דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
14 6 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:11

    האם מישהו מכיר מקור שאפילו רשע שכפר בעיקר יהיה לו תיקון בסוף גם עם אותו גוף
    ולא רק שהנשמה שלו יהיה לה תיקון אלא שגם הגוף יהיה לו תיקון

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 13:11

    האם מישהו מכיר מקור שאפילו רשע שכפר בעיקר יהיה לו תיקון בסוף גם עם אותו גוף
    ולא רק שהנשמה שלו יהיה לה תיקון אלא שגם הגוף יהיה לו תיקון

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 15:16

    באר"י זלה"ה מבואר לכאורה לא כן, אך אולי הכוונה לאלף מתקדם מאד, למשל יש מקור
    שבאלף העשירי כולם יתוקנו.
    גם בגמ' משמע לא כן, כיון שאלו שאין להם חלק לעולם הבא עדין מתקיים בהם לבלתי ידח
    ממנו נדח, בגלגול אחר.

    []
    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 15:16

    באר"י זלה"ה מבואר לכאורה לא כן, אך אולי הכוונה לאלף מתקדם מאד, למשל יש מקור
    שבאלף העשירי כולם יתוקנו.
    גם בגמ' משמע לא כן, כיון שאלו שאין להם חלק לעולם הבא עדין מתקיים בהם לבלתי ידח
    ממנו נדח, בגלגול אחר.

    []
    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 15:24

    האם תוכל לשלוח לי המקור בבקשה

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 15:24

    האם תוכל לשלוח לי המקור בבקשה

    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 15:38

    שבאלף העשירי כולם יתוקנו?
    אני לא זוכר כרגע, אבל זה לא כ"כ לעשות חיפוש, מי שזיכהו ה' ית' לאוצר החכמה.

    []
    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 15:38

    שבאלף העשירי כולם יתוקנו?
    אני לא זוכר כרגע, אבל זה לא כ"כ לעשות חיפוש, מי שזיכהו ה' ית' לאוצר החכמה.

    []
    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 07:17

    בס"ד

    הרה"צ ר' אביש ציינוירט שליט"א אמר לי פעם שאביו אמר לו שאי' מהאר"י הק' שלאחר
    נ' אלף יובלות יהי' תיקון אפי' לאותו האיש, והוסיף: אני לא מצאתי זה בכתבי
    האר"י אבל אבי נאמן עלי.
    לא זוכר שאמר משהו לגבי 'אותו גוף'
    [לעצם הענין ואיך זה מסתדר עם המשנה בחלק 'ואלו שאין להם' כו' עי' אמונת ישראל
    להרה"צ ר' משה וולפסון שליט"א באריכות]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 07:17

    בס"ד

    הרה"צ ר' אביש ציינוירט שליט"א אמר לי פעם שאביו אמר לו שאי' מהאר"י הק' שלאחר
    נ' אלף יובלות יהי' תיקון אפי' לאותו האיש, והוסיף: אני לא מצאתי זה בכתבי
    האר"י אבל אבי נאמן עלי.
    לא זוכר שאמר משהו לגבי 'אותו גוף'
    [לעצם הענין ואיך זה מסתדר עם המשנה בחלק 'ואלו שאין להם' כו' עי' אמונת ישראל
    להרה"צ ר' משה וולפסון שליט"א באריכות]

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 07:51

    האם אפשר לשלוח לי הקטע מתוך הספר הנ"ל

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 07:51

    האם אפשר לשלוח לי הקטע מתוך הספר הנ"ל

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 10:53

    גם לי.
    ייש"כ.

    []

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 10:53

    גם לי.
    ייש"כ.

    []

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 11:22

    בס"ד

    אין לי הספר

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 11:22

    בס"ד

    אין לי הספר

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 13:45

    ראה באדרת אליהו על הפסוק (במדבר כג, י) תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי
    כמוהו: כי מיתה טובה הוא רק לישרים שבהן, אבל האחרית לכל ישראל הוא טוב
    כידוע.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 13:45

    ראה באדרת אליהו על הפסוק (במדבר כג, י) תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי
    כמוהו: כי מיתה טובה הוא רק לישרים שבהן, אבל האחרית לכל ישראל הוא טוב
    כידוע.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:17

    לא כ' שבאותו גוף

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:17

    לא כ' שבאותו גוף

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 16:49

    שכויח גדול לכל העונים. עכשיו מצאתי מקור שזה מחלוקת בזוהר הקדוש אני עוד לא
    היה לי זמן לעיין.
    זוהר ח"ב קב. אני חושב

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 16:49

    שכויח גדול לכל העונים. עכשיו מצאתי מקור שזה מחלוקת בזוהר הקדוש אני עוד לא
    היה לי זמן לעיין.
    זוהר ח"ב קב. אני חושב

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 21:10

    בינתיים מצאתי רק מקור למי שלא תיקן בגוף הזה אז זה מחלוקת בזוהר אם יקום אותו
    גוף לתחיית המתים או לא, אבל שמה כתוב מפורש שהגוף שכפר בעיקר לא יקום לתחייה
    אלא יהיה הגוף בצורה של בריאה אחרת.

    תיקוני זוהר תיקון מ' דף פא.
    אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, אִי תֵּימָא דְכָל גּוּפִין דְּעָלְמָא יְקוּמוּן
    וְיִתְעָרוּן מֵעַפְרָא, אִינוּן גּוּפִין דְּאִתְנַטְעוּ בְּנִשְׁמָתָא חֲדָא
    מַה תְּהֵא מִנַּיְיהוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אִינוּן גּוּפִין דְּלָא זָכוּ
    וְלָא אַצְלָחוּ הֲרֵי אִינוּן כְּלָא הֲווֹ, כְּמָה דַהֲווֹ עִץ יָבֵשׁ
    בְּהַאי עָלְמָא, הָכִי נַמִּי בְּהַהוּא זִמְנָא, וְגוּפָא בַתְרָאָה יְקוּם,
    הַהוּא דְאִתְנַטַּע וְאַצְלַח וְנָטַע שָׁרָשׁוֹי כִּדְקָא יָאוּת, וְעַל
    הַהוּא גוּפָא בַתְרָאָה כְּתִיב (תהלים א ג) וְהָיָה כְּעִץ שָׁתוּל עַל
    פַּלְגֵי מָיִם, דְּעָבַד אִבִּין וְנָטַע שָׁרָשִׁין וְאַצְלַח כִּדְקָא
    יָאוּת, וְעַל הַהוּא גוּפָא קַדְמָאָה כְּתִיב (ירמיה יז ו) וְהָיָה
    כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא טוֹב, כִּי יָבֹא טוֹב דָּא
    תְּחִיַּית הַמֵּתִים.
    ובביאור הגר"א שם מציין שבזוהר ח"ב דף ק. חולק על ר' יוסי הנ"ל

    זוהר ח"ב ק.
    פָּתַח סָבָא וְאָמַר, (תהילים ק״ו:ב׳) מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ'
    יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. מַאן הוּא בְּעָלְמָא, דְּיָכִיל לְמַלְּלָא
    גְּבוּרָן, דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא תָּדִיר. הַהוּא
    גּוּפָא קַדְמָאָה דְּשָׁבַק, לָא אִתְאֲבִיד, וְקִיּוּמָא לֶהוֵי לֵיהּ
    לְזִמְנָא דְּאָתֵי. דְּהָא עוֹנְשֵׁיהּ סָבַל בְּכַמָּה זִינִין, וְקוּדְשָׁא
    בְּרִיךְ הוּא לָא מְקַפֵּחַ אַגְרָא דְּשׁוּם בִּרְיָין דְּבָרָא, בַּר
    אִינּוּן דְּנַפְקוּ מִגּוֹ מְהֵימָנוּתָא דִּילֵיהּ, וְלָא הֲוָה בְּהוּ טָב
    לְעָלְמִין. וּבַר מֵאִינּוּן דְּלָא כָּרְעוּ בְּמוֹדִים, דְּהָנֵי קוּדְשָׁא
    בְּרִיךְ הוּא עָבִיד מִנַּיְיהוּ בִּרְיָין אַחֲרָנִין, בְּגִין דְּלָא
    יִתְבְּנֵי הַהוּא גּוּפָא דִּיּוּקְנָא דְּבַר נָשׁ, וְלָא יְקוּם
    לְעָלְמִין. אֲבָל הָנֵי לָאו הָכִי.
    מַה עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אִי הַהוּא רוּחַ, זָכֵי לְאִתְתָּקְנָא
    בְּהַאי עָלְמָא, בְּהַהוּא גּוּפָא אַחֲרָא, מֶה עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ
    הוּא. הַהוּא פָּרוֹקָא דְּקָא פָּרִיק לֵיהּ, הַהוּא רוּחַ דִּילֵיהּ דְּקָא
    אָעִיל תַּמָּן, וְשָׁתַף וְעָרַב בְּהַהוּא רוּחַ דְּהֲוָה בְּהַהוּא מָאנָא,
    וַדַּאי לָא אִתְאֲבִיד, וּמַה אִתְעָבִיד, דְּהָא תְּלַת רוּחִין תַּמָּן,
    (ס''א בההוא גופא אחרא ביה יקום ומה עביד קודשא בריך הוא. תא חזי ההוא פרוקא
    דקא פריק ליה. רוח דיליה הא אעיל המן ושביק ושחף וערב בההוא מאנא. וההוא רוחא
    קדמאה דהוא בההוא מאנא ואתדבק ביה ודאי אשתאר תמן ולא אתאביד ובגין כך ההוא
    רוחא דשבק בההוא מאנא ואתדבק תמן הוא רדיף בתר עיקרא דיליה ויסודא דיליה דקא
    נפיק מיניה ואייתיה ליה ובני ליה בדוכתיה באתר דהוות בת זוגיה. הא תלת רוחין
    תמן) חַד, דְּהֲוָה בְּהַהוּא מָאנָא, וְאִשְׁתְּאָר תַּמָּן. וְחַד, הַהוּא
    דְּאִתְמְשָׁךְ תַּמָּן דְּהֲוָה עַרְטִילָאָה. וְחַד, הַהוּא דְּאָעִיל
    תַּמָּן הַהוּא פָּרוֹקָא, וְאִתְעֲרַב בְּהוּ. לְמֶהוֵי בִּתְלַת רוּחִין אִי
    אֶפְשָׁר. וּמָה אִתְעָבִיד......

    מה שקשה לי בכל העניין הוא שהגר"א באיכה כותב בפשטות שאפילו אדם שעבר על יחידו
    של עולם יזכה אותה הגוף לתחיית המתים ומרומז במה שכתוב היתה כאלמנה כאלמנה ולא
    אלמנה ממש, שעתיד הנשמה לחזור לגוף בתחיית המתים?

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 21:10

    בינתיים מצאתי רק מקור למי שלא תיקן בגוף הזה אז זה מחלוקת בזוהר אם יקום אותו
    גוף לתחיית המתים או לא, אבל שמה כתוב מפורש שהגוף שכפר בעיקר לא יקום לתחייה
    אלא יהיה הגוף בצורה של בריאה אחרת.

    תיקוני זוהר תיקון מ' דף פא.
    אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, אִי תֵּימָא דְכָל גּוּפִין דְּעָלְמָא יְקוּמוּן
    וְיִתְעָרוּן מֵעַפְרָא, אִינוּן גּוּפִין דְּאִתְנַטְעוּ בְּנִשְׁמָתָא חֲדָא
    מַה תְּהֵא מִנַּיְיהוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אִינוּן גּוּפִין דְּלָא זָכוּ
    וְלָא אַצְלָחוּ הֲרֵי אִינוּן כְּלָא הֲווֹ, כְּמָה דַהֲווֹ עִץ יָבֵשׁ
    בְּהַאי עָלְמָא, הָכִי נַמִּי בְּהַהוּא זִמְנָא, וְגוּפָא בַתְרָאָה יְקוּם,
    הַהוּא דְאִתְנַטַּע וְאַצְלַח וְנָטַע שָׁרָשׁוֹי כִּדְקָא יָאוּת, וְעַל
    הַהוּא גוּפָא בַתְרָאָה כְּתִיב (תהלים א ג) וְהָיָה כְּעִץ שָׁתוּל עַל
    פַּלְגֵי מָיִם, דְּעָבַד אִבִּין וְנָטַע שָׁרָשִׁין וְאַצְלַח כִּדְקָא
    יָאוּת, וְעַל הַהוּא גוּפָא קַדְמָאָה כְּתִיב (ירמיה יז ו) וְהָיָה
    כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא טוֹב, כִּי יָבֹא טוֹב דָּא
    תְּחִיַּית הַמֵּתִים.
    ובביאור הגר"א שם מציין שבזוהר ח"ב דף ק. חולק על ר' יוסי הנ"ל

    זוהר ח"ב ק.
    פָּתַח סָבָא וְאָמַר, (תהילים ק״ו:ב׳) מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ'
    יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. מַאן הוּא בְּעָלְמָא, דְּיָכִיל לְמַלְּלָא
    גְּבוּרָן, דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא תָּדִיר. הַהוּא
    גּוּפָא קַדְמָאָה דְּשָׁבַק, לָא אִתְאֲבִיד, וְקִיּוּמָא לֶהוֵי לֵיהּ
    לְזִמְנָא דְּאָתֵי. דְּהָא עוֹנְשֵׁיהּ סָבַל בְּכַמָּה זִינִין, וְקוּדְשָׁא
    בְּרִיךְ הוּא לָא מְקַפֵּחַ אַגְרָא דְּשׁוּם בִּרְיָין דְּבָרָא, בַּר
    אִינּוּן דְּנַפְקוּ מִגּוֹ מְהֵימָנוּתָא דִּילֵיהּ, וְלָא הֲוָה בְּהוּ טָב
    לְעָלְמִין. וּבַר מֵאִינּוּן דְּלָא כָּרְעוּ בְּמוֹדִים, דְּהָנֵי קוּדְשָׁא
    בְּרִיךְ הוּא עָבִיד מִנַּיְיהוּ בִּרְיָין אַחֲרָנִין, בְּגִין דְּלָא
    יִתְבְּנֵי הַהוּא גּוּפָא דִּיּוּקְנָא דְּבַר נָשׁ, וְלָא יְקוּם
    לְעָלְמִין. אֲבָל הָנֵי לָאו הָכִי.
    מַה עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אִי הַהוּא רוּחַ, זָכֵי לְאִתְתָּקְנָא
    בְּהַאי עָלְמָא, בְּהַהוּא גּוּפָא אַחֲרָא, מֶה עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ
    הוּא. הַהוּא פָּרוֹקָא דְּקָא פָּרִיק לֵיהּ, הַהוּא רוּחַ דִּילֵיהּ דְּקָא
    אָעִיל תַּמָּן, וְשָׁתַף וְעָרַב בְּהַהוּא רוּחַ דְּהֲוָה בְּהַהוּא מָאנָא,
    וַדַּאי לָא אִתְאֲבִיד, וּמַה אִתְעָבִיד, דְּהָא תְּלַת רוּחִין תַּמָּן,
    (ס''א בההוא גופא אחרא ביה יקום ומה עביד קודשא בריך הוא. תא חזי ההוא פרוקא
    דקא פריק ליה. רוח דיליה הא אעיל המן ושביק ושחף וערב בההוא מאנא. וההוא רוחא
    קדמאה דהוא בההוא מאנא ואתדבק ביה ודאי אשתאר תמן ולא אתאביד ובגין כך ההוא
    רוחא דשבק בההוא מאנא ואתדבק תמן הוא רדיף בתר עיקרא דיליה ויסודא דיליה דקא
    נפיק מיניה ואייתיה ליה ובני ליה בדוכתיה באתר דהוות בת זוגיה. הא תלת רוחין
    תמן) חַד, דְּהֲוָה בְּהַהוּא מָאנָא, וְאִשְׁתְּאָר תַּמָּן. וְחַד, הַהוּא
    דְּאִתְמְשָׁךְ תַּמָּן דְּהֲוָה עַרְטִילָאָה. וְחַד, הַהוּא דְּאָעִיל
    תַּמָּן הַהוּא פָּרוֹקָא, וְאִתְעֲרַב בְּהוּ. לְמֶהוֵי בִּתְלַת רוּחִין אִי
    אֶפְשָׁר. וּמָה אִתְעָבִיד......

    מה שקשה לי בכל העניין הוא שהגר"א באיכה כותב בפשטות שאפילו אדם שעבר על יחידו
    של עולם יזכה אותה הגוף לתחיית המתים ומרומז במה שכתוב היתה כאלמנה כאלמנה ולא
    אלמנה ממש, שעתיד הנשמה לחזור לגוף בתחיית המתים?

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 22:32

    הרב דניאל פחימא שליט"א,
    [email protected]
    חיבר ספר בשם "תורת העליות דלעתיד לבא" (או בשם דומה),
    שני כרכים עבי כרס.
    ושם הוא כותב את כל תהליך העליות שיהיה לעולמות ולנשמות וכו' במשך כל העשר
    אלפי שנה,
    הוא מביא מכל חכמי הקבלה וכו' וכולל מהגר"א.
    מן הסתם אפשר לשאול אותו אם יודע מקור לדברי הגר"א, ובבקיאותו הרבה יציין לכם.
    ניתן ליצור איתו קשר במייל הנ"ל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 22:32

    הרב דניאל פחימא שליט"א,
    [email protected]
    חיבר ספר בשם "תורת העליות דלעתיד לבא" (או בשם דומה),
    שני כרכים עבי כרס.
    ושם הוא כותב את כל תהליך העליות שיהיה לעולמות ולנשמות וכו' במשך כל העשר
    אלפי שנה,
    הוא מביא מכל חכמי הקבלה וכו' וכולל מהגר"א.
    מן הסתם אפשר לשאול אותו אם יודע מקור לדברי הגר"א, ובבקיאותו הרבה יציין לכם.
    ניתן ליצור איתו קשר במייל הנ"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 22:43

    שכויח גדול

  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 22:58 האם מישהו מכיר מקור לפני הגר"א, שכשאדם נענש בגיהנם בוכים עליו כל הבריאה עד שורש נשמתו?
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 00:01 מצאתי רק בליקוטי ישרים, ולא צוין שם מקור: [image: image.png]
  • חיפוש מקור

    2022
    40
    0 הצבעות
    40 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 14:27 רק עכשיו אני רואה האשכול. מכל מקום, אף אחד לא ציין לד' חילוקי כפרה, נז' בגמ' ויש על זה עוד חלק באדר"נ. ויש עוד כמה מקומות בחז"ל במדרשים ובזוהר, וכולם כאחד אמרו שהכל מתתקן, אולי כתבו דברים נוראים אין לתקן אבל הכל יכול להתקן. דוגמא: בפדר"א אי' על ריש לקיש כמה עבירות נוראיות היה עושה עם ב' חבירו, וכמה אנשים רצחו וגזלו וכו', ועשה תשובה והכל נמחק וכו',  וביום שמת בו מתו שני ריעו בהרים, אמרו לפניו רבש"ע כלום משאוי פנים יש לפניך, יש גזלנו וכו', א"ל שוטים שבעולם הוא עשה תשובה, א"ל  הנח לנו שעה אחת ואנו עושים תשובה גדולה לפניך וכו', אני לא זוכר ממש הלשון כרגע. דוג' נוספת: בקה"ר אי' על רשעים חברים תיאורטיים, אחד עושה תשובה ואחד לא, ולע"ל זה עומד בצד חבורה של רשעים ורואה לחבירו עומד  בצד חבורה של צדיקים, אומר להם מפני מה אני עומד וכו' והוא עומד וכו', א"ל ביום שמת ראה זה אותו מוטל על הקרקע, תחתיך וגו', והלך ועשה  תשובה, אמר להם הניחוני ואלך וכו', א"ל וכו', אמר להם הניחוני ואלך ואראה בכבודו וכו' א"ל רשע כבר אנו מצווין שלא להעמיד צדיקים בצד רשעים  ורשעים בצד צדיקים שנ' למען לא ינוח וגו', ואז או שכתוב מיד הוא אוכל את בשרו שנ' הכסיל חובק וגו', או שכתוב מיד הוא כועס וחורק את שיניו שנ'  רשע יראה וכעס ועליו וגו'. עוד שם: ריש לקיש הוה לעי באוריתא כל צרכיה בהדה אליסס דטבריה, והוה נהיג מעתד ליה הדין פיילדא חד משקויי למים בכל יום, והוה אתי  משלהי משלהי ושתי לה, יומא חד עאל למיעבד עימיה אויר קליל, אמר ליה נהור את דאת וההוא גברא הוינן עיילין לכנישתא כחדא, את זכית וההוא  גברא לא זכי, צלי עלי דיהוי חולקי עמך לעלמא דאתי, אמר ליה ומה נצלי עלך דכל חד וחד לא מתרין ליה אלא עם בניה אומנותיה. גם בג' גבי ר"י בר"א בר"ש אי' שכל זונה שנשכרת בשתים שוכרתו בשמונה, ואי' שם שנתקנו כל העברות, ע"ש כל המעשה. עוד במעלות התורה, שאמר אחי שכל הסיגופים שכתב האר"י ז"ל הוא למי שאינו עוסק בתורה, אבל מי שעוסק בתורה אין צריך לכל זה וכו', והכי אי'  בהרבה מקומות בגר"א ז"ל ותלמידיו ז"ל, וכן אי' להדיא בשלהי מנחות (קיא כזכור), אמר רבא כל מי שעוסק בתורה אינו צריך לא חטאת ולא אשם וכו',  ובתדבא"ר ועל כל פשעים תכסה אהבה ואין אהבה אלא תורה וכו', וכן אי' בזוהר כמה פעמים, ועי' מעלות התורה בכ"מ. וכן אי' מעשה בנתן דצוציתא וכו', פעם אחת היה לומד רע"ק תורה וראה אותו וכו', אמר לתלמידיו מי הוא איש זה, אמרו לו נתן רועה זונות, ובסוף  נעשה מר עוקבא (רש"י ז"ל סנהדרין, ועו"מ). ע"כ דברים שזכרתי כרגע, ויש עוד הרבה מאמרים לאין סוף על תשובות נוראות, בין על מי שעשה בעבר ובין על מי שיעשה, שהכל מתוקן לגמרי בלי סרך. [] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2022 00:56 לא הבנתי מה התכוונתם שנדרש
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 19:40 כישופים עשו המצרים, כדי שבנ"י לא יוכלו להימלט ממצרים – שפתי כהן על התורה, שמות א, א; ילקוט מעם לועז בשלח עמ' רצט.
  • חיפוש מקור

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 16:06 ואם הם כותבים, אז מה, תבדוק לבד ותסיק מסקנות יש סברא לומר שהיה למגיד הק' פשט מסוים באחד ממאמרי הזוה"ק ועל סמך זה כתב דבריו, אך כמובן זו השערה בלבד. שורה תחתונה, כמו שכתבת שכנראה אין מקור מפורש, אלא משהו דומה, תנסה לעיין בבלק הנ"ל ובאור יקר אולי תמצא את שבקשה נפשך, רק העפתי מבט מקופיא.
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2022 21:09 היכן מוזכר בבן יהוידע שלפני ביאת המשיח יסתלקו בעלי רוח הקודש שבדור? תודה רבה!!
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 20:07 שמות - אור החיים ג ח וכן בעוד מקומות רבים באור החיים הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים* והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר*. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם) : מאת: [email protected]