיומו של עולם, שלא היה עומד זולתו
    כלל וכלל. ואף על - פי - כן אין מדת הדין לוקה, וזה, כי לפי שורת הדין ממש,
    היה ראוי שהחוטא יענש מיד תיכף לחטאו בלי המתנה כלל, וגם שהעונש עצמו יהיה
    בחרון אף, כראוי למי שממרה פי הבורא יתברך שמו, ושלא יהיה תיקון לחטא כלל, כי
    הנה באמת, איך יתקן האדם את אשר עיות והחטא כבר נעשה? הרי שרצח האדם את חברו,
    הרי שנאף, איך יוכל לתקן הדבר הזה? היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות?
    אמנם, מדת הרחמים היא הנותנת הפך השלשה דברים שזכרנו: דהינו, שיתן זמן לחוטא
    ולא יכחד מן הארץ מיד כשחטא, ושהעונש עצמו לא יהיה עד לכלה, ושהתשובה תנתן
    לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה, דהיינו, שבהיות השב מכיר
    את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת
    הנדר ממש - שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא
    ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת
    הדבר מרצונו, יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו. והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו):
    וסר עונך וחטאתך תכפר, שהעון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם
    על מה שהיה למפרע.
    וזה חסד ודאי שאינה משורת הדין, אך על - כל - פנים הנה הוא חסד שאינו מכחיש
    הדין לגמרי, שהרי יש צד לתלות בו, שתחת הרצון שנתרצה בחטא וההנאה שנהנה ממנו
    בא עתה הנחמה והצער. וכן אריכות הזמן איננו ויתרון על החטא, אלא סבלנות קצת
    לפתוח לו פתח תקון. וכן כל שאר דרכי חסד: כענין ברא מזכה אבא (סנהדרין קד), או
    מקצת נפש ככל הנפש (קהלת רבה ז כז), המוזכרים בדברי החכמים, דרכי חסד הם לקבל
    את המעט כמרובה, אך לא מתנגדים ומכחישים ממש מדת הדין, כי כבר יש בהם טעם הגון
    להחשיב אותם. אך שיותרו עבירות בלא כלום או שלא ישגיח עליהם, זה היה נגד הדין
    לגמרי, כי כבר לא היה משפט ודין אמיתי בדברים, על כן זה אי אפשר להמצא כלל.
    ואם אחד מן הדרכים שזכרנו לא ימצא לחוטא להמלט, ודאי שמדת - הדין לא תשוב
    ריקם. וכן אמרו ז"ל (ירושלמי תענית פ"ב): מאריך אפיה וגבי דילה. נמצא, שאין
    לאדם הרוצה לפקוח עיניו פיתוי שיוכל להתפתות בו לבלתי הזהר במעשיו בתכלית
    הזהירות ולדקדק בהם תכלית הדקדוק. הן כל אלה ההשקפות שישקיף עליהן האדם ויקנה
    בם מדת הזהירות ודאי, אם בעל נפש הוא.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:21

    עצם זה שיש מצות תשובה מן התורה שלא נאמר בה חילוקים - זה מוכיח על כך.
    מדוע צריך לכך מקור?

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:21

    עצם זה שיש מצות תשובה מן התורה שלא נאמר בה חילוקים - זה מוכיח על כך.
    מדוע צריך לכך מקור?

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:26

    בס"ד
    עי' מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב התשובה, פרק ה
    ועי' שו"ת מהרי"ט חלק ב, או"ח סימן ח
    שביארו שודאי מועיל תשובה

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 18:26

    בס"ד
    עי' מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב התשובה, פרק ה
    ועי' שו"ת מהרי"ט חלק ב, או"ח סימן ח
    שביארו שודאי מועיל תשובה

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 19:00

    בס"ד
    עי' מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב התשובה, פרק ה
    ועי' שו"ת מהרי"ט חלק ב, או"ח סימן ח
    שביארו שודאי מועיל תשובה

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 19:00

    בס"ד
    עי' מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב התשובה, פרק ה
    ועי' שו"ת מהרי"ט חלק ב, או"ח סימן ח
    שביארו שודאי מועיל תשובה

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 21:37

    מי שיוכל לסכם בקצרה מתוך המקורות דלעיל, את ביאור הסתירה בין איזהו מעוות
    וכו', לבין אין דבר העמד בפני התשובה – תע"ב.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 21:37

    מי שיוכל לסכם בקצרה מתוך המקורות דלעיל, את ביאור הסתירה בין איזהו מעוות
    וכו', לבין אין דבר העמד בפני התשובה – תע"ב.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 23:17

    אין כאן סתירה שצריך לסכם.
    החוטא עשה משהו שאין לו תקנה.
    האפשרות לתקן על ידי תשובה היא חידוש מופלג, שנעשה על ידי "כח עליון חיצוני".

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 23:17

    אין כאן סתירה שצריך לסכם.
    החוטא עשה משהו שאין לו תקנה.
    האפשרות לתקן על ידי תשובה היא חידוש מופלג, שנעשה על ידי "כח עליון חיצוני".

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 23:40

    זכור לי שראיתי פעם, ולא יודע איפה שאם האדם עושה תשובה אמיתי, הממזר ימות
    וככה יתוקן המעוות

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 23:40

    זכור לי שראיתי פעם, ולא יודע איפה שאם האדם עושה תשובה אמיתי, הממזר ימות
    וככה יתוקן המעוות

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 23:51

    *כמה מקורות לעיון - *

    אמר רב, לעולם אין ממזר חי יותר על ל' יום, אמר רב הונא: אחת לשבעים שנה הקב"ה
    מביא דבר גדול לעולם ומכלה הממזרים ונוטל כשרים עמהם, מאי טעמא "וגם הוא חכם
    ויבא רע" [ישעיה לא,ב], לא היה צריך קרא לומר אלא ויבא טוב, אלא ללמדך שאפילו
    רעה שהקב"ה מביא לעולם – בחכמה הוא מביאה, "ואת דבריו לא הסיר" [שם], את דברו
    לא הסיר כל כך למה וקם על בית מרעים וכו', כדי שלא יתפרסמו החטאים (ירושלמי
    יבמות פ"ח ה"ג. ויקרא רבה ל"ב,ו. ועי"ע יבמות ע"ח,ב).

    תנו רבנן: ממזרי ונתיני טהורים לעתיד לבוא, דברי רבי יוסי. רבי מאיר אומר, אין
    טהורים. אמר לו רבי יוסי, והלא כבר נאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם"
    [יחזקאל לו,כה] ? אמר לו רבי מאיר כשהוא אומר "מכל טומאותיכם" ולא מן הממזרות…
    אמר רב יהודה אמר שמואל, הלכה כרבי יוסי (קידושין עב,ב).

    קהלת רבה (וילנא) פרשה ד, א
    דניאל חייטא פתר קרייא בממזרין אלו ממזרין עצמן ואיזה זה, זה הבא על הערוה
    והולידו זה מה חטא וזה מה איכפת ליה אמר ר' יהודה בן פזי אפילו הממזר בא
    לעוה"ב דכתיב והנה דמעת העשוקים וגו' אמר הקדוש ברוך הוא לפי שבעוה"ז הם
    פסולין אבל לעתיד לבא אמר זכריה אנא חמיתה אילו כורסין שנא' (זכריה ד') והנה
    מנורת זהב כלה וגו' ושנים זיתים עליה וגו', תרין אמורין חד אמר גולה וחד אמר
    גאולה, מאן דאמר גולה גולה שבבבל וגלת שכינה עמהם, ומאן דאמר גאולה הוא פרוקא
    דכתיב (ישעיה מ"ז) גואלנו ה' צבאות שמו וכתיב (מיכה ב') עלה הפורץ לפניהם
    וגו'.

    רבי שמעון בן מנסיא אומר: איזהו "מעות שלא יוכל לתקון" [קהלת א,טו], זה הבא על
    הערוה והוליד ממנה ממזר, אם תאמר בגונב וגוזל – יכול הוא להחזירו ויתקן (חגיגה
    ט,א).
    מי שהוליד בעבירה והוליד ממזר אומרים לו: ריקה חבלת בעצמך וחבלת בי (אבות דר"נ
    פרק י"ב).

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 23:51

    *כמה מקורות לעיון - *

    אמר רב, לעולם אין ממזר חי יותר על ל' יום, אמר רב הונא: אחת לשבעים שנה הקב"ה
    מביא דבר גדול לעולם ומכלה הממזרים ונוטל כשרים עמהם, מאי טעמא "וגם הוא חכם
    ויבא רע" [ישעיה לא,ב], לא היה צריך קרא לומר אלא ויבא טוב, אלא ללמדך שאפילו
    רעה שהקב"ה מביא לעולם – בחכמה הוא מביאה, "ואת דבריו לא הסיר" [שם], את דברו
    לא הסיר כל כך למה וקם על בית מרעים וכו', כדי שלא יתפרסמו החטאים (ירושלמי
    יבמות פ"ח ה"ג. ויקרא רבה ל"ב,ו. ועי"ע יבמות ע"ח,ב).

    תנו רבנן: ממזרי ונתיני טהורים לעתיד לבוא, דברי רבי יוסי. רבי מאיר אומר, אין
    טהורים. אמר לו רבי יוסי, והלא כבר נאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם"
    [יחזקאל לו,כה] ? אמר לו רבי מאיר כשהוא אומר "מכל טומאותיכם" ולא מן הממזרות…
    אמר רב יהודה אמר שמואל, הלכה כרבי יוסי (קידושין עב,ב).

    קהלת רבה (וילנא) פרשה ד, א
    דניאל חייטא פתר קרייא בממזרין אלו ממזרין עצמן ואיזה זה, זה הבא על הערוה
    והולידו זה מה חטא וזה מה איכפת ליה אמר ר' יהודה בן פזי אפילו הממזר בא
    לעוה"ב דכתיב והנה דמעת העשוקים וגו' אמר הקדוש ברוך הוא לפי שבעוה"ז הם
    פסולין אבל לעתיד לבא אמר זכריה אנא חמיתה אילו כורסין שנא' (זכריה ד') והנה
    מנורת זהב כלה וגו' ושנים זיתים עליה וגו', תרין אמורין חד אמר גולה וחד אמר
    גאולה, מאן דאמר גולה גולה שבבבל וגלת שכינה עמהם, ומאן דאמר גאולה הוא פרוקא
    דכתיב (ישעיה מ"ז) גואלנו ה' צבאות שמו וכתיב (מיכה ב') עלה הפורץ לפניהם
    וגו'.

    רבי שמעון בן מנסיא אומר: איזהו "מעות שלא יוכל לתקון" [קהלת א,טו], זה הבא על
    הערוה והוליד ממנה ממזר, אם תאמר בגונב וגוזל – יכול הוא להחזירו ויתקן (חגיגה
    ט,א).
    מי שהוליד בעבירה והוליד ממזר אומרים לו: ריקה חבלת בעצמך וחבלת בי (אבות דר"נ
    פרק י"ב).

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:08

    זה לא זה

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 23:51

    *כמה מקורות לעיון - *

    אמר רב, לעולם אין ממזר חי יותר על ל' יום, אמר רב הונא: אחת לשבעים שנה הקב"ה
    מביא דבר גדול לעולם ומכלה הממזרים ונוטל כשרים עמהם, מאי טעמא "וגם הוא חכם
    ויבא רע" [ישעיה לא,ב], לא היה צריך קרא לומר אלא ויבא טוב, אלא ללמדך שאפילו
    רעה שהקב"ה מביא לעולם – בחכמה הוא מביאה, "ואת דבריו לא הסיר" [שם], את דברו
    לא הסיר כל כך למה וקם על בית מרעים וכו', כדי שלא יתפרסמו החטאים (ירושלמי
    יבמות פ"ח ה"ג. ויקרא רבה ל"ב,ו. ועי"ע יבמות ע"ח,ב).

    תנו רבנן: ממזרי ונתיני טהורים לעתיד לבוא, דברי רבי יוסי. רבי מאיר אומר, אין
    טהורים. אמר לו רבי יוסי, והלא כבר נאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם"
    [יחזקאל לו,כה] ? אמר לו רבי מאיר כשהוא אומר "מכל טומאותיכם" ולא מן הממזרות…
    אמר רב יהודה אמר שמואל, הלכה כרבי יוסי (קידושין עב,ב).

    קהלת רבה (וילנא) פרשה ד, א
    דניאל חייטא פתר קרייא בממזרין אלו ממזרין עצמן ואיזה זה, זה הבא על הערוה
    והולידו זה מה חטא וזה מה איכפת ליה אמר ר' יהודה בן פזי אפילו הממזר בא
    לעוה"ב דכתיב והנה דמעת העשוקים וגו' אמר הקדוש ברוך הוא לפי שבעוה"ז הם
    פסולין אבל לעתיד לבא אמר זכריה אנא חמיתה אילו כורסין שנא' (זכריה ד') והנה
    מנורת זהב כלה וגו' ושנים זיתים עליה וגו', תרין אמורין חד אמר גולה וחד אמר
    גאולה, מאן דאמר גולה גולה שבבבל וגלת שכינה עמהם, ומאן דאמר גאולה הוא פרוקא
    דכתיב (ישעיה מ"ז) גואלנו ה' צבאות שמו וכתיב (מיכה ב') עלה הפורץ לפניהם
    וגו'.

    רבי שמעון בן מנסיא אומר: איזהו "מעות שלא יוכל לתקון" [קהלת א,טו], זה הבא על
    הערוה והוליד ממנה ממזר, אם תאמר בגונב וגוזל – יכול הוא להחזירו ויתקן (חגיגה
    ט,א).
    מי שהוליד בעבירה והוליד ממזר אומרים לו: ריקה חבלת בעצמך וחבלת בי (אבות דר"נ
    פרק י"ב).

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:09

    בוודאי שיש כאן סתירה לכאורה. אם תשובה מועילה גם על זה, לא שנכון לומר שמעוות
    לא יוכל לתקון זה וכו'.
    ומלבד זאת, אילו הפסוק מעוות וכו' היה מדבר באופן שהאדם לא עשה תשובה, אז הוא
    גם לא מחזיר את הגזילה, ואיך א"כ יש לו תיקון?

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:09

    בוודאי שיש כאן סתירה לכאורה. אם תשובה מועילה גם על זה, לא שנכון לומר שמעוות
    לא יוכל לתקון זה וכו'.
    ומלבד זאת, אילו הפסוק מעוות וכו' היה מדבר באופן שהאדם לא עשה תשובה, אז הוא
    גם לא מחזיר את הגזילה, ואיך א"כ יש לו תיקון?

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:11

    קודם נצטרך למצוא את המקור ואז אפשר לדון.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:11

    קודם נצטרך למצוא את המקור ואז אפשר לדון.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:22

    במגדים חדשים הנ"ל עמ' קמא מובאים כמה מקורות מהראשונים לכך שמועילה התשובה גם
    בהוליד ממזר (והם בעצם גם תירוצים על הסתירה הנ"ל): 1. התשובה מועילה, אלא
    שקלון ובושה נשארים, שכן הבריות אומרים: הנה הממזר שהוליד פלוני. 2. לא מועילה
    תשובה רגילה, אבל נצרכים גם יסורים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:22

    במגדים חדשים הנ"ל עמ' קמא מובאים כמה מקורות מהראשונים לכך שמועילה התשובה גם
    בהוליד ממזר (והם בעצם גם תירוצים על הסתירה הנ"ל): 1. התשובה מועילה, אלא
    שקלון ובושה נשארים, שכן הבריות אומרים: הנה הממזר שהוליד פלוני. 2. לא מועילה
    תשובה רגילה, אבל נצרכים גם יסורים.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:42

    ולגבי מה שהזכירו לעיל, שהעושה תשובה בכל ליבו, אזי הקב"ה יכרית את הממזר – כן
    כתבו בחובת הלבבות פ"י וארחות צדיקים שער התשובה. והו"ד במגדים חדשים עמ' קמב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:22

    במגדים חדשים הנ"ל עמ' קמא מובאים כמה מקורות מהראשונים לכך שמועילה התשובה גם
    בהוליד ממזר (והם בעצם גם תירוצים על הסתירה הנ"ל): 1. התשובה מועילה, אלא
    שקלון ובושה נשארים, שכן הבריות אומרים: הנה הממזר שהוליד פלוני. 2. לא מועילה
    תשובה רגילה, אבל נצרכים גם יסורים.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:53

    כעת שמתי לב לביאור הנפלא שכתב המסילת ישרים שהובא לעיל. הוא בא ליישב קושיה
    עצומה: כיצד תיתכן תשובה על מעשה שנעשה, הרי יש דברים שאי אפשר לתקן במציאות
    (ונפק"מ לנידון ממזר).
    הוא הביא מקרה מאוד דומה להולדת ממזר: אדם שרצח. ושואל: כיצד מועילה התשובה,
    הרי סוף סוף במציאות האדם הנרצח כבר מת, וא"א להחזירו לתחייה?
    ומיישב, שע"י התשובה נעקר למפרע המעשה, כלומר נחשב שלא עשה את המעשה. כלומר
    אמנם הנרצח כבר אינו בעולם, אך מעשה הרציחה אינו מיוחס עוד לרוצח, אלא נחשב
    שהנרצח מת מעצמו.
    א"כ ה"ה גבי ממזר. הממזר אמנם קיים, אבל ההולדה אינה מיוחסת לחוטא, אלא נחשב
    שהממזר נולד מעצמו.
    זו סברת הראשונים שלדעתם מועילה התשובה גם על הולדת ממזר.

  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 22:58 האם מישהו מכיר מקור לפני הגר"א, שכשאדם נענש בגיהנם בוכים עליו כל הבריאה עד שורש נשמתו?
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 00:01 מצאתי רק בליקוטי ישרים, ולא צוין שם מקור: [image: image.png]
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 11:30 אני מחפש מקור לכך שהכנעת היצר היא תיקון לחטא אדם הראשון יישר כח למסייעים ושכמ"ה. "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
  • חיפוש מקור

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2022 19:32 ייש"כ עצום. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2022 00:56 לא הבנתי מה התכוונתם שנדרש
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2022 21:09 היכן מוזכר בבן יהוידע שלפני ביאת המשיח יסתלקו בעלי רוח הקודש שבדור? תודה רבה!!
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2022 14:44 איני יודע המקור, אך בהמבשר תורני פר' כי תצא ש. ז. הביאו באריכות נפלאה. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 20:07 שמות - אור החיים ג ח וכן בעוד מקומות רבים באור החיים הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים* והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר*. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם) : מאת: [email protected]

2

מחובר

790

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים