שלום רב לכל החברים!

[יוסף קוט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 23:09

כל החשבונות של שלא לשמה, צודקים מאוד, אך פה מדובר בעבודה למען אחרים, הן
המעסיק שלך, ובעיקר - לומדי הספר העתידיים, אזי השיקולים. ושוב:אין זה אומר
שצריך לעסוק בכוונה טהורה בלי פניות וכו', אך חייב להיות פה *בשעת העבודה *אידיאל
ומטרה קדושה מול העיניים.
וזה שהוא יעשה עבודה טובה, אם אין לו את המטרה הקדושה של ביאור התורה וההדרתה,
יעשה 'עבודה יפה' במובן של 'חיצוניות', ושיהיה טוב כלפי המכון, אך לא באמת
יגיע למטרה.

מאת: [email protected]

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 23:22

נראה לי שלכל החברים בקבוצה ה' עליהם יחיו ישנה מטרה קדושה להגדיל תורה
ולהועיל לדורות הבאים, ולכולם סיפוק רוחני מעבודת הקודש.
נכון שיש כאלו שיותר מודגש אצלם צד הפרנסה ואין כולם שווים בכך. אבל דומני שרק
אדם שלא מבין בכלל את מעלת התורה ח"ו, יעשה עבודה גרועה. ואחרי הכל כולם פה
מבינים את חשיבות העניין הרוחני, ואין לחשוד בהם בנ"ל.
זה שמדברים על הקמח, זה נובע מחמת שאם אין קמח אין תורה. ובפרט אדם שצריך
להביא פרנסה לעוללים.
ובכלל, הרי אנו רואים ראשי ישיבות וכוללים, כמה הם משקיעים ביצירת קשר עם
תורמים, 'דינרים', מתנות לתורמים, שליחת מתרימים לחו"ל וכו'. וכולם מבינים
אותם, כי אם אין קמח וכו'. ואף אחד לא יאמר להם: אם כל כך חשוב לכם הכסף, עדיף
שלתכו לעבוד במכולת...
אז כך צריך להבין גם את העורכים שרוצים תוספת קמח. זה לא סותר בכלל את הערכתם
לתורה.

תופעה מכוערת שכן נתקלתי בה היא, עורך שמקבל חומר ש"גדול עליו", קשה לו להבין
ולהתעמק בו, אך במקום להודיע למנהל שזה לא בשבילו, הוא קורא בלי הבנה, ועושה
שינויים לשוניים קוסמטיים, ותוך כדי כך לא רק שאינו מתקן אלא גורם לקלקולים.
זה באמת נובע מתאוות בצע, אבל זה יותר עניין של מוסר עבודה ולא של אהבת התורה.

[יוסף קוט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 23:49

צודק במאת האחוזים, אין כוונתי להתייחס בכלל לענין שרוצים יותר שכר וכו',
להיפך, גם אני דוגל בכך, כיון שאני עוסק בעריכה בשביל להביא פרנסת ביתי,
רק התייחסתי לעצם הנידון שצריך להיזהר באחריות לדעת שסוכ''ס הספר יגיע בעז''ה
לידי אנשים שירצו ללמוד באופן הברור ביותר, כיאות לתורת ה'
[ואף שאין ההתיחסות היום לספרים כרש''י ותוס' וכו', וכפי שכבר דנו בזה, אך
סוכ''ס אנשים לומדים בזה, ואם אדם פותח ספר ללמוד בו, כנראה שהוא כן מיחס איזה
חשיבות לספר...]

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 23:50

כולם מדברים על אדם שאם לא יהיה עורך יצא לעבוד. בזה באמת יש אנשים שנכנסים
לעבודה שאינה מתאימה להם. אבל מה בדבר אברך שנפשו חשקה בתורה ורוצה רק
ללמוד ומרגיש בזה את כל התכלית והשליחות וכו', אבל פרנסתו דוחקת והוא נאלץ כמה
שעות ביום לערוך, אע"פ שיודע שאם ישב בכולל יועיל יותר לעצמו ולדורות הבאים,
ולכן מחשבתו רק על הכסף, וזה יותר ממריץ אותו מאשר השליחות בדבר כי הוא יודע
שלדידו לימוד התורה לשמה היא שליחות יותר גדולה והוא לא כ"כ מאמין שמסירת
התורה היא ע"י עריכת ספרים שמייעדים אותם לאנשים פשוטים (בעלי בתים בלע"ז) אבל
הם כלל לא צריכים אותם ולא מבינים אותם וה'לומדים' כלל לא מעיינים בהם, ולכן
מה שעומד לנגד עיניו זה רק הכסף, ואם יעזוב את העריכה הוא פשוט יחזור ללמוד 12
שעות ביממה בכולל, ובכ"ז הוא מבין שהוא לא יכול לערוך בשטחיות ומהסיבה הפשוטה
כי הוא באמת אוהב את התורה ומחובר אליה ולא רוצה לפגוע בה, ולא בגלל שום הרגשת
שליחות וכדו', ובגלל כל זה חשוב לו לדון על העלאת שכר כי זו הסיבה היחידה
שלצערו הוא עורך תורני! תנו עיניכם גם לסוג הזה!!

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 01:14

"ובכ"ז הוא מבין שהוא לא יכול לערוך בשטחיות ומהסיבה הפשוטה כי הוא באמת אוהב
את התורה ומחובר אליה ולא רוצה לפגוע בה".
יש סיבה יותר פשוטה שצריך לעשות עבודה טובה בלי לחפף: המחפף עובר על גזל,
כיוון שמחבר הספר משלם לו (או למכון) כדי שיערוך בצורה טובה, וישקיע. בנוסף,
'ארור עושה מלאכת ה' רמייה'.

לגבי השליחות: אדם לא צריך לעשות חשבונות של למי יגיע הספר ומי ילמד בו. אין
לך אדם שאין לו שעה, ואין לך ספר שלא יגיע מישהו שיקרא בו, וגם אם זה רק המחבר
ובניו.
חוץ מזה, הרי כשהוא עורך, הוא גם לומד בעצמו את הדברים, אז עליו להרגיש שחלק
משליחותו היא ללמוד היטב את הדברים ולהעמיק בהם, כאילו שהוא יושב ולומד בכולל.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 01:15

אני שוב רוצה להדגיש שעיקר מה שעורך עושה עבודה מהירה חפוזה ושטחית, זה לא
נובע מחוסר אהבת תורה, אלא מחוסר יראת שמים.

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 08:13

אחר המחילה יש לחלק בין הדברים,
ברור שעורך שאמור לעיין בכל פרט ועושה עבודה מהירה חפוזה ושטחית - אינו עושה
מלאכתו כראוי,
אך לעיתים כל כוונת המעסיק היא שהעורך יעבור מבחינה לשונית בלבד, או שאינו
מעוניין לשמוע את הערות העורך מבחינה עיונית וכו', ובכה"ג על העורך לשים לב
בדיוק מה מצופה ממנו.

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 09:01

כמובן שבראש ובראשונה הוא צריך לעשות מה שהמעסיק דורש, אך כונתי שגם מצד עצמו
הוא חפץ בזה ולא רק מוכרח, אך לא מצד שליחות ומסירת התורה וכדו', בפרט שיש
מעסיקים שלא 'מבינים' יותר מדי או שסומכים על המבקר וכו' וכו', ובכ"ז אדם
רציני לא יתבזה ויעשה עבודה שבשביל המעסיק זה בסדר, והוא יודע שזה חוכא
ואיטלולא.

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 11:05

אני רואה שכל הכותבים הגיעו לאותו מקום ומשדרים באותו גל, כל אחד אומר את אותם
דברים בנוסח אחר, כוונתי לא הייתה דווקא שליחות, אלא כל חיבור או כישרון כל
שהוא לעניין. אקווה שהאמת היא כפי שכתב הרב אמרי יושר, שכל העורכים אכן
מחוברים לעבודתם ואין מטרתם רק כסף, ואם אכן המצב הוא כך אז אני אשמח מאד, ואז
אני חוזר בי מדברי, ואשרי העם שככה לו.

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 17:03

בעקבות הודעה אישית מאחד הרבנים העורכים החשובים: האם הדיון בנושא דנן, עניין
הרצינות בעת שניגשים לערוך את תורת ה', ארוך מידי ועבר את גבול הטעם הטוב?

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 17:38

כפי שכבר כתבו, גם אני חושב שאפילו אם כונת המחבר היא שהעורך רק יעבור על
הלשון, עדיין עורך שעובר בלי להבין טוב, עלול, ויותר נכון: ודאי שיעשה טעויות.
אני יודע זאת מנסיון אישי: לפני תקופה לקוח מסוים החליט לתת את העריכה שלי
לעורך לשוני שיעבור ויסגנן בסגנון מסוים שהלקוח אוהב. במקרה יצא לי כמה פעמים
לראות את עבודתו, וזיהיתי שם טעויות רבות ומהותיות וקלקולים בתוכן.

לרב החשוב שהעיר על התמשכות הדיון, ושאל אם לא עברו את הגבול:
א. עצם זה שהדיון נמשך, מעיד שבעיני הכותבים בו הוא לא עבר את גבולות הטעם
הטוב.
ב. מה כ"כ חיוני להעיר על כך? אם לדעתך הדיון נמרח, דלג הלאה.

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 17:48

הר"מ שלי זצ"ל בישיבה היה אומר שסגולה ליראת שמים ודקדוק הלכה, זה לימוד הלכה.
לכאורה אותו הגיון גם בעורך, ככל שמשתדל להוציא דבר מתוקן הוא חייב להשיב אל
לבבו את מה שהוא קורא, וברור שזה משפיע עליו, וגם זוכר יותר את לימודו לכאורה.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 17:54

סתם דוגמה קטנה שזכורה לי מה"תיקונים" שעשה הלז:
היה משפט שכתבתי: "ראיתי כי הוא הלך".
הוא שינה ל"הסתכלתי לפי שהוא הלך".
מילא, 'ראיתי' ו'הסתכלתי' זו משמעות קרובה, אבל מרוב חפזונו לא שת לבו שהמילה
'כי' באה כאן במשמעות 'ש' ולא 'לפי'.

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 19:35

להרב אמרי יושר החיים והשלום!
אני אישית חושב שהנושא הוא חשוב ביותר, והוא עניין מרכזי בעבודת העריכה, אך
בשאלתי לא הבעתי דעה כי רציתי לראות מהי דעת הקהל.

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 19:52

עצם זה שממשיכים להתכתב זה מראה שסוברים שזה חשוב ולא מיצה את עצמו.

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 20:25

איני חושב שיש עוד מה להאריך בנושא זה, אני כן חושב שצריך מישהו, אולי אפילו
מכון מסויים שיוציא עלון שבועי תחת הכותרת 'תלמיד חכם הוי זהיר במלאכתך'
וכדו', אני חושב שאם מישהו יצליח לשכנע מכון כל שהוא להוציא כזה עלון שבועי
ולפרסם כאן ובעוד מקומות, שזה דבר שיביא תועלת מרובה גם לאותו מכון ולכל
המכונים, וגם לנו כעורכים,
בקיצור - אין מה להאריך בנושא אך צריך איזה תזכורת שבועית לעניין

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 21:56

מה רע להאריך, אולי זה יכניס למודעות, כמו כל הקמפיינים בקבוצה?

מאת: [email protected]

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/04/2023 08:14

אני חושב ברור פה מאוד מה החובה של העורך, והארכות יתר גורמות לאנשים להפסיק
לעקוב על השרשור, ולכן תזכורת שבועית מוצלחת יותר

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/04/2023 08:52

אני חושב ברור פה מאוד מה החובה של העורך, והארכות יתר גורמות לאנשים להפסיק
לעקוב על השרשור, ולכן תזכורת שבועית מוצלחת יותר