דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלות בניסוח לשוני

2023
5 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 11:22

    שלום רב לכל החברים היקרים -

    א. יש הבדל או עדיפות לאחד מהלשונות "להוכיח מסיום דברי המשנה" או "להוכיח
    מסוף דברי המשנה" ?
    ב. יש בפני ספר של אחד מהאחרונים, ואני מוסיף הערות הארות ומקורות. כשהוא
    מציין לפסוק ואני מביא את המקור בהערה, האם לכתוב "שם נאמר" או אולי נוסח אחר ?

    בתודה מראש !

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 11:22

    שלום רב לכל החברים היקרים -

    א. יש הבדל או עדיפות לאחד מהלשונות "להוכיח מסיום דברי המשנה" או "להוכיח
    מסוף דברי המשנה" ?
    ב. יש בפני ספר של אחד מהאחרונים, ואני מוסיף הערות הארות ומקורות. כשהוא
    מציין לפסוק ואני מביא את המקור בהערה, האם לכתוב "שם נאמר" או אולי נוסח אחר ?

    בתודה מראש !

    תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 11:25

    א. מקובל לכתוב "מסוף דברי המשנה".
    ב. לכאורה מספיק להביא את הפסוק כלשונו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 11:25

    א. מקובל לכתוב "מסוף דברי המשנה".
    ב. לכאורה מספיק להביא את הפסוק כלשונו.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 11:33

    א. 'מסיום דברי המשנה' משמע יותר שההוכחה היא חיצונית, כלומר, שניתן להוכיח
    דבר מה מהצורה והאופן בו המשנה בחרה לסיים דבריה.
    וכשההוכחה היא מגוף דברי המשנה, כלומר מעצם הדין, מתאים יותר לכתוב 'מסוף דברי
    המשנה'

    כך נראה לי

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 11:33

    א. 'מסיום דברי המשנה' משמע יותר שההוכחה היא חיצונית, כלומר, שניתן להוכיח
    דבר מה מהצורה והאופן בו המשנה בחרה לסיים דבריה.
    וכשההוכחה היא מגוף דברי המשנה, כלומר מעצם הדין, מתאים יותר לכתוב 'מסוף דברי
    המשנה'

    כך נראה לי

    תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 14:44

    יפה האיר יאיר

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 11:33

    א. 'מסיום דברי המשנה' משמע יותר שההוכחה היא חיצונית, כלומר, שניתן להוכיח
    דבר מה מהצורה והאופן בו המשנה בחרה לסיים דבריה.
    וכשההוכחה היא מגוף דברי המשנה, כלומר מעצם הדין, מתאים יותר לכתוב 'מסוף דברי
    המשנה'

    כך נראה לי

    תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 14:45

    א. נהניתי מהתשובה וההנמקה של הרב יאיר וייס ומצטרף לדעתו בענין
    ב. לשון הפסוק [עדיף בשלמות] ובסוגריים עגולות מקור כגון : יְהִי עֶרֶב
    וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי (בראשית א יט)

    וַ

  • ביאור לשוני

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 15:13 כנראה הכוכבית מציינת שזו תוספת.
  • שאלות בוורד

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 16:02 איני יודע. מאת: [email protected]
  • שאלה בניסוח

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 08:51 אפשר: שנינו במסכת נזיר (פ"ז מ"ג) "אבל הסככות והפרעות וכו' על אלו אין הנזיר מגלח", ופירש הרע"ב (ד"ה אבל) "אילן שיש לו ענפים מובדלים זה מזה, ויש כזית מן המת תחת אחד מהן, ועבר הנזיר, ואין ידוע אם עבר תחת ענף המאהיל על המת". *אמנם *הר"ש *כתב *שטומאת סככות ופרעות אינה אלא מדרבנן, ופירש בדברי המשנה שסככות הם ענפים שאין בכל אחד מהם טפח, *אך *אם הם "יכולים לקבל מעזיבה", מצטרפים כדי להאהיל על הטומאה, אמנם מדאורייתא אפילו אויר כל שהוא מפסיק בין אהל לאהל. *והקשה התוי"ט שהרי לפי דעת הר"ש נמצא שגם *אם הנזיר יעבור בודאי תחת הענף שמאהיל על הטומאה, לא יטמא אלא מדרבנן, מכיון שטומאת סככות ופרעות מדרבנן היא. ב-יום ראשון, 22 בינואר 2023 בשעה 02:16:26 UTC+2, chalulchalul כתב/ה:
  • התייעצות בניסוח

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 02:43 הבעייתיות ב"וכך איתא שם" היא השילוב בין הארמית והעברית. 'איתא' היא מילה בארמית ואילו 'כך' ו'שם' הן מילים בעברית. המילה איתא מתאימה בניסוח כזה: איתא במדרש..., וכדאיתא בגמרא... על השילוב בין הארמית והעברית ראו עוד בקובץ המצ"ב. קבצים מצורפים: הרכבת לשונות.pdf
  • התייעצות בניסוח לשוני

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 13:44 כלומר - תלוי אם הוא פירש או כתב כגון רש"י הראשון על הש"ס פירש את דברי המשנה משנה. מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן: כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עתם לאכול בתרומה. אבל בד"ה שאחריו רש"י הוסיף על דברי המשנה ולכן יותר מתאים כתב עד סוף האשמורה הראשונה - שליש הלילה, כדמפרש בגמרא, (/ברכות/ דף ג א) ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה בשכבך, ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה, לפיכך הקורא קודם לכן - לא יצא ידי חובתו, אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת, - כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי, ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו - יצא. בשורה האחרונה שרש"י מוסיף שבפרשה ראשונה יצא, אין זה פירוש לדברי המשנה, ולכן מתאים לכתוב: וכתב רש"י וכו'
  • התייעצות בניסוח לשוני

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 10:18 וכפי שנחלקו התנאים כאן, כך נחלקו שם
  • שאלה בניסוח

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/06/2023 17:19 טעיתי עדיין לא ממש שכויח כי אני צריך לנסח את זה בלשון עתיד ואתי זה הווה מחילה שלא הדגשתי מראש מאת: [email protected] -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]
  • שאלה בניסוח

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 21:34 אני חולק על הרב אמרי יושר. הבכי אינו מעיד על הפתעה, אלא על צער. כדי להמחיש זאת. לו יצויר אדם שאביו נמצא זמן רב בסכנת חיים. כאשר מודיעים לו שהאב נפטר, הוא בוכה. זה לא מהפתעה, כי הכינו אותו כבר כמה שבועות לגרוע מכל. זה מראה רק על צער. וגם ההטעמה: "מה הנחת לעצמך לעת זקנה" אינה מעידה על הפתעה, אלא רק על צער: ממה תחיה ותתכלכל לעת זקנה (אז לא היה ביטוח לאומי). ומסתבר שר' חייא לא התפלא כלל על ר' יוחנן, כי ידע שתנא צדיק וקדוש כ"כ דואג רק לעוה"ב שלו.

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים