דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מי כתב את ההגדה?

2023
15 10 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:04
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:04
    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:29

    בפשטות אנשי כנסת הגדולה, ולפחות את רובה, יש שטענו [ איני זוכר מי ] שכתבה
    התנא שמעון בן עזאי כמדומני.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:29

    בפשטות אנשי כנסת הגדולה, ולפחות את רובה, יש שטענו [ איני זוכר מי ] שכתבה
    התנא שמעון בן עזאי כמדומני.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:35

    בהקדמה להגדש"פ של ר' מנחם כשר [מח"ס תורה שלימה] האריך בזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:35

    בהקדמה להגדש"פ של ר' מנחם כשר [מח"ס תורה שלימה] האריך בזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:36

    מצ"ב מאמר שמצאתי:

    מהתבוננות במקורות של חלקי ההגדה השונים, ניכר שהבסיס והשלד של ההגדה נמצא כבר
    במשנה בפסחים[1]. חלק מהנוסח כתוב במלואו במשנה (מה נשתנה, ר"ג היה אומר וברכת
    ההודאה), וחלקו נזכר בתמציתיות (מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד
    אבי, עד שיגמור כל הפרשה כולה). הזיקה בין המשנה להגדה כל כך גדולה, עד שהרב
    בניש מחדש, שהמשניות הללו שמשו כטופס האמירה בליל הסדר בזמן המקדש, וכסדר
    אמירת המשניות קיימו את מצוות הערב. עיי"ש כמה הוכחות שמביא לעניין[2].

    הרב בניש מוסיף וכותב (שם), שהנוסח שנמצא במשנה, חובר כנראה על ידי אנשי כנסת
    הגדולה, כמו שאמרו במסכת ברכות: "אנשי כנה"ג תקנו להם לישראל ברכות ותפילות,
    קדושות והבדלות"[3]. המדרשים בהגדה, נראה שחוברו ע"י ראשוני התנאים, ודרשות
    נוספו ע"י התנאים שאחרי החורבן. העריכה עצמה נעשתה מאוחר יותר, לא ידוע מתי
    בדיוק וע"י מי, אך מהגמ' משמע שלפני האמוראים כבר היתה הגדה ערוכה כספר,
    שאמרו: "לפני מי שאומר את ההגדה"[4]. הנחה זו לגבי תקופת האמוראים, הניח כבר
    ר' מאיר איש שלום[5] והוכחתו מגמרא בשבועות : "רבא אפיק ספרא דאגדתא
    מיתמי"[6]. להנחה הראשונה של הרב בניש לגבי אנשי כנסת הגדולה, שותף גם הרב
    אליהו כי טוב, אך לדעתו נחתם הנוסח רק בימי הגאונים (מלבד פיוטים שנוספו מאוחר
    יותר)[7]. גם הרב כשר סובר, שעיקר הנוסח נקבע ע"י אנשי כנה"ג ובמשך הדורות
    נוספו ענינים שונים[8].

    בניגוד לדעתו של הרב בניש, כותב הרב אריאל[9] שנוסח מדויק לא היה, לא בימי
    הבית הראשון ולא בימי הבית השני, אלא הנוסח היה מסור בידי כל אדם לאומרו
    בלשונו באופן חופשי, ולהתאים את דבריו לפי דעתם של בני ביתו היושבים לפניו.
    הוכחתו מדברי המשנה: "ולפי דעתו של בן אביו מלמדו"[10]. הוא מניח, שאנשי כנה"ג
    קבעו את העקרונות של הסדר, אך את הניסוח במילים ומשפטים השאירו לכל אדם כדרכו.
    כך הוא מבין את הנאמר במשנה: "ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה
    כולה"[11], ולא הובא מדרש מסוים.

    הרב אריאל סומך את דבריו על הבנתו, שגם התפילות שחוברו בידי אנשי כנה"ג באותה
    תקופה, לא נקבעו בדפוס אחיד, רק הונחו העקרונות שלהן. הוכחה לכך הוא מביא
    מהמחלוקת במשנה בברכות, האם צריך אדם להתפלל כל יום תפילת שמונה עשרה, או רק
    מעין י"ח[12]. הוא מציין, שהחכמים שנחלקו שם במשנה, הם אלה שהשתתפו בליל הסדר
    בבני ברק, שנזכר בהגדה: ר' יהושע, ר' עקיבא ור' אליעזר. "נוסח ההגדה של תקופת
    הבית לא היה שונה מבחינת הניסוח, ממצב הדברים בתפילה"[13].

    עם חורבן הבית ותחילת לגלות, הוחל בניסוח מסודר של התפילות והברכות. כך גם
    בענין ההגדה, נדרש סידור מחודש שיתאים לנסיבות החדשות. בהעדר קרבן הפסח, הושם
    דגש על מצות סיפור יציאת מצרים[14]. הרב אריאל מניח, שאותו סדר בבני ברק הנזכר
    בהגדה, התקיים אחרי החורבן ובו נקבע נוסח ההגדה לתקופת הגלות. צריך לשים לב
    לעובדה שהכינוס לא התקיים בירושלים (שחרבה כבר), אלא בבני ברק – עירו של ר'
    עקיבא. הוא מסביר שאחרי החורבן היה שבר גדול בעם, והחכמים ראו צורך גדול
    להיבנות מתורתו של ר' עקיבא, שהיה ספוג בתורת הגאולה[15]. אפשר לראות שחלקים
    רבים שנוספו להגדה הם דבריו של ר' עקיבא ותלמידיו:

    מעשה בר' אליעזר התקיים בביתו של ר' עקיבא.

    אמר ראב"ע…עד שדרשה בן זומא שהיה חבר של ר' עקיבא[16].

    יכול מראש חודש נלמד ע"י ר' ישמעאל במכילתא, והוא היה חבר של ר' עקיבא. צא
    ולמד וכל הדרשות נאמרו בספרי המיוחס לרשב"י אליבא דר' עקיבא[17].

    ר' יהודה היה נותן בהן סימנים הוא תלמידו של ר' עקיבא[18].

    ר' יוסי הגלילי הדורש את המכות הוא תלמיד חבר של ר"ע[19]. מנין שכל מכה היתה
    של חמש נלמד ע"י ר"ע.

    כן ה' אלוקנו יגיענו למועדים דעתו של ר"ע במשנה בפסחים[20].

    האבודרהם מייחס את סידור ההגדה לתקופה שאחרי אביי ורבא: "ולפי שהלכה כרבא לכך
    מחבר הגדה זו חיבר תחילה כרבא[21] ואח"כ כאביי[22]" [23].

    מהאברבנאל משמע שהעריכה היתה קודם לתקופת המשנה, שכתב:

    "בפרק ערבי פסחים[24] זכרו חז"ל ההגדה וסיפור יציאת מצרים, אשר יעשה אותו האדם
    בלילה הזה. והביאו פרשת וידוי ביכורים כולה בדרשותיה כמו שנזכר, עד ר' יהודה
    היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב, וזכרו מיד אחרי זה – רבן גמליאל אומר כל
    מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח ואחריו ההלל וברכת אשר גאלנו…"[25].

    הרב כשר תמה על דברי האברבנאל, כי לא מצא לזה זכר באף אחד מתשעת כתבי היד של
    מסכת פסחים, ואף אחד מהראשונים אינו מציין זאת, והשערתו שאחד המעתיקים הוסיף
    את נוסח ההגדה בסוף פרק ערבי פסחים, והיה נראה כאילו הוא חלק מגוף הגמרא[26].
    בהמשך דבריו כותב האברבנאל:

    "אמנם ראו החכמים במכילתא, שהיו המאמרים האלו ערבים כדרשת עניני מצרים, ושהיו
    מפליגים במעשה ה' כי נורא הוא, וכ"ש בדברי השלם ר' עקיבא ובמאמר "כמה מעלות
    טובות", שהוא כולל החסדים כולם…והיה ראוי שיעלה זכרונם על ספר. ומפני זה
    הוסיפו המאמרים האלה בטופס ההגדה"[27].

    הופעת ההגדה בתוך המכילתא, נזכרת גם בדברי ר' מאיר איש שלום[28], שציטט זאת גם
    מספר המנהיג[29] ומהכלבו[30]. דבריו הובאו ע"י הרב כשר, שהוסיף גם את שבולי
    הלקט[31] והארחות חיים[32] כמקור להנחה זו[33].

    השערה נוספת מביא הרב כשר, שההגדה סודרה ע"י הסבוראים וראשוני הגאונים, בבית
    דין הגדול של סורא ופומבדיתא, שם אספו את המנהגים השונים והתקינו נוסח אחד
    ואחיד. הוא מבסס את דבריו על דיוק בלשונו של ר' חננאל ועל תשובות שונות של
    הגאונים[34].

    לסיכום, לרוב הדעות המבנה הראשוני של ההגדה נקבע כבר ע"י אנשי כנה"ג, כחלק
    ממכלול התפילות והברכות שתקנו, ומופיע במשנה[35] ואולי גם במכילתא. השלב הנוסף
    בסידורה היה, לחלק מהדעות לפני היציאה לגלות (הרבנים אריאל ובניש), ולחלק
    מהדעות רק בתקופת הגאונים (הרבנים כשר וכי טוב).

    [1] פרק י משניות ד-ז.

    [2] עיוני ההגדה עמ' י.

    [3] דף לג, א.

    [4] פסחים קטו, ב.

    [5] שם עמ' 9.

    [6] דף מו, ב.

    [7] סדר ליל פסח עמ' פ.

    [8] הגדה שלימה עמ' 17.

    [9] הגדת המקדש עמ' 21.

    [10] שם י, ד.

    [11] שם.

    [12] פרק ד משנה ג.

    [13] דברי הרב אריאל שם.

    [14] על ההבדלים בין ההגדה בזמן בית המקדש להגדה בזמן הגלות, ראה להלן בפרק
    החמישי.

    [15] כמו שרואים במעשה המופיע בסוף מסכת מכות, שהיו הם בוכים ור' עקיבא משחק,
    אחרי שראו שועל יוצא מבית קדשי הקדשים.

    [16] עפ"י גמרא במסכת חגיגה יד, ב.

    [17]עפ"י גמרא במסכת סנהדרין פו, א.

    [18] עפ"י גמרא במסכת ערובין מא, א.

    [19] עפ"י תוס' במסכת ע"ז מה, א ד"ה אר"ע.

    [20] פרק י, ו.

    [21] הכוונה לדעת שמואל שמתחיל ב"עבדים היינו".

    [22]הכוונה לדעת רב שמתחיל ב"מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו".

    [23] אבודרהם ונציאה שכ"ו, דף פו, ג-ד ;הובא בהגדה שלימה בעמ' 17.

    [24] בתחילה התלבטתי האם כוונתו למשנה או לגמרא, אך בהמשך דבריו מתייחס
    למכילתא והיא נכתבה בזמן התנאים (בידינו מכילתא דרשב"י ומכילתא דר' ישמעאל),
    לכן הכרעתי שמדובר על המשנה.

    [25] זבח פסח מא, א ;הובא בהגדה שלימה שם.

    [26] שם עמ' 19.

    [27] ראה הערה 49.

    [28] הגדת מאיר עין עמ' 9-10.

    [29] הלכות פסח סימן מח.

    [30] סימן נא.

    [31] סימן ריח, דף צא, א.

    [32] סימן לח.

    [33] הגדה שלימה עמ' 18.

    [34] שם עמ' 26-27.

    [35] לדעת הרב אריאל אין מדובר בנוסח סגור אלא במבנה בלבד
    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לזכות לכל הברכות השמורות
    למחזיקי התורה לחץ כאן
    https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    21.03.23,
    13:36:35

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:36

    מצ"ב מאמר שמצאתי:

    מהתבוננות במקורות של חלקי ההגדה השונים, ניכר שהבסיס והשלד של ההגדה נמצא כבר
    במשנה בפסחים[1]. חלק מהנוסח כתוב במלואו במשנה (מה נשתנה, ר"ג היה אומר וברכת
    ההודאה), וחלקו נזכר בתמציתיות (מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד
    אבי, עד שיגמור כל הפרשה כולה). הזיקה בין המשנה להגדה כל כך גדולה, עד שהרב
    בניש מחדש, שהמשניות הללו שמשו כטופס האמירה בליל הסדר בזמן המקדש, וכסדר
    אמירת המשניות קיימו את מצוות הערב. עיי"ש כמה הוכחות שמביא לעניין[2].

    הרב בניש מוסיף וכותב (שם), שהנוסח שנמצא במשנה, חובר כנראה על ידי אנשי כנסת
    הגדולה, כמו שאמרו במסכת ברכות: "אנשי כנה"ג תקנו להם לישראל ברכות ותפילות,
    קדושות והבדלות"[3]. המדרשים בהגדה, נראה שחוברו ע"י ראשוני התנאים, ודרשות
    נוספו ע"י התנאים שאחרי החורבן. העריכה עצמה נעשתה מאוחר יותר, לא ידוע מתי
    בדיוק וע"י מי, אך מהגמ' משמע שלפני האמוראים כבר היתה הגדה ערוכה כספר,
    שאמרו: "לפני מי שאומר את ההגדה"[4]. הנחה זו לגבי תקופת האמוראים, הניח כבר
    ר' מאיר איש שלום[5] והוכחתו מגמרא בשבועות : "רבא אפיק ספרא דאגדתא
    מיתמי"[6]. להנחה הראשונה של הרב בניש לגבי אנשי כנסת הגדולה, שותף גם הרב
    אליהו כי טוב, אך לדעתו נחתם הנוסח רק בימי הגאונים (מלבד פיוטים שנוספו מאוחר
    יותר)[7]. גם הרב כשר סובר, שעיקר הנוסח נקבע ע"י אנשי כנה"ג ובמשך הדורות
    נוספו ענינים שונים[8].

    בניגוד לדעתו של הרב בניש, כותב הרב אריאל[9] שנוסח מדויק לא היה, לא בימי
    הבית הראשון ולא בימי הבית השני, אלא הנוסח היה מסור בידי כל אדם לאומרו
    בלשונו באופן חופשי, ולהתאים את דבריו לפי דעתם של בני ביתו היושבים לפניו.
    הוכחתו מדברי המשנה: "ולפי דעתו של בן אביו מלמדו"[10]. הוא מניח, שאנשי כנה"ג
    קבעו את העקרונות של הסדר, אך את הניסוח במילים ומשפטים השאירו לכל אדם כדרכו.
    כך הוא מבין את הנאמר במשנה: "ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה
    כולה"[11], ולא הובא מדרש מסוים.

    הרב אריאל סומך את דבריו על הבנתו, שגם התפילות שחוברו בידי אנשי כנה"ג באותה
    תקופה, לא נקבעו בדפוס אחיד, רק הונחו העקרונות שלהן. הוכחה לכך הוא מביא
    מהמחלוקת במשנה בברכות, האם צריך אדם להתפלל כל יום תפילת שמונה עשרה, או רק
    מעין י"ח[12]. הוא מציין, שהחכמים שנחלקו שם במשנה, הם אלה שהשתתפו בליל הסדר
    בבני ברק, שנזכר בהגדה: ר' יהושע, ר' עקיבא ור' אליעזר. "נוסח ההגדה של תקופת
    הבית לא היה שונה מבחינת הניסוח, ממצב הדברים בתפילה"[13].

    עם חורבן הבית ותחילת לגלות, הוחל בניסוח מסודר של התפילות והברכות. כך גם
    בענין ההגדה, נדרש סידור מחודש שיתאים לנסיבות החדשות. בהעדר קרבן הפסח, הושם
    דגש על מצות סיפור יציאת מצרים[14]. הרב אריאל מניח, שאותו סדר בבני ברק הנזכר
    בהגדה, התקיים אחרי החורבן ובו נקבע נוסח ההגדה לתקופת הגלות. צריך לשים לב
    לעובדה שהכינוס לא התקיים בירושלים (שחרבה כבר), אלא בבני ברק – עירו של ר'
    עקיבא. הוא מסביר שאחרי החורבן היה שבר גדול בעם, והחכמים ראו צורך גדול
    להיבנות מתורתו של ר' עקיבא, שהיה ספוג בתורת הגאולה[15]. אפשר לראות שחלקים
    רבים שנוספו להגדה הם דבריו של ר' עקיבא ותלמידיו:

    מעשה בר' אליעזר התקיים בביתו של ר' עקיבא.

    אמר ראב"ע…עד שדרשה בן זומא שהיה חבר של ר' עקיבא[16].

    יכול מראש חודש נלמד ע"י ר' ישמעאל במכילתא, והוא היה חבר של ר' עקיבא. צא
    ולמד וכל הדרשות נאמרו בספרי המיוחס לרשב"י אליבא דר' עקיבא[17].

    ר' יהודה היה נותן בהן סימנים הוא תלמידו של ר' עקיבא[18].

    ר' יוסי הגלילי הדורש את המכות הוא תלמיד חבר של ר"ע[19]. מנין שכל מכה היתה
    של חמש נלמד ע"י ר"ע.

    כן ה' אלוקנו יגיענו למועדים דעתו של ר"ע במשנה בפסחים[20].

    האבודרהם מייחס את סידור ההגדה לתקופה שאחרי אביי ורבא: "ולפי שהלכה כרבא לכך
    מחבר הגדה זו חיבר תחילה כרבא[21] ואח"כ כאביי[22]" [23].

    מהאברבנאל משמע שהעריכה היתה קודם לתקופת המשנה, שכתב:

    "בפרק ערבי פסחים[24] זכרו חז"ל ההגדה וסיפור יציאת מצרים, אשר יעשה אותו האדם
    בלילה הזה. והביאו פרשת וידוי ביכורים כולה בדרשותיה כמו שנזכר, עד ר' יהודה
    היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב, וזכרו מיד אחרי זה – רבן גמליאל אומר כל
    מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח ואחריו ההלל וברכת אשר גאלנו…"[25].

    הרב כשר תמה על דברי האברבנאל, כי לא מצא לזה זכר באף אחד מתשעת כתבי היד של
    מסכת פסחים, ואף אחד מהראשונים אינו מציין זאת, והשערתו שאחד המעתיקים הוסיף
    את נוסח ההגדה בסוף פרק ערבי פסחים, והיה נראה כאילו הוא חלק מגוף הגמרא[26].
    בהמשך דבריו כותב האברבנאל:

    "אמנם ראו החכמים במכילתא, שהיו המאמרים האלו ערבים כדרשת עניני מצרים, ושהיו
    מפליגים במעשה ה' כי נורא הוא, וכ"ש בדברי השלם ר' עקיבא ובמאמר "כמה מעלות
    טובות", שהוא כולל החסדים כולם…והיה ראוי שיעלה זכרונם על ספר. ומפני זה
    הוסיפו המאמרים האלה בטופס ההגדה"[27].

    הופעת ההגדה בתוך המכילתא, נזכרת גם בדברי ר' מאיר איש שלום[28], שציטט זאת גם
    מספר המנהיג[29] ומהכלבו[30]. דבריו הובאו ע"י הרב כשר, שהוסיף גם את שבולי
    הלקט[31] והארחות חיים[32] כמקור להנחה זו[33].

    השערה נוספת מביא הרב כשר, שההגדה סודרה ע"י הסבוראים וראשוני הגאונים, בבית
    דין הגדול של סורא ופומבדיתא, שם אספו את המנהגים השונים והתקינו נוסח אחד
    ואחיד. הוא מבסס את דבריו על דיוק בלשונו של ר' חננאל ועל תשובות שונות של
    הגאונים[34].

    לסיכום, לרוב הדעות המבנה הראשוני של ההגדה נקבע כבר ע"י אנשי כנה"ג, כחלק
    ממכלול התפילות והברכות שתקנו, ומופיע במשנה[35] ואולי גם במכילתא. השלב הנוסף
    בסידורה היה, לחלק מהדעות לפני היציאה לגלות (הרבנים אריאל ובניש), ולחלק
    מהדעות רק בתקופת הגאונים (הרבנים כשר וכי טוב).

    [1] פרק י משניות ד-ז.

    [2] עיוני ההגדה עמ' י.

    [3] דף לג, א.

    [4] פסחים קטו, ב.

    [5] שם עמ' 9.

    [6] דף מו, ב.

    [7] סדר ליל פסח עמ' פ.

    [8] הגדה שלימה עמ' 17.

    [9] הגדת המקדש עמ' 21.

    [10] שם י, ד.

    [11] שם.

    [12] פרק ד משנה ג.

    [13] דברי הרב אריאל שם.

    [14] על ההבדלים בין ההגדה בזמן בית המקדש להגדה בזמן הגלות, ראה להלן בפרק
    החמישי.

    [15] כמו שרואים במעשה המופיע בסוף מסכת מכות, שהיו הם בוכים ור' עקיבא משחק,
    אחרי שראו שועל יוצא מבית קדשי הקדשים.

    [16] עפ"י גמרא במסכת חגיגה יד, ב.

    [17]עפ"י גמרא במסכת סנהדרין פו, א.

    [18] עפ"י גמרא במסכת ערובין מא, א.

    [19] עפ"י תוס' במסכת ע"ז מה, א ד"ה אר"ע.

    [20] פרק י, ו.

    [21] הכוונה לדעת שמואל שמתחיל ב"עבדים היינו".

    [22]הכוונה לדעת רב שמתחיל ב"מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו".

    [23] אבודרהם ונציאה שכ"ו, דף פו, ג-ד ;הובא בהגדה שלימה בעמ' 17.

    [24] בתחילה התלבטתי האם כוונתו למשנה או לגמרא, אך בהמשך דבריו מתייחס
    למכילתא והיא נכתבה בזמן התנאים (בידינו מכילתא דרשב"י ומכילתא דר' ישמעאל),
    לכן הכרעתי שמדובר על המשנה.

    [25] זבח פסח מא, א ;הובא בהגדה שלימה שם.

    [26] שם עמ' 19.

    [27] ראה הערה 49.

    [28] הגדת מאיר עין עמ' 9-10.

    [29] הלכות פסח סימן מח.

    [30] סימן נא.

    [31] סימן ריח, דף צא, א.

    [32] סימן לח.

    [33] הגדה שלימה עמ' 18.

    [34] שם עמ' 26-27.

    [35] לדעת הרב אריאל אין מדובר בנוסח סגור אלא במבנה בלבד
    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לזכות לכל הברכות השמורות
    למחזיקי התורה לחץ כאן
    https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    21.03.23,
    13:36:35

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:38

    שם הפירוש של רמ"מ כשר על הגש"פ הוא הגדה שלימה, והוא מוזכר במאמר שהביא כאן
    הר"מ פישהוף.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:35

    בהקדמה להגדש"פ של ר' מנחם כשר [מח"ס תורה שלימה] האריך בזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:38

    בהקדמה להגדש"פ של ר' מנחם כשר [מח"ס תורה שלימה] האריך בזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:38

    שם הפירוש של רמ"מ כשר על הגש"פ הוא הגדה שלימה, והוא מוזכר במאמר שהביא כאן
    הר"מ פישהוף.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 15:26

    שכויח גדול לכל העונים

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:29

    בפשטות אנשי כנסת הגדולה, ולפחות את רובה, יש שטענו [ איני זוכר מי ] שכתבה
    התנא שמעון בן עזאי כמדומני.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 16:15

    ויש אומרים משה רבינו

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 16:15

    ויש אומרים משה רבינו

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 16:20

    ויש אומרים משה רבינו

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 16:20

    ויש אומרים משה רבינו

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 16:45

    המקורות בינתיים הם יפים נחמדים מתוקים לשלום זכר, או לקידושא רבה בחול
    המועד, במיוחד שזה מלווה במקור בתמונות הסטוריות ותילים של עפר ופירמידות ומאד
    מרשים.
    אך יצויין שהם: *גם *לא מתוך בית המדרש וגם לא ברמת מחקר גבוהה אלא השערות
    ותילי סברות שאינם עוברים מפתן מחקר אמיתי וכאמור גם לא את סף וכל שכן תוך
    בית המדרש

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 16:45

    המקורות בינתיים הם יפים נחמדים מתוקים לשלום זכר, או לקידושא רבה בחול
    המועד, במיוחד שזה מלווה במקור בתמונות הסטוריות ותילים של עפר ופירמידות ומאד
    מרשים.
    אך יצויין שהם: *גם *לא מתוך בית המדרש וגם לא ברמת מחקר גבוהה אלא השערות
    ותילי סברות שאינם עוברים מפתן מחקר אמיתי וכאמור גם לא את סף וכל שכן תוך
    בית המדרש

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 13:41

    המכלול אינו אלא גיור ויקיפדיה הטמאה, ואינה מהווה תחליף למידע טהור מקולמוסם
    של רבותינו.
    כתבתי זאת כדי לייעל את רמת הכתיבה מתוך מקורות מים חיים ולא בורות נשחתים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 13:41

    המכלול אינו אלא גיור ויקיפדיה הטמאה, ואינה מהווה תחליף למידע טהור מקולמוסם
    של רבותינו.
    כתבתי זאת כדי לייעל את רמת הכתיבה מתוך מקורות מים חיים ולא בורות נשחתים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 14:11

    ממש לא הבנתי את תגובתך הבאתי מהמכלול כמראה מקום בעלמא שמפנים אל רבי יצחק
    אברבנאל[6], רבי יששכר בר איילנבורג בספרו "באר שבע"[7] והרשב"ץ[8] שטען שלא
    ייתכן שאליהו הנביא יצטט תנאים. החיד"א[9] והרב יוסף זכריה שטרן[10] השיבו על
    טענותיהם.

    כל אלו אינם באר מים חיים ?!

    במקום לענות עניינית לגופו של ענין הכי קל להשמיץ...

    בסהכ זה מה שבדיוק הערתי שיש לבדוק את כל השיטות שנכללים בתוך דעתם של רבותינו
    הקד'... ולא לתפוס דעה אחת מהאחרונים

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 14:11

    ממש לא הבנתי את תגובתך הבאתי מהמכלול כמראה מקום בעלמא שמפנים אל רבי יצחק
    אברבנאל[6], רבי יששכר בר איילנבורג בספרו "באר שבע"[7] והרשב"ץ[8] שטען שלא
    ייתכן שאליהו הנביא יצטט תנאים. החיד"א[9] והרב יוסף זכריה שטרן[10] השיבו על
    טענותיהם.

    כל אלו אינם באר מים חיים ?!

    במקום לענות עניינית לגופו של ענין הכי קל להשמיץ...

    בסהכ זה מה שבדיוק הערתי שיש לבדוק את כל השיטות שנכללים בתוך דעתם של רבותינו
    הקד'... ולא לתפוס דעה אחת מהאחרונים

    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 22:36

    התכוונתי שאם ויקיפדיה מחליטים להציג שתי דעות כלגיטמיות זה לא אומר שזה הופך
    ל’מחלוקת האחרונים’.
    תנא דבי אליהו נאמר בגמ’ בפירוש שאליהו אמרו ורב ענן כתבו (וזה לא איזו ’מסורת
    עתיקה’ עפ”ל) ומבואר בתוס’ וש”ר ואח’ שזהו הספר שלפנינו.
    יש אחרונים שהקשו שבסוף הספר יש ציטוטים מתנאים, ותירצו אחרונים אחרים דאכן
    סוף הספר (מפרק ט”ז בתדב”א זוטא) הוא ברייתות מלוקטות שסונפו לספר תדב”א,
    וזוהי אכן ידיעה חשובה לעורכים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 22:36

    התכוונתי שאם ויקיפדיה מחליטים להציג שתי דעות כלגיטמיות זה לא אומר שזה הופך
    ל’מחלוקת האחרונים’.
    תנא דבי אליהו נאמר בגמ’ בפירוש שאליהו אמרו ורב ענן כתבו (וזה לא איזו ’מסורת
    עתיקה’ עפ”ל) ומבואר בתוס’ וש”ר ואח’ שזהו הספר שלפנינו.
    יש אחרונים שהקשו שבסוף הספר יש ציטוטים מתנאים, ותירצו אחרונים אחרים דאכן
    סוף הספר (מפרק ט”ז בתדב”א זוטא) הוא ברייתות מלוקטות שסונפו לספר תדב”א,
    וזוהי אכן ידיעה חשובה לעורכים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 24/03/2023 00:01

    ראשית איני מבין מדוע כבודו מתלהם.. הנושא כאן הוא לא ויקיפדיה שר"י, אלא
    עבודת העריכה, שלדעתי צריכה להיות שקולה ומקצועית, ובשאלת מקור ספר מסויים אכן
    צריך להביא את כל המקורות, איני הייתי מזלזל כדברי כבודו ב"שתי דעות
    לגיטימיות" כדעת שו"ת באר שבע שהביאו היד מלאכי ושיירי כנסת הגדולה, וכן דעת
    הגאון בעל סדר הדורות. ואם הדברים היו טובים למרן החיד"א אשר הביא דבריהם בשתי
    מקומות וטרח לחלוק עליהם כנראה שגם לעורך זה מספיק טוב בתור מחלוקת אחרונים.
    אני מניח ששנינו וכל חברי הקבוצה תמימי דעים ברצוננו הטוב למען הרמת מקצוע
    העריכה, והרווחת תנאי הת"ח העוסקים בכך. ולבסוף, שזה העיקר להגדיל תורה
    ולהאדירה על הצד הטוב ביותר. חודש טוב !

    ב-יום חמישי, 23 במרץ 2023 בשעה 22:36:21 UTC+2, moshe kagana כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/03/2023 00:01

    ראשית איני מבין מדוע כבודו מתלהם.. הנושא כאן הוא לא ויקיפדיה שר"י, אלא
    עבודת העריכה, שלדעתי צריכה להיות שקולה ומקצועית, ובשאלת מקור ספר מסויים אכן
    צריך להביא את כל המקורות, איני הייתי מזלזל כדברי כבודו ב"שתי דעות
    לגיטימיות" כדעת שו"ת באר שבע שהביאו היד מלאכי ושיירי כנסת הגדולה, וכן דעת
    הגאון בעל סדר הדורות. ואם הדברים היו טובים למרן החיד"א אשר הביא דבריהם בשתי
    מקומות וטרח לחלוק עליהם כנראה שגם לעורך זה מספיק טוב בתור מחלוקת אחרונים.
    אני מניח ששנינו וכל חברי הקבוצה תמימי דעים ברצוננו הטוב למען הרמת מקצוע
    העריכה, והרווחת תנאי הת"ח העוסקים בכך. ולבסוף, שזה העיקר להגדיל תורה
    ולהאדירה על הצד הטוב ביותר. חודש טוב !

    ב-יום חמישי, 23 במרץ 2023 בשעה 22:36:21 UTC+2, moshe kagana כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 24/03/2023 00:08

    הביאו כאן דדבריו של ר' בונים מפשיסחא
    ציטוט: "אכן, ההשערה היחידה שיכולה להתקבל בבי מדרשא היא דבריו של הרה”ק ר’
    בונים מפשיסחא, שאמר כי על אף שלא ידוע מי הוא בעל ההגדה, מ”מ מהשוואת הלשון
    של ההגדה ללשון הספר ’תנא דבי אליהו’ נראה ששניהם יצאו מתח”י מחבר אחד, ה”ה
    אליהו הנביא ז”ל."
    אשמח מאוד לדעת היכן המקור של זה
    היינו עם זה כתוב או מפי השמועה

    *בברכה *
    מכון משיבת נפש
    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    24.03.23,
    00:08:02

    מאת: [email protected]

  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2023 11:08 תעשה הקלט מאקרו תן לזה שם ואחר כך עצור אחר תכנס למאקרו ותעשה ערוך ותדביק את זה ואז יהיה לך מאקרו
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 20:13 הבנתי שלא התחלת מ-0 השאלה שלי היתה האם הבעיה אכן היתה בהתקנה. כי זה משהו מרתק מאת: [email protected]
  • דחוף להלילה - מי שיכול לבקר את הקובץ המצורף

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/07/2023 00:17 ערב טוב לכל העורכים היקרים. אני זקוק בדחיפות שמישהו יעבור על הקובץ המצורף ויבקר אותו. אשמח שיחזירו לי באישי. ממש תודה רבה מראש לכל מי שיעזור. קבצים מצורפים: אבות פרק א משנה ו ערוך.docx
  • כתב ה.. או כתב ב..

    2023
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2023 03:05 אכן מבחינה דקדוקית ולשונית, לכתוב: כתב ב... - לא נכון בשום צורה. אלא אם נציין מי כתב ובתוספת המילה "ספר" - כתב החפץ חיים בספרו מחנה ישראל. הביטוי כתב ב... - מגיע כנראה מהביטוי הנפוץ בארמית: איתא ב... - איתא בטור, איתא בתוס' - ביטוי זה מתאים. אך אינו בשימוש בדרך כלל בלשון הקודש: נמצא באור זרוע... ----- Original Message ----- From: יעקב מרדכי נבנצאל To: [email protected] Sent: Friday, July 07, 2023 12:55 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] כתב ה.. או כתב ב.. ומה הפירוש כתב בקרני חגבים. הלא לא הזכרת מי הכותב דקדוקית, "כתב ה..." - מתייחס לכותב, היינו המחבר. הרי הספר לא כתב את עצמו, אלא המחבר הוא שכתב. ולכן, אם המחבר מכונה על שם ספרו: בית יוסף, חפץ חיים, קדושת לוי, אבי עזרי, אור שמח - אפשר להתבטא: כתב ה... אבל אם המחבר אינו קרוי על שם ספרו - גם אם המחבר גדול וענק, וכגון - כמו שציינו כאן - ספרו של החפץ חיים מחנה ישראל, או הגרח"ק קרני חגבים - אי אפשר להתבטא: כתב ה... ----- Original Message ----- From: דוד אור To: [email protected] Sent: Friday, July 07, 2023 12:20 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] כתב ה.. או כתב ב.. אם אתה כותב כתב ה"וזאת הברכה" אתה מפרגן למחבר שהוא אדם גדול קדמון, כעין כתב האבי עזרי, לפרגן זה מצויין אבל זה מוציא אותך קטן. כמו שתכתוב בספר כתב העלון השבועי רמת שרת וכו', את התיאור הזה שומרים לספר של אחרון ולא לכל אחד, זה ממילא גם לא יכבד אותו כי כל קורא חכם יעקם את האף. ובפרט אם אתה סובר שהספר הזה לא מספיק בר סמכא, רק טוב כדי לברר, אז אתה מפסיד בכפליים, כי כך אתה מכתיר אותו למרא דברכות. אם אתה מתייחס אליו כמחבר שהצליח, ולא כספר יסוד ביהדות, אתה יכול לכתוב כתב בספר וזאת הברכה, בספר וזאת הברכה מובא, מרן הגרי"ש אליישיב כפי שמצויין בספר וזאת הברכה סובר, וכו' סליחה שכתבתי בשפה עממית ולא מכבדת זה מקוצר הזמן. זה תלוי גם בספרו או בשמו המפורסם של המחבר. לעולם לא נכתוב כתב ה'נדחי ישראל', או ה'קרני חגבים'. ב-יום חמישי, 6 ביולי 2023 בשעה 22:29:36 UTC+3, ברכת ישראל כתב/ה: אכן, המסילת ישרים והחזון איש זה מקובל בהחלט. ועל זה אי אפשר לומר שזו טעות. קצות החושן זו דוגמה פחות הולמת, כי יש ה' הידיעה גם במילה השנייה של שם הספר ולכן הלשון פחות נאה, 'הקצות החושן' עיקר השאלה כשלא מדובר על שם של אדם כמו רמבם או רבינו יונה אלא ספר האם כותבים הקשה במנחת יהודה או הקשה המנחת יהודה ההרגשה שלי שרק בספר מפורסם אפשר לקרותו בה"א הידיעה. כתב המסילת ישרים/הקצות החשון/החזון איש. אבל כשכותבים דברי זבולון או חיי שלמה א"א לכתוב כתב הדברי זבולון או החיי שלמה אחה"מ, אי אפשר לומר שלכתוב 'הרבינו יונה' זה נכון, אפשר לומר שזה מקובל ומצוי באופן יחסי.. הכל נכון. ומקובל לכתוב: וכתב רבינו יונה. כתב בס' וזאת הברכה לפי הדקדוק יש לכתוב: כתב רבינו יונה, או: כתב רמב"ם - בלי ה"א הידיעה. אבל "רמב"ם" כבר הפך למושג בפני עצמו. וקביל לכתוב בה"א הידיעה. אבל "רבינו יונה", אפשר ראוי ורצוי - גם בסגנון התורני לכתוב: כתב רבינו יונה ודאי כשדנים בדבריו: ולפי שיטת רבינו יונה היא... ולא: ולפי שיטת הרבינו יונה... ----- Original Message ----- From: ברכת ישראל To: [email protected] Sent: Thursday, July 06, 2023 8:29 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] כתב ה.. או כתב ב.. בסגנון התורני יש רבים הכותבים בה', ואף בלשונות כמו 'הרבינו יונה' אבל לפי הדקדוק ודאי שיש לכתוב בב', או: כתב בספר וזאת הברכה. הקצות שהוא מפורסם מאוד אולי קצת שאני, כי יש הכותבים 'הקצות' סתם.. איך יותר ראוי לכתוב כתב בוזאת הברכה / כתב הוזאת הברכה אני לכשעצמי הייתי אומר שספרים מפורסמים ראוי לכתוב בה"א הידיעה כמו 'ותירץ הקצות החושן', אבל לא וכתב היצחק ירנן אשמח לשמוע את חוו"ד הרבנים שליט"א -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEQo1QL7%2BLH5ksS1-2%3DRW__6KpC34zyf0WjhKRLwOPacxky%3DpA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAN_QRbvp-Z56-MwBP9kA6sj%2BSfbg2x2%2BA3DSb7-GO%2BMrYSyCaw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CC3C3A6E570841B59C09AB255A5454CF%40user99b7abd310. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtLF1om6E1RWYMXeb%3DijL%3DAxLhQOebH0OvEg2v6q87sBgw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAN_QRbuLne1BK1ACeBcpRUHFL02R_nyyb245xgwNkKkvZpCVZA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEQo1QKvFMtp7QgKWJ1KGeJMRV5XZdFeugkx-%3Dnm%2BBC-3vNwUw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/45e1078f-2b93-4275-9ac7-f4487f5b11c6n%40googlegroups.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAK1%2BBS%2BdTbk3sX3ue0r5ni6JEtVx2EScmRvi%2B%2BjJdWmjNbitvQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/66388A762A3D440586D73E8F282F1DE9%40user99b7abd310. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEQo1QLR0JYq2h1KXgzDzpOp6gCvNwWwuoz_7Nt1GoiYMkhyvg%40mail.gmail.com.
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 10:03 אף שהקדמונים ואף הגר"א כתבו "וכו" על פסוק חושבני שהיום איננו מקובל וצורם בעין וכן דעתי שכיון שיש מנהג יפה לכתוב "וגו" שמסמל את העיקרון שאיננו רוצים לכתוב חצי פסוק, כדאי לאמץ אותו ויש בזה משום כבוד הפסוקים כמו כן לא מקובל לכתוב על פסוק וזה לשונו, יש התייחסות ללשונות המקרא כמקור מרומם יותר. מעבר לזה יש בדבר נפק"מ שכותבים וכו' לרוב כשהמשפט נגדע באמצעו או/ו כשההמשך נחוץ גם הוא רק רוצים לקצר למשל "המוציא מחברו וכו'" וכל שכן פסקה ארוכה יותר אבל בפסוק יש לכתוב וגו' גם אם מתכוונים רק למילים אלו בלבד, וזה בגלל כל פסוק דלא פסקיה. מאת: [email protected]
  • מי יכול לכתוב את משמעות המילה "ודו"ק" בעברית מדוברת

    2023
    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2023 20:15 קרוב ל10,000 תוצאות רק בש"ס ומפרשיו לשאילתא ודוק ללא גרשיים. נראה שהפירוש המבורר ביותר הוא - ודייק דוק ותשכח. [image: image.png] מאת: [email protected]
  • מי יודע לפענח את ראשי התיבות?

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 08:40 יישר כח גדול לכל העונים! מאת: [email protected]
  • שירות הפיכת כתב (כתב הפיכת שירות, בתכ תכיפה תוריש 😉)

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/12/2023 16:55 מי שצריך הפיכת כתב, בין באופן שרק המילים התהפכו כמו שקורה בהיברובוקס, בין שהתהפך גם סדר האותיות, יכול לשלוח לי באישי בוורד ואסדר לו. זה אחד הדברים הפשוטים שאפשר לעשות בשפת תכנות.

1

מחובר

789

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים