דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

זRe: מקור

2023
2 2 10 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2023 11:56
    1. מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ב ד"ה ויאמר משה
      נפלו הה"ד אפרים יונה פותה אין לב וגו' (הושע ז יא). ארבע כתות נעשו ישראל על
      הים, אחת אומרת ליפול אל הים ואחת אומרת
    2. מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ז ד"ה אמר אויב
      ולפי שגאה וגבה לבו השפילו הב"ה ובזוהו כל האומות. שלש כתות נעשו מצרים על
      ישראל על הים אחת אומרת ניטול ממונם
    3. אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 153 ד"ה אמר אויב, אמרו
      אמר אויב, אמרו חז"ל בשעה שרדפו המצריים אחרי ישראל על הים נעשו שלש כתות, כת
      ראשונה אומרת נטבע עצמנו בים, וכת
    4. אוצר מדרשים (אייזנשטיין) חופת אליהו עמוד 173 ד"ה (א') ארבעה גאים
      [המתחיל בעמוד 170]
      בהמה דקה בא"י, ומפני קוצצי אילנות טובים. (מ"ד) בארבע כתות נחלקו ישראל על
      הים: אחת אומרת נצא כנגדן, ואחת אומרת
    5. אוצר מדרשים (אייזנשטיין) רבינו הקדוש עמוד 507 ד"ה פרק ג' - (א' [המתחיל
      בעמוד 505]
      אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני (תהלים קט"ז). (ל"ה) ג' כתות נעשו על הים:
      אחת אומרת נטבע בים ואחת אומרת נחזור
    6. ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רלג ד"ה כי אשר ראיתם
      וגו' והשלישית בימי טרגנוס בשלשתן חזרו ובשלשתן נפלו ארבע כתות נעשו ישראל על
      הים אחת אומרת נפול לים, ואחת אומרת
    7. ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רמט ד"ה אמר אויב [ט"ו
      כנגד כן השפילו המקום ובאו עליו כל אומות העולם, שלש כתות נעשו מצרים על ישראל
      על הים אחת אומרת נטול ממונם ולא
    8. מדרש הגדול שמות פרק יד פסוק יד (פרשת בשלח)
      יד) ה' ילחם לכם. בארבע כתות עמדו ישראל על הים, אחת אומרת ניפול לים, ואחת
      אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת נעשה
    9. עין יעקב תענית (ירושלמי) פרק ב אות ז
      עולה שמים ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה: ארבע כתות נעשו אבותינו על הים.
      אחת אומרת נפול לים. ואחת אומרת נחזור
    10. רבינו בחיי שמות פרק יד פסוק יא ד"ה (יא) המבלי (פרשת בשלח)
      על ים בים סוף". ואמרו במדרש: (מכילתא בשלח פרשה ב) ד' כתות היו על הים, כת
      ראשונה לא היתה חפצה בישועה, ועליהם אמר
    11. אברבנאל שמות פרק יד ד"ה (א) וידבר (פרשת בשלח)
      האלה והותרה בזה השאלות הז' והח' והט'. ובמדרש אמרו ד' כתות נעשו ישראל על הים
      אחת אומרת נפול לים ואחת אומרת נחזור
    12. שפתי כהן שמות פרשת בשלח ד"ה [יד, יא
      את מצרים ממותנו במדבר. על כן נאמנו דברי חז"ל שהם היו כתות, אמרו במדרש
      (ילקוט רמז רל"ג) ארבע כתות היו על הים, הכת
    13. שפתי כהן שמות פרשת בשלח ד"ה [יד, יא
      שהם היו כתות, אמרו במדרש (ילקוט רמז רל"ג) ארבע כתות היו על הים, הכת האחת
      צועקת אל ה' אלו בני ישראל החשובים
    14. שפתי כהן שמות פרשת בשלח ד"ה [טו, ט
      ואחר כך מחלקים השלל, לזה אמרו ז"ל במדרש (שם) שלוש כתות נעשו מצרים על הים
      אחת אומרת ניטול ממונם ואחת אומרת
    15. שיר מעון שמות פרק טו פסוק א ד"ה (א) אז (פרשת בשלח)
      כמשה, בשעה שאמרו שירה. יל"פ, הלא תמוה בישראל היו ד' כתות על הים, כדאי'
      במדרש, מהם רצו ללחום, מהם רצו להפיל
    16. תורה תמימה שמות פרק יד פסוק יג (פרשת בשלח)
      (יג) התיצבו וראו - תניא, ארבע כתות נעשו לאבותינו על הים, אחת אומרת נפול
      לים, ואחת אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת
    17. ידיד נפש תענית פרק ב הלכה ה ד"ה גמ' ארבע כיתים
      גמ' אַרְבַּע כִּיתִים כתות נַעֲשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ עַל הַיָּם על ים סוף אַחַת
      אוֹמֶרֶת נִפּוֹל לַיָּם. וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם.
    18. גבורות ה' פרק מ ד"ה כי כאשר
      כי כאשר ראיתם את מצרים, אמרו רז"ל (מכילתא בשלח) ארבע כתות נעשו ישראל על הים
      אחת היתה אומרת נפול לים ואחת היתה
    19. של"ה פרשת בשלח תורה אור ד"ה ד
      יד, יא) 'המבלי' כו', ורבותינו ז"ל (מכילתא שם) אמרו ארבע כתות היו על הים
      כו'. 'המבלי אין', לכאורה הלשון הוא כפול, ורש"י
    20. שם משמואל דברים פרשת כי תצא שנה תרעא
      נטלוהו המצרים. ובאמת שכן הי' שהרי ישראל נעשו ארבע כתות על הים כבמכילתא שם,
      הרי שישראל לא היו אז שלימים וראויים

    מאת: On Fri, Mar 17, 2023 at 10:32 AM יוסף מיכאל יוסקוביץ

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2023 11:56
    1. מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ב ד"ה ויאמר משה
      נפלו הה"ד אפרים יונה פותה אין לב וגו' (הושע ז יא). ארבע כתות נעשו ישראל על
      הים, אחת אומרת ליפול אל הים ואחת אומרת
    2. מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ז ד"ה אמר אויב
      ולפי שגאה וגבה לבו השפילו הב"ה ובזוהו כל האומות. שלש כתות נעשו מצרים על
      ישראל על הים אחת אומרת ניטול ממונם
    3. אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 153 ד"ה אמר אויב, אמרו
      אמר אויב, אמרו חז"ל בשעה שרדפו המצריים אחרי ישראל על הים נעשו שלש כתות, כת
      ראשונה אומרת נטבע עצמנו בים, וכת
    4. אוצר מדרשים (אייזנשטיין) חופת אליהו עמוד 173 ד"ה (א') ארבעה גאים
      [המתחיל בעמוד 170]
      בהמה דקה בא"י, ומפני קוצצי אילנות טובים. (מ"ד) בארבע כתות נחלקו ישראל על
      הים: אחת אומרת נצא כנגדן, ואחת אומרת
    5. אוצר מדרשים (אייזנשטיין) רבינו הקדוש עמוד 507 ד"ה פרק ג' - (א' [המתחיל
      בעמוד 505]
      אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני (תהלים קט"ז). (ל"ה) ג' כתות נעשו על הים:
      אחת אומרת נטבע בים ואחת אומרת נחזור
    6. ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רלג ד"ה כי אשר ראיתם
      וגו' והשלישית בימי טרגנוס בשלשתן חזרו ובשלשתן נפלו ארבע כתות נעשו ישראל על
      הים אחת אומרת נפול לים, ואחת אומרת
    7. ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רמט ד"ה אמר אויב [ט"ו
      כנגד כן השפילו המקום ובאו עליו כל אומות העולם, שלש כתות נעשו מצרים על ישראל
      על הים אחת אומרת נטול ממונם ולא
    8. מדרש הגדול שמות פרק יד פסוק יד (פרשת בשלח)
      יד) ה' ילחם לכם. בארבע כתות עמדו ישראל על הים, אחת אומרת ניפול לים, ואחת
      אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת נעשה
    9. עין יעקב תענית (ירושלמי) פרק ב אות ז
      עולה שמים ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה: ארבע כתות נעשו אבותינו על הים.
      אחת אומרת נפול לים. ואחת אומרת נחזור
    10. רבינו בחיי שמות פרק יד פסוק יא ד"ה (יא) המבלי (פרשת בשלח)
      על ים בים סוף". ואמרו במדרש: (מכילתא בשלח פרשה ב) ד' כתות היו על הים, כת
      ראשונה לא היתה חפצה בישועה, ועליהם אמר
    11. אברבנאל שמות פרק יד ד"ה (א) וידבר (פרשת בשלח)
      האלה והותרה בזה השאלות הז' והח' והט'. ובמדרש אמרו ד' כתות נעשו ישראל על הים
      אחת אומרת נפול לים ואחת אומרת נחזור
    12. שפתי כהן שמות פרשת בשלח ד"ה [יד, יא
      את מצרים ממותנו במדבר. על כן נאמנו דברי חז"ל שהם היו כתות, אמרו במדרש
      (ילקוט רמז רל"ג) ארבע כתות היו על הים, הכת
    13. שפתי כהן שמות פרשת בשלח ד"ה [יד, יא
      שהם היו כתות, אמרו במדרש (ילקוט רמז רל"ג) ארבע כתות היו על הים, הכת האחת
      צועקת אל ה' אלו בני ישראל החשובים
    14. שפתי כהן שמות פרשת בשלח ד"ה [טו, ט
      ואחר כך מחלקים השלל, לזה אמרו ז"ל במדרש (שם) שלוש כתות נעשו מצרים על הים
      אחת אומרת ניטול ממונם ואחת אומרת
    15. שיר מעון שמות פרק טו פסוק א ד"ה (א) אז (פרשת בשלח)
      כמשה, בשעה שאמרו שירה. יל"פ, הלא תמוה בישראל היו ד' כתות על הים, כדאי'
      במדרש, מהם רצו ללחום, מהם רצו להפיל
    16. תורה תמימה שמות פרק יד פסוק יג (פרשת בשלח)
      (יג) התיצבו וראו - תניא, ארבע כתות נעשו לאבותינו על הים, אחת אומרת נפול
      לים, ואחת אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת
    17. ידיד נפש תענית פרק ב הלכה ה ד"ה גמ' ארבע כיתים
      גמ' אַרְבַּע כִּיתִים כתות נַעֲשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ עַל הַיָּם על ים סוף אַחַת
      אוֹמֶרֶת נִפּוֹל לַיָּם. וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם.
    18. גבורות ה' פרק מ ד"ה כי כאשר
      כי כאשר ראיתם את מצרים, אמרו רז"ל (מכילתא בשלח) ארבע כתות נעשו ישראל על הים
      אחת היתה אומרת נפול לים ואחת היתה
    19. של"ה פרשת בשלח תורה אור ד"ה ד
      יד, יא) 'המבלי' כו', ורבותינו ז"ל (מכילתא שם) אמרו ארבע כתות היו על הים
      כו'. 'המבלי אין', לכאורה הלשון הוא כפול, ורש"י
    20. שם משמואל דברים פרשת כי תצא שנה תרעא
      נטלוהו המצרים. ובאמת שכן הי' שהרי ישראל נעשו ארבע כתות על הים כבמכילתא שם,
      הרי שישראל לא היו אז שלימים וראויים

    מאת: On Fri, Mar 17, 2023 at 10:32 AM יוסף מיכאל יוסקוביץ

    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2023 13:49

    אולי כוונתכם לרמב"ן הידוע בסוף פרשת בא, הוא לא מדבר על קריעת ים סוף אלא על
    י' המכות:
    שמות יג, טז - רמב''ן

    ועתה אומר לך כלל בטעם מצות רבות. הנה מעת היות ע''ג בעולם מימי אנוש החלו
    הדעות להשתבש באמונה, מהם כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון, כחשו בה'
    ויאמרו לא הוא, ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון
    (תהלים עג יא), ומהם שיודו בידיעה ומכחישים בהשגחה ויעשו אדם כדגי הים שלא
    ישגיח האל בהם ואין עמהם עונש או שכר, יאמרו עזב ה' את הארץ.

    מאת: [email protected]

  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    6 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 13:44 בס"ד ספר הזהר / זהר עם פירוש הסולם / ויקרא / אמור / מאמר שמיני עצרת אות רפט זהררפט) והאי יומא, יעקב הוא רישא לחדוותא, וכל אינון אושפיזי חדאן עמיה. וע"ד כתיב, אשריך ישראל מי כמוך. וכתיב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. פירוש הסולםרפט) והאי יומא יעקב וכו': ויום ההוא, יעקב, שהוא ת"ת, הוא ראש אל השמחה, וכל שאר האורחים, אברהם יצחק משה אהרן יוסף דוד, שמחים עמו. ועל כן כתוב, אשריך ישראל מי כמוך. וכתוב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. חיים שטרן 0533-120-600
  • מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2023 21:12 יישר כח גדול לכולם. אכן עיינתי גם במשנה ברורה שם.
  • מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    18 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2023 15:12 לענ"ד יש לדייק כי 'בדיחה טובה' לא קרב אל 'מליצה' ו'דרך צחות' כל הלילה. מאת: [email protected]
  • מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    31 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:33 מסתבר שהכוונה היא שעל מה שנעשה לשם שמים אין אפשרות לס"א לקטרג. אבל כיון שעל הרוב לא עושים לגמרי לשמה, צריך לתת מים אחרונים. מאת: [email protected]
  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    5 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2023 10:32 זה מדרש ולא רמב"ן. ב-יום שישי, 17 במרץ 2023 בשעה 07:52:05 UTC+2, יצחק ירוחם זלצמן כתב/ה:
  • חיפש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    9 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2023 01:24 (2) נחלת יעקב על ויקרא פרק טז פסוק א ודן להגדיל התמיה, שקשה סילוקן של צדיקים ועם כל זה מכפרת ואין לך פלאי גדול מזה. אבל ר' חייא בר אבא מדבר ממיתת צדיקים שאינם מתים בעון הדור ולא בעון עצמו רק מגודל תאות הנפש להתדבק בהקב"ה, ומיתה כזו מכפרת להיותו יום שמחה ורצון לפני הקב"ה, כמו שאמרו חז"ל (מו"ק כה ע"ב) הקב"ה שמח בבוא אליו נפש צדיק, וקראוהו הילולא (זח"ג רצו ע"ב), וביום שהוא עת רצון לפני הקב"ה הוא מוחל עונות, כביכול כמו שדרך לחלק מתנות ביום שמחת נשואין, וכמו שיוה"כ עצמו של יום שהוא עת רצון לפני הקב"ה הוא מוחל עונות כך מיתת צדיקים שהוא עת רצון מכפר. ולכך אמר מנין שיום הכפורים מכפר, כלומר מנין שעצמו של יום כפור מכפר להיותו עת רצון שהרי פלוגתא היא בשבועות (יג ע"א), ואמר כי ביום הזה יכפר דמשמע שעצומו של יום מכפר, ואמר אחר כך ומנ (16) ספר ישמח ישראל - מאורן של ישראל - י"ד שבט ר הצדיק הי' מורה דרך השם ית' בעולם הזה, וכיצד יתנהגו, כשהולכין בדרך הזה, עי"ז יש עלי' לנשמת הצדיק: [ב] כ"ק אדמו"ר הזקן זצללה"ה זי"ע אמר מה שקורין ליום פטירתו של הצדיק יומא דהילולא, כי כמו שבחתונה קורין את הכתובה לפני החתן להודיעו ולהזכירו את התחייבויותיו כלפי הכלה, כמו כן ביום ההילולא של הצדיק מזכירים את התחייבותו כלפי האנשים שחסו בצי מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 01:54 כיו"ב על ר' יצחק בלזר (מתוך "תנועת המוסר"). ----- Original Message ----- From: אברהם חפץ To: אברהם לייב ווילחוביצער Cc: זאב שפיצער ; הבית לעורך התורני Sent: Sunday, November 19, 2023 11:25 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור בעל 'חידושי הרי"ם' היה רגיל לספר מעשה: אדם אחד תעה כמה כמה ימים ביער, ולא היה יודע איך לצאת ממנו. פתאום ראה זקן אחד הולך לקראתו, שמח ושאל אותו: האיך יוצאין מן היער. ענהו הזקן: אני תועה כאן שבעים שנה, ועדיין לא מצאתי הדרך לצאת, רק דבר אחד יכולני לומר לך, באילו דרכים לא תלך, שכבר ניסיתי לילך בהם ולא עלה בידי לצאת, אך הדרך הנכונה צריך אתה למצוא בעצמך. הנמשל: א. לכל אחד יש הדרך הייחודית שלו בעבודת ה'. ב. אפשר לתת לאדם עצות, אבל עיקר העבודה מוטלת עליו עצמו. מה המקור להמשל הבא: איש אחד הלך ותעה ביער עבות ומסוכן ולא מצא את דרכו מחוץ ליער. פגש אותו איש באדם אחר שהלך אף הוא ביער. שאל האיש התועה את אותו אדם: "כיצד אפשר לצאת מהיער"? אמר לו אותו אדם: "איני יודע כיצד ניתן לצאת מהיער, אולם יודע אני את הדרכים הנכנסות לעומק היער. בוא נחפש ביחד את הדרך". סיים רבי חיים מצאנז: "בואו נחפש אף אנו יחדיו את הדרך החדשה" וכן מה המקור למה שאומרים בשם הרה"ק ר' אהרן מקרלין/או הרה"'ק מקוצק: שהוא לא ראה כזה דבר שלם כמו לב נשבר ולא כזה דבר שבור כמו גלייכווערטל תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:26 באחד מספרי קורות חייו של מרן השבט הלוי זיע"א מסופר (אינני זוכר איפה. ואגב, זה גם התפרסם בעבר בכתבה בעיתון המודיע) הסיפור הזה, באומרו שהכזית מצה אין בכוחה להזיק גם לרגישי גלוטן וכיוצ"ב, מיכלא דאסוותא; כך זכור לי למיטב זכרוני. ושמעתי בשמו של מורי ורבי הגאון רבי משה שאול קליין שליט"א שבשום אופן לא לסמוך על שמועה זה הלכה למעשה לרגישים, וכל אחד ישמע את חוות דעתו הרפואית של הרופא שלו ושל רבו ששואל לו שאלות בהלכה.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים