עריכה והקלדה תורנית בחוה"מ. מותר או אסור? בבקשה רק מידיעה

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 18:19

לא הבנתי, מדוע לא שייך "הבלעה" כאשר העורך עובד לפי הספק ולא לפי שעות. למשל
סיכמו איתו שיקבל כך וכך על עריכת כמות מסוימת.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 18:25

הבנתי מהרב אי"ש שמותרת הגהת טקסט, כי זה כמו כתיבת חידושי תורה באופן של דבר
האבד. השאלה היא לגבי עריכה שמתבטאת בהוספת כותרות ועיבוד החומר וניסוחו באופן
בהיר יותר.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 22:28

א. ולפיכך אסור לשכור עוזרת-בית יהודיה או להעסיקה בימי המועד[1] <#_ftn1>,
אלא אם כן היא עובדת בשכר-חדשי והרי זה כשכר-שבת המותר על ידי הבלעה כאשר היא
עושה מלאכות לצורך המועד, וכן הדין בכל פועל שעובד בשכר-חדשי אשר עתה עושה
מלאכות לצורך המועד[2] <#_ftn2>.

לא זכיתי להבין מאי שנא משומר טף שהותר

---

[1] <#_ftnref1> כי אי"ז אלא כצורך המועד כאשר אין עבודתה בהכנת אוכל וכדו'
אלא כמצוי שעבודתה בענין נקיון וסידור בית או קיפול וגיהוץ בגדים וכיו"ב, וא"א
להחשיב את צרכי נקיון-הבית כצרכי הגוף שדינם כצרכי אוכל נפש המותרים טפי.

[2] <#_ftnref2> שהרי כבר כתב הרמב"ן ז"ל דדיני אבילות שוים לדיני חוה"מ
ומצינו להדיא שכתב החכמ"א כלל קס"ד סי"ב שאסור לשכור פועל ומ"מ מותר ליתן שכר
לפועל יהודי בהבלעה וה"נ בחוה"מ, וכן הביא בספר שש"כ פס"ו הערה קס"ד מדברי
הגרשז"א ז"ל.

[יצחק פוזן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 23:15

אדון אמרי יושר, קודם שאתה אומר בקל שלא מצינו סברא של צורך מצווה כדאי שתלמד
ותראה דברים נכוחים בזה בסי' תקמד שצרכי רבים מותרים במועד. ובמשנ"ב שם כתב
שבמעשה הדיוט שרי אפי' לצורך אחר המועד, [וכל מעשה כתיבת המחשב לכאורה מעשה
הדיוט המה. ובביאה"ל שם כתב דשרי אף בשכר. וכן הורה הגרי"ש לכמה. וכן מה זה
משנה מה הוא מקבל בגלל עבודת העריכה, סוף סוף אצלי לפחות אני לומד ולא עובד.
ודי למבין.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 23:44

לגבי צרכי רבים, יש להעיר מהרמ"א בסי' תקמ"ד ס"א שחילק וכתב שכל ההיתר הוא
בצורך הגוף ולא בצורך מצוה (וכתב על כך בביאור הגר"א, שלפ"ז אסור להגיה ס"ת
כיון שאין בזה צורך הגוף).
אמנם השו"ע לא חילק, ומתיר גם באינו צורך הגוף, שהרי התיר (תקמה ס"ב) כתיבת
ס"ת לצורך המועד.
עפי"ז לכאורה לספרדים מותר ולאשכנזים אסור.
ואין אנו פוסקים ע"פ שמועות בעלמא. ובפרט כי יתכן שהיו עוד סיבות פרטיות להתיר
באותו נידון מסוים.

"וכן מה זה משנה מה הוא מקבל בגלל עבודת העריכה, סוף סוף אצלי לפחות אני לומד
ולא עובד".
מה זה משנה??? לומד ולא עובד??? הלא אם הלקוח יאמר לך שאינו מעוניין לשלם,
כי בסה"כ ישבת ולמדת, ולכן עליך להסתפק ברווח הרוחני שלך, מה תענה לו? כמובן,
אתה תשיב לו שסוף סוף עליו לשלם על העבודה שאתה מגיש לו. לימוד לחוד ועבודה
לחוד. הרי לנו שאתה אולי לומד, אולם יחד עם זה ודאי שאתה *גם *עובד! (וכוונתך
אינה משנה כלל, שהרי פסיק רישיה דניחא ליה חשיב כמתכוון.)
ואני מצטט לך מדברי הגאון אי"ש שפירא שהובאו לעיל בעניין זה: "*כמובן שמגוחך
לדמות הנידון למילגת כולל בין-הזמנים או לימוד במסגרת כזו או אחרת בחול המועד,
כאשר כאן הנידון הוא בדיני "מלאכת" חוה"מ בשכר. *וכן גם שאין שום משקל לטיעון
"שאם לא יעבוד בעבודה תורנית בחול המועד הוא יתבטל מתורה" כי אין אנו "סוחרים"
עם הקב"ה ותורתו, אלא כי אמנם נכון כי גם "דבר האבד" רוחני מתיר מלאכות בחוה"מ
(עיין ערך היתר כתיבת חידו"ת המבואר בפוסקים וכדומה) אבל אילו פעולת העריכה
נחשבת כמלאכה להשתכר באופן האסור הרי זה אסור אף אם נדע כי לא ילמד וכי יתבטל,
ובודאי עגום מצבו שאינו יכול להביא את עצמו ללמוד בלא עבודת העריכה, אבל זה
ענינו שלו בלבד".

[יצחק פוזן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 23:52

כבר אמר החכם שאין דרכו להתווכח עם מחברים שהרי כבר הודפס, כן אני לא מתווכח
עם כותב מיילים שזה בגדר הודפס...

[יצחק פוזן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 23:53

אגב כשמצטטים בשם מישהו כדאי לקיים האומר דבר וכו'

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 23:59

מיילים זה בגדר נדפס?
זה כמו שתגיד שאין דרכך להתווכח עם מי שאמר סברא שלא נראית לך, כיוון שהדיבור
היוצא מפיו הוא בגדר אותיות שנחקקו בסלע...
החילוק בין מיילים פורחים באוויר לבין ספר נדפס הוא עצום.

"כשמצטטים בשם מישהו כדאי לקיים האומר דבר וכו'".
? הזכרתי בפירוש שהציטוט הוא מהגאון הרב אי"ש שפירא.

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/04/2023 00:24

ומה הדין אם דחוף למו"ל להוציא את הספר לאור בגלל יארצייט של המחבר וכדומה,
האם זה יהיה שונה?

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/04/2023 02:32

אני מצרף כאן כמה בירורים נוספים בעניין הנידון, ששלחתי לגאון הרב אי"ש שפירא
שליט"א:
בירורים בענין עריכה בחוה"מ
דואר נכנס
מאת: אמרי יושר
0:22 (לפני שעתיים)
ish.shapira
שלום וברכה ומועדים לשמחה
לכבוד הגאון והמו"צ הרב אי"ש שפירא שליט"א

קראתי בענין את תשובת הרב בענין העריכה בחוה"מ.
ועדיין רצוני לברר:

1. הבנתי מהדברים, שמותרת הגהת טקסט (תוך כדי שלומד את הדברים), כלומר
תיקונים וביאורים, כי זה כמו כתיבת חידושי תורה באופן של דבר האבד.
השאלה היא לגבי עריכה שמתבטאת בהוספת כותרות, פיסוק וחלוקה לפסקאות, ובעיקר
עיבוד החומר וניסוחו באופן בהיר יותר. האם גם זה מותר, או שזה בגדר תיקונים
טכניים ואסור?

2. לגבי הבלעה. מדוע לא שייך "הבלעה" כאשר העורך עובד לפי הספק ולא לפי
שעות, למשל סיכמו איתו שיקבל כך וכך על עריכת כמות מסוימת (למשל: על עריכת ספר
פלוני יקבל 5000 ש"ח).

3. האם יש סברא להתיר עריכה משום שהספר הינו "צרכי רבים"?

ואמנם יש להעיר מהרמ"א בסי' תקמ"ד ס"א שחילק וכתב שכל ההיתר הוא בצורך הגוף
ולא בצורך מצוה (וכתב על כך בביאור הגר"א, שלפ"ז אסור להגיה ס"ת כיון שאין בזה
צורך הגוף).
אך השו"ע לכאורה לא חילק, ומתיר גם באינו צורך הגוף, שהרי התיר (תקמה ס"ב)
כתיבת ס"ת לצורך המועד.
עפי"ז לכאורה לספרדים מותר ולאשכנזים אסור.

והאם ניתן לסמוך על השמועה כי הגרי"ש אלישיב התיר עריכת פיהמ"ש לרמב"ם מהטעם
הנ"ל,
כפי שהעיד הרב קופמן (חבר בקבוצת העורכים התורניים):
"כאשר ערכו את פירוש המשניות לרמב"ם ע"י מכון המאור, ראש המערכת היה תלמידו
הבמובהק של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א הרב הגאון ר' חיים הירשמן שליט"א, לפני
החוה"מ הראשון שאלו הגרי"ש האם העורכים עובדים בחוה"מ, והוא שאלו 'וואס האלט
די רב'ה', הגרי"ש השיב תמסור להם שזה צורכי רבים ואפשר לעבוד בחוה"מ. [לא זוכר
אם הלשון היה אפשר או ראוי].
כך סיפר לי אישית הגר"ח הירשמן והדגיש כי הגרי"ש פתח את הנושא, ולא שהוא שאלו
האם יש היתר לעובדים".

בתודה מראש
ושכמ"ה
אברהם שפירא
[image: קבצים מצורפים]0:40 (לפני שעה)
אני

שלום רב וכט"ס ובברכת מועדים לשמחה. אענה ככל האפשר בקצרה ע"פ סדר מספרי
השאלות.

1. ודאי שזה בכלל תיקונים טכניים ואסור.
2. יסוד "הבלעה" הינה דבר שבאמת הוא מעשה היתר אלא שאסור לקבל עליו שכר
   וכגון פעולות היתר בשבת וע"ז כיון שנוטל הפועל שכר כללי אזי אין נחשב "לקיחת
   שכר" על פעולות בשבת אלא כהבלעה בתוך שכרו הכללי, ואין זה נידון כאשר עושה
   "מלאכה בחול המועד" אשר היא עצמה אסורה כשאינה לצורך המועד ואין מועיל בזה
   "הבלעה" כי אין זה כלל ש"פעולות איסור מותרות כשהן מיעוט הנבלע בתוך פעולות
   מותרות" ופשיטא דאין שייך לומר כן, ולפיכך כל דין הבלעה בחוה"מ שייך כאשר למשל
   מטפלת או ביביסיטר או עוזרת בחוה"מ בדבר שאינו "מלאכה" ומ"מ לקיחת שכר אסורה
   כסחורה וכיו"ב וע"ז שייך דוגמת היתר הבלעה כמו בשכר שבת וכבר ציינתי לזה בגוף
   התשובה.
3. מה שהורה הגאון ז"ל לענין עבודת קודש בדברי הרמב"ם ז"ל שהוא מרבותינו
   וגדולינו וכל אות ממנו זיקוקין דינור להחשיב בירור לקחו כצרכי רבים אשר יש
   להקדים ככל האפשר בירור שיטתו ולקחו, אין זה שייך לענין עריכה תורנית של ספר
   פרטי מסויים, אשר אחר הכבוד הראוי אין להגדיר בו "צרכי רבים" אשר במחילת
   כבוד הספר אין בו שום צורך לרבים ע"פ רוב, וזה גם ללא ענין דין צורך הגוף אשר
   ציין לנכון, ואגב כי טעות גדולה מש"כ דהשו"ע לא ס"ל דהיתר צרכי רבים תלוי
   בצורך הגוף, כי עיקר הדברים הם דברי הרשב"א ז"ל בשו"ת לענין בנין בית הכנסת
   לעומת צורך במרחץ, וגם אין לזה שום שייכות לכתיבת ס"ת וכאשר צירפתי לכת"ר
   בקובץ נפרד הלכות צרכי רבים ופרטיהן ושם יראה כל זה, וכש"כ שאין לזה שום קשר
   ל"אשכנזים\ספרדים" כי לשניהם אין ההלכה נקבעת אלא ע"פ הכרעת גדולי הפוסקים ז"ל
   שאחרי רבותינו השו"ע והרמ"א, והם הכריעו להדיא כדברי הרשב"א ז"ל, ואולם ישנם
   אופנים שהתירו צרכי רבים גם ללא צרכי גוף וכאשר ביארנו בקובץ הנפרד, אבל עכ"פ
   אין בעריכה תורנית "צרכי רבים" בלתי אם כדוגמת בירור לקחי גדולי ראשונים
   ופוסקים וכיו"ב ודון מינה ומינה.
4. מצו"ב קובץ כאשר דיברנו, ותן לחכם ויחכם עוד.

בברכה מרובה, אי"ש.
קובץ מצורף אחד • נסרקו על ידי Gmail

מאת: אמרי יושר
[image: קבצים מצורפים]1:24 (לפני שעה)
אברהם
יישר כח גדול. "חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתייצב".
עדיין רציתי להבין:
*1. *לגבי הבלעה. הרי כתיבה במחשב היא מעשה הדיוט, ובעלמא מותרת בחוה"מ אלא
שאסור ליטול עליה שכר. כלומר המלאכה מצד עצמה מותרת, ורק נטילת השכר היא
ההופכת אותה למלאכה האסורה (בדומה לבייביסיטר). ולכן עדיין שייך לכאורה להבין,
מדוע אין היתר בתשלום באופן של הבלעה?
2. לגבי צרכי רבים. א. הלא הגר"א (תקמד ס"א. ומצ"ב) כתב שלפי הרמ"א יהיה
אסור להגיה ס"ת, משום שאין זה צורך הגוף. הרי שהבין שכתיבת ספר תורה אסורה
משום שאינה צורך הגוף. (שו"ר שמעכ"ת הביא כן בפרק ח הערה ו).
ב. הלא כלל גדול נקוט בידנו: הספרדים קיבלו עליהם הוראות מרן השו"ע בין להקל
בין להחמיר. מלבד בדברים שכבר היה בהם מנהג מקודם מרן, וכן בהלכות ברכות
דאמרינן ספק ברכות להקל נגד מרן. (ובעין יצחק כתב שעד"ז האשכנזים קיבלו הוראות
הרמ"א).

קובץ מצורף אחד • נסרקו על ידי Gmail

אברהם שפירא
1:38 (לפני 46 דקות)
אני

שלום רב לאוהבי תורתך.

1. כת"ר שוגה במחילה, אמת כי כתיבה רגילה היא מלאכת הדיוט ואינה מעשה אומן
   אבל היא אסורה בהחלט שלא לצורך המועד, ושם איסור זה הוא "עשיית מלאכה בחול
   המועד" כי גם מלאכת הדיוט אסורה בהחלט שלא לצורך המועד (ועיקר דעת הבה"ל
   לנקוט לדינא כדברי הרבה פוסקים ז"ל דלכל הפחות שלא לצורך המועד אסור מן התורה
   אפי' במלאכת הדיוט ואכה"מ), כל שאינו לצורך המועד הרי הוא "מלאכה אסורה"
   בתכלית, ואין שייך בה הבלעה וכמו שביארנו.
2. מש"כ "הלא כלל גדול נקוט" וכו', אל יחר אף כת"ר אם ברורות אגיד לו כי
   דברי עמי הארצות הם לסבור כאילו "כללים" אלו תקפים גם לאחר שקמו גדולי
   הפוסקים בכל דוכתי והכריעו הכזה או כזה, והגע עצמך וכי באותם 240 מקומות
   שהכריע רבינו המ"ב כדעת השו"ע דלא כדעת הרמ"א משום דהמ"א או הגר"א או הא"ר
   וכיו"ב נקט כהשו"ע, האם נזעק חמס "איך הכרענו דלא כהרמ"א"? לא! כל כללים אלו
   לנקוט כהשו"ע ואו לנקוט בבני אשכנז כהרמ"א הם היסטוריה לשעתה בלבד, וכל מה
   שאנו צריכים להכריע הוא רק כדעת עיקר גדולי הפוסקים כהש"ך והמ"א ורע"א והגר"א
   וכיו"ב עד סוף הלכה רבותינו המ"ב והחזו"א, ודבר זה נכון הן לאשכנזים והן
   לספרדים... ולפיכך אין אני כותב לכת"ר אלא את אשר אאמין שהם דברי אמת
   לאמיתה ומינה לא תזוע.

בידידות אמת למבקשי הלכה באמת ככת"ר שליט"א, אי"ש
מאת: אמרי יושר
1:55 (לפני 29 דקות)
אברהם
יישר כח גדול ושוב תודה רבה.
רק רציתי לשאול, אם אין הכלל שהספרדים הולכים לעולם בתר מרן, האם במקרה
שהמשנ"ב פסק דלא כמרן, רשאים הם לפסוק כהמשנ"ב? ואולי אף מחויבים, כיון שהוא
בתראי, וראה את דברי מרן וגם שיטות נוספות. ואף שהמשנ"ב היה אשכנזי, מה בכך,
כל עוד הוא לא פוסק נגד המנהג שהיה בידיהם.
וכן להיפך, במקרה שהמשנ"ב נחלק על הבן איש חי, האם רשא אשכנזי לפסוק כהבא"ח?

נ"ב האם אוכל לפרסם את כל השרשור הנ"ל בקבוצה לתועלת העורכים?

מאת: אמרי יושר
2:01 (לפני 23 דקות)
אברהם
אשמח אם כבוד הרב יוכל להתייחס גם לגבי מה שהזכרתי לעיל בעניין צרכי רבים: הלא
הגר"א (תקמד ס"א. ומצ"ב) כתב שלפי הרמ"א יהיה אסור להגיה ס"ת, משום שאין זה
צורך הגוף. הרי שהבין שכתיבת ספר תורה אסורה משום שאינה צורך הגוף. (שו"ר
שמעכ"ת הביא כן בפרק ח הערה ו). הרי שהשו"ע שהתיר כתיבת ס"ת לא ס"ל שדוקא
צורכי גוף מותר ולכאורה כמו כן יתיר כתיבת ספרי קודש במועד?

אברהם שפירא
2:04 (לפני 20 דקות)
אני

אתחיל מהסוף. כת"ר רשאי לפרסם במדה ויסבור (ואני סומך על ישרות דעתו הניכרת
כאן כדעת תורה עם מדות טובות) שלא יהא בדבר משום חשש מצה ומריבה וכיו"ב אלא רק
עניני גופה של תורה והלכה, ואולי ישמיט כת"ר מה שכתבתי "ואנא אל יוסיף" וכו',
אבל יעשה כמיטב הבנתו.

בענין הכרעת המ"ב דלא כהשו"ע, מחייבת היא את כולם, בדיוק כהכרעותיו הרבות דלא
כהרמ"א אשר מחייבות כמובן גם את בני אשכנז ואין צריכה לפנים, ועלוב הדבר בכלל
שאנו צריכים לדון על פשוטי-פשוטות הללו, כאילו יש לדון מה היה "מוצאו" של
רבינו סוף הלכה המ"ב ז"ל, ואולי נדון כאשר נבוא להכריע הלכה כהרא"ש או כהרשב"א
בשאלה איפה היה מוצאו, ונבוא לדון שאלה שאין עליה תשובה מה "דינו" של רבינו
הרא"ש ז"ל אשר זכה להיות מחכמי אשכנז וספרד גם יחדיו וכידוע?, והכל הבל הבלים
ורעות רוח, ואין לנו בכל מקום אלא בכל דור ותקופה כפי הכרעת גדולי הפוסקים,
ובדורם של רבותינו השו"ע והרמ"א אכן היו המה סוף הלכה וקבעו הלכה ונהגו אחריהם
בני מקומם, ואילו השתא אין לנו שום נפק"מ אם הרמ"א היה בקרקא או בצפת ואם
השו"ע היה בצפת או בליטא, וכל הנידון הוא כמו שנתבאר ע"פ הכרעת גדולי הפוסקים.
וכבר הפליג רבינו החזו"א לקבוע כי רבינו המ"ב סוף שלשלת מוסרי התורה ודבריו
כלשכת-הגזית, ואין לזוז מהכרעותיו כלל בשום מקום. באהבה רבה למבקשי אמת, אי"ש
אברהם שפירא
2:05 (לפני 19 דקות)
אני

לא אוכל מקוצר זמן להתייחס לדברים שכתבתי בהם בהרחבה בפרק ח אשר צירפתי, והא
לך כלל מ"מ כי אי אפשר בשו"א שיחלוק השו"ע על דברי הרשב"א בתשו' אשר גם רבינו
ז"ל בב"י הביאם, ויתר הדברים הלא הם כתובים בפרק ח ובהערות, קחנו משם.
מאת: אמרי יושר
2:19 (לפני 5 דקות)
אברהם
יישר כח.
אין שמחה כהתרת הספקות. בכל שנה ישנם דיונים והתלבטויות בשאלת היתר העריכה,
כאשר רבים עושים דין לעצמם על סמך סברותיהם האישיות. אך מעתה בע"ה הודות לכבוד
מעלת תורתו תהיה תשובה ברורה ודעת תורה בהירה לכל דורש.
בברכת מועדים לשמחה
חגים וזמנים לששון.

קבצים מצורפים:

• הלכות חול המועד פרק ח.docx

['קופמן ' via הב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/04/2023 10:49

מהאמור בסעיף 3 משתמע (אם הבנתי נכון..)

שכל עריכה מהסוג הדומה למעשה בגרי"ש אליישיב, כגון עריכת שו"ע וירושלמי, יש בה היתר של צורכי רבים, ורק בעריכה פרטית אין היתר. ?

From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of אמרי יושר
Sent: Monday, April 10, 2023 2:32 AM
To: אברהם הורוביץ
Cc: יצחק פוזן; מעשה הכתב; יהודה אבני; ארי במסתרים; דוד אור; יעקב הלוי; שמואל בלויא; עט סופר; אשמח; איציק; עריכה תורנית
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה והקלדה תורנית בחוה"מ. מותר או אסור? בבקשה רק מידיעה

אני מצרף כאן כמה בירורים נוספים בעניין הנידון, ששלחתי לגאון הרב אי"ש שפירא שליט"א:

בירורים בענין עריכה בחוה"מ

דואר נכנס

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

מאת: אמרי יושר

0:22 (לפני שעתיים)

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

ish.shapira

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

שלום וברכה ומועדים לשמחה

לכבוד הגאון והמו"צ הרב אי"ש שפירא שליט"א

קראתי בענין את תשובת הרב בענין העריכה בחוה"מ.

ועדיין רצוני לברר:

1. הבנתי מהדברים, שמותרת הגהת טקסט (תוך כדי שלומד את הדברים), כלומר תיקונים וביאורים, כי זה כמו כתיבת חידושי תורה באופן של דבר האבד.

השאלה היא לגבי עריכה שמתבטאת בהוספת כותרות, פיסוק וחלוקה לפסקאות, ובעיקר עיבוד החומר וניסוחו באופן בהיר יותר. האם גם זה מותר, או שזה בגדר תיקונים טכניים ואסור?

2. לגבי הבלעה. מדוע לא שייך "הבלעה" כאשר העורך עובד לפי הספק ולא לפי שעות, למשל סיכמו איתו שיקבל כך וכך על עריכת כמות מסוימת (למשל: על עריכת ספר פלוני יקבל 5000 ש"ח).

3. האם יש סברא להתיר עריכה משום שהספר הינו "צרכי רבים"?

ואמנם יש להעיר מהרמ"א בסי' תקמ"ד ס"א שחילק וכתב שכל ההיתר הוא בצורך הגוף ולא בצורך מצוה (וכתב על כך בביאור הגר"א, שלפ"ז אסור להגיה ס"ת כיון שאין בזה צורך הגוף).

אך השו"ע לכאורה לא חילק, ומתיר גם באינו צורך הגוף, שהרי התיר (תקמה ס"ב) כתיבת ס"ת לצורך המועד.
עפי"ז לכאורה לספרדים מותר ולאשכנזים אסור.

והאם ניתן לסמוך על השמועה כי הגרי"ש אלישיב התיר עריכת פיהמ"ש לרמב"ם מהטעם הנ"ל,

כפי שהעיד הרב קופמן (חבר בקבוצת העורכים התורניים):

"כאשר ערכו את פירוש המשניות לרמב"ם ע"י מכון המאור, ראש המערכת היה תלמידו הבמובהק של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א הרב הגאון ר' חיים הירשמן שליט"א, לפני החוה"מ הראשון שאלו הגרי"ש האם העורכים עובדים בחוה"מ, והוא שאלו 'וואס האלט די רב'ה', הגרי"ש השיב תמסור להם שזה צורכי רבים ואפשר לעבוד בחוה"מ. [לא זוכר אם הלשון היה אפשר או ראוי].

כך סיפר לי אישית הגר"ח הירשמן והדגיש כי הגרי"ש פתח את הנושא, ולא שהוא שאלו האם יש היתר לעובדים".

בתודה מראש

ושכמ"ה

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אברהם שפירא

התמונה הוסרה על-ידי השולח. קבצים מצורפים0:40 (לפני שעה)

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אני

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

שלום רב וכט"ס ובברכת מועדים לשמחה. אענה ככל האפשר בקצרה ע"פ סדר מספרי השאלות.

1. ודאי שזה בכלל תיקונים טכניים ואסור.
2. יסוד "הבלעה" הינה דבר שבאמת הוא מעשה היתר אלא שאסור לקבל עליו שכר וכגון פעולות היתר בשבת וע"ז כיון שנוטל הפועל שכר כללי אזי אין נחשב "לקיחת שכר" על פעולות בשבת אלא כהבלעה בתוך שכרו הכללי, ואין זה נידון כאשר עושה "מלאכה בחול המועד" אשר היא עצמה אסורה כשאינה לצורך המועד ואין מועיל בזה "הבלעה" כי אין זה כלל ש"פעולות איסור מותרות כשהן מיעוט הנבלע בתוך פעולות מותרות" ופשיטא דאין שייך לומר כן, ולפיכך כל דין הבלעה בחוה"מ שייך כאשר למשל מטפלת או ביביסיטר או עוזרת בחוה"מ בדבר שאינו "מלאכה" ומ"מ לקיחת שכר אסורה כסחורה וכיו"ב וע"ז שייך דוגמת היתר הבלעה כמו בשכר שבת וכבר ציינתי לזה בגוף התשובה.
3. מה שהורה הגאון ז"ל לענין עבודת קודש בדברי הרמב"ם ז"ל שהוא מרבותינו וגדולינו וכל אות ממנו זיקוקין דינור להחשיב בירור לקחו כצרכי רבים אשר יש להקדים ככל האפשר בירור שיטתו ולקחו, אין זה שייך לענין עריכה תורנית של ספר פרטי מסויים, אשר אחר הכבוד הראוי אין להגדיר בו "צרכי רבים" אשר במחילת כבוד הספר אין בו שום צורך לרבים ע"פ רוב, וזה גם ללא ענין דין צורך הגוף אשר ציין לנכון, ואגב כי טעות גדולה מש"כ דהשו"ע לא ס"ל דהיתר צרכי רבים תלוי בצורך הגוף, כי עיקר הדברים הם דברי הרשב"א ז"ל בשו"ת לענין בנין בית הכנסת לעומת צורך במרחץ, וגם אין לזה שום שייכות לכתיבת ס"ת וכאשר צירפתי לכת"ר בקובץ נפרד הלכות צרכי רבים ופרטיהן ושם יראה כל זה, וכש"כ שאין לזה שום קשר ל"אשכנזים\ספרדים" כי לשניהם אין ההלכה נקבעת אלא ע"פ הכרעת גדולי הפוסקים ז"ל שאחרי רבותינו השו"ע והרמ"א, והם הכריעו להדיא כדברי הרשב"א ז"ל, ואולם ישנם אופנים שהתירו צרכי רבים גם ללא צרכי גוף וכאשר ביארנו בקובץ הנפרד, אבל עכ"פ אין בעריכה תורנית "צרכי רבים" בלתי אם כדוגמת בירור לקחי גדולי ראשונים ופוסקים וכיו"ב ודון מינה ומינה.
4. מצו"ב קובץ כאשר דיברנו, ותן לחכם ויחכם עוד.

בברכה מרובה, אי"ש.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

קובץ מצורף אחד • נסרקו על ידי Gmail

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

מאת: אמרי יושר

התמונה הוסרה על-ידי השולח. קבצים מצורפים1:24 (לפני שעה)

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אברהם

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

יישר כח גדול. "חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתייצב".

עדיין רציתי להבין:

1. לגבי הבלעה. הרי כתיבה במחשב היא מעשה הדיוט, ובעלמא מותרת בחוה"מ אלא שאסור ליטול עליה שכר. כלומר המלאכה מצד עצמה מותרת, ורק נטילת השכר היא ההופכת אותה למלאכה האסורה (בדומה לבייביסיטר). ולכן עדיין שייך לכאורה להבין, מדוע אין היתר בתשלום באופן של הבלעה?

2. לגבי צרכי רבים. א. הלא הגר"א (תקמד ס"א. ומצ"ב) כתב שלפי הרמ"א יהיה אסור להגיה ס"ת, משום שאין זה צורך הגוף. הרי שהבין שכתיבת ספר תורה אסורה משום שאינה צורך הגוף. (שו"ר שמעכ"ת הביא כן בפרק ח הערה ו).

ב. הלא כלל גדול נקוט בידנו: הספרדים קיבלו עליהם הוראות מרן השו"ע בין להקל בין להחמיר. מלבד בדברים שכבר היה בהם מנהג מקודם מרן, וכן בהלכות ברכות דאמרינן ספק ברכות להקל נגד מרן. (ובעין יצחק כתב שעד"ז האשכנזים קיבלו הוראות הרמ"א).

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

קובץ מצורף אחד • נסרקו על ידי Gmail

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אברהם שפירא

1:38 (לפני 46 דקות)

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אני

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

שלום רב לאוהבי תורתך.

1. כת"ר שוגה במחילה, אמת כי כתיבה רגילה היא מלאכת הדיוט ואינה מעשה אומן אבל היא אסורה בהחלט שלא לצורך המועד, ושם איסור זה הוא "עשיית מלאכה בחול המועד" כי גם מלאכת הדיוט אסורה בהחלט שלא לצורך המועד (ועיקר דעת הבה"ל לנקוט לדינא כדברי הרבה פוסקים ז"ל דלכל הפחות שלא לצורך המועד אסור מן התורה אפי' במלאכת הדיוט ואכה"מ), כל שאינו לצורך המועד הרי הוא "מלאכה אסורה" בתכלית, ואין שייך בה הבלעה וכמו שביארנו.
2. מש"כ "הלא כלל גדול נקוט" וכו', אל יחר אף כת"ר אם ברורות אגיד לו כי דברי עמי הארצות הם לסבור כאילו "כללים" אלו תקפים גם לאחר שקמו גדולי הפוסקים בכל דוכתי והכריעו הכזה או כזה, והגע עצמך וכי באותם 240 מקומות שהכריע רבינו המ"ב כדעת השו"ע דלא כדעת הרמ"א משום דהמ"א או הגר"א או הא"ר וכיו"ב נקט כהשו"ע, האם נזעק חמס "איך הכרענו דלא כהרמ"א"? לא! כל כללים אלו לנקוט כהשו"ע ואו לנקוט בבני אשכנז כהרמ"א הם היסטוריה לשעתה בלבד, וכל מה שאנו צריכים להכריע הוא רק כדעת עיקר גדולי הפוסקים כהש"ך והמ"א ורע"א והגר"א וכיו"ב עד סוף הלכה רבותינו המ"ב והחזו"א, ודבר זה נכון הן לאשכנזים והן לספרדים... ולפיכך אין אני כותב לכת"ר אלא את אשר אאמין שהם דברי אמת לאמיתה ומינה לא תזוע.

בידידות אמת למבקשי הלכה באמת ככת"ר שליט"א, אי"ש

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

מאת: אמרי יושר

1:55 (לפני 29 דקות)

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אברהם

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

יישר כח גדול ושוב תודה רבה.

רק רציתי לשאול, אם אין הכלל שהספרדים הולכים לעולם בתר מרן, האם במקרה שהמשנ"ב פסק דלא כמרן, רשאים הם לפסוק כהמשנ"ב? ואולי אף מחויבים, כיון שהוא בתראי, וראה את דברי מרן וגם שיטות נוספות. ואף שהמשנ"ב היה אשכנזי, מה בכך, כל עוד הוא לא פוסק נגד המנהג שהיה בידיהם.

וכן להיפך, במקרה שהמשנ"ב נחלק על הבן איש חי, האם רשא אשכנזי לפסוק כהבא"ח?

נ"ב האם אוכל לפרסם את כל השרשור הנ"ל בקבוצה לתועלת העורכים?

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

מאת: אמרי יושר

2:01 (לפני 23 דקות)

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אברהם

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אשמח אם כבוד הרב יוכל להתייחס גם לגבי מה שהזכרתי לעיל בעניין צרכי רבים: הלא הגר"א (תקמד ס"א. ומצ"ב) כתב שלפי הרמ"א יהיה אסור להגיה ס"ת, משום שאין זה צורך הגוף. הרי שהבין שכתיבת ספר תורה אסורה משום שאינה צורך הגוף. (שו"ר שמעכ"ת הביא כן בפרק ח הערה ו). הרי שהשו"ע שהתיר כתיבת ס"ת לא ס"ל שדוקא צורכי גוף מותר ולכאורה כמו כן יתיר כתיבת ספרי קודש במועד?

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אברהם שפירא

2:04 (לפני 20 דקות)

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אני

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אתחיל מהסוף. כת"ר רשאי לפרסם במדה ויסבור (ואני סומך על ישרות דעתו הניכרת כאן כדעת תורה עם מדות טובות) שלא יהא בדבר משום חשש מצה ומריבה וכיו"ב אלא רק עניני גופה של תורה והלכה, ואולי ישמיט כת"ר מה שכתבתי "ואנא אל יוסיף" וכו', אבל יעשה כמיטב הבנתו.

בענין הכרעת המ"ב דלא כהשו"ע, מחייבת היא את כולם, בדיוק כהכרעותיו הרבות דלא כהרמ"א אשר מחייבות כמובן גם את בני אשכנז ואין צריכה לפנים, ועלוב הדבר בכלל שאנו צריכים לדון על פשוטי-פשוטות הללו, כאילו יש לדון מה היה "מוצאו" של רבינו סוף הלכה המ"ב ז"ל, ואולי נדון כאשר נבוא להכריע הלכה כהרא"ש או כהרשב"א בשאלה איפה היה מוצאו, ונבוא לדון שאלה שאין עליה תשובה מה "דינו" של רבינו הרא"ש ז"ל אשר זכה להיות מחכמי אשכנז וספרד גם יחדיו וכידוע?, והכל הבל הבלים ורעות רוח, ואין לנו בכל מקום אלא בכל דור ותקופה כפי הכרעת גדולי הפוסקים, ובדורם של רבותינו השו"ע והרמ"א אכן היו המה סוף הלכה וקבעו הלכה ונהגו אחריהם בני מקומם, ואילו השתא אין לנו שום נפק"מ אם הרמ"א היה בקרקא או בצפת ואם השו"ע היה בצפת או בליטא, וכל הנידון הוא כמו שנתבאר ע"פ הכרעת גדולי הפוסקים. וכבר הפליג רבינו החזו"א לקבוע כי רבינו המ"ב סוף שלשלת מוסרי התורה ודבריו כלשכת-הגזית, ואין לזוז מהכרעותיו כלל בשום מקום. באהבה רבה למבקשי אמת, אי"ש

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אברהם שפירא

2:05 (לפני 19 דקות)

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אני

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

לא אוכל מקוצר זמן להתייחס לדברים שכתבתי בהם בהרחבה בפרק ח אשר צירפתי, והא לך כלל מ"מ כי אי אפשר בשו"א שיחלוק השו"ע על דברי הרשב"א בתשו' אשר גם רבינו ז"ל בב"י הביאם, ויתר הדברים הלא הם כתובים בפרק ח ובהערות, קחנו משם.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

מאת: אמרי יושר

2:19 (לפני 5 דקות)

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

אברהם

התמונה הוסרה על-ידי השולח.

יישר כח.

אין שמחה כהתרת הספקות. בכל שנה ישנם דיונים והתלבטויות בשאלת היתר העריכה, כאשר רבים עושים דין לעצמם על סמך סברותיהם האישיות. אך מעתה בע"ה הודות לכבוד מעלת תורתו תהיה תשובה ברורה ודעת תורה בהירה לכל דורש.

בברכת מועדים לשמחה

חגים וזמנים לששון.

ומה הדין אם דחוף למו"ל להוציא את הספר לאור בגלל יארצייט של המחבר וכדומה, האם זה יהיה שונה?

מיילים זה בגדר נדפס?

זה כמו שתגיד שאין דרכך להתווכח עם מי שאמר סברא שלא נראית לך, כיוון שהדיבור היוצא מפיו הוא בגדר אותיות שנחקקו בסלע...

החילוק בין מיילים פורחים באוויר לבין ספר נדפס הוא עצום.

"כשמצטטים בשם מישהו כדאי לקיים האומר דבר וכו'".

? הזכרתי בפירוש שהציטוט הוא מהגאון הרב אי"ש שפירא.

כבר אמר החכם שאין דרכו להתווכח עם מחברים שהרי כבר הודפס, כן אני לא מתווכח עם כותב מיילים שזה בגדר הודפס...

לגבי צרכי רבים, יש להעיר מהרמ"א בסי' תקמ"ד ס"א שחילק וכתב שכל ההיתר הוא בצורך הגוף ולא בצורך מצוה (וכתב על כך בביאור הגר"א, שלפ"ז אסור להגיה ס"ת כיון שאין בזה צורך הגוף).
אמנם השו"ע לא חילק, ומתיר גם באינו צורך הגוף, שהרי התיר (תקמה ס"ב) כתיבת ס"ת לצורך המועד.
עפי"ז לכאורה לספרדים מותר ולאשכנזים אסור.

ואין אנו פוסקים ע"פ שמועות בעלמא. ובפרט כי יתכן שהיו עוד סיבות פרטיות להתיר באותו נידון מסוים.

"וכן מה זה משנה מה הוא מקבל בגלל עבודת העריכה, סוף סוף אצלי לפחות אני לומד ולא עובד".

מה זה משנה??? לומד ולא עובד??? הלא אם הלקוח יאמר לך שאינו מעוניין לשלם, כי בסה"כ ישבת ולמדת, ולכן עליך להסתפק ברווח הרוחני שלך, מה תענה לו? כמובן, אתה תשיב לו שסוף סוף עליו לשלם על העבודה שאתה מגיש לו. לימוד לחוד ועבודה לחוד. הרי לנו שאתה אולי לומד, אולם יחד עם זה ודאי שאתה גם עובד! (וכוונתך אינה משנה כלל, שהרי פסיק רישיה דניחא ליה חשיב כמתכוון.)

ואני מצטט לך מדברי הגאון אי"ש שפירא שהובאו לעיל בעניין זה: "כמובן שמגוחך לדמות הנידון למילגת כולל בין-הזמנים או לימוד במסגרת כזו או אחרת בחול המועד, כאשר כאן הנידון הוא בדיני "מלאכת" חוה"מ בשכר. וכן גם שאין שום משקל לטיעון "שאם לא יעבוד בעבודה תורנית בחול המועד הוא יתבטל מתורה" כי אין אנו "סוחרים" עם הקב"ה ותורתו, אלא כי אמנם נכון כי גם "דבר האבד" רוחני מתיר מלאכות בחוה"מ (עיין ערך היתר כתיבת חידו"ת המבואר בפוסקים וכדומה) אבל אילו פעולת העריכה נחשבת כמלאכה להשתכר באופן האסור הרי זה אסור אף אם נדע כי לא ילמד וכי יתבטל, ובודאי עגום מצבו שאינו יכול להביא את עצמו ללמוד בלא עבודת העריכה, אבל זה ענינו שלו בלבד".

אדון אמרי יושר, קודם שאתה אומר בקל שלא מצינו סברא של צורך מצווה כדאי שתלמד ותראה דברים נכוחים בזה בסי' תקמד שצרכי רבים מותרים במועד. ובמשנ"ב שם כתב שבמעשה הדיוט שרי אפי' לצורך אחר המועד, [וכל מעשה כתיבת המחשב לכאורה מעשה הדיוט המה. ובביאה"ל שם כתב דשרי אף בשכר. וכן הורה הגרי"ש לכמה. וכן מה זה משנה מה הוא מקבל בגלל עבודת העריכה, סוף סוף אצלי לפחות אני לומד ולא עובד. ודי למבין.

א. ולפיכך אסור לשכור עוזרת-בית יהודיה או להעסיקה בימי המועד[1], אלא אם כן היא עובדת בשכר-חדשי והרי זה כשכר-שבת המותר על ידי הבלעה כאשר היא עושה מלאכות לצורך המועד, וכן הדין בכל פועל שעובד בשכר-חדשי אשר עתה עושה מלאכות לצורך המועד[2].

לא זכיתי להבין מאי שנא משומר טף שהותר

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/04/2023 14:47

כמובן שגם עריכת שו"ע וירושלמי וכדו' יש בה ההיתר הנזכר.
וגם בספר פרטי שייך לעתים ההיתר הנ"ל, אם כי רק במיעוט מהספרים. כך מדויק
מלשון "ע"פ רוב" שכתב הרב: "אין זה שייך לענין עריכה תורנית של ספר פרטי
מסויים, אשר אחר הכבוד הראוי אין להגדיר בו "צרכי רבים" אשר במחילת כבוד הספר
אין בו שום צורך לרבים ע"פ רוב". אך צריך לברר עם הגאון הרב אי"ש אם ההיתר
בספר פרטי הוא כאשר מסתבר שיד הרבים תמשמש בו, או דבעי גם שיהיו דברי הכתוב
מבוררים ומועילים, ולא כרבים מהספרים שנכתבו בלא עיון מספיק וממילא אין בהם
תועלת ואולי אף מטעים את הלומדים.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/04/2023 23:31

מעלה שוב תשובה שקיבל אחד מחברי הקבוצה בעבר לשאלת העריכה במועד.

קבצים מצורפים:

• עריכה תורנית במועד (1).pdf

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/04/2023 01:28

יישר כח.
מעניין שהעלו כאן הרבה סברות להתיר (הבלעה, נחשב לימוד תורה, צרכי רבים ועוד),
עד שאפילו היה מי שכתב שכל המחמיר בזה אינו אלא נערוויסט. אולם פוסקי ההלכות
לא התירו.
בע"ה אצרף את פסקי ההלכות לתיקייה אחת, ואעלה אותה לפני חול המועד הבא.

נ"ב בפסק האחרון לגבי מה שכתב בענין צרכי רבים, שאף שכתיבה במחשב מותרת, מ"מ
יש לאסור מצד נטילת שכר. צ"ע, שהרי הביה"ל בריש סי' תקמ"ד כתב שנטילת שכר לשם
צרכי רבים מותרת.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/04/2023 03:57

לגבי מה ששאלו:* "היתר של 'אין לו מה יאכל' האם מישהו יודע מהו הגדר לזה
בימינו? אם לא יהיה כיסוי לאשראי בסוף החודש זה נחשב?".*
בגדר אין לו מה יאכל יש מחלוקת בני ספרד ואשכנז, ראו בקובץ המצ"ב.
אם לא יהיה לו כיסוי לאשראי בסוף החודש, ויצטרך ללוות או להיכנס בחוב, לכאורה
זה גם נכלל בגדר אין לו מה יאכל. זה הפשטות של אין לו מה יאכל. אחרת הפוסקים
היו כותבים שגם אם אין לו מה יאכל, ילווה ולא יעבוד בחוה"מ, ובדומה להדלקת
נרות חנוכה. ומדלא כתבו כך משמע שא"צ להיכנס בחובות.

קבצים מצורפים:

• אין לו מה יאכל.PDF

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/04/2023 04:06

ומסברא, גם בכה"ג שיש לו מה יאכל בחוה"מ, אך אם לא יעבוד בחוה"מ, אזי בסוף
החודש לא יהיה לו מה לאכול, גם זה נחשב 'אין לו מה יאכל', שהרי בחלק הממון
שנצרך לצורך אחר חוה"מ אינו יכול להשתמש כעת, ושאר הכסף לא יספיק לו להוצאות
חוה"מ.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/04/2023 04:13

לגבי הלוואה, שו"ר שגם בזה יש מחלוקת. מצ"ב.

קבצים מצורפים:

• הלואה.PDF