חיפוש מקור

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 15:45

בספר בן איש חיל לבעל הבן איש חי כתב:
"שאמרו המקובלים זכרונם לברכה שנשמותיהם של ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד, שהוא
עולם הבריאה הנקרא מחצב הנשמות, שכולל כמה עולמות, ועל כן כל דבר גם שיהיה על
ידי צדיק אחד מתחדש ונעשה על ידו שורש להארת הנס הזה למעלה ממחצב הנשמות
הנזכר. ויהיה אור זה שמתחדש ונעשה למעלה שם כמו אילן נטוע שיוציא פירותיו בכל
שנה ושנה."
זה שהנשמות חצובות מתחת כסא הכבוד זה דבר ידוע אך אני רוצה לדעת את המקור
המדויק.
וגם אני מחפש מקור להמשך שזה מעולם הבריאה ושדבר שנעשה על ידי צדיק מתחדש
ונעשה על ידו וכו'.
מסופקני אולי כוונתו להביא מהמקובלים רק את המשפט הראשון ואת ההמשך זה מדיליה
.
בתודה מראש לעונים.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 15:53

תנסה בטור שירת דבורה אם הביאו מקור לבית יוסף הזה

בית יוסף אורח חיים סימן רכד
ו - ז הרואה חכמי ישראל וכו'. עד סוף הסימן הכל בפרק הרואה (שם נח.): כתב סמ"ק
(סי' קנא הל' ברכות בקשות) הרואה חכמי אומות העולם שחכמים מחכמת העולם מברך
שנתן מחכמתו לבשר ודם ונראה שכתב כן לאפוקי היכא דאינם חכמים אלא בדתם שאין
מברכין עליהם: הטעם שבחכמי ישראל אומר שחלק ובחכמי אומות העולם אומר שנתן נראה
שהוא מפני שנפשות ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד הרי הם כחלק מהשם אבל נפשות
אומות העולם רחוקים ממנו יתברך והם כמי שנותן מתנה מנכסיו שאינם חלק ממנו
והר"ד אבודרהם (עמ' שמב) כתב שהטעם מפני שהחלק הוא כמו הצנור הנמשך מן הנהר
שאפשר להרחיבו ולהגדילו ואפשר לקצרו ולחסרו מה שאין כן במתנה כי תלושה ופסוקה
ובישראל כתיב (דברים לב ט) כי חלק יי' עמו ולפי זכותם מתרבה ומתמעט ע"כ:

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 15:56

נפש החיים שער א' פרק ה',
תבדוק בציונים של הזוהרים שמביא,
וכן תפתח את הפרקים להלן שמציין אליהם - דרכו להביא זוהר כשכותב כדבריו.

אך הענין הוא, שהאדם השלם כראוי עיקרו הוא נטוע למעלה בשרש נשמתו העליונה
ועובר דרך אלפי רבואות עולמות עד שקצהו השני הוא נכנס בגוף האדם למטה. זהו כי
חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, שעיקרו קשור ונטוע למעלה חלק הוי"ה ממש כביכול.
ומשתלשל כחבל עד בואה לגוף האדם (ועיין לקמן פרק י"ז). וכל מעשיו מגיעים לעורר
שורשו העליון כענין החבל שאם ינענע קצהו התחתון מתעורר ומתנועע גם ראש קצהו
העליון. (ודעת לנבון נקל. שכן הוא הענין גם בשורש הדברים למעלה בסוד האדם
העליון כביכול. ע' אד"ר (ח"ב קמא, ב
https://he.wikisource.org/wiki/זהר_חלק_ב_קמא_ב
) בפסוק וייצר ה' אלקים את האדם גו' על סוד האדם העליון. וסיים וכל דא למה
בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עד סופא דכל סתימין. הדא הוא דכתיב ויפח
באפיו נשמת חיים נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההוא נשמתא ומתקיימין בה.
ויהי האדם לנפש חיה לאתרקא ולעיילא בתקונין כג"ד ולאשלפא לההיא נשמתא מדרגא
לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא כו'
ע"ש)

וז"ש בזוהר יתרו (ח"ב ע, ב
https://he.wikisource.org/wiki/זהר_חלק_ב_ע_ב
) בענין הפסוק אחור וקדם צרתני אחור לעובדא דבראשית וקדם לעובדא דמרכבה. שמצד
הגוף הוא אחור למעשה בראשית ומצד שרש העליון של הנשמת חיים שלו הוא קדם לעובדא
דמרכבה גם מעולם הכסא. וגם כי הנשמת חיים היא סוד נשימת פיו ית"ש כביכול
כמשי"ת אי"ה להלן פרק ט"ו ע"ש. לכן העולמות מתנהגים ע"י מעשי האדם כי המה כפי
נטייתם מעוררים שרש נשמתו העליונה שמעליהם שהיא הנפש חיה שלהם בהתנועעו ינועו
ובעמדם תרפינה. ז"ש כאשר נופח באפיו הנשמת חיים שהיא גבוה מהעולמות ופנימיותם.
אז ויהי האדם לנפש חיה להעולמות. וכ"כ רח"ו ז"ל בשער הקדושה ח"ג ש"ב שנשמת
האדם היא הפנימי שבכולם:

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 15:56

החלק שהצדיק פועל למעלה וכו',
זה לכאורה חידוש של הבן איש חי (הגאון האדיר והנדיר, המחדש מהגדולים שהיו).

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 16:04

הכל מבואר להדיא באר"י זלה"ה, כולל החלק שהצדיק פועל למעלה, מי שיש לו תוכנות חיפוש
שימצא.
מקורות: 
   - מחצב הנשמות עולם הבריאה - ע"ח ובמליון מקומות באר"י ז"ל וכל המקובלים.
   - תחת כסא הכבוד - כנ"ל, כבוד הוא אצילות, כסא הכבוד בריאה, ביאור הגר"א זלה"ה
לס' יצירה.
   - הצדיק פועל למעלה וממשיך - באר"י זלה"ה כנ"ל, ושעה"כ ובשערה"ק כמדו' (וגם
בסידור האר"י ז" ממילא), וברמח"ל ז"ל בהרבה מקומות.
וע"ע שערי קדושה למהרח"ו ז"ל.

[]