דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דקדוק

2023
12 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:08

    אות עיצורית פירושה אות שותקת? שאינה נהגית בדיבור?

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:08

    אות עיצורית פירושה אות שותקת? שאינה נהגית בדיבור?

    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:14

    אות עיצורית היא אות שעוצרים בהגייתה את יציאת האויר , כמו ג' ד' צ' ת' בניגוד
    לאהו"י למשל
    כך לזכרוני.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:08

    אות עיצורית פירושה אות שותקת? שאינה נהגית בדיבור?

    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:15

    אות עיצורית זו אות נשמעת.
    למשל במילה טוֹוִים הוא"ו הראשונה היא אם קריאה (היינו שמחמדת כיצד לקרוא את
    המילה), והוא"ו השניה עיצורית.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:15

    אות עיצורית זו אות נשמעת.
    למשל במילה טוֹוִים הוא"ו הראשונה היא אם קריאה (היינו שמחמדת כיצד לקרוא את
    המילה), והוא"ו השניה עיצורית.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:22

    אות עיצורית זו אות נשמעת.
    למשל במילה טוֹוִים הוא"ו הראשונה היא אם קריאה (היינו שמחמדת כיצד לקרוא את
    המילה), והוא"ו השניה עיצורית.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:22

    אות עיצורית זו אות נשמעת.
    למשל במילה טוֹוִים הוא"ו הראשונה היא אם קריאה (היינו שמחמדת כיצד לקרוא את
    המילה), והוא"ו השניה עיצורית.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:27

    אם כן, ברגיל כל המילים הם אותיות עיצוריות, חוץ מהמילה יששכר?

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:27

    אם כן, ברגיל כל המילים הם אותיות עיצוריות, חוץ מהמילה יששכר?

    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:32

    אכן. כל האותיות שמשמיעות קול מטבען הן עיצוריות.
    החילוק בין עיצורית לשאינה עיצורית קיים רק באותיות שיש להן שני אופנים
    עיצורית/אם קריאה.
    במילה יששכר אכן השי"ן אינה נשמעת, אך מאחר שזה חריג לא מתייחסים אליה כאל אות
    לא עיצורית, מה גם שאינה אם קריאה.
    יש להדגיש שכל ההגדרות הללו (עיצורית אם קריאה) אינן מחז"ל ותפקידן אך ורק לתת
    שם לתופעות שאנחנו רואים בלשה"ק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:32

    אכן. כל האותיות שמשמיעות קול מטבען הן עיצוריות.
    החילוק בין עיצורית לשאינה עיצורית קיים רק באותיות שיש להן שני אופנים
    עיצורית/אם קריאה.
    במילה יששכר אכן השי"ן אינה נשמעת, אך מאחר שזה חריג לא מתייחסים אליה כאל אות
    לא עיצורית, מה גם שאינה אם קריאה.
    יש להדגיש שכל ההגדרות הללו (עיצורית אם קריאה) אינן מחז"ל ותפקידן אך ורק לתת
    שם לתופעות שאנחנו רואים בלשה"ק.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:35

    חזק וברוך!

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:27

    אם כן, ברגיל כל המילים הם אותיות עיצוריות, חוץ מהמילה יששכר?

    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:36

    כל האותיות יכולות להיות עצוריות - לכאורה.
    בפרט כאשר הן עם תנועה

    מלבד אותיות א ה ו י
    שיתכן והן נעלמות, כשהן בלא תנועה.
    כמו: אקרא, בנו, בְּנִי, אשה. (=בסוף מילה)
    או לראובני, יוסף, ליהודה, פדהצור. (=באמצע מילה)

    אך ישנם
    מפיק הי - כמו להיות, או אישה
    מפיק ו - עליו.
    מפיק י - בָּנַי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:36

    כל האותיות יכולות להיות עצוריות - לכאורה.
    בפרט כאשר הן עם תנועה

    מלבד אותיות א ה ו י
    שיתכן והן נעלמות, כשהן בלא תנועה.
    כמו: אקרא, בנו, בְּנִי, אשה. (=בסוף מילה)
    או לראובני, יוסף, ליהודה, פדהצור. (=באמצע מילה)

    אך ישנם
    מפיק הי - כמו להיות, או אישה
    מפיק ו - עליו.
    מפיק י - בָּנַי.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:38

    אגב, יששכר.
    לכאורה נחשבת, כאילו הש' הראשונה היא שוואית, ואילו הש' השניה נהגית בקמץ.
    וראיה לדבר מהטעם קדמא זקף, על תיבת ליששכר (בפרשת במדבר)

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:38

    אגב, יששכר.
    לכאורה נחשבת, כאילו הש' הראשונה היא שוואית, ואילו הש' השניה נהגית בקמץ.
    וראיה לדבר מהטעם קדמא זקף, על תיבת ליששכר (בפרשת במדבר)

    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:43

    מעניין מאוד!
    ייש"כ

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:43

    מעניין מאוד!
    ייש"כ

    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 19:15

    יש לציין גם ביחס ל'מפיק' שכתב הר' לנדאו, שהיא המילה שהיו משתמשים המדקדקים
    לציון אות 'יוצאת' - מושמעת, שזה בעצם 'עיצורית'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 17:43

    מעניין מאוד!
    ייש"כ

    תאריך ההודעה המקורית: 22/05/2023 09:25

    אני רואה צורך לתקן את מה שכתבתי,
    שתיבת יששכר נהגית כאילו הש' הראשונה היא שוואית, ואילו הש' השניה נהגית בקמץ
    שאין הכוונה לומר יִשְׂ-שָכָר
    אלא: יִשָּׁכָר
    כי לשם כך בא הדגש החזק באות ש'
    כל דגש חזק, פירושו שכאילו שהאות הקודמת לה נמצאת, ובמקום לכתוב אותה מדגישים
    את האות שבאה אחריה.
    לדוגמה: במקום לכתוב עַנְנוֹת כתוב עַנּוֹת.
    (וזו הסיבה ששוא באות דגושה נעה).

    כאן, בתיבת יששכר, נכתבה הש' הראשונה,
    אך היא אינה נהגית (לא בשוא - אלא *מדגישים *הש' השניה).

    כוונתי היתה שלא לומר בקמץ כך: יִ-שָשְ-כָר.

  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 11:16 נראה כמו גלגול לביטוי "מלמעלה", שהוא תרגום מאידיש "פון אויבן אויף". בגלגול חודדה ההסתכלות מלמעלה שהיא רק על פניו החיצוניים. מאת: [email protected]
  • ליודעי דקדוק: שאלתי ובקשתי אם חן מצאתי.

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2023 21:46 מדובר על פענוח ראשי תיבות של אחד מגדולי האחרונים שגם היה גדול בדקדוק לפי האמור כאן שזה לא מדוקדק בוודאי אין נכון להלביש עליו כזו לשון [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 18.07.23, 21:46:06
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 22:46
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 18:59 לכל המשיבים ממים / שמים, כבר כתבתי לעיל: מים ושמים זו לא ראיה. לא שייך בהם פיצול ובמהותם ועצמותם הם רבים. משא"כ ריחים מורכבים משני בודדים. אמנם רקיע שייך בלשון יחיד ורבים, אך רקיע אחד נקרא שמים, ורקיע בודד לא ניתן לפצל. יכול להיות שריחים קשורות למילה 'אריחים', או דומה לה?
  • דקדוק

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 20:52 או יבחור
  • דקדוק

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 03/07/2023 21:29 בשורש המלה
  • דקדוק

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 01/07/2023 23:35 גם לפי כללי הדקדוק ו החיבור יכולה לבוא לאחר פסיק, למשל במשפט איחוי, אך לא בחלק משפט מאוחה. כלומר הכל לפי העניין. וכך מצוי רבות בתוה"ק. כך שאין כאן כלל מחייב, אך מסכים לדברי הרב הופמן שרצוי למעט. וכאמור הכל לפי העניין. מאת: [email protected]
  • דקדוק

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 30/05/2023 06:02 בס"ד תאסר

1

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים