דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור בתרגום יונתן וירושלמי שמות יב מב

2023
7 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2023 14:06

    במסגרת עבודתי נתקלתי בתרגום יונתן וירושלמי בשמות יב מב וז"ל:
    'אַרְבָּעָה לֵילְוָון כְּתִיבִין בְּסֵפֶר דּוּכְרָנַיָיא קֳדָם רִבּוֹן
    עַלְמָא לֵילְיָא קַדְמָאָה כַד אִיתְגְּלֵי לְמִבְרֵי עַלְמָא: וגו',
    וְכוּלְהוֹן קָרָא לֵילֵי נְטִיר בְּגִין כֵּן פָּרִישׁ משֶׁה וַאֲמַר לֵיל
    נְטִיר לְפוּרְקַן הוּא'.
    משמע כאן שבריאת העולם היתה בליל הסדר שהוא ליל שימורים, ואשמח למקור נוסף
    לכך, דבפשטות העולם נברא או בכ"ה אלול עד א' תשרי או בכ"ה אדר עד א' ניסן.
    וכן צ"ב בתרגום ירושלמי שם:
    בַּר תְּלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין הֲוָה אֲבוּנָן יִצְחָק בִּזְמַן
    דְּאִיתְקְרֵיב עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא *שְׁמַיָא מָכוּ וְנַחֲתוּ *וַחֲמָא
    יִצְחָק יַת שַׁכְלוּלֵיהוֹן וְכַהֲיָין עֵינוֹ מִן מְרוֹמַיָא וּקְרֵי
    יָתֵיהּ לֵילְיָא תִּנְיָנָא:וגו',
    ומשמע שבעת העקידה ירדו השמים למטה, ודרוש עוד אסמכתא לכך.
    ובהמשך הירושלמי שם:
    לֵילָא רְבִיעָאָה כַּד יַשְׁלִים עַלְמָא קִיצֵיהּ לְמִיתְפַּרְקָא וגו',
    מֹשֶׁה יִפּוֹק מִן גּוֹ מַדְבְּרָא וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא מִן גּוֹ רוֹמָא
    דֵּין יְדַבֵּר בְּרֵישׁ עֲנָנָא וְדֵין יְדַבֵּר בְּרֵישׁ עֲנָנָא וּמֵימְרָא
    דַיְיָ מְדַבֵּר בֵּין תַּרְוֵיהוֹן וְאִינוּן מְהַלְכִין כַּחֲדָא וגו'.
    ומהיכן מקור הדבר שמשה יצא מן המדבר בגאולה, ומה מעשיו במדבר, וכן מה כונתו
    שהוא יבוא בענן זה ומשיח בענן אחר והקב"ה בענן ביניהם ויהלכו יחדיו [מלבד
    הידוע שמשה יהיה גם הוא גואל - באור החיים הק'].
    בתודה מראש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2023 14:06

    במסגרת עבודתי נתקלתי בתרגום יונתן וירושלמי בשמות יב מב וז"ל:
    'אַרְבָּעָה לֵילְוָון כְּתִיבִין בְּסֵפֶר דּוּכְרָנַיָיא קֳדָם רִבּוֹן
    עַלְמָא לֵילְיָא קַדְמָאָה כַד אִיתְגְּלֵי לְמִבְרֵי עַלְמָא: וגו',
    וְכוּלְהוֹן קָרָא לֵילֵי נְטִיר בְּגִין כֵּן פָּרִישׁ משֶׁה וַאֲמַר לֵיל
    נְטִיר לְפוּרְקַן הוּא'.
    משמע כאן שבריאת העולם היתה בליל הסדר שהוא ליל שימורים, ואשמח למקור נוסף
    לכך, דבפשטות העולם נברא או בכ"ה אלול עד א' תשרי או בכ"ה אדר עד א' ניסן.
    וכן צ"ב בתרגום ירושלמי שם:
    בַּר תְּלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין הֲוָה אֲבוּנָן יִצְחָק בִּזְמַן
    דְּאִיתְקְרֵיב עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא *שְׁמַיָא מָכוּ וְנַחֲתוּ *וַחֲמָא
    יִצְחָק יַת שַׁכְלוּלֵיהוֹן וְכַהֲיָין עֵינוֹ מִן מְרוֹמַיָא וּקְרֵי
    יָתֵיהּ לֵילְיָא תִּנְיָנָא:וגו',
    ומשמע שבעת העקידה ירדו השמים למטה, ודרוש עוד אסמכתא לכך.
    ובהמשך הירושלמי שם:
    לֵילָא רְבִיעָאָה כַּד יַשְׁלִים עַלְמָא קִיצֵיהּ לְמִיתְפַּרְקָא וגו',
    מֹשֶׁה יִפּוֹק מִן גּוֹ מַדְבְּרָא וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא מִן גּוֹ רוֹמָא
    דֵּין יְדַבֵּר בְּרֵישׁ עֲנָנָא וְדֵין יְדַבֵּר בְּרֵישׁ עֲנָנָא וּמֵימְרָא
    דַיְיָ מְדַבֵּר בֵּין תַּרְוֵיהוֹן וְאִינוּן מְהַלְכִין כַּחֲדָא וגו'.
    ומהיכן מקור הדבר שמשה יצא מן המדבר בגאולה, ומה מעשיו במדבר, וכן מה כונתו
    שהוא יבוא בענן זה ומשיח בענן אחר והקב"ה בענן ביניהם ויהלכו יחדיו [מלבד
    הידוע שמשה יהיה גם הוא גואל - באור החיים הק'].
    בתודה מראש.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2023 17:28

    בענין המלאכים בעקידת יצחק תבדוק במדרש רבה פרשות תולדות בפסוק ’ויהי כי זקן
    יצחק’
    בענין משה רבינו עכשיו הוא קבור במדבר ולא בא”י ולעת”ל יזכה להיכנס.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2023 17:28

    בענין המלאכים בעקידת יצחק תבדוק במדרש רבה פרשות תולדות בפסוק ’ויהי כי זקן
    יצחק’
    בענין משה רבינו עכשיו הוא קבור במדבר ולא בא”י ולעת”ל יזכה להיכנס.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2023 17:29

    ובענין הענן, יותר משמע שכל אחד ילך בראש אחר של אותו הענן, יותר איני יודע

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2023 17:29

    ובענין הענן, יותר משמע שכל אחד ילך בראש אחר של אותו הענן, יותר איני יודע

    תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2023 17:31

    בענין הד’ לילות לא ראיתי רמז בקטע שהבאתם לכך שמדובר בליל הסדר דוקא.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2023 17:31

    בענין הד’ לילות לא ראיתי רמז בקטע שהבאתם לכך שמדובר בליל הסדר דוקא.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2023 18:21

    בודאי משמע ביונתן שהבריאה היתה בליל הסדר, כי הוא אומר שהיו ד' דברים בליל
    שימורים שלכן קרא לו משה ליל שימורים,
    אם הכונה לילה אחר, היכן מצינו שליל בריאת העולם נקרא ליל שימורים?
    מצ"ב שוב הפסוק במלואו עם תרגום:
    (מב) אַרְבָּעָה לֵילְוָון כְּתִיבִין בְּסֵפֶר דּוּכְרָנַיָיא קֳדָם רִבּוֹן
    עַלְמָא לֵילְיָא קַדְמָאָה כַד אִיתְגְּלֵי לְמִבְרֵי עַלְמָא: תִּנְיָינָא
    כַּד אִיתְגְּלֵי עַל אַבְרָהָם: תְּלִיתָאָה כַּד אִיתְגְּלֵי בְּמִצְרַיִם
    וַהֲוָת יְדֵיהּ מְקַטְלָא כָּל בּוּכְרָא דְמִצְרַיִם וִימִינֵיהּ
    מְשֵׁיזְבָא בְּכוֹרֵיהֶן דְּיִשְׂרָאֵל: רְבִיעָאָה כַּד אִתְגְּלֵי
    לְמִפְרוֹק עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל מִבֵּינֵי עַמְמַיָא וְכוּלְהוֹן קָרָא
    לֵילֵי נְטִיר בְּגִין כֵּן פָּרִישׁ משֶׁה וַאֲמַר לֵיל נְטִיר לְפוּרְקַן
    הוּא מִן קֳדָם יְיָ לְמַפְקָא יַת עַמָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא
    דְמִצְרַיִם הוּא לֵילְיָא הָדֵין נְטִיר מִמַּלְאָכָה מְחַבְּלָא לְכָל
    בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דִּבְמִצְרַיִם וְכֵן לְמִיפְרַקְהוֹן מִגַּלְוַותְהוֹן
    לְדָרֵיהוֹן:

    תרגום: כתר יונתן שמות פרשת בא פרק יב פסוק מב
    (מב) ארבעה לילות כתובים בספר הזיכרונות לפני ריבון עולם לילה ראשון כאשר
    נִגלה לִברוא עולם. שני כאשר נִגלה על אברהם. שלישי כאשר נִגלה במִצרים והיתה
    ידו הורגת כל בכור של מִצרים וימינו מצילה בכוריהם של ישׂראלּ רביעי כאשר
    יתגלה לִפדות עם בית ישׂראל מִבין הגויים* וכולם קרא ליל שימורים בעבור כן פרש
    משה ואמר ליל שימורים לגאולה הוא מִן לפני יי* להוציא את עם בני ישׂראל מארץ
    של מִצרים הוא לילה הזה שמור מִמלאך המחבל לכל בני ישׂראל שׁבמִצרים וכן לגאלם
    מִגלויותיהם לדורותיהם:
    בענין ברית בין הבתרים והעקידה [המבוארות בתרגום ירושלמי] והגאולה העתידה יש
    מדרשים על כך שהם בליל הסדר
    ובמדרש רבה בראשית שהבאתם כתוב שיצחק הסתכל בשכינה בעקידה אבל היכן כתוב
    שהשמים ירדו באותה שעה למטה - *שְׁמַיָא מָכוּ וְנַחֲתוּ *וַחֲמָא יִצְחָק
    יַת שַׁכְלוּלֵיהוֹן

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2023 18:21

    בודאי משמע ביונתן שהבריאה היתה בליל הסדר, כי הוא אומר שהיו ד' דברים בליל
    שימורים שלכן קרא לו משה ליל שימורים,
    אם הכונה לילה אחר, היכן מצינו שליל בריאת העולם נקרא ליל שימורים?
    מצ"ב שוב הפסוק במלואו עם תרגום:
    (מב) אַרְבָּעָה לֵילְוָון כְּתִיבִין בְּסֵפֶר דּוּכְרָנַיָיא קֳדָם רִבּוֹן
    עַלְמָא לֵילְיָא קַדְמָאָה כַד אִיתְגְּלֵי לְמִבְרֵי עַלְמָא: תִּנְיָינָא
    כַּד אִיתְגְּלֵי עַל אַבְרָהָם: תְּלִיתָאָה כַּד אִיתְגְּלֵי בְּמִצְרַיִם
    וַהֲוָת יְדֵיהּ מְקַטְלָא כָּל בּוּכְרָא דְמִצְרַיִם וִימִינֵיהּ
    מְשֵׁיזְבָא בְּכוֹרֵיהֶן דְּיִשְׂרָאֵל: רְבִיעָאָה כַּד אִתְגְּלֵי
    לְמִפְרוֹק עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל מִבֵּינֵי עַמְמַיָא וְכוּלְהוֹן קָרָא
    לֵילֵי נְטִיר בְּגִין כֵּן פָּרִישׁ משֶׁה וַאֲמַר לֵיל נְטִיר לְפוּרְקַן
    הוּא מִן קֳדָם יְיָ לְמַפְקָא יַת עַמָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא
    דְמִצְרַיִם הוּא לֵילְיָא הָדֵין נְטִיר מִמַּלְאָכָה מְחַבְּלָא לְכָל
    בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דִּבְמִצְרַיִם וְכֵן לְמִיפְרַקְהוֹן מִגַּלְוַותְהוֹן
    לְדָרֵיהוֹן:

    תרגום: כתר יונתן שמות פרשת בא פרק יב פסוק מב
    (מב) ארבעה לילות כתובים בספר הזיכרונות לפני ריבון עולם לילה ראשון כאשר
    נִגלה לִברוא עולם. שני כאשר נִגלה על אברהם. שלישי כאשר נִגלה במִצרים והיתה
    ידו הורגת כל בכור של מִצרים וימינו מצילה בכוריהם של ישׂראלּ רביעי כאשר
    יתגלה לִפדות עם בית ישׂראל מִבין הגויים* וכולם קרא ליל שימורים בעבור כן פרש
    משה ואמר ליל שימורים לגאולה הוא מִן לפני יי* להוציא את עם בני ישׂראל מארץ
    של מִצרים הוא לילה הזה שמור מִמלאך המחבל לכל בני ישׂראל שׁבמִצרים וכן לגאלם
    מִגלויותיהם לדורותיהם:
    בענין ברית בין הבתרים והעקידה [המבוארות בתרגום ירושלמי] והגאולה העתידה יש
    מדרשים על כך שהם בליל הסדר
    ובמדרש רבה בראשית שהבאתם כתוב שיצחק הסתכל בשכינה בעקידה אבל היכן כתוב
    שהשמים ירדו באותה שעה למטה - *שְׁמַיָא מָכוּ וְנַחֲתוּ *וַחֲמָא יִצְחָק
    יַת שַׁכְלוּלֵיהוֹן

    תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2023 18:50

    בדיוק להיפך! כתוב שכולם נקראו ליל שימורים, ולכך הוצרך משה להדגיש לי שימורים
    הוא להוציאם כו' שלא תחשוב שמדובר על ליל שימורים אחר. כנלענ"ד

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2023 18:50

    בדיוק להיפך! כתוב שכולם נקראו ליל שימורים, ולכך הוצרך משה להדגיש לי שימורים
    הוא להוציאם כו' שלא תחשוב שמדובר על ליל שימורים אחר. כנלענ"ד

    תאריך ההודעה המקורית: 30/05/2023 00:40

    אולי אין כוונת התרגום שבאותו ליל נברא העולם אלא שמאז בריאת העולם כבר נברא
    אותו ליל שימורים כדאיתא בגמ' ר"ה יא: רבי יהושע אומר בניסן נגאלו בניסן
    עתידין ליגאל מנלן אמר קרא ליל שמרים ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית..

  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:48 ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 14:45 היכן כתוב איזה רמז ששער הכוונות מסוגל לאריכות ימים, ולבריאות, ואולי גם לעשירות. אם אפשר בבקשה למצוא משהו מיידי בענין זה. תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 21:05 קיבלתי את שביקשתי.
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2023 23:50 טוב, אם הגבילו אותם, אנוס רחמנא פטריה. אבל אם מטעמי ענווה, אז אין זו ענווה ואין זו צניעות אלא חוסר התחשבות בזולת. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 11:07 האם משהו יודע מקור בשו"ע/משנ"ב/באור הלכה שאסור להנות מהשמן שנשאר מנרות חנוכה? -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 06:51 מחפש מקור שהגוף בקבר מתאבל על מיתתה, במה שהיה לה מקודם, ומה נהיה ממנה עכשיו.
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 18:59 פיהמ"ש סנהדרין פ"ז מ"ד "ואסור להריח בשמים שעל הערוה ולהשביע את העין מצורתה לשם הנאה אלא שאין חייבין על כך מלקות, ואף על פי שאמרו לא תנאף לא תהנה לאף אלא שאין לוקין מדרשא".
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 19:39 מעלה שוב אני מחפש מקור למעשה על המגלה עמוקות שהיה נרדף והושם במאסר בפרוזדור הבית הכנסת, והגיע אליו שאלה על עוף, והב"ח ראה גדולותו ומינה אותו לרב בקראקא או אם ידוע המעשה בשינוי נוסחאות או אישים וכו' כל פיסת מידע סביב זה יעזרו לי מאוד בע"ה. אגב, המגלה עמוקות הגיע לקראקא בשנת שע"ז, והב"ח בשנת שע"ח. זאת אומרת שיש כאן איזה טעות סופר בתודה מראש

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים