דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

זRe: מקור

2023
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2023 11:56
    1. מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ב ד"ה ויאמר משה
      נפלו הה"ד אפרים יונה פותה אין לב וגו' (הושע ז יא). ארבע כתות נעשו ישראל על
      הים, אחת אומרת ליפול אל הים ואחת אומרת
    2. מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ז ד"ה אמר אויב
      ולפי שגאה וגבה לבו השפילו הב"ה ובזוהו כל האומות. שלש כתות נעשו מצרים על
      ישראל על הים אחת אומרת ניטול ממונם
    3. אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 153 ד"ה אמר אויב, אמרו
      אמר אויב, אמרו חז"ל בשעה שרדפו המצריים אחרי ישראל על הים נעשו שלש כתות, כת
      ראשונה אומרת נטבע עצמנו בים, וכת
    4. אוצר מדרשים (אייזנשטיין) חופת אליהו עמוד 173 ד"ה (א') ארבעה גאים
      [המתחיל בעמוד 170]
      בהמה דקה בא"י, ומפני קוצצי אילנות טובים. (מ"ד) בארבע כתות נחלקו ישראל על
      הים: אחת אומרת נצא כנגדן, ואחת אומרת
    5. אוצר מדרשים (אייזנשטיין) רבינו הקדוש עמוד 507 ד"ה פרק ג' - (א' [המתחיל
      בעמוד 505]
      אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני (תהלים קט"ז). (ל"ה) ג' כתות נעשו על הים:
      אחת אומרת נטבע בים ואחת אומרת נחזור
    6. ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רלג ד"ה כי אשר ראיתם
      וגו' והשלישית בימי טרגנוס בשלשתן חזרו ובשלשתן נפלו ארבע כתות נעשו ישראל על
      הים אחת אומרת נפול לים, ואחת אומרת
    7. ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רמט ד"ה אמר אויב [ט"ו
      כנגד כן השפילו המקום ובאו עליו כל אומות העולם, שלש כתות נעשו מצרים על ישראל
      על הים אחת אומרת נטול ממונם ולא
    8. מדרש הגדול שמות פרק יד פסוק יד (פרשת בשלח)
      יד) ה' ילחם לכם. בארבע כתות עמדו ישראל על הים, אחת אומרת ניפול לים, ואחת
      אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת נעשה
    9. עין יעקב תענית (ירושלמי) פרק ב אות ז
      עולה שמים ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה: ארבע כתות נעשו אבותינו על הים.
      אחת אומרת נפול לים. ואחת אומרת נחזור
    10. רבינו בחיי שמות פרק יד פסוק יא ד"ה (יא) המבלי (פרשת בשלח)
      על ים בים סוף". ואמרו במדרש: (מכילתא בשלח פרשה ב) ד' כתות היו על הים, כת
      ראשונה לא היתה חפצה בישועה, ועליהם אמר
    11. אברבנאל שמות פרק יד ד"ה (א) וידבר (פרשת בשלח)
      האלה והותרה בזה השאלות הז' והח' והט'. ובמדרש אמרו ד' כתות נעשו ישראל על הים
      אחת אומרת נפול לים ואחת אומרת נחזור
    12. שפתי כהן שמות פרשת בשלח ד"ה [יד, יא
      את מצרים ממותנו במדבר. על כן נאמנו דברי חז"ל שהם היו כתות, אמרו במדרש
      (ילקוט רמז רל"ג) ארבע כתות היו על הים, הכת
    13. שפתי כהן שמות פרשת בשלח ד"ה [יד, יא
      שהם היו כתות, אמרו במדרש (ילקוט רמז רל"ג) ארבע כתות היו על הים, הכת האחת
      צועקת אל ה' אלו בני ישראל החשובים
    14. שפתי כהן שמות פרשת בשלח ד"ה [טו, ט
      ואחר כך מחלקים השלל, לזה אמרו ז"ל במדרש (שם) שלוש כתות נעשו מצרים על הים
      אחת אומרת ניטול ממונם ואחת אומרת
    15. שיר מעון שמות פרק טו פסוק א ד"ה (א) אז (פרשת בשלח)
      כמשה, בשעה שאמרו שירה. יל"פ, הלא תמוה בישראל היו ד' כתות על הים, כדאי'
      במדרש, מהם רצו ללחום, מהם רצו להפיל
    16. תורה תמימה שמות פרק יד פסוק יג (פרשת בשלח)
      (יג) התיצבו וראו - תניא, ארבע כתות נעשו לאבותינו על הים, אחת אומרת נפול
      לים, ואחת אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת
    17. ידיד נפש תענית פרק ב הלכה ה ד"ה גמ' ארבע כיתים
      גמ' אַרְבַּע כִּיתִים כתות נַעֲשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ עַל הַיָּם על ים סוף אַחַת
      אוֹמֶרֶת נִפּוֹל לַיָּם. וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם.
    18. גבורות ה' פרק מ ד"ה כי כאשר
      כי כאשר ראיתם את מצרים, אמרו רז"ל (מכילתא בשלח) ארבע כתות נעשו ישראל על הים
      אחת היתה אומרת נפול לים ואחת היתה
    19. של"ה פרשת בשלח תורה אור ד"ה ד
      יד, יא) 'המבלי' כו', ורבותינו ז"ל (מכילתא שם) אמרו ארבע כתות היו על הים
      כו'. 'המבלי אין', לכאורה הלשון הוא כפול, ורש"י
    20. שם משמואל דברים פרשת כי תצא שנה תרעא
      נטלוהו המצרים. ובאמת שכן הי' שהרי ישראל נעשו ארבע כתות על הים כבמכילתא שם,
      הרי שישראל לא היו אז שלימים וראויים

    מאת: On Fri, Mar 17, 2023 at 10:32 AM יוסף מיכאל יוסקוביץ

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2023 11:56
    1. מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ב ד"ה ויאמר משה
      נפלו הה"ד אפרים יונה פותה אין לב וגו' (הושע ז יא). ארבע כתות נעשו ישראל על
      הים, אחת אומרת ליפול אל הים ואחת אומרת
    2. מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ז ד"ה אמר אויב
      ולפי שגאה וגבה לבו השפילו הב"ה ובזוהו כל האומות. שלש כתות נעשו מצרים על
      ישראל על הים אחת אומרת ניטול ממונם
    3. אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 153 ד"ה אמר אויב, אמרו
      אמר אויב, אמרו חז"ל בשעה שרדפו המצריים אחרי ישראל על הים נעשו שלש כתות, כת
      ראשונה אומרת נטבע עצמנו בים, וכת
    4. אוצר מדרשים (אייזנשטיין) חופת אליהו עמוד 173 ד"ה (א') ארבעה גאים
      [המתחיל בעמוד 170]
      בהמה דקה בא"י, ומפני קוצצי אילנות טובים. (מ"ד) בארבע כתות נחלקו ישראל על
      הים: אחת אומרת נצא כנגדן, ואחת אומרת
    5. אוצר מדרשים (אייזנשטיין) רבינו הקדוש עמוד 507 ד"ה פרק ג' - (א' [המתחיל
      בעמוד 505]
      אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני (תהלים קט"ז). (ל"ה) ג' כתות נעשו על הים:
      אחת אומרת נטבע בים ואחת אומרת נחזור
    6. ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רלג ד"ה כי אשר ראיתם
      וגו' והשלישית בימי טרגנוס בשלשתן חזרו ובשלשתן נפלו ארבע כתות נעשו ישראל על
      הים אחת אומרת נפול לים, ואחת אומרת
    7. ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רמט ד"ה אמר אויב [ט"ו
      כנגד כן השפילו המקום ובאו עליו כל אומות העולם, שלש כתות נעשו מצרים על ישראל
      על הים אחת אומרת נטול ממונם ולא
    8. מדרש הגדול שמות פרק יד פסוק יד (פרשת בשלח)
      יד) ה' ילחם לכם. בארבע כתות עמדו ישראל על הים, אחת אומרת ניפול לים, ואחת
      אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת נעשה
    9. עין יעקב תענית (ירושלמי) פרק ב אות ז
      עולה שמים ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה: ארבע כתות נעשו אבותינו על הים.
      אחת אומרת נפול לים. ואחת אומרת נחזור
    10. רבינו בחיי שמות פרק יד פסוק יא ד"ה (יא) המבלי (פרשת בשלח)
      על ים בים סוף". ואמרו במדרש: (מכילתא בשלח פרשה ב) ד' כתות היו על הים, כת
      ראשונה לא היתה חפצה בישועה, ועליהם אמר
    11. אברבנאל שמות פרק יד ד"ה (א) וידבר (פרשת בשלח)
      האלה והותרה בזה השאלות הז' והח' והט'. ובמדרש אמרו ד' כתות נעשו ישראל על הים
      אחת אומרת נפול לים ואחת אומרת נחזור
    12. שפתי כהן שמות פרשת בשלח ד"ה [יד, יא
      את מצרים ממותנו במדבר. על כן נאמנו דברי חז"ל שהם היו כתות, אמרו במדרש
      (ילקוט רמז רל"ג) ארבע כתות היו על הים, הכת
    13. שפתי כהן שמות פרשת בשלח ד"ה [יד, יא
      שהם היו כתות, אמרו במדרש (ילקוט רמז רל"ג) ארבע כתות היו על הים, הכת האחת
      צועקת אל ה' אלו בני ישראל החשובים
    14. שפתי כהן שמות פרשת בשלח ד"ה [טו, ט
      ואחר כך מחלקים השלל, לזה אמרו ז"ל במדרש (שם) שלוש כתות נעשו מצרים על הים
      אחת אומרת ניטול ממונם ואחת אומרת
    15. שיר מעון שמות פרק טו פסוק א ד"ה (א) אז (פרשת בשלח)
      כמשה, בשעה שאמרו שירה. יל"פ, הלא תמוה בישראל היו ד' כתות על הים, כדאי'
      במדרש, מהם רצו ללחום, מהם רצו להפיל
    16. תורה תמימה שמות פרק יד פסוק יג (פרשת בשלח)
      (יג) התיצבו וראו - תניא, ארבע כתות נעשו לאבותינו על הים, אחת אומרת נפול
      לים, ואחת אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת
    17. ידיד נפש תענית פרק ב הלכה ה ד"ה גמ' ארבע כיתים
      גמ' אַרְבַּע כִּיתִים כתות נַעֲשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ עַל הַיָּם על ים סוף אַחַת
      אוֹמֶרֶת נִפּוֹל לַיָּם. וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם.
    18. גבורות ה' פרק מ ד"ה כי כאשר
      כי כאשר ראיתם את מצרים, אמרו רז"ל (מכילתא בשלח) ארבע כתות נעשו ישראל על הים
      אחת היתה אומרת נפול לים ואחת היתה
    19. של"ה פרשת בשלח תורה אור ד"ה ד
      יד, יא) 'המבלי' כו', ורבותינו ז"ל (מכילתא שם) אמרו ארבע כתות היו על הים
      כו'. 'המבלי אין', לכאורה הלשון הוא כפול, ורש"י
    20. שם משמואל דברים פרשת כי תצא שנה תרעא
      נטלוהו המצרים. ובאמת שכן הי' שהרי ישראל נעשו ארבע כתות על הים כבמכילתא שם,
      הרי שישראל לא היו אז שלימים וראויים

    מאת: On Fri, Mar 17, 2023 at 10:32 AM יוסף מיכאל יוסקוביץ

    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2023 13:49

    אולי כוונתכם לרמב"ן הידוע בסוף פרשת בא, הוא לא מדבר על קריעת ים סוף אלא על
    י' המכות:
    שמות יג, טז - רמב''ן

    ועתה אומר לך כלל בטעם מצות רבות. הנה מעת היות ע''ג בעולם מימי אנוש החלו
    הדעות להשתבש באמונה, מהם כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון, כחשו בה'
    ויאמרו לא הוא, ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון
    (תהלים עג יא), ומהם שיודו בידיעה ומכחישים בהשגחה ויעשו אדם כדגי הים שלא
    ישגיח האל בהם ואין עמהם עונש או שכר, יאמרו עזב ה' את הארץ.

    מאת: [email protected]

  • דרוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 10:46 התיצבו וראו את יד ה': לפני זמן מה ביקשתי מקור מחוה"ל בעניין אחר ואומר אל החכמים כאן ואין מגיד לי, אף שהיה כאן אחד שהפנה אותי לבקי גדול בחוה"ל וגם תשובתו לא נתנה לי מזור. והנה עתה שאלתי שאלה אחרת לגמרי, והמשיב מצא לי כלאחר יד את המקור לשאלה הקודמת. אם היה מעיין במקור הייתי מפסיד את המענה לשאלה הקודמת שעד עתה לא מצאתיה.. רצה השי"ת שזכות זו תתגלגל על ידיכם. ישלם לכם ה' כפל כפליים בברכה והצלחה וסייעתא דשמייא בכל.
  • מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 19:04 זה שיח שיכורים בפורים תוכל למצוא בדרשות שונות לפורים רב באוצר הטפשות מהדורה 1779 או במדור המעניין בוארטים לשלחן שבת
  • מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 23:05 לשם מאמר בעניני גיטין מה המקור למנהג ישרא' לברך מזל טוב לאחר נתינת הגט -- שלמה ענגלארד
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 12:28 מה שמצאתי זה בדרשות רבי יהושע אבן שועיב ריש פרשת יתרו, אך שם מחירי באחד שמת בלא בנים ל"ע והוי כיבום להקים זרע, עוד יעויין בספר שביבי אש מהגרש"א שטרן שכתב שם סימן שלם על מעלת עשיית מצוות בעבור הנפטר אך לאו דווקא ספר תורה, יהא החיפוש הנ"ל לעילוי נשמת כל הזקוקים לכך.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 15:29 אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק וגו' (תהילים ק״מ:ט׳) בא וראה מה בין יוצאי מצרים שהן מזרע של יעקב ובין העכו"ם שהן מזרעו של עשו יוצאי מצרים מצוה אחת היתה בידן והיתה לפני הקב"ה נוח הרבה יותר מן מאה מצות ומהו המצוה אחת שהיתה בידם שעשו כולם אגודה אחת וכרתו ברית לגמול חסד זה עם זה ולשמור ברית המילה ושלא להניח לשון בית יעקב ושלא ילכו וילמדו לשון מצרים מפני דרכי ע"א. אבל זרעו של עשו לא היו כן אלא כל זמן שיצחק היה קיים היו מקיימים ברית המילה וכיון שמת יצחק מיד היו מבטלין ברית המילה שנאמר (משלי ט״ו:כ״ה) בית גאים יסח ה' זה היתה ביתו של עשו ויצב גבול אלמנה זה ביתו של עובדיהו. משלו משל למה"ד למלך שהוא נותן כתרו לאוהבו ואמר לו יהא הכתר הזה מונח בראשך ובראש בנך לעולם הניחו אוהבו בראשו עד שעה שהוא נכנס לבית עולמו. לימים אחרי שנכנס לבית עולמו אמר המלך בלבו אלך ואראה את בן אוהבי מה אם יהא כתר אוהבי מונח בראשו הלך המלך אצל בן אוהבו ומצא הכתר מונח באשפה לאחריו בקצה גבול הבית מיד הלך המלך בסוף הגבול שנאמר (שופטים ה׳:ד׳) ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום וגו'. למה נדמה עשו ואליפז התימני עם בנו עמלק וירבעם בן נבט ומרודך עם נבוכדנצר ואגג עם המן האגגי. לאחד שמצא כסות בדרך סמוכה לעיר תפסה בידו והכניסה לתוך העיר והיה מכירו ואומר של מי אבידה זו נתקבצו כל בני העיר ויצאו לקראתו ואומרים זה לזה ראיתם פלוני זה כמה הוא צדיק כמה הוא חסיד כמה הוא כשר מיד עמדו בני העיר ועשאוהו ראש וקצין של העיר עליהן לאחר שתים ושלש שנה עמד והחריב כל המדינות וכל הארץ וכן לכך נדמה עשו ואליפז עם בנו עמלק ומרודך עם נבוכדנצר וירבעם בן נבט ואגג עם המן. עשו בשכר שלש דמעות שהוריד ונפלו מעיניו נתנו לו הר שעיר שאין גשמי ברכה פוסקין ממנו לעולם. אליפז בשכר שנהג כבוד באביו יצא ממנו עמלק לעולם. ירבעם בשכר שהשיב דבר לפני המלך שלמה נתנו בידו עשרת השבטים. שכרו של מרודך שנהג כבוד באבינו שבשמים יצא ממנו נבוכדנצר לעולם. שכרו של אגג כשהיה חבוש בבית האסורין היה בוכה ומתאנח ואומר אוי לי שמא יאבד זרעי מן העולם יצא ממנו המן לעולם. ומה יהא סופו של עמלק גנבים יבאו עליו ויפשטו עליו גדודים מן החוץ כמו שניבא עליו עובדיה הנביא שנאמר (עבודיה א) אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה וגו': ולמה זכה עובדיה לנבואה א"ר יצחק מפני שהחביא מאה נביאים שנאמר (מלכים א י״ח:ד׳) ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה ויכלכלם לחם ומים. מ"ש חמשים חמשים א"ר אלעזר מיעקב אבינו למד שנאמר (בראשית ל׳:כ״ז-כ״ח״ב:ט׳) והיה המחנה הנשאר לפליטה רבי אבהו אמר לפי שלא היתה המערה מחזקת יותר מחמשים איש. הרי הוא אומר בעובדיהו (מלכים שם) ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית ועובדיהו היה ירא את ה' מאד. מאי א"ל א"ר יצחק הכי אמר לו שמא אין מעשיך כמעשה החסידים. יעקב נתברך ביתו של לבן בשבילו שנאמר (בראשית ל׳:ל׳) נחשתי ויברכני ה' בגללך ואומר (בראשית ל) ויברך ה' אותך לרגלי. יוסף נתברך ביתו של פוטיפר בשבילו שנאמר (בראשית ל״ט:ה׳) ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. ולמה לא נתברך ביתי בשבילך שמא אין מעשיך כמעשה חסידים הראשונים לכך נאמר ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית יצתה בת קול ואמרה ועובדיהו היה ירא את ה' מאד וביתו של אחאב אינו מזומן לברכה. אליפז עם עמלק מאי הוא עמלק היה אומר אל אליפז אביו מי הוא שיורש העוה"ז והעוה"ב א"ל אליפז אל עמלק בני ישראל יורשין העוה"ז והעוה"ב לכן לך עכשיו וחפור להן בורות שיחין ומערות של מים כדי לשתות הן ומקניהן והכן להם דרכים אם תעשה כן תזכה ותירש ותנחל ותבא לעולם הבא אבל הוא לא עשה כן אלא כיון שאמר לו רישומו של דבר מיד יצא עמלק להחריב את העולם שנאמר (שמות י״ז:ח׳) ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים ולמה נקרא שמה רפידים משום שריפו ידיהם מן המצות והקב"ה בוחן לבות וכליות הוא ואומר לו שוטה שבעולם לא יצרתיך לאחר שבעים לשונות לכן אתה הוא שתהיה ראשית ואחרית לכל יורדי גיהנם שנאמר (במדבר כ״ד:כ׳) וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד ואומר (דברים כ״ה:י״ט) והיה בהניח ה' אלקיך לך וגו' תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח ואומר (שמות שם) כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ואומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר וזהו משל הדיוט שבני אדם מושלים אותו אפילו האבן שנכשלים בו בני אדם או שמסקלים בו ויתד מן התלוים על עצים הן עתידים ליתן את הדין. ולא זו בלבד אלא זרעו של עשו שבטלו ברית המילה מבשרם ועברו על מצות שבת ועל כל המצות האמורות בתורה ונתנו את נבלת עבדיו הצדיקים והחסידים מאכל לעוף השמים ולחיות הארץ שנאמר (תהילים ע״ט:ב׳) נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ. לכן הקב"ה שהוא בוחן לבות וכליות אמר לו אילו היתה ברית המילה בבשרך לא הייתי דן אותך על כל מחשבה ומחשבה כמעשה. ועל מה שאתה עתיד לעשות כאלו כבר נעשה אע"פ שלא נעשה עדיין שנאמר (יחזקאל ל״ה:ו׳) לכן חי אני נאם אדני אלקים כי לדם אעשך ודם ירדפוך אם לא דם שנאת ודם ירדפך כי לדם מילה ודם קרבנות ודם שיש לאדם בגופו ולבו שנאת. מה כתיב בתריה (יחזקאל ל״ה:י׳) יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה וה' שם היה מי גלה את הסתרים הוי אומר הקב"ה לכך נאמר וה' שם היה ואומר (עובדיה א׳:ב׳) הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד וגו' אם תגביה כנשר וגו' ואומר (ירמיהו מ״ט:ט״ו-ט״ז) כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם תפלצתך השיא אותך וגו' כי תגביה כנשר קנך משם אורידך וגו'. מאי תפלצתך תפל וליצן א"ל ליצנות שהיתה בך היא גרמה לך להעבירך מן העולם לכך נאמר תפלצתך השיא אותך וגו'. מאי תגביה כנשר וגו': ברוך המקום ברוך הוא שהוא נפרע משונאיהם של ישראל מדה כנגד מדה שכשם שהיתה בדעתו כך הקב"ה עוקר אותו ואת זרעו מן העולם שנאמר (עובדיה א׳:י״ח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו וגו' ואומר כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות וגו' המה יבנו ואני אהרוס וגו' (מלאכי א׳:ד׳) ואומר (עובדיה שם) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם אמר הקב"ה אל עשו אתה רצית לחמוס את יעקב אחיך לכן תכסך בושה ונכרת לעולם. ומהו החמס שחמס את יעקב עד שבשביל כך תכסך בושה משום שלא רצית להניח ס"ת בידו לכן תכסך בושה ונכרת לעולם. ולא זו בלבד אלא שם הגדול בן נח שנתנבא ארבע מאות שנה על כל אומות העולם ולא קבלו ממנו וכך אמר להם שם הגדול. לא תרצח. לא תנאף. לא תגנב. לא תענה. ולא תחמד. אמרו לו כל אלו הדברים יפין הם ואפ"ה לא קבלו מלכותך עליהם. אבל אנחנו בני ישראל עמך בני בריתך בני אברהם יצחק ויעקב אהוביך שעשו רצונך בעולם קבלנו תורתך לכן תעשה לנו ג"כ קורת רוח ותהא מקיים מה שהבטחתנו ואמרת לבניך להתקנא ולהתנקם מן אויבינו שנאמר כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וגו' (דברים ל״ב:מ״ג) וכן דוד היה אומר (תהילים ז׳:ז׳) קומה ה' באפך הנשא בעברות צוררי וגו'. וכשיצאו ישראל ממצרים נתקבצו כל ישראל ומשה עמהן ואמרו לפני הקב"ה רבש"ע אין בינינו לבין אומות העולם כלום שנאמר (שמות ל״ג:ט״ז) ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה ויאמר ה' אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה וגו' ואדעך בשם. באותה שעה נשבע הקב"ה בשמו הגדול שתנתן תורה תמימה על ידיהם הכל מסודר ומתוקן לפניהם כגביעים וכוסות מלאים מים ויין ושלחנות מלאות מכל מעדני עולם שנאמר (ש"ה ז) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג. לפיכך נשבע הקב"ה לעמו שלא יחליפם באומה אחרת ולא ישנם ולא ימירם בעם אחר ולא יכלה אותם שנאמר (הושע י״א:ט׳) לא אעשה חרון אפי וגו.
  • מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2023 21:12 יישר כח גדול לכולם. אכן עיינתי גם במשנה ברורה שם.
  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2023 10:32 זה מדרש ולא רמב"ן. ב-יום שישי, 17 במרץ 2023 בשעה 07:52:05 UTC+2, יצחק ירוחם זלצמן כתב/ה:
  • מציאת מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 23:38 מוזכר בזוה"ק (ח"ב רע"ו:) שתורה שבכתב הוא סוד דוכרא, ותורה שבע"פ הוא סוד נוקבא. וז"ל בזוהר שם: ד"א כבד את אביך דא תורה שבכתב ואת אמך דא תורה שבע"פ דכמה דאבא יהיב שפע לאמא הכי נמי תורה שבכתב יהיב שפע לתורה שבע"פ. וכידוע בחינת דכר הוא בסוד החסדים, ונוקבא בסוד הדינים. וד"ל. ומכאן ידוע הטעם שעיקר לימוד תורה בכתב הוא ביום כי הוא בסוד החסדים, וזמן לימוד תורה שבע"פ הוא בלילה שאז שליטת הנוק'.

2

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים